בעמח"ס לב מנחם
אודות מצבת רבינו בעל מגלה עמוקות זי"ע
לפני כמה שנים, כאשר יצא לאור מחדש ספה"ק מגלה עמוקות עה"ת ע"י הרה"ח ר' אלימלך מיללער שליט"א, נתבקשתי על ידו לצרף לו את תולדות המחבר רבינו בעל מגלה עמוקות זי"ע, ובהיות שכבר עמל בה הרבה הרב אליעזר כ"צמאן שליט"א, ופרסם מאמרים בתולדותיו בקובצי ישורון, לא ראיתי טעם לחזור ולכתבו מחדש. ולאחר שנענה הרב הנ"ל לבקשתי ומסר לידי את מאמריו הנ"ל, עשיתי בה קצת תיקונים והוספות, וערכתי קצת סדר הדברים, וכה נדפס במהדורות החדשות של ספה"ק מגלה עמוקות.ומאחר שלמעשה לא נכנסתי בעובי קורות העתים של המגלה עמוקות זי"ע, ע"כ אני מרגיש כי מלבד סגנון הדברים, אשר אינם לפי הסגנון והרוח אשר אני רגיל בה, גם עצם בירור תולדותיו לא נתלבנו כל צורכו, ויש מקום גדול להרחיב בה היריעה.
ומ"מ שגור בפי כל לאמר 'מה שהלב חושק הזמן עושק', וברוב טרדת הלימודים לא עלה בידי לשחזר את תולדות רבינו הגה"ק בעל מגלה עמוקות זי"ע. והלואי שעוד יבוא בקי ומומחה בדברים הללו ויברר וילבן את תולדותיו לארכה ולרחבה, כיאות לגברא רבה כוותי'.
אמנם להיפטר בלי כלום אי אפשר, והנני לפרסם את אשר עם לבבי, בירור מקיף אודות מצבת רבינו בעל מגלה עמוקות זי"ע.
הנה, המצבה אשר מוצב לעת עתה על קברו של רבינו זי"ע נתחדשה אחר מלחמת העולם השני', ולא עלה בידי לברר מתי נתחדשה וע"י מי נתחדשה, וגם אם היא הוצבה במקומה, כי כפי אשר שמענו נהרס רח"ל הביה"ח דקראקא עם רוב אבני', בימי הרס עולם בשנות השואה.
והנני להעתיק תמונה עם נוסח המצבה אשר קיימת על קברו של רבינו בעל מגלה עמוקות זי"ע בבית החיים העתיק בעיר קראקא, כפי אשר נראה בימינו אלה:
פה נטמן
איש אלקי קדוש מן הקדמונים,
מגלה עמוקות ורזין ומטמונים,
הוא שאומרים עליו שדבר
אתו אליהו פנים אל פנים,
הגאון אב"ד ור"מ מו' נתן נטע
בן מו"ה שלמה שפירא זצ"ל
נפטר ביום ד' י"ג אב שצ"ג לפ"ק
תנצב"ה
למרגלותיו של קברו יש עוד מצבה, אף זו הוצבה אחרי מלחמת העולם השני', והא לך התמונה עם הנוסח -הכמעט שוה- של האבן:
פה נטמן
איש אלקי קדוש מן
הקדמונים, מגלה עמוקות
ורזין ומטמונים, הוא
שאומרים עליו שדבר
אתו אליהו פנים אל פנים,
הגאון אב"ד ור"מ מו"ה
נתן נטע
בן מו"ה שלמה שפירא
זצ"ל נפטר ביום ד'
י"ג אב שצ"ג לפ"ק
תנצב"ה
עוד יש בידינו את תמונת המצבה מלפני מלחמת העולם השני', אשר מקצתה עדיין קיימת ונקבעה בצדה השמאלית של הקבר. והאי לך תמונתו עם הנוסח אשר עלי':
פה נטמן
איש אלקי קדוש מן הקדמונים,
מגלה עמוקות ורזין ומטמונים,
הוא שאומרים עליו שדבר
אתו אליהו פנים אל פנים,
הגאון אב"ד ור"מ מו' נתן נטע
בן מהו' שלמה שפירא זצ"ל
נפטר ביום ד' י"ג אב שצ"ג לפ"ק
תנצב"ה
ר' יחיאל מתתיהו צונץ בספרו עיר הצדק, לבוב, תרל"ד (עמ' 176) העתק נוסח מצבתו בזה"ל[1]:
איש אלקי קדוש מן הקדמונים,
מגלה עמוקות רזין ומטמונים,
הוא שאומרים עליו שדבר
אתו אליהו פנים אל פנים,
הגאון אב"ד ור"מ מהו' נתן נטע
בן מהו' שלמה שפירא זצ"ל
נפטר ביום ד' י"ג אב שצ"ג לפ"ק
תנצב"ה
נתחדש הציון הלז על הוצאות של ח"ק
בחודש אדר שני תקע"ח זכותו יעמוד לנו
מנוסחתו למדנו, כי אף לנגד עיניו לא היתה אבן המצבה המקורית, אלא זו שנתחדש בשנת תקע"ח לפ"ק, כפי אשר הי' חקוק על האבן "נתחדש הציון הלז על הוצאות של ח"ק בחודש אדר שני תקע"ח, זכותו יעמד לנו". ואין הדבר ברור אצלי האם התמונה האחרונה אשר נצלמה לפני המלחמה זו הוא האבן אשר ממנו העתק צונץ, או שמא אף זו כבר נתחדשה אחריו, ואיך שיהי', המילים האחרונות "נתחדש הציון הלז על הוצאות של ח"ק בחודש אדר שני תקע"ח זכותו יעמוד לנו" אינן ניכרות כלל בתמונה שלפנינו.
כאמור, נחקק על המצבה כי נתחדשה בשנת תקע"ח לפ"ק "על הוצאות של חברה קדישא". ולקושטא דמילתא, ידענו גם ידענו, כי באמת כל חידוש המצבה היתה למורת רוח של החברה קדישא דקראקא. ולא זו אף זו, כי חלק גדול מן ההוצאות, ואולי אף כולו, לא באו כלל מכיסם, כפי אשר משתמע מנוסח המצבה החדשה.
דבר זה למדנו מתוך הספד שנכתב על הגאון הצדיק רבי משה מזלאשין זצ"ל, הנקרא אבל משה[2], ונדפס בסוף ספרו משפט צדק, וז"ל: "ופעם אחת רץ בזריזות לק"ק קראקא להתפלל שם על קברי הקדושים ידידי עליון הנפטרים שם, ומצא על קבר בעל מגלה עמוקות מצבה שנתיישנה כל כך עד שכמעט לא היה ניכר בה צורת האותיות, והם היו יראים לתקן אותה מטעם הכמוס, והתאמץ הוא בכל מיני זריזות, ונדר הוא בעצמו ח"י זהובים, ודיבר על לב הגבאים והמשגיחים משם, עד שהקימו מחדש מצבה נאה ויפה על קבר הקדוש זלה"ה זי"ע". עכ"ל.
הרי למדנו מכאן, כי החברה קדישא דק"ק קראקא יצ"ו היו יראים לתקן את המצבה מטעם הכמוס, ורק אחרי ההשתדלות המרובה של הגאון הצדיק רבי משה מזלאשין זי"ע, ולאחר שהוזיל י"ח זהובים מכיסו, אז הסכימו לתקנו מחדש.
והנה, ממה שכתוב "שכמעט לא היה ניכר בה צורת האותיות", משמע כי כבר הי' המצבה הישנה בלתי קריאה, ומסתבר שלא חקקו את הנוסח כפי אשר הי' חקוק על המצבה המקורית.
ואכן, מצאתי בספר עיר הצדק הנ"ל, שכתב (בהערה 76) שהכתובת שעל המצבה שהעתיק מאוחרת היא, ולענין נוסח מצבתו המקורית של בעל מגלה עמוקות זי"ע, הביא בשם ספר הביבליאתיקא של החכם וואלף (עמ' 1207) בזה"ל[3]: "על קבר הג"מ נטע אב"ד ור"מ בעל מ"ע מטושטש, ר"ק לפרט ויקרא ה' צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה. ואצלו נקבר הג"מ יצחק בנו", עכ"ל.
ואיני יודע לכוין פרט השנה לשנת שצ"ג, גם איני יודע אם מה שנדפס 'ר"ק' הוא ר"ת או ג"כ בכלל פרט השנה. ומ"מ מבואר להדיא כי הנוסח אשר לפנינו איננו כלל ממה שהי' על המצבה המקורית, אשר אותיותי' היו מטושטשות מאוד בעת אשר העמדו מצבה חדשה על קברו של צדיק בשנת תקע"ח לפ"ק.
ומ"מ עדיין נעלם מאתנו מה שנזכר שם "והם היו יראים לתקן אותה מטעם הכמוס". מה הי' הטעם הכמוס שבעקבותיו לא רצו לתקן את מצבת רבינו בעל מגלה עמוקות זי"ע. ואם הי' ממש בטעם זה, למה נכנעו לבסוף להפצרותיו של הג"ר משה מזלאשין זצ"ל.
ואם ניתן אומן באגדת העם אודות המצבה אשר אצל מצבת רבינו שנחקק עליו 'יגיד עליו ריעו' כידוע, אשר לא היתה מצבת בנו ר' יצחק כפי אשר העתיק החכם וואלף כנ"ל, אז יתכן לשער כי פחדו לתקן את מצבת רבינו מבלי לתקן גם את המצבה הלז, אולי יהי' פחיתת ערך לו, וברוך היודע.
לסיום עלינו לזכור את דברי הירושלמי המפורסמים, אין עושין נפשות לצדיקים, דבריהם הן הן זכרונם. ה"ה תורתו של רבינו בעל מגלה עמוקות זי"ע, אשר נתחדשה לאחרונה בדפוס חדש מאירת עינים, ישוטטו בהם רבים ותרבה הדעת, ובשלום ינוח רבינו זי"ע על משכבו עד יעמוד לקץ הימין, בב"א.
♦ ♦ ♦