כיצד מרקדין לפני הכלה - האם גם בזמננו?
שנינו בכתובות יז, א: "תנו רבנן, כיצד מרקדין[1] לפני הכלה[2], בית שמאי אומרים: כלה כמות שהיא, ובית הלל אומרים: כלה נאה וחסודה. אמרו להן ב"ש לב"ה: הרי שהיתה חיגרת או סומא, אומרים לה כלה נאה וחסודה[3], והתורה אמרה מדבר שקר תרחק! אמרו להם ב"ה לב"ש: לדבריכם, מי שלקח מקח רע מן השוק ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו, הוי אומר ישבחנו בעיניו, מכאן אמרו חכמים לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות. כי אתא רב דימי אמר, הכי משרו קמי כלתא במערבא, לא כחל ולא שרק ולא פירכוס ויעלת חן". ונפסק בטור ושו"ע אה"ע תחילת סי' סה.ולכאורה המובן בזה הוא שיש חובה לקלס את הכלה, בעיקר כדי שישמע החתן, וישמח בכלתו[4]. והוא צורך חשוב, שדוחה אפילו את איסור "מדבר שקר תרחק".
וא"כ יל"ע מדוע בזמננו לא נהגו לרקד כך לפני הכלה, ולא שמענו שמקלסים בריקודים את הכלה. [וגם אלו שכן שרים את הזמר היפה "כיצד מרקדין לפני הכלה, כלה נאה וחסודה", מ"מ הרי זה ציטוט מהגמרא, וודאי שאין כוונת הגמ' להקדים לקילוס את המילים "כיצד מרקדין לפני הכלה", שזה מבטל את כל המטרה כאן].
ואפשר להציע מספר טעמים לכך:
א. יש בכך חידוש שמותר לשבח אדם ברבים, שבד"כ יוכל לבא בנקל שעי"ז מישהו מהנוכחים יבוא לספר בגנותו, וראה היטב בחפץ חיים הל' לשה"ר כלל ט סע' ב. אמנם מסתבר שרוב המוזמנים והנוכחים בנישואין הם ידידים וחברים של החתן והכלה, ולכן החשש פחות קיים, אך מ"מ לחולשת הדורות חששו לזה, שיבואו אינשי דלא מעלי להתלחש שלא ממש כך הדבר וכו'.
ב. יתכן שנראה שאין כוונת הגמ' לומר ולזמר תמיד בנוסח הזה "כלה נאה וחסודה", שהרי אם זה ייהפך למנהג קבוע במילים קבועות שככה תמיד כולם שרים ביחד, א"כ איזה שבח יש בזה. אלא ע"כ כוונתה שכל אחד יקלס במילים שלו את יופי הכלה (בפני החתן), בעיקרון של "נאה וחסודה". ואה"נ, גם בזמננו טוב לבא לפני החתן לשבח בפניו את כלתו, כל אחד במה שיודע, כגון ששמע דברים טובים על מידותיה, חכמתה, משפחתה וכו'. [ולא חייבים שהשבח יהיה דוקא מצד הנוי (מלבד מה שמבואר לקמן מצד הצניעות), וכבר אמרו חז"ל בסוטה מז, ב "שאין דורנו רואה אלא לפנים[5]", והיינו בצד החיצוני. ואדרבה ראוי לעשות להיפך, לשבחה בדברים מהותיים ואמיתיים יותר, ולא ביופיה].
ג. מצד הצניעות, יש קושי לומר על הכלה שהיא נאה[6], שמניין ידוע דבר זה, והסתכלות אסורה. ובסוגיה בכתובות שם: "א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן, מותר להסתכל בפני כלה כל שבעה, כדי לחבבה על בעלה. ולית הלכתא כוותיה". וברא"ש שם סי' ג הביא שיטות שמתירות להסתכל בכלה ביום ראשון, ודחה זאת, ואח"כ הביא שמותר להסתכל בהינומא שעל ראשה או בפריעת שערה, ואין זה כמו הסתכלות בפניה שאסורה. וראה בשו"ע ורמ"א אה"ע סי' סה סע' ב.
ולפי זה אפ"ל שבאמירת "כלה נאה וחסודה" שנמצא בחז"ל ובפוסקים לא היה בכך חסרון בצניעות, שהרי יכול לראות את פריעת שערה כדברי הרא"ש, ולזה התכוון באמירתו. אבל בדורות האחרונים, עקב ירידת הדורות, ראו שיש גם בכך חסרון של צניעות, מצד חשש הרהור וכו', ורצו להחמיר בזה, שלא להתיר אף הסתכלות בכלה. ולא שמענו מעולם ביראי השם שיסתכלו על פריעת שערה וכו'. וא"כ איך יאמר לחתן שהיא נאה.
ולסיום נביא מה שהעיר לי בצדק הרב נריה גוטל שליט"א, שבשו"ע (אה"ע סה, א) נאמר "מצוה"[7] ולא "חובה", והרי השוני גדול. נגד "חובה" - "אין חכמה ואין תבונה ואין עצה וגו' " (משלי כא, ל; ברכות יט ע"ב, ועוד), ולא כן עם "מצוה" שלעתים יכולה להידחות בפני שיקול אחר. או-אז דומה שאותם שאינם נוהגים ב"מצוה" זו, חוששים ממכלול השיקולים שצויינו כאן, ורשאים הם, שכן - כאמור - אינה "חובה".
וכל זה נכתב בדרך אפשר, ואודה ואשמח לכל מי שיעיר או יוסיף.
♦
נספח: מתי "מרקדין לפני הכלה"?
מסתבר שהיינו בשעת הריקודים שרוקדים לפניה בשעת הולכתה לחופה, ונהגו שהאנשים רוקדים לפניה, שיש כך יותר דרך צניעות מאשר שהנשים ירקדו לפניה לעיני האנשים. ויל"ע האם אפשר לבאר בגמ' שהנשים רוקדות בפניה כך.
הרב יעקב מאיר שליט"א מסר בשם סבו, הג"ר שמעון וייזר שליט"א, ש"תמיד מעורר אותנו בחתונת נכדיו ונכדותיו לבא לרקוד עימו לפני החתן והכלה בעת שמובילים את החו"כ אחר החופה, באומרו שזמן זה הוא ההזדמנות לקיים דברי הגמ' לרקד לפני הכלה". ונראה שהדברים מתאימים לדברי הקוב"ש שהמצוה לרקד ולקלס "לפני הכלה" היא כדי שהחתן ישמע וכו'.
[הערת הרב מרדכי פטרפרוינד שליט"א: "בענין הריקוד לפני הכלה בזמנינו, יעויין בפלא יועץ (ערך חתן) שעתה לא נתנה רשות להתערב אנשים ונשים וכו' אלא החתן יושב בין האנשים וכו'. וע"ע בויכוח שהיה בזה בין הגר"ש דבליצקי לגרב"י זילבר, ונדפס בישורון כרך מ"א. ודברי הגרש"ד נדפסו גם בשובע שמחות עמ' מ"ח. ועיי"ש בסו"ד מה שהביא מהספד החיי"א על הגר"א שבשמחת בנו הזהיר אותם לרקוד לפני הכלה, וכשביקשו ממנו שגם הוא ירקוד, השיב כשיבוא המשיח. והנה בזמנינו אכן רוב העולם אינם מכניסים את הכלה לבין האנשים כדי שירקדו לפניה, אך אחד מראשי הישיבות זצ"ל היה מקפיד שיעשו כן, ושאין לחוש מצד צניעות, אחר שבגמרא כתוב שכך צריך לעשות. אך כאמור, המנהג המקובל הוא שלא לעשות כך"].
♦ ♦ ♦