הערה על מאמרו של הרב יהושע ון-דייק "לבירור 'מקחו של צדיק' בעניין ברכת מציב גבול אלמנה - בירור שיטתו של רבינו הרצי"ה קוק זצ"ל" (עמוד ריז)

האם הרב קוק בירך מציב גבול אלמנה
שמחתי לקרוא את מאמרו הנרחב של הרב ון דייק בענין ברכת מציב גבול אלמנה וגדריה, והחכמתי מבירורו היסודי. בתוך הדברים התייחס המחבר בקצרה למנהגו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל, וכתב שמכיון שבתיאור "מסע הרבנים" לא נזכר שהרב קוק בירך את הברכה, מכך נראה שדעתו היתה שאין לברכה, כנראה משום שאז היה בא"י שלטון נכרי, עי"ש שהאריך בזה.
בשולי דבריו אעיר: הרב אליעזר בן שלמה, ממקורביו של הג"ר חיים יעקב לוין, העלה על הכתב מעשה ששמע מפי רבו במהלך נסיעה משותפת בחודש אב תשמ"ה (ישורון כרך ל, עמ' תקטז). הגרח"י לוין סיפר שהרב מטפליק סיפר כי אחרי רצח הרב אורלנסקי, רבה של זכרון-יעקב, במהלך פרעות תרפ"ט, הועלה שמו של הרב עזריאלי, כמועמד לשאת את בתו היתומה של הרב אורלנסקי, ולרשת את כס הרבנות במקום. בני המקום לא מיהרו לקבל החלטה בנידון. מרן הרב קוק והגרצ"פ פראנק הגיעו לזכרון-יעקב, ביום השלשים או ביום השנה לרצח[1] (שהתרחש בי"ח אב תרפ"ט). בסיום דרשתו פנה הרב קוק אל הנוכחים ודרש לומר "מזל טוב" לרב החדש שלהם, הרב עזריאלי, ובירך בשם ומלכות 'מציב גבול אלמנה', והציבור קיבל את דבריו.
מסיפור זה נראה כי מרן הרב קוק נהג לברך 'מציב גבול אלמנה', על אף שבאותן שנים עדיין לא היה בא"י שלטון יהודי (ראה גם ליקוטי הראי"ה מהד' תשנ"א ח"א עמ' 108). בנוסף, מכיון שידענו שהרב קוק כבר היה בעבר בזכרון-יעקב (צמח צבי אגרת ח, שיחות הראי"ה קה, וכן היה שם בעת מסע המושבות הידוע בשנת תרע"ד, וגם בסיור המושבות באייר תרע"ז), הרי מכאן ראיה שהרב קוק נהג לברך ברכה זו יותר מפעם אחת, ובירך אותה כל עוד הוא לא ראה את המקום בשלושים הימים האחרונים.
מאידך, בתיאור "מסע הרבנים" הידוע לא נזכר שהרב קוק בירך 'מציב גבול אלמנה', ומכאן שלדעתו אין לברכה, וכפי שכבר העיר הרב ואן-דייק. כיצד ניתן ליישב את שני המקורות הסותרים? נציע כמה פתרונות אפשריים:
א. הרב קוק סבר שלא ניתן לברך 'מציב גבול אלמנה' כאשר קיים בארץ שלטון זר, ולכן לא בירך בזמן מסע הרבנים שהתקיים בשנת תרע"ד. למרות זאת, ניתן היה לשיטתו לברכה בזמן השלטון הבריטי, משום שהבריטים שלטו בארץ מתוך מטרה מוצהרת למסור את השלטון לעם היהודי. לכן בירך הרב קוק את הברכה כשביקר בזכרון-יעקב בשנת תרצ"א. הסבר זה דחוק מכמה סיבות.
תחנתם הראשונה של הרבנים במהלך מסע הרבנים היתה במושבה חדרה. הרבנים התאכסנו באכסניה, ואח"כ הגיעו לבית הכנסת, ושם הרב קוק הטיף לפני תושבי המקום "דברי מוסר והתעוררות לתורה ולתעודה, וביאר את המאמר 'הרואה בתי ישראל בישובן אומר ברוך מציב גבול אלמנה'..." (אלה מסעי, מהד' תשס"א עמ' 78). שמא ניתן לומר שבמהלך ביאורו על הנושא בירך הרב קוק את הברכה, וכיוון להוציא בזה גם את שאר המקומות בהם ביקרו הרבנים בהמשך המסע. כמובן שהצעה זו דחוקה מכמה צדדים.
ב. יתכן לדחוק ולומר שבמשך הזמן שחלף מאז מסע הרבנים בשנת תרע"ד, ועד לביקורו בזכרון-יעקב בשנת תרצ"א, שינה הרב קוק את דעתו בנושא.
ג. יתכן מאוד שהתיאור שנמסר בשם הרב לוין לקה בחוסר דיוק. שמא הרב קוק לא בירך את הברכה אלא רק הזכיר אותה ללא שם ומלכות. אולי כוונתו היתה למושבה זכרון-יעקב שהתאלמנה מרבה, וכעת תשוב ותציב את גבולה בהכתרת רב חדש. אולי כוונתו היתה לבת היתומה, הדומה לאלמנה, שעם הכתרת בעלה לרב המקום, תציב את גבולה.
ד. יתכן שהתיאור של מסע הרבנים לקה בחסר, ובאמת הרבנים בירכו 'מציב גבול אלמנה'. חיזוק להצעה זו יש להביא מכך שבאותו המסע השתתף גם הגרי"מ חרל"פ, והרי הוא העיד על עצמו במקום אחר כי כשנה לפני כן, בחודש אב תרע"ג, הוא בירך בשם ומלכות 'מציב גבול אלמנה' כאשר ביקר ברחובות (מי מרום כרך כ ה'תשפ"א אגרת כז עמ' מב, ישלח ממרום, ירושלים תשס"ג, אגרת יז), ולפי"ז כיצד ייתכן שלא בירך כאשר ביקר במהלך מסע הרבנים במושבות חדשות רבות?!
אולם, הצעה זו דחוקה, בייחוד לאור העובדה שמי שתיאר את המסע, רבי יונתן בנימין הלוי הורוויץ, היה ת"ח מובהק, ששימש כמו"ץ בעיירות שונות (אלה מסעי עמ' 28). בנוסף, ברשימותיו על המסע תוארו מנהגים הלכתיים רבים של משתתפי המסע (ראה אלה מסעי שם, עמוד 187 ואילך), וא"כ כיצד ייתכן שברכה נדירה מעין זו נשמטה מתיאוריו?!
לפיכך, שמא יש מקום להצעה נוספת: הדברים שנדפסו בחוברת אלה מסעי הודפסו תחת חסותם של כל משתתפי המסע (ראה אלה מסעי עמ' 35-37). ומסתבר כי לפיכך הושמטו מהחוברת עניינים שהיו נתונים ביניהם במחלוקת. ייתכן לפיכך, שהגרי"ח זוננפלד, לשם הדוגמא, סבר שאין לברך 'מציב גבול אלמנה', ולכן לא נזכר בחוברת כי הרב קוק והגרי"מ חרל"פ בירכו את הברכה.
סופו של דבר, קשה להכריע כיצד נהג מרן הראי"ה קוק זצ"ל בנושא זה, ובכל מקרה הרי הורונו חז"ל שבאופן כללי אין למדים הלכה מפי מעשה.
שמואל אריה ישמח
ישיבת צרור המור והדר להדר, חיפה
♦