תורת הגוף מכח הנשמה — ירחון האוצר

הגאון רבי יעקב שפירא מוולוז'ין זצ"ל
ראש ישיבת ווולוז'ין, בעל גאון יעקב

תורת הגוף מכח הנשמה[1]

א.
הנשמה ממלאת את כל כוחות האדם
עש"ק וארא תרפ"ח
דרשו חז"ל בגמ' מסכת ברכות [י, א]:
הני חמשה ברכי נפשי כנגד מי אמרן דוד? - לא אמרן אלא כנגד הקדוש ברוך הוא וכנגד נשמה: מה הקדוש ברוך הוא מלא כל העולם - אף נשמה מלאה את כל הגוף; מה הקדוש ברוך הוא רואה ואינו נראה - אף נשמה רואה ואינה נראית; מה הקדוש ברוך הוא זן את כל העולם כלו - אף נשמה זנה את כל הגוף וכו'.
כמו שהקב"ה ממלא את כל העולם, כן הנשמה ממלאת את כל הגוף^[2], באופן שגם כל חושי האדם כמו ההרגשה, או המישוש, חוש הראות וחוש השמע וכו' המה עניינים נפשיים, כי איך זה יצויר הרגשת הכאב ע"י דקירת מחט, או הרגשת האבן ע"י נגיעת היד, אם לא שהנפש פועלת בזה, ולמעלה ממדרגת בעלי החיים הלא הוא האדם - המדבר, עם צלם אלוקים, ואף חושים אלו ג"כ גופניים המה, ומכל מקום הגופניות שלו היא נפשיות, כי כל התורה כולה נתנה בעד תורת הגוף, ואין אדם יוצא ידי חובתו במצות תפילין וכדומה בכוונות ובייחודים, כל זמן שלא הניח תפילין על ידו ועל ראשו במקום הראוי.
♦
ב.
תורת הגוף
כן גם מצות "וּבוֹ תִדְבָּק" (דברים י, כ), וכן הציווי "וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו" (דברים כח, ט), הם גם כן על ידי מעשי המצוות כמאמרי חז"ל בכמה דוכתי (ראה שבת קלג, ב ועוד), וזהו מה שכתוב: "וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (דברים כט, ג), עיין בתרגום (שם): "ולא יהב ה' לכון לבא למדע, ועינין למחזי, ואודנין למשמע עד יומא הדין^[3]", כי כל עיקר התורה ניתנה לחושי האדם, ועל ידם ישיג הוא את השלימות האמיתי. וזהו מה שאנו אומרים (תפילת אהבה רבה): "ותן בלבנו בינה להבין ולהשכיל כו'".
♦
ג.
מכח חוש הריח מוכח שהנשמה היא הפועלת בגופו של אדם
ועל פי זה נוכל לבאר את מאמרם ז"ל בברכות (מג, ב):
אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: מנין שמברכין על הריח - שנאמר: כל הנשמה תהלל י-ה, איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו - הוי אומר זה הריח.
והנה לפי הרגשתינו גם הגוף נהנה הוא מריח בשמים ערבים, ועם כל זה אמרו חז"ל שהנשמה היא זאת שנהנית ממנו, כי באמת כל החושים המה נפשיים וענייני נשמה.
♦
ד.
טעם ריחן הטוב של בחורי ישראל לעתיד
וכן דעתנו לבאר את המאמר דלקמן (שם):
ואמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב: עתידים בחורי ישראל שיתנו ריח טוב כלבנון, שנאמר: ילכו יונקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון.
לעתיד לבוא יבואו בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא, ויתנו את ריחם כריח טוב הלבנון, וסוד הדבר הוא היות שכל מיני הריח המה עניין רוחני, ממילא מובן כי מאדם המעלה נודף ריח טוב, ולהיפך מבעל עבירה נודף ריח שאינו טוב.
♦ ♦ ♦

הערות שוליים

↑ מאמר זה נערך מכתבי תלמידים מובהקים, והיות שנכתבו הדברים כרשימות קצרות, הורחבו הדברים למען תרבה הדעת. חידו"ת אלו נמסרו ע"י האי גברא יקירא החפץ בעילום שמו הטוב, למערכת ספר הזכרון עדות ליוסף [להורדה], לזכרו של הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד, מתלמידי ישיבת חברון. ומתפרסם לע"נ, ולעילוי נשמת עורך הספר הרב יצחק נתן ב"ר שמואל זאב לוי ז"ל ת.נ.צ.ב.ה. כאן המקום לציין, כי מספר מאמרים נוספים פורסמו בעבר בקבצי האוצר (גיליון מח ועד), כולל מבוא קצר לתולדות רבינו זצ"ל. יש לציין כי בספר עדות ליוסף, הובאו חידו"ת מרבינו זצ"ל על התלמוד, בעניינים שונים. כן זכינו לפרסם מאמר נוסף מרבינו בקונטרס יאר יצחק [להורדה] לזכרו של אבינו ז"ל. וכן מאמר מוסרי נוסף בקונטרס מגדל שיר [להורדה]. דוד לוי.
↑ ראה עוד במדרש בראשית רבה (יד, ט): "רבי ביסני ורבי אחא ור' יוחנן בשם ר"מ אומרים הנשמה הזו ממלאה את כל הגוף, ובשעה שאדם ישן היא עולה ושואבת לו חיים מלמעלה". וראה מה שהאריך בפירוש נזר הקודש על המדרש.
↑ וכעין זה בתרגום יונתן (שם): "וְלָא יְהַב מֵימְרָא דַה' לְכוֹן לִבָּא לְמִנְשֵׁי אֱלָהֵן לְמִנְדַע וְעַיְינִין לְמִרְמְזָא אֱלָהֵין לְמֶחֱמֵי וְאוּדְנִין לְטַמְטְמָא אֱלָהֵין לְצַיְיתָא וְאַתּוּן נְשִׁיתוּן אוֹרַיְיתָא דְלִבְּכוֹן וּרְמַזְתּוּן בְּעַיְינֵיכוֹן וְטַמְטַמְתּוּן אוּדְנֵיכוֹן בִּזְמַן יוֹמָא הָדֵין". ובפירוש כתר יונתן ביאר: "ולא נתן מאמרו של ה' לכם לב לִשׁכוח אלא לדעת, ועיניים לִרמוז אלא לִראות, ואוזנים לאטום [להִטפשׁ אלא לִשׁמוע ואתם שכחתם התורה של לִבכם ורמזתם בעיניכם ואטמתם [הִטפשׁתם] אוזניכם בזמן היום הזה".