הערה על מאמרו של הרב אריה אידנסון בדין נ״ט בר נ״ט

הערה על מאמרו של הרב אריה אידנסון "גדר דין נ"ט בר נ"ט, הדין לכתחילה, וכאשר עשה במזיד" (עמוד ר"ד)

ראיתי את מאמרו של הרב אריה אידנסון הי''ו בדין נ''ט בר נ''ט שכתב בעמ' ריח בהערה האחרונה שכיון כלים אינם בולעים וודאי שאין שום טעם לגבי נ''ט בר נ''ט, והביא שם מדברי הרמ''א בתשובה ראיה לכך.
אלא שסיים: "וצ''ע כי זה פותח פתח בכל ענין בליעת כלים, וההוראה המוסכמת לכו''ע שדנים בכלים שלנו כדין גמור" עכ''ל. ובזה יש לציין את אשר כתבתי באוצר באדר תש''פ מאמר בדין בליעת כלים בימינו ושם העלנו שלענין דיעבד ודאי יש להקל אפילו בתבשיל בשרי שבושל בכלי חלבי בן יומו, כי ההלכה היא ברורה שבשר בחלב ושאר איסורים נאסרים בנותן טעם, וצירפנו שם את דעת הראב''ד שמיקל לשער לפי אומד, וגם את דעת הרמב''ם כיעו''ש. כך שההיתר רחב מאד, וק''ו בדין נ''ט בר נ''ט שממילא שנוי במחלוקת. ואין לחשוש בזה, אחר שהרמ''א בתשובה הנ''ל הקל בזה והבאנו דבריו שם, וגם הרדב''ז בתשובה שהבאנו שם מסייע לכל הנ''ל, כך שאין לחשוש בזה. ומה שנהגו להחשיב כלים שלנו כבולעים הוא או מחמת ההרגל שהיה במשך הדורות כך לפסוק, ולא שמו לב שבמשך הזמן השתנתה תעשיית הכלים מן הקצה אל הקצה.
מיהו לגבי הגעלת כלים שנראה שמעיקר הדין נמי אין לחוש לבשל לכתחילה בסיר בשר ואח''כ חלב וכן להיפך אפילו בבן יומו וכדין כלי זכוכית, נראה שאין להקל, כי הדבר נראה תמוה לרבים. וכבר נפסק ביו''ד שאין לרב לפסוק דין שתמוה לרבים, אא''כ תצא הוראה מפי גדולי הדור להקל, אך לענין דיעבד ודאי שאין להשחית ממונם של ישראל. ומ''מ בנדו''ד לגבי נ''ט בר נ''ט נראה שמכיון שהדבר שנוי ממילא במחלוקת אי שרי לכתחילה או לא, ודאי שיש להקל לכתחילה גם לאשכנזים ללא פקפוק.
בנימין יצחק הלוי
♦