השערה חדשה מי היה רבו של החינוך[1]
אחד ממעתיקי החינוך הקדמונים כתב בראש הספר שחיברו רבי אהרן הלוי, והעתיקו כן אחרונים רבים. אמנם כבר החיד"א בשם הגדולים בד"ה רבינו אהרן הלוי, ערער על זה, שהרי כשהחינוך מזכיר את הרמב"ן כותב עליו ז"ל, ומאידך כותב בכמה מקומות על דבריו – מפי מורי ישמרהו אל, ועוד דכמה זימני דעת החינוך אינה כהרא"ה, ע"כ. וכוונת החיד"א להוכיח שאינו הרא"ה, כי הרא"ה הוא תלמיד הרמב"ן, כמבואר מדבריו בכמה מקומות בבדק הבית. מכל זה מבואר שהחינוך חיבר את ספרו בחיי רבו, ואחר פטירת הרמב"ן.יש להוסיף לחזק שהחינוך אינו הרא"ה, מחמת היפך הסגנונות, שהרא"ה תקיף וחדשן, והחינוך שפל רוח ולא מחזיק טיבותא לנפשיה אלא לרבותיו כמבואר בפתיחת ספרו, וכותב בעדינות ולא מתעסק בחידושי הלכה.
החינוך בסוף הקדמתו כתב על עצמו – אני הדל באלפי, תלמיד התלמידים שבזמני, איש יהודי מבית לוי, ברצלוני. ידוע לנו שבברצלונה בדור שאחרי הרמב"ן, חיו ופעלו הרשב"א ובית מדרשו ובתקופה מסוימת גם הרא"ה ובית מדרשו. במבוא למנחת חינוך הוצאת מכון ירושלים, האריך רבי דוד מצגר להוכיח שדברי החינוך יותר מתאימים לבית מדרשו של הרשב"א מאשר לבית מדרשו של הרא"ה.
יש לדקדק על לשון החינוך – תלמיד התלמידים שבזמני, שלכאורה אין דרך לכתוב כזו לשון שיש בה מעט זלזול ברבו, אלא א"כ רבו עצמו היה רואה עצמו כפוף לרבותיו בזמן ההוא – דבר שקשה להולמו על הרשב"א או הרא"ה.
♦
האם מהר"ם חלאוה הוא רבו של החינוך?
מצאנו בכמה מקומות שמביא החינוך דברים בשם רבו, והם נמצאים בחידושי מהר"ם חלאוה על פסחים, וכן מצינו דברים השנויים במחלוקות מסועפות והחינוך ומהר"ם חלאוה סוברים דבר אחד, ועולה מזה אפשרות שמהר"ם חלאוה היה רבו של החינוך.
א. אמר לו הגוי להתרפאות ממים או מאילן ולא הזכיר לו של עבודה זרה ואינו מוצא מים ואילן כזה אלא של עבודה זרה האם מותר להתרפאות משל עבודה זרה. החינוך במצוה רצו, כתב דבירושלמי בשבת משמע דאסור, אבל מצא החינוך שבחידושי מוריו כתוב דבירושלמי בעבודה זרה נראה דמותר, ע"כ, וכן פסק מהר"ם חלאוה בפסחים כה. ד"ה בכל, על פי הירושלמי.
ב. נתן העיסות שאין בכל אחת כשיעור על לוח שאין לו תוך האם מצטרפים לחייבם בחלה. החינוך במצוה שפה, הביא להלכה בשם רבו דאינו מצטרף, וכן פסק מהר"ם חלאוה בפסחים מח: ד"ה תניא.
ג. הוציא מהתנור עיסות שאין בהם כשיעור והניחם על גבי דבר שאינו מצרפן ולאחר מכן הניחם בכלי המצרפן האם מצטרפות וחייבות. החינוך במצוה שפה, הביא דרבו ס"ל דדוקא אם הוציאן בתחילה לתוך דבר המצרפם מצטרפות, ע"כ, וכ"כ מהר"ם חלאוה בפסחים מח: ד"ה תניא, דהא דאמרינן הסל מצרף היינו דוקא סל ראשון שרדה לתוכו את הפת בעודה חמה, ע"כ, והחינוך שם כתב דגדולים ונכבדים חולקים על זה, ע"כ. יצויין שדין זה לא מצאתיו בשאר הראשונים.
ד. באיזה תערובת אמרינן דמותר למכור הכל ויוליך דמי האיסור לים המלח או למכור הכל חוץ מדמי יין נסך שבו. הטור והב"י ביו"ד סי' קלד, ב ד"ה יין נסך גמור, הביאו בזה מחלוקת, ויש להעיר דהרא"ה בבדק הבית ה, ה, ס:, כתב דאם נתערב חבית בחבית מותר למכור הכל ולהוליך הנאה לים המלח אפילו ביין נסך גמור, ואם נתערב יין ביין לא מהני אף בסתם יינם, ומאידך החינוך במצוה קיא, כתב דחבית בחבית אף ביין נסך יכול למכור הכל חוץ מדמי יין נסך, ויין ביין ביין נסך אין לו שום תקנה ובסתם יינם ימכור הכל חוץ מדמי יין נסך, וכ"כ מהר"ם חלאוה בפסחים כז: בסוף ד"ה ולענין.
ה. האם מברכים על המרור והמצה בנוסח על אכילת או בנוסח לאכול. החינוך במצוה כא, כתב דמברכים לאכול, וכ"כ מהר"ם חלאוה בפסחים קיד. ד"ה ה"ג.
ו. האם השותה צריך ליטול ידו אחת לפני ששותה. החינוך במצוה כא, כתב דצריך, וכ"כ מהר"ם חלאוה בפסחים קטו: ד"ה נטל.
ז. האם מברכים ברכת המוציא וברכת על אכילת מצה על הפרוסה או על השלימה. החינוך במצוה כא, כתב דמברכים את שתי הברכות על הפרוסה (דלא כרוב הראשונים), וכ"כ מהר"ם חלאוה בפסחים קטז. ד"ה ולענין.
בעוד מקומות מצאתי שדעת מהר"ם חלאוה והחינוך שוות, והבאתי רק את המקומות שיש בדבר מחלוקת ראשונים מובהקת, ולא את המקומות שכמעט כל הראשונים הסכימו לשיטה הכתובה בחינוך ומהר"ם חלאוה. ומ"מ לא מצאתי עדיין בשום מקום שדעת החינוך שונה מדעת מהר"ם חלאוה. ההקבלה ביניהם בולטת, ובפרט לאור העובדה שספר החינוך עיקרו לא עוסק בחידושי הלכה ולא מביא הרבה דברים בשם רבו, וממהר"ם חלאוה יש בידינו חידושים רק על מסכת אחת[2], ועם כל זה נמצאו הקבלות אלו. והאפשרות שמהר"ם חלאוה היה רבו נראית הגיונית, ובעיקר לאור העובדה שהחינוך כתב על עצמו שהוא איש לוי מברצלונה, ע"כ, ומקובל שמהר"ם חלאוה היה תלמיד של הרשב"א בברצלונה, ודר בברצלונה ימים רבים, וקיבל תורה אף מרבי יהודה בן הרשב"א, כמו שהביאו במבוא לשו"ת מהר"ם חלאוה, שכתב כן בתשובה על עצמו (אמנם תשובה זו הודפסה בשו"ת ריב"ש החדשות, ובסופה חתום יצחק בר ששת. אולם מ"מ מכמה תשובות של מהר"ם חלאוה מבואר שהוא מבית מדרשו של הרשב"א, כמו שהביאו במבוא שם). ומעתה נוכל לומר שהחינוך היה בעיקר תלמיד של מהר"ם חלאוה בברצלונה, וכיון שעדיין הרשב"א או בנו יורשו היו חיים, על כן כינה עצמו 'תלמיד התלמידים שבזמני'.
♦ ♦ ♦