הערה על מאמרו של הרב בן ציון סופר "הבנה מחודשת בשיטת השו"ע בגדר בין השמשות" (עמוד תמ"ג)
הקושי אכן קושי, וכל הנסיונות ליישב את שיטת ר"ת מכילים קשיים.ומ"מ לענ"ד לא ניתן לומר שרבי יהודה אמר שתי מימרות שכל אחת מתאימה למקום אחר.
לא היתה פעם שום דרך למדוד זמנים במדוייק, בפרט לא בשעות הלילה, כפי שרואים בתה"ד שהניח שביום הבינוני יש י"ב שעות שוות בין עלוה"ש וצאת כל הכוכבים [ועל זה מתבססת המכונה 'שיטת המג"א', וכתב על כך הגר"א שזה 'שקר מפורסם', כי י"ב השעות ביום הבינוני הן מהזריחה לשקיעה ולא מעלוה"ש עד צה"כ], ועוד דוגמאות.
ובפרט - לא היתה יכולה להיות לקדמונים ידיעה ברורה שמה שהם רואים במקומם הוא שונה ממקומות אחרים, ראה לדוגמא בירושלמי שידעו שצום יוהכ"פ בא"י מאוחר מבבבל, אך ביארו שזה מפני שבבל יושבת בבקעה, ופשוט שהנחת היסוד היתה שהעולם שטוח, ולכן לא אמרו את מה שפשוט לנו ששינוי זמן השקיעה נובע מכך שהכדור עגול, ובכל עת יש שקיעה במקום אחר, בשעה שונה.
אמנם ברמב"ם בהלכות קדה"ח מצאנו חישובים מדוייקים, אבל קשה להניח שידיעות אלו היו נחלת כלל חכמ"י, כמ"ש הרמב"ם שאת ידיעות אלו הוא שאב מספרי היוונים כי חכמת בני יששכר אבדה.
ומ"מ, קשה ליישב שר"ת ראה שצה"כ במקומו הוא אחר ד' מילין מהשקיעה, ובפרט לא לפי הגירסא ה' מילין, מהעובדה הפשוטה שבמקומו של ר"ת האיחור לא כל כך גדול.
בדקתי בלוחות של העיר 'רמרו', וג' רבעי מיל אפילו בשיא הקיץ הם רק 22 דקות אחר השקיעה, והמקובל ככוכבים בינוניים רציניים, כלומר 6.5 מעלות, הוא 46 דקות אחר השקיעה, והכוכבים הקטנים הם 58 דקות אחר השקיעה, בעוד צאת כל הכוכבים הוא 161 דקות אחר השקיעה, כך שד' מילין לא מתאים לכלום.
וכל זאת בשיא הקיץ, וביום השוויון גם הכוכבים הקטנים הם 43 דקות אחר השקיעה.
אילו יורשה לי לחדש, הייתי אומר שר"ת ידע שהכוכבים נראים זמן לא מועט אחר השקיעה, אך לא היתה לו שום דרך למדוד כמה זמן זה בדיוק, ומכיון שבגמ' איתא ד' מילין - הניח שהזמן שהוא חווה את הכוכבים הללו הוא ניהו ד' מילין.
זה כמובן מחודש, אך גם במנחת כהן, שהיה הרבה אחר ר"ת, רואים שמה שראה את הכוכבים באמסטרדם 48 דקות אחר השקיעה, הניח שזה מקביל לד' מילין בארץ ישראל, אף שהמציאות היא הפוכה, שבא"י מקדימים לראותם.
יואל שילה
♦ ♦ ♦