בני ברק
שיעור חלה ורביעית לדעת הש"ך והט"ז
כתב הגר"ח נאה (שיעור מקוה סעיף יח) כי דעתם של עמודי ההוראה אשר בית ישראל נשען עליהם, מהר"י וייל, הש"ך, הט"ז, המג"א, וסיעתם, שהאגודל הוא 1.85 ס"מ. וכוונתו להוכיח משיעור קווארט שכתבו רבותינו האחרונים שאין להחמיר באגודל יותר מ-2 ס"מ, שהרי גדולי רבותינו אשר מימיהם אנו שותים נהגו באגודל קטן עוד יותר. גם בדורנו יש החוששים להקטין את האגודל עד שיעור 1.9 ס"מ, ומסתמכים על דברי הגר"ח הנ"ל.אמנם יותר נראה שנפח הקווארט[1] בזמן הש"ך והט"ז וסיעתם היה גדול ב-50% יותר מהשיעור שכתב הגר"ח נאה, והאגודל היוצא ממידה זו הוא 2.1 ס"מ [או מעט יותר] ולא 1.85 ס"מ. ונמצא שגם אם יחפוץ המחמיר לחוש לשיעור אגודל היוצא מתוך מידות הנפח של המג"א והט"ז וסיעתם, אין לו לחוש לשיעור 1.9 ס"מ ואף לא לשיעור 2 ס"מ, אלא לשיעור 2.1 ס"מ, שהוא הוא השיעור העולה ממידות הנפח של רבותינו, ושיעור רביעית לדבריהם אינו 70 או 75 או 86 מ"ל אלא 99 מ"ל [ולדעת המג"א 105 מ"ל בקירוב].
חשיבות מיוחדת נודעת לבירור שיעור הקווארט היות והמשנה ברורה (סימן פח וסימן תנו) משתמש במידה זו בהוראה למעשה, ובוודאי מצוה לברר מהו שיעור חלה לדעת המשנה ברורה, אשר כל בית ישראל נסמכים על הוראותיו.
♦
א.
פסק האחרונים
מהר"ר צבי הירש ב"ר זונדל משה חנוך מלובלין הדפיס בשנת שנ"ח[2] את ספרו הנקרא למען תלך בדרך טובים, שם הוא כותב את מידת העיסה החייבת בחלה, וזה[3] לשונו: ופת תאפה מסולת מנוקה, וחלה תפריש כדת וכחוקה, ג' מדות קמח שקורין קווארט מלא, כמו שהיא בעין בלי בלולה, הוא שיעור חלה, ופחות מכן המברך מברך ברכה לבטלה.
בדור שאחריו כותב (בשנת שע"ה) מהר"ר יעקב סג"ל הורביץ (אחיו של מהר"ר ישעיה הלוי הורביץ, בעל השל"ה) בהגהת לצוואת יש נוחלין (אות יז): דע שמדדתי ושערתי שעור תשעה קבין, והנה הם שלשה מדות שקורין במלכות פולין טא"פ שכל אחד מהם ד' קוואר"ט[4] ועוד שלשה קווארט [-סך הכל ט"ו קווארט], ולפי זה שיעור חלה במדינות פולין הוא מה שמחזיק שלשה מידות שקורין קווארט.[5]
לאחר מכן (שנת ת"ז), כותב הש"ך (יורה דעה סימן שכד סק"ג) שיערתי השיעור חלה והוא פחות מעט משלשה קוואר"ט, וכן כתב מהר"י ווייל בדיני פסח דשיעור חלה הוא כלי שמחזיק מעט פחות משלשה זיידלי"ך, וזייד"ל הוא קוואר"ט.
גם בט"ז (אורח חיים סימן תרו סק"ו) כתב שיעור תשעה קבין מצאתי כתוב[6] שהוא שיעור ט"ו קווארט פולניש.
ובמגן אברהם (סימן תנו סק"ב) כתב שיעור חלה מצאתי כתוב בשם מהרו"ך שהוא שיעור ג' קווארט וקווטירל [-קווטירל הוא 1/4 קווארט], ומהר"י כתב שהוא ג' זיידליך.[7]
העולה מכל הדברים הנ"ל כי בתקופת רבותינו גאוני הזמן אשר בפולין, הסמ"ע, הלבוש, הב"ח, הש"ך, הט"ז, ומגן אברהם, בדקו חכמי ישראל ומצאו כי שיעור חלה הוא ג' קוואר"ט בקירוב, כשהממעיטים מחסרים ממנו מעט, והמרבים מוסיפים עליו 1/4 קוואר"ט.
וצריך לברר את נפח המידה הנקראת קווארט, כמה תכיל ותחזיק.
♦
ב.
מידת הקווארט
מידת הקווארט שימשה בפולין ובארצות הסמוכות לה [ליטא ופרוסיה] החל משנת ש"נ לערך, בזמנם של רבותינו הלבוש והסמ"ע תלמידי הרמ"א, ועד לשנת תר"ס לערך היה שימוש נרחב במידה זו בעסקי המסחר ובתבשילי המטבח. והנה משנת ת"ר ואילך נמצאו חכמים וסופרים שערכו הקבלות בין הקווארט למידות אחרות, באופן שיכול לברר לנו את הנפח המשוער של הקווארט, כפי שיפורט.
[ת"ר] ספר קורות העתים (עמוד 28 בדפוס ראשון) שיעור קווארט הוא 850 או 960 מ"ל.[8]
[תר"י] שיעור מקוה (עמוד קעא[9]) שיעור קווארט 960 מ"ל.
[תרמ"ז] דרך אמונה (דף מג עמודה ב) קווארט שלנו מחזיק 960.75 גרם.
[תרנ"ו] מנחת ברוך (סימן עה) שיעור קווארט פולני 922.15 מ"ל.[10]
[תרנ"ז] ספר בית שאול (דף מח סעיף ד) שיעור קווארט 960 גרם.[11]
[תרס"א] דברי יחזקאל (שו"ת סימן יג) קווארט מחזיק 937.5 מ"ל.[12]
[תרס"ו] קובץ תל תלפיות (שנה י"ד - תרס"ו[13]) קווארט פולין 940 מ"ל.[14]
הוכחה נוספת יש למצוא בדברי החכמים שהקבילו בין מידת הקווארט למידת הביצים.
[ת"ר] שו"ת מראה יחזקאל (סוף סימן קמג) קווארט פולין מחזיק עשרים ביצים.
[ת"ר] ברכה משולשת (דיני מצות אות ט') הקווארט מחזיק 22 ביצים [לחומרא].[15]
[תרט"ז] שו"ת חסד לאברהם (חלק א' סימן טז) קווארט מחזיק 21 ביצים.
[תרכ"ד] אוצר החיים (מצוה שפו) הקווארט מחזיק 22 ביצים [לחומרא].[16]
[תרכ"ז] שו"ת דבר משה (תנינא סימן צח אות נז) קווארט מחזיק 21 ביצים.
[תרנ"א] דרשו משפט (דף יז) קווארט פולנית מחזקת 24 ביצים בינוניות.[17]
הגר"ח נאה בשיעור מקוה (הערה 62) מסתפק בדבריו של החסד לאברהם, האם הוא מתכוון לביצים של 50 מ"ל או של 45 מ"ל.[18] והנה גם אם נשער שהביצה 45 מ"ל יעלה שיעור הקווארט 945 מ"ל. ובדעת המראה יחזקאל מצדד הגר"ח (שיעור מקוה הערה 58 עמוד קכח) שהביצה יש להעריך שהיא 44 גרם, וקווארט פולין 880 גרם.[19] ואם כן גם הגר"ח מסכים לכך שהקווארט בזמן המשנה ברורה ובדור שלפניו היה 900-960 מ"ל בקירוב.
♦
ג.
הקווארט של הש"ך
אף שיש מקום לצדד שהקווארט השתנה בין זמנו של הש"ך לזמנו של המשנה ברורה, מכל מקום נראה שהאחרונים סברו כי הקווארט שבימיהם [920-960 מ"ל] הוא הקווארט ששימש את הט"ז, הש"ך, ומג"א ושאר גדולים במדידותיהם:
מנחת ברוך (סימן עה) קווארט ששיער בו הש"ך 922 מ"ל.
דרך אמונה (דף מג) קווארט ששיער בו הש"ך 960 מ"ל.
דברי יחזקאל (סימן יג) קווארט ששיערו בו הט"ז ובאר היטב 937 מ"ל.
גם המשנה ברורה (סימן תנו) מעתיק את שיעור הט"ז ומגן אברהם ואיננו מעורר על הבדל בין קווארט שלנו לקווארט של המגן אברהם. בערוך השלחן[20] (יו"ד סימן שכד דין ג) פוסק ששיעור חלה הוא ג' קווארט ומסתמך על הוראת האחרונים. ובשיח יצחק[21] (שבת דף טו) כותב: נהגו בכל תפוצות ישראל שעל ג' קווארט מפרישין חלה בברכה, ופחות מכך אין מפרישין חלה כלל. ולא עלה על דעתם שהקווארט שלהם אינו הקווארט של הש"ך.
כך שהתפיסה הפשוטה בדורו של המשנה ברורה היתה שלא חלו שינויים במידת הקווארט.
♦
ד.
רציפות השימוש בקווארט
בספר דבר ישרים (על המועדים, פסח, אות קמו) כותב: אין לחוש שקווארט שלנו איננו קווארט של הש"ך, שהרי הבכור שור גם כן כתב שיעור הקווארט, והוא היה קרוב לזמן הגאון בעל בית אפרים. וכוונת דבריו, שהרי מזמן הש"ך וט"ז ועד המשנה ברורה נשמר רצף הוראה על ידי האחרונים לשער מידת ג' קווארט לשיעור חלה, ומידת ט"ו קווארט לשיעור ט' קבין. ומוכח שבכל הדורות תפסו בפשטות שקווארט פוליש שבימיהם לא השתנה, והוא אותו הקווארט ששימש את הש"ך וט"ז.
גם בשיעור מקוה (הערה 33) מביא הגר"ח את דברי החזו"א שיתכן שהקווארט השתנה במשך הדורות, ועל כך משיג הגר"ח נאה, שהרי בחיי אדם מבואר שהקווארט שבזמנו שווה לקווארט של הש"ך.
ובאמת, שכאשר נבדוק נמצא רצף ברור במסירת שיעורי הקווארט, בלא שהיה הפסק ברציפות המסירה, כאשר עולה מהרשימה שלפנינו:
[שנ"ח] ספר דרך טובים[22] (הלכות ערב שבת[23]).
[שע"ה] הגהת יש נוחלין (אות יז).
[ת"ז] ש"ך על שו"ע יו"ד (סימן שכד).
[ת"י] ט"ז על שו"ע או"ח (סימן תרו).
[ת"ל] מגן אברהם (סימן תנו).
[תל"א] אור חדש (דיני ברכת חלה סעיף א).
[תמ"ג] דרך חכמה (נתיב כח סעיף יד).
[תנ"א] בית הילל (יו"ד סימן צז סק"א).
[תנ"א] קרבן שבת (סימן ח סוף אות ז).
[תנ"ו] שו"ת בית יעקב (סוף סימן סט).
[תס"א] פירוש חקי דעת[24] על ספר ישמח ישראל (יורה דעה אות ח סקע"ד).
[תס"ו] באר היטב למה"ר זכריה מענדל[25] (יורה דעה סימן שכד סק"א).
[ת"ע] אליה רבה (סימן פח אות ב, סימן תרו אות יא).
[תצ"ג] בכור שור (סנהדרין דף צג ע"ב).
[תצ"ו] באר היטב למהר"י אשכנזי (אורח חיים סימן פח וסימן תנו, יורה דעה סימן שכד).
[תק"ו] משמרת הקודש[26] (הנהגת יום ו' בדיבור המתחיל וזה סדר השלחן[27]).
[תק"ל] שולחן תמיד[28] (הלכות פסח סימן יא זר זהב סקנ"ח[29]).
[תק"מ] פרי מגדים (יור"ד סוף סימן צ"ז, ספר מגידות סימן מ"ז[30]).
[תקנ"ה] יד הקטנה (הלכות קריאת שמע ס"ק ס).
[תק"ס] שביל הישר[31] (ברכות פרק ג' אות מז).
[תקס"ד] בית לחם יהודה (יו"ד סימן שכד סק"א).
[תק"ע] חיי אדם (כלל קכח דין טו, כלל קמד דין ז, שערי צדק פרק יד דין ח).
[תק"פ] מטה אפרים (סימן תרו דין יא).
[תקצ"ד] מגן גיבורים (סימן פח סק"ט).
[ת"ר] מי השלוח[32] (שו"ת בסוף הספר, סוף סימן ב, דף נו עמוד א).[33]
[תר"כ] קיצור שלחן ערוך (סימן קצז).
[תרכ"ו] שו"ת השיב משה (סימן לד).
[תר"מ] משנה ברורה (סימן פח, סימן תנו, מחנה ישראל פרק לה).
[תר"נ] ערוך השלחן (אורח חיים סימן תרו, יורה דעה סימן צז דין יב).
[תרנ"ה] ספר תיו יהושע (הלכות ברכת הנאות הגוף והנפש, דף פט ע"א).
[תר"ס] מהרש"ם מברעזאן (ספר תכלת מרדכי חלק ג' עמוד שסב).
נמצא שדור אחר דור בלי הפסק מעתיקים הפוסקים זה מזה ששיעור חלה ג' קווארט ושיעור ט' קבין ט"ו קווארט, כך נמשך הדבר עד דורו של המשנה ברורה ועד בכלל. והיות ובזמנו של המשנה ברורה הדבר ברור שהקווארט היה גדול (כמבואר לעיל בסעיף ב), וגם הגר"ח נאה הוכיח כן מכמה מקומות (כדלקמן סעיף ה), אם כן דברי הפוסקים יתנו עידיהם ויצדקו, שהקווארט לא השתנה בדור מן הדורות.[34]
ה.
קושיית הגר"ח נאה
הגר"ח נאה מביא בספרו את שיעור הקווארט המבואר באחרונים:
שיעורי תורה (סימן א אות כא עמוד קיט) מביא מדברי יחזקאל שהקווארט 937 מ"ל.
שיעורי תורה (סימן ג אות ד הערה י) מביא מדרישת הזאב שהקווארט 960 מ"ל.
שיעור מקוה (הערה 30 בהגהה) מביא מהמנחת ברוך שהקווארט 922 מ"ל.
שיעור מקוה (הערה 58) מביא ממראה יחזקאל שהקווארט 880 מ"ל.
שיעור מקוה (הערה 62) מביא מחסד לאברהם שהקווארט 945 מ"ל בקירוב.
שיעור מקוה (הערה 69) מביא מהבית שאול בחידושי מהרי"ץ שהקווארט 960 מ"ל.
שיעור מקוה (עמוד קעא) מביא מכת"י ישן (משנת תר"י) שהקווארט 960 מ"ל.
אולם הוא חולק על האחרונים שסברו כי הקווארט שלהם הוא הקווארט של הש"ך והט"ז. וקושייתו בפיו, שהרי שיעור ג' קווארט לפי דבריהם הוא 2,800 מ"ל בקירוב, ובשיעור כזה נכנס נפח של 55 ביצים, והלא שיעור חלה הוא מ"ג ביצים ולא נ"ה ביצים. כך מבואר בהערתו על דברי המנחת ברוך (שיעור מקוה עמוד סח בהערה[35]), דרישת הזאב (שיעורי תורה סימן ג' הערה י), והדברי יחזקאל (שיעורי תורה סימן א אות כא).[36] ועל כן מסקנתו היא שקווארט זה איננו הקווארט של הש"ך והט"ז.
קדם לו בקושיא זו בספר יגל יעקב[37], שכתב כי דברי קדשו של הדברי יחזקאל תמוהים, כי אם הקווארט מחזיק 18 ביצים צריך לומר כי הט"ז ובאר היטב לא התכוונו לקווארט כזה, דאם כן יעלו ט' קבין 270 ביצים, והלא בש"ס מבואר שהוא רק 216 ביצים, וזה ברור.[38]
וכבר בדורו של הש"ך הקשה מהר"ר נתן כהנא אב"ד אוסטרא[39] (בשו"ת דברי רננה[40] סימן יב) שהוא מדד שיעור חלה בביצים, והנה איננו מכיל אלא מעט יותר משני קווארט ורביע, ואינו מגיע לחצי קווארט, וכיצד הורה בהגהת יש נוחלין שהוא שיעור ג' קווארט. ומסיק ה'דברי רננה' כי די לנו אם נחמיר ששיעור חלה ב' קווארט ומחצה.[41]
נמצא שגם בדורו של הש"ך הקווארט הכיל קרוב ל-20 ביצים, וגם בדורו של המשנה ברורה הכיל הקווארט 18-20 ביצים. ומזה גופא הוכחה שלא חלו שינויים בנפח הקווארט, ועל פי הוראת הש"ך הט"ז ומגן אברהם נהגו במשך 300 שנה בפולין ליטא ומדינות הסמוכות ששיעור חלה הוא ג' קווארט.
♦
ו.
קווארט קטן
דעת הגר"ח נאה, שקווארט פולין הנהוג בזמן המג"א הוא 615 מ"ל ולכל היותר 624 מ"ל, ובמקום אחר צידד שהקווארט 590 מ"ל.[42] ובספר קרית אריאל (פרק ט הערה ע) מגדיל מעט שהקווארט הוא 633 מ"ל בקירוב.
דעה נוספת מופיעה בספרים מדות ומשקלות של תורה (פרק פו הערה 3), מדות ושיעורי תורה (פרק יג סעיף ה), והידורי המידות (מהדורה ג פרק כה), אשר כותבים שהקווארט בזמן המג"א והש"ך הוא 667.6 סמ"ק.
אמנם לא ראי זה כראי זה, אולם הצד השווה שבהם שאינם מתיישבים עם הוראת האחרונים בשיעור חלה בכל הדורות עד המשנה ברורה שהקווארט 960 או 940 מ"ל.
גם בשיעור כביצה ורביעית התחדשה מסורת על פי דבריהם, שהרי בדורו של המשנה ברורה רוב מודדי הביצים [שלא מדדו ביצים זן לגורן] כתבו ששיעורו 50 מ"ל או מעט יותר,[43] ושיעור רביעית 75-80 מ"ל. אבל לדבריהם מוקטן נפח הביצה ל-46 מ"ל, והרביעית 69 מ"ל, ולדברי הגר"ח נאה הביצה 43 מ"ל והרביעית 64 מ"ל.
ועל מקורותיהם וחשבונם יש לדון ולפלפל בכמה אופנים, וכדלקמן.
♦
ז.
שיעור החוט השני
הגר"ח נאה בשיעורי תורה (סימן א סעיף כ) וכן בספר קרית אריאל (פרק ט הערה ע) הוכיחו מדברי שו"ת חוט השני למהר"ר חיים יאיר בכרך שהקטין את שיעור הקווארט.
והנה בשו"ת חוט השני (סימן צז[44]) כתב: הכלי אשר בוורמיזא שכינויו אלט מאס הנה הוא מחולק לארבע רבעים הנקראים זיידל, ויש לשער כי מידת ה'טאפ' בפולין [שמחולקת ל-4 קווארט] שווה לנפח אלט מאס, וכן ג' קווארט פולין שווים למידת ג' זיידל, ועל מידה זו כתבו בהגהת יש נוחלין ובש"ך כי הוא שיעור חלה.
לאחר מכן מבאר בעל חוט השני שבמדידתו מצא שאלט מאס מחזיקה 126 לוט, אבל בספר נימוס הרופאים[45] כתב כי 'מאס' חדשה תכיל מים במשקל 110 לוט, ומידה ישנה [אלט מאס] גדולה ממנה קרוב לחומש. ונראה שזו מסקנתו של בעל חוט השני.
והנה הגר"ח נאה בספרו שיעורי תורה (סימן א סעיף כ) כותב שלדברי בעל חוט השני מידת הקווארט 33 לוט שהם 590 מ"ל בקירוב,[46] ובספר שיעור מקוה (הערה 29 עמוד סב) מצדד הגר"ח שמידת הקווארט היא 34.5 לוט שהם 615 מ"ל בקירוב.[47]
לעומת זאת, בספר קרית אריאל ממפרש בדברי חוט השני שמידת הקווארט היא 42-44 לוט, והקווארט 633 מ"ל.[48]
♦
ח.
אודות שיעור החוט השני
אמנם הגר"ח נאה שדי נרגא בהסתמכות על דברי חוט השני, וזה לשונו (שיעור מקוה הערה 33 עמוד עד) מה שכתב בחוט השני נראה כי מדת טאפ בפולין הם מידה גדולה אלט מאס היות ולא כתב זאת כדבר ידוע ומפורסם רק בתור 'נראה' יש מקום לבעל דין לחלוק ולומר שהטאפ בפולין הוא גדול מאלט מאס והקווארט גדול מן הזיידל.[49]
גם בני דורו של חוט השני חולקים על מה שהשווה בין הזיידל לקווארט. בחק יעקב כותב בהדיא (סימן תנו סק"ג) הקווארט במדינת פולין הוא גדול מזיידל שלנו,[50] והאליה רבה כותב (סימן תנו סק"א) הזיידל הוא קווארט היינו במדינת פולין, ולאפוקי ממורה אחד שנכשל בזה.[51] וכוונתם ברורה לשלול דעת הסוברים שזיידל פראג הוא קווארט פוליש והוא זיידל של מהרי"ו. ולדבריהם זיידל פראג בזמן חוט השני איננו זיידל של מהרי"ו, שהרי זיידל של מהרי"ו הוא קווארט, כמ"ש הש"ך, והוא גדול מזיידל של פראג.
וכן כל האחרונים מזמן הש"ך והט"ז ועד המשנה ברורה שיערו חלה בג' קווארט פוליש המצוי (כדלעיל סעיף ד) היה פשוט בעיניהם שקווארט פוליש שבימיהם הוא הקווארט של הט"ז והש"ך, ומידת קווארט שבידם היא 900-950 מ"ל (כדלעיל סעיף ב). ומוכח ומוכרח שהם חולקים על השערתו של בעל חוט השני בשיעור הקווארט.
והנה בהקדמה לתשובה זו כותב בעל חוט השני כי נחשולי טרדות ומניעות באות עליו, וחושש פן יטרידוהו מהדפסת ספרו, ולכן הוא מדפיס תשובה אחת כוללת, אשר נכתבה בימי חורפו לחד מדרבנן חריפא ושנינא. נמצא שמחמת החשש שהטרדות יגרמו לביטול ההדפסה הכניס תשובה זו [שנכתבה בימי חורפו] ללא הגהה ועריכה כראוי, והדבר פשוט שקשה להסתמך על דבריו במקום שהם מנוגדים לדברי שאר הפוסקים.
♦
ט.
שיעור הט"ז והעטרת זקנים
הגר"ח נאה (שיעור מקוה עמוד סא) מראה מקור לשיעור הקווארט מדברי הט"ז (או"ח סימן תרו), שהרי מבואר בט"ז שבמדינת מורביה [מעררהרין[52]] יש בכל קווארט שני זיידליך וחצי זיידיל. ובעטרת זקנים כתב (או"ח סימן פח) כי שיעור ט' קבין הוא 9.5 מידות מערהרי"ש שהם 38 זיידיל.[53] וזה קרוב מאוד למידת הט"ז, שהרי לדעת הט"ז ט' קבין הם 37.5 זיידיל.[54]
והנה נחלקו הדעות מהו שיעור זיידל במורביה. הגר"ח (שיעור מקוה שם) מביא עדות מהר"ר שלום שווארצמאן שבצעירותו [תר"ס-עת"ר] היה נהוג במסחר המשקאות באוסטריה למדוד בזיידיל שמידתו 250 מ"ל בקירוב. והיות ולדברי החתם סופר זיידל מורביה שווה לזיידל אוסטריה, יש ללמוד מכך שגם במורביה הזיידל הוא 250 מ"ל. ואם כן יהיה נפח הקווארט [שהוא 2.5 זיידיל] 625 מ"ל.
בספר מדות ומשקלות של תורה (פרק פו הערה 3) מביא מדברי החוקר נלקנברכר (בספרו משנת 1805-תקס"ה) שזיידל מורביה מכיל 267 מ"ל, ולדברי מהר"ר ישעיהו זילברשטיין אב"ד ווייצען (קובץ תל תלפיות, טבת תרס"א) מידת זיידל במורביה 262 מ"ל, ולפי זה תעלה מידת הקווארט 655-667 מ"ל.
אולם, לעומת זאת, מדברי תלמידי החתם סופר שהכירו את הזיידל במורביה נראה שרק זיידל במזרח הונגריה ובמדינת זיבנברגן (גבול הונגריה רומניה) הוא 267 מ"ל,[55] אבל זיידל מורביה ואוסטריה המוזכר בט"ז הוא 353 מ"ל. כן מבואר בספר כרם שלמה[56] (יו"ד סימן רא סעיף א), ובספר שיעורי מצות[57] (דף כב ע"ב ערך מקוה), וכך עולה מדברי הגאון מהר"ם שיק (בקובץ שומר ציון הנאמן, גיליון קפד[58]), ולדבריהם הקווארט שהוא 2.5 זיידל עולה לנפח 882 מ"ל,[59] ושיעור זה קרוב לדברי האחרונים המוזכרים לעיל (בסעיף ב ג).
♦
י.
שיעור יש נוחלין
בספר מדות ומשקלות של תורה (פרק פו הערה 3) מראה מקור להקטנת הקווארט בדברי הגהת יש נוחלין (סעיף יז) שכתב כי מידת הפינט בפיהם [-בוהמיה] שווה למידת ג' קווארט.[60] ומביא בספר מידות ומשקלות של תורה, שמידת פינט בפראג [בזמנו של הצל"ח] נמדדה על ידי החוקר הנכרי גרהרדט בשנת תקמ"ח ונמצאה 2 ליטר,[61] אולם כעבור 3 שנים [תקנ"א] חזר החוקר הנ"ל[62] וקבע [על פי פרסומי הממשלה] כי שיעור פינט הוא 1.91 ליטר, בניגוד למדידה שערך בעצמו כמה שנים קודם לכן.
ונחלקו הדעות על איזו מדידה יש להסתמך, בספר מידות ומשקלות של תורה (שם) מעדיף להסתמך על המדידה הראשונה, והקווארט שהוא שליש פינט תהיה מידתו 667 מ"ל, וכך נקט בספר מדות ושיעורי תורה (פרק יג סעיף ה), אבל בספר קרית אריאל (פרק ט הערה ע) מעדיף את המדידה האחרונה שהפינט 1.9 ליטר והקווארט 633 מ"ל.
יא.
אודות שיעור יש נוחלין
בשו"ת חוט השני (סימן צז[63]) התקשה בדברי הגהת יש נוחלין, ומצדד לומר שפינט בוהמיה אינו שווה לפינט פראג, והגהת יש נוחלין מדד בפינט בוהמיה ולא בפינט פראג. ולדבריו אין לנו ידיעה כמה הוא פינט בוהמיה.
ואפשר שכן היא דעת רבינו התוספות יום טוב, שכתב בספרו מלבושי יום טוב (או"ח סימן תנו סק"ג) כי שיעור חלה הוא מ"ג ביצים שהוא פינט של פראג והוא שני קווארט וחצי של לודמיר, והא"ר (סימן תנו) הביא את דבריו. ואם נדחה שקווארט לודמיר איננו קווארט פולין,[64] הלא ניתן לדחות לאידך גיסא, דפינט של פראג אינו פינט של בוהמיה וכדברי חוט השני.
ובספר אור חדש[65] (כלל כז דיני ברכת חלה) כתב: שיעור חלה כתב הש"ך שהוא ג' קווארט פחות מעט, וכ"כ מהרי"ו דשיעור חלה הוא כלי שמחזיק מעט פחות מג' זיידליך וזיידיל הוא קווארט. ונראה דאין שוה בכל המקומות הזיידל וע"פ הרוב הזיידל וחצי'[66] הוא כמעט שוה לקווארט. עכ"ל. הרי שגם הוא, כהתוי"ט, משער שקווארט פולין הוא מעט יותר מזיידל וחצי,[67] וצריך לומר כנ"ל שפינט פראג איננו שווה לפינט בוהמיה [או שהם חולקים על מדידתו של הגהת יש נוחלין].[68]
♦
יב.
שיעור חלה לדעת הצל"ח
עוד יש להעיר, כי מידות הפינט שהובאו בספר מדות ומשקלות של תורה נמדדו בשנת תק"נ לערך, ואילו מידת הפינט שבהגהת יש נוחלין נכתבה לפני שנת שע"ה, ויש לחוש לשינויים במידות במשך זמן כה רב, ולעומת זאת מידת הקווארט נמסרה ברציפות דור אחר דור, ואין לחוש כ"כ לשינוי המידה.[69] ואף שמידת פינט הובאה בהגהת יש נוחלין, תוי"ט, א"ר, חק יעקב, וצל"ח, מכל מקום אין להשוות זאת למסורת הקווארט.
ובאמת שמצאנו כמה מחכמי ישראל שכתבו או צדדו שהפינט בפראג 2,600-2,300 מ"ל ולא 2,000 מ"ל, והזיידל 560-650 מ"ל ולא 500 מ"ל.
בדברי מהר"ם שיק (בקובץ שומר ציון הנאמן גליון קפד) מבואר שמידת הפינט של הצל"ח 2600 מ"ל בקירוב, והזיידל 650 מ"ל בקירוב, וכן משמע קצת מדברי החת"ס.[70]
החיי אדם, שהוא מתלמידי הצל"ח [בהיותו בפראג], כותב בכמה מקומות ששיעור חלה לאחר ההכפלה הוא ה' קווארט דהיינו 4750 מ"ל,[71] ומאחר שאינו מזכיר את שיעור 4 ליטר משמע קצת שסבר דשיעור פינט של פראג שדיבר בו הצל"ח הוא 2400 מ"ל, והזיידל 600 מ"ל, ובמידה זו שיערו התוי"ט והצל"ח שיעור חלה בביצים.[72]
המטה אפרים, שהוא בן גילו של החיי אדם, כותב שלדעת המכפילים [וכוונתו לדברי הצל"ח] יהיה שיעור חלה כמעט ה' קווארט דהיינו 4,600 מ"ל,[73] ומידת הזיידל ששיער בה הצל"ח 570 מ"ל ולא 500 מ"ל.[74] ושיעורו של המטה אפרים הועתק במשנה ברורה (סימן פח סק"ד) והרבה אחרונים לגבי שיעור ט' קבין לדעת הצל"ח.[75]
נמצא שיש לדון שהפינט של פראג היה גדול יותר והתקטן במהלך הדורות, ועוד יש לדון בפינט בוהמיה האם הוא שווה לפינט פראג, או שמא גדול ממנו, או קטן ממנו.
♦
יג.
אגודל על פי הקווארט
קיים וויכוח האם יש ללמוד מידות אגודל ממידת קווארט של האחרונים.
בספר מדות ומשקלות של תורה כותב (פרק פז) שדעת מהר"י וייל, הש"ך, והמג"א, כדעתם של רבים מגדולי ישראל שהאמה היא 56-58 ס"מ, ורק לגבי מידות הנפח כתבו לשער במידות הקווארט שהן קטנות. וכן כתב בספר קרית אריאל (פרק ט עמודים רמב - רמד) שלדעת מהר"י וייל מידות אורך משערים באמה ארוכה, ורק לגבי מידות נפח נהגו לשער בקווארט ובמידות קטנות.
לעומת זאת, הגר"ח נאה כותב שיש ללמוד את מידות האגודל ממידות הנפח שכתבו האחרונים. וזה לשונו בהקדמתו לספר שיעורי ציון (עמוד ד) נהגו בדורות האחרונים על פי דברי הש"ך הט"ז המג"א החוט השני והעטרת זקנים ועוד ששיעור חלה בקמח הוא 3 פונט, וכפי שהתבאר בשיעורי תורה (סימן א סעיף כ), ולפי חשבון הכלי דשיעור חלה יוצא האגודל הבינוני פחות קצת מ-19 מילימטר.
ובספר שיעור מקוה (סעיף יח והערה 29) כתב הגר"ח: שיטת גדולי האחרונים ז"ל, מהרי"ו, ט"ז, עטרת זקנים, הש"ך, מגן אברהם, בכור שור, יש נוחלין, חוט השני, מחצית השקל, ששיעור הרביעית היא 60-62 מ"ל בקירוב, והאגודל היוצא מזה הוא 18 מילימטר.
וחזר וכפל את הדברים בסוף הספר (סעיף עב) וזה לשונו: שיטת מהר"י וייל, עטרת זקנים, הש"ך, מגן אברהם, בכור שור, הגהת יש נוחלין, חוט השני, מחצית השקל, כרם שלמה, יש אומרים בחיי אדם, שהאגודל 18.5 מילימטר, והאמה 44.5 ס"מ.
וכך גם כותב בספר הידורי המידות (מהדורה ג' פרק מג) כי שיעור חלה של ג' קווארט שהביא החיי אדם מבוסס על אגודל של 1.9 ס"מ.[76]
♦
יד.
מסקנת הדברים
הדיון כמה היא מידת הקווארט, הוא חשוב ומהותי לבירור השיעור של רבותינו האחרונים.
הנה מידת הקווארט היתה נהוגה בפולין, ליטא, אוקראינה, פרוסיה, וגלילותיהם, במשך 300 שנים, החל מתקופת הרמ"א ועד זמן כתיבת המשנה ברורה, וחכמי ישראל במדינות אלו נהגו לשער חלה ג' קווארט, ולאחר הכפלת המידות על ידי הצל"ח והחת"ס החמירו בכמה מקומות ששיעור חלה הוא ה' או ו' קווארט.
ויש להסתפק בביאור הוראת הש"ך שמידת חלה ג' קווארט, האם זה 1,900 מ"ל או שמא 2,850 מ"ל.
כשכתב החיי אדם שיעור חלה לחומרא ה' קווארט, האם זה 3,000 מ"ל או 4,700 מ"ל.
כשכותב המטה אפרים ששיעור רביעית לחומרא שישית קווארט, האם זה 102 מ"ל, או שמא 155 מ"ל.
ויש מזה השלכה גם לשיעור אגודל, שאם רביעית שישית הקווארט [שמבוסס על הכפלת השיעור] היא 102 מ"ל, אזי האגודל 'הגדול' הוא 2.11 ס"מ והאמה 50.6 ס"מ, אבל אם שישית הקווארט היא 155 מ"ל, הרי שאגודל 'הגדול' 2.43 ס"מ והאמה 58.3 ס"מ.
ולשיטת הגר"ח נאה, הלא גם משיעור חלה הקטן יש ללמוד שיעור האגודל, ואם כן ההשלכה לשיעור אגודל מוכפלת ביתר שאת, שאם שיעור קווארט 615 מ"ל, תהיה הרביעית [לפני ההכפלה] 64 מ"ל, והאגודל 1.8 ס"מ, אבל אם הקווארט 950 מ"ל, תהיה הרביעית 100 מ"ל, והאגודל [ללא הכפלה] 2.1 ס"מ.
והנה הגר"ח נאה בירר את מידת הקווארט בזמנו של הש"ך על פי ג' מקורות, חוט השני, הגהת יש נוחלין, והט"ז ועטרת זקנים, ומדברי כולם עולה שהקווארט הוא בין 590 מ"ל לבין 625 מ"ל.[77] ועל פי דבריהם כתב הגר"ח נאה מידות משוערות לקווארט המוזכר בדברי הט"ז, מג"א, ש"ך, הגר"א, חיי אדם, מטה אפרים, וכל האחרונים שהזכירו מידות נפח בקווארט, וגם הוציא מהם שיעורי אגודל, הן מאותם שכתבו שיעור ג' קווארט בלי הכפלה, והן ממי שכתבו שיעור ה' או ו' קווארט לאחר הכפלת השיעורים.
גם בספרים מדות ומשקלות של תורה, קרית אריאל, מדות ושיעורי תורה, והידורי המדות, מבררים את מידת הקווארט על פי המקורות שהביא הגר"ח, אלא שהם מצדדים שהקווארט בזמן האחרונים היה 667 מ"ל [ולדעת הקרית אריאל הקווארט 633 מ"ל]. ובירור הנפח הנ"ל מלמד על מידת האגודל של האחרונים שכתבו שיעור מוכפל של קווארט על פי אגודלים [דהיינו אותם שכתבו ה' או ו' קווארט, או שהרביעית שישית קווארט].
מה שאין כן לגבי בירור מידת אגודל של האחרונים שכתבו שיעור חלה ג' קווארט, כתב במידות ומשקלות של תורה שהם משערים באגודל גדול [2.4 ס"מ, והאמה 57 ס"מ], ורק במידות הנפח נהגו בשיעורים קטנים, וכן הסכים בקרית אריאל. ורק בהידורי המידות סובר כשיטת הגר"ח נאה ששיעור ג' קווארט המובא בחיי אדם מלמד על מידת אגודל קטן ביותר.
אולם באחרונים החל משנת ת"ר מבואר שנפח הקווארט 920-960 מ"ל,[78] ובספר שבח פסח (פרק טז עמוד תרד) כותב שלאחר דרישה וחקירה מתברר ששיעור הקווארט שהיה נפוץ בפולין במשך מאות שנים הוא במכוון כשיעור קווארט שמשתמשים בו היום באמריקה והוא 946 מ"ל. ובקראקא ומחוז גליציה נשארה מידת הקווארט על מכונה עד מלחמת העולם השניה כפי המידה הנ"ל המצויה באמריקה.
ומדברי המשנה ברורה, מנחת ברוך, קיצור שלחן ערוך, ערוך השלחן, דברי יחזקאל, מהרש"ם מברעזאן, דרך אמונה, ושאר חכמי דורם (בין השנים ת"ר-תר"ס), מבואר שקווארט המצוי בזמנם הוא הקווארט של הש"ך הט"ז באר היטב וכל האחרונים, הוא הוא הקווארט שנמסר במסורת איש מפי איש, דור אחר דור, עד הש"ך והט"ז, לשער בו חלה, רביעית, ושיעור ט' קבין.
ולדבריהם, שיעור רביעית לדעת הש"ך 99 מ"ל, ולדעת מהרי"ך שהביא המג"א 107 מ"ל.[79] ולאחר הכפלת השיעורים יהיה שיעור רביעית שישית קווארט 158 מ"ל. לדעת המגדילים שיעור חלה 5 קווארט תהיה הרביעית 165 מ"ל. ולמחמירים עד שיעור 6 קווארט תהיה הרביעית 197 מ"ל.
נמצא שאם נקבל את שיעור הקווארט הגדול שהיה נהוג בפולין בזמן המשנה ברורה, ונחשוש לשיטתו של הגר"ח נאה שמדברי הש"ך בשיעורי הנפח יבורר גם שיעור האגודל, יהיה שיעור האגודל לדברי הש"ך ורוב האחרונים 2.1 ס"מ והאמה 50.4 ס"מ,[80] ולדעת מהרי"ך המובא במג"א האגודל 2.15 ס"מ והאמה 51.6 ס"מ.
אמנם לשיטת המדות ומשקלות של תורה והקרית אריאל, בשיעורי האורך נהגו מהר"י וייל והש"ך ומגן אברהם ושאר גדולי האחרונים למדוד בשיעור אמה הגדול [55-58 ס"מ], ורק במידות הנפח נהגו במידות קטנות יותר.
♦ ♦ ♦