תל ציון
שאין להוסיף תיבת 'האל' בברכת הרב את ריבנו
נוסחת מסכת סופרים
אמנם במסכת סופרים שבדפוס איתא תיבת 'האל', אולם במסכת סופרים מהדורת קרן רא"ם (עמ' קנ"ג) הביאו שבשלשה כת"י ליתא לתיבת 'האל'. וכן במסכת סופרים לפי נוסחת הגר"א (ירושלים תשס"א, עמ' קכ"א) ליתא לתיבת 'האל'. ועוד, שכיון שמצאנו כי הראשונים נחלקו בגירסא, שיש שגורסים תיבת 'האל', ויש שאינם גורסים, ממילא מוכח שיש מחלוקת גרסאות במסכת סופרים.♦
גירסת רוב הראשונים
רוב הגאונים והראשונים גרסו ללא תיבת 'האל': שכן גרס בה"ג (ריש הלכות מגילה. וכ"כ בשמו הנמוק"י מגילה כ"א: והמרדכי מגילה רמז תת"ד בשם בה"ג בשם רב נתן), ובסידור רב עמרם גאון (סדר פורים) בשם רב נתן, ובספר מצות זמניות (הל' פורים), והמאורות (מגילה כ"א.), והרי"ף (מגילה דף י"ב. בדפי הרי"ף), והרא"ש (מגילה פ"ג ס"א), והמנהיג (הלכות מגילה), והראב"ן (מגילה כ"א:), והר"י מלוניל (מגילה כ"א:), והפרדס לרש"י (הלכות פורים), ומחזור ויטרי (סימן רנ"ב), ורבינו פרץ (בהגהותיו על הסמ"ק סימן קמ"ח), וכן בכל בו (סימן מ"ה), והיראים (סימן רס"ח), ופסקי ריא"ז (מגילה כ"א:), וספר הנייר (הלכות מגילה ופורים), ורבינו ירוחם (נ"י ח"ג), והארחות חיים בשם הרז"ה (אכן עיין ב'פיוטי רבי זרחיה הלוי' עמ' פ"ד, שפייט: 'האל הרב את ריבך ודן דינך ברך ותרוממו וכו". וצע"ק). וכן גרס הארחות חיים גופיה (סדר התפלה סימן ל"א), וכן כתבו העיטור וחידושי הר"ן (מגילה כ"א:) בשם מתיבתא, והמאירי (מגילה כ"א:), וכ"כ האבודרהם (תפלת פורים), וכן הביא הטור (סימן תרצ"ב) בשם רב עמרם גאון.ובדעת רב סעדיה גאון: בסידור רס"ג (עמ' רנ"ז) הנדפס שלפנינו איתא תיבת 'האל'. ואולם האבודרהם (תפלת פורים) בשם רב סעדיה כתב שאין לומר תיבת 'האל', וכן בסידור רס"ג (שנת תש"א, עמ' רנ"ז) הביאו כת"י שלא גרס תיבת 'האל'.
ובדעת הרמב"ם: בפיה"מ (פרק מקום שנהגו מ"א) גרס הרמב"ם ללא תיבת 'האל', ובחיבורו יש חילופי גרסאות, שבכמה כת"י גרסו תיבת 'האל', ואילו בכמה דפוסים ובכת"י אוקספורד (עיין בשינויי נוסחאות שברמב"ם פרנקל) וכן מדברי הרב המגיד נראה שגרס ברמב"ם ללא תיבת 'האל' (כן דייק בעל כנה"ג בספרו דינא דחיי עמ' קכ"ט).
ויש ראשונים שגרסו 'האל' הרב: שכן גרסו רב יהודאי גאון (מחז"ו סוף הלכות פורים בשמו, סימן רמ"ז), רבינו חננאל (מגילה כ"א:), תניא רבתי (סימן מ'), שבלי הלקט (סימן קצ"ח), תוס' ר"י שירליאון (ברכות מ"ו. ד"ה ותניא), אהל מועד (שער מו"ק דרך ב'), או"ז (סימן שע"ט), המכתם (מגילה כ"א:), סידור רש"י (סימן שכ"ט), האורה לרש"י (סימן ס"ז), פירוש התפילות לר"י בר יקר, הרוקח (סימן רל"ז), וכן הוא מנהג מרוקו הקדום קודם גירוש ספרד, כמו שנמצא במחזור פאס כת"י (מס' בסה"ל: 20912F. והוא מיוסד ע"פ מה שנהגו בפאס קודם גירוש ספרד).
האגודה הביא את שתי הגרסאות. ובעל העיטור (הל' מגילה) הביא את שתי הגרסאות, וכן ראבי"ה (סימן תקע"ד) הביא שיש גאונים שגרסו ויש שלא גרסו. צרור החיים (הדרך השמיני סימן ד') הביא את שני הנוסחאות והוסיף שהנוהגים לאמרו כדין נהגו.
♦
דעת מרן השו"ע
ודעת מרן נראית ברורה להשמיט תיבת 'האל', שכן בב"י (סי' תרצ"ב) הביא את דברי הטור בשם רב עמרם, שאין להוסיף תיבת 'האל', והב"י הוסיף וחיזק את דבריו - שכ"כ המרדכי בשם בה"ג והאו"ח, ע"כ. ולא העיר כנגד זה מאומה, ומשמע שכן ס"ל. וכן כתב בשו"ע (תרצ"ב ס"א): 'ולאחריה נוהגים לברך הרב את ריבנו'. וכן בדין, שהרי רוב הראשונים, וגם הרי"ף והרא"ש שהם שנים משלושת עמודי ההוראה, לא גרסו תיבת 'האל', וברמב"ם יש גירסאות לכאן ולכאן. וכ"כ בהגהות מוהר"א אזולאי (סי' תרצ"ב סק"ב) והגר"ח פלאג'י (מועד לכל חי סימן ל"א אות ל"ז).♦
לפי הקבלה
אמנם הכה"ח (תרצ"ב אות ט"ז) כתב, שבסידור הרש"ש נתן טעם בסוד על תיבה זו, אולם בדקנו בכל סידורי הרש"ש, ולא ראינו כוונות על תיבה זו. [וידוע שאין לסמוך על נוסח סידורי הרש"ש, אם אין על תיבה מסויימת כוונות. כי החכמים שבבית אל באו כל אחד עם סידורו ונוסחתו, ועליו כתבו את הכוונות. וראה בהערות הגר"ע מנצור שבסוף ספר עלי הדס. ואכמ"ל]. ואדרבה, בדרושי פורים להאר"י ז"ל משמע שלא גרס תיבת 'האל', שכלל לא גרס תיבה זו בביאוריו לברכה זו, ע"ש.♦
דעת החיד"א
החיד"א בברכי יוסף (סימן תרצ"ב סק"ג) כתב דמשמע קצת מלשון הבית יוסף (סימן קפט) שנראה שלא היה גורס ברמב"ם הל' מגילה "האל" הרב את ריבנו, ממה שדקדק לומר שהרמב"ם גורס "האל" אבינו מלכנו וכו' בברכה רביעית של בהמ"ז. וכ"כ שם בשיו"ב. וע"ע בשיו"ב (סימן קפט סק"ח). ע"ש. ושילש דבריו בפתח עינים (מגילה כא ב) שהנכון שלא לומר בברכה אחרונה של המגילה "האל" הרב את ריבנו, שכבר אמר אלהינו מלך העולם. ע"ש. וכן בסדור תפלת ישרים (שנת תק"ס) המוגה ע"י רבינו החיד"א, מובאת (בדף פ"ה) הגירסא 'הרב את ריבנו', ולא העיר ע"ז החיד"א מאומה, ומשמע שכן ס"ל לעיקר.ומ"ש בספר לבי ער (עמ' קצ"ט) שהחיד"א חזר בו, ודייק כן משום שהחיד"א בספרו כסא רחמים (עמ"ס סופרים) לא העיר על נוסחא זו דבר ולא חצי דבר בפירושו, ומדשתיק משמע דהכי ס"ל לומר. ע"כ. דבריו תמוהים ביותר, דלא סיימוה קמיה סוף דברי החיד"א בכסא רחמים שם בזה"ל: 'ובלשונות הללו של ברכה זו האריכו האחרונים בסדר ובעיון, וכבר הרב אליהו רבא סימן תרצ"ב הביא דבריהם, והאריך על דבריהם, ע"ש באורך, ועיין מ"ש בעניותנו בברכי יוסף סימן תרצ"ב'. עכ"ל. הרי שולח אותנו החיד"א לעיין באליה רבה ובברכי יוסף, אשר יש שם אריכות בלשונות הברכה. והמעיין באליה רבה (סימן תרצ"ב ס"ק ד') יראה שכתב, שאחר העיון בכל הפוסקים אין לומר 'האל' הרב את ריבנו. ע"כ. וכן בברכי יוסף כתב כן וכנזכר לעיל. וא"כ לא שתיק החיד"א כלל, גם בפירושו על מסכת סופרים.
[ובר מן דין, הדבר זר ומוזר שמכח דיוק כ"כ קלוש נאמר שחזר בו ממ"ש בשלשה מספריו, שהרי ידועים דברי החיד"א בספרו חיים שאל (סימן ח') ובהקדמתו למחזיק ברכה, שאף אם הוא מביא להדיא איזו דעה, כל שלא כתב עליו 'וכן עיקר' וכדומה, אין זה אלא כמראה מקום ולא מוכרח שכן ס"ל לדינא. וכ"ש אם לא העיר מאומה, שאין לדייק מזה שום דיוק. ועוד, דאדרבא אילו היה חוזר בו היה לו לפרש ולא לסתום].
♦
דעת הבן איש חי
הגרי"ח בקרן ישועה על מגילת אסתר עה"פ ליהודים היתה, כתב כי יש בברכה זו חמשה לשונות של גאולה, והם: הא', ברוך הרב את ריבנו וכו'. וכן בבן איש חיל דרושים ג' וד' לפרשת זכור הביא את נוסח הברכה ללא תיבת 'האל'. ומשמע משגרת לשונו שלא גרס תיבת 'האל'. וכבר הבאנו לעיל שכן גרסו בסידורים שצעדו לאורו כגון חוקת עולם, תפלת ישרים (מנצור), קול אליהו (ע"פ פסקי הגר"מ אליהו).ובחזו"ע (פורים הל' מקרא מגילה הערה ע') כתב שהגרי"ח פוסק תמיד כהרש"ש במקום שחולק על החיד"א, וממילא גם כאן יסבור להוסיף תיבת 'האל' וכהרש"ש. אולם הובא לעיל שאין גילוי בזה מאת הרש"ש, וממילא בכה"ג אזלינן בתר דברי השו"ע ופשטות דברי האריז"ל, שאין להוסיף תיבת 'האל'.
♦
המנהג
מנהג בני אשכנז: במנהגי ר"א טירנא (עמ' קמ"ח) לא גרס 'האל'. וכן בסידור ר"ש סופר (עמ' תקמ"ז). וכן גירסת הדרכי משה בסימן תרצ"ב, ובסימן נ"א כתב הד"מ להדיא שבברוך שאמר ובברכת המזון נהגו לומר 'האל' ובברכה אחרונה של המגילה נהגו שלא לאמרו, ונשאר בצ"ע מאי שנא. ואמנם מקושיות לא מתים ואין משנים את המנהג. וכן לא העיר הדרכי משה מאומה על דברי הב"י שחיזק את המנהג שאין לומר תיבת האל, ומשמע שמסכים לדבריו. יוסף אומץ (יוזפא אות תתרצ"ו),מנהג בני ספרד: בסידור רפ"ד ליתא תיבת 'האל'. וכן במחזור אר"צ ליתא. וכן העיד על המנהג בעל כנה"ג בספרו דינא דחיי (עמ' קכ"ט) וכן הוא בתפלת ישרים עם הגהות החיד"א (שנת תק"ס), וכן נוסח מרוקו (סידור נחלת אבות; מגן אבות עמ' תכ"ד), ונוסח לוב (נחלת אבות – מנהגי יהדות לוב, עמ' קס"ד), ונוסח תוניס (ברית כהונה מערכת פ' אות ח'; עלי הדס פי"ז אות י"ד), וג'רבא (סידור עולת החודש ג'רבא תש"ח), וכ"כ בכתר שם טוב (ח"א עמ' תקל"ד) שכן המנהג. וכן מנהג צפת (סידור שפת אמת שנת תקצ"ב עמ' קע"ט), וכן הוא בכל הסדורים דפוס לוורנו, ובתפלת החודש ובבית עובד וכן בסידור חוקת עולם (ירושלים), ובתפלת ישרים (מנצור). וראה בסנסן ליאיר (שנת תשע"ד, עמ' ש"כ) שכתב שהמנהג בא"י לומר 'האל הרב', ולפי האמור השערה זו אינה נכונה, אלא גם בא"י המנהג היה שלא לומר.
ובסנסן ליאיר (שנת תשע"ד, עמ' ש"כ) כתב שכיון שנהגו העולם לומר תיבת 'האל' בברוך שאמר ובברכה"מ, ממילא הוא הדין בברכת המגילה. אולם הבאנו לעיל שהדרכי משה הביא סתירה זו, ועם כל זה לא נסוג אחור, וס"ל שאין לומר 'האל' בברכת המגילה. וכן רב עמרם גאון כתב שאין לומר כאן 'האל', ואילו בברוך שאמר גרס תיבת 'האל'. ואף אם לא מצאנו תשובה, מכח קושיות אין אנו יכולים לחלוק על דברי הגאונים, ולשנות מנהגים.
אמנם ביב"א (ח"ח סי"א אות מ"ג) כתב להוסיף תיבת האל, אולם מסתבר שאילו היה הגרע"י זצ"ל רואה שיש שינויי נוסחאות במסכת סופרים, וברמב"ם, ושכן גירסת רוב הגאונים והראשונים והסידורים הקדמונים, ושכן נראית דעת האריז"ל, ושאין ראיה כלל מסידור הרש"ש, ושכן גירסת מרן השו"ע, היה מקיים הדר הוא לכל חסידיו.
♦
למסקנא נראה שיש להשמיט תיבת 'האל' הרב את ריבנו, משום שכן דעת רוב הגאונים וראשונים רבים, ובהם שני עמודי ההוראה הם הרי"ף והרא"ש, וברמב"ם יש בזה גרסאות לכאן ולכאן, וכן גירסת השו"ע, וכן משמעות האר"י ז"ל (ואין גילוי בדברי הרש"ש), וכן הוא בסידור רפ"ד, וכן המנהג ברוב תפוצות ישראל ובסידורים הקדמונים.
♦ ♦ ♦