מח"ס פתחי עמוס
האם בימים טובים צריך לומר י"ג מדות ככתוב בשער הכוונות
כתוב בשער הכוונות (דרוש שבועות עמוד פט): 'יום שבועות יקרא ג"פ י"ג מדות ואח"כ יאמר תפלה זו רשב"ע מלא כל משאלותי והפק רצוני ותן שאלתי לי ולבני ביתי לעשות רצונך בללב שלם ומלטנו מיצר הרע ומפגע רע ותן חלקנו בתורתך וזכנו ללמוד תורה וחכמה לעשות מע"ש בעיניך וללכת בדרכים ישרים לפניך וקדשנו בקדושתך כדי שנזכה לחיים טובים הארוכים ולחיי העוה"ב ושמרנו ממעשים רעים ומיצר הרע ומכל שעות רעות המתרגשות לבוא בעולם והבוטח בה' חסד יסובבנהו אמן כן יהי רצון, ויחזור התפלה ג"פ ואחר כך יקרא ג"פ ואני תפלתי לך ה' עת רצון וכו', וכן יעשה במוסף ביום ב ביוצר' עכ"ל.ובהגה ח כתב מהרש"ו: 'גם זה מצאתי מכתיבת ידי אבי מורי ז"ל, ואמרתי לכותבו במקום הזה כי כאן מקומו'. ומהרח"ו מביא (בהגה הנ"ל): 'גם זה מצאתי בספר המחזור של מורי ז"ל כמנהג אשכנזים בסוף חזרת עמידה של ש"צ דיום ראשון של שבועות שם כתוב מבחוץ בכתיבת ידי מורי ז"ל עניין זה (וזה מה שכתוב בשער הכוונות לעיל) יום שבועות יקרא שלשה פעמים י"ג מדות, ואחר כך יאמר תפלה זו, רבונו של עולם וכו' ' עכ"ל.
ובדרושי יום הכיפורים (דף ק ע"א בהגת אות י) כתב וז"ל: ‘אמר שמואל לבל יהיה החיבור הזה חסר מכל, כתבתי לפניך גם ליקוטים אחרים השייכים ביום הכיפורים וז"ל מורי ז"ל 'מצאתי בספר מחזור של מורי ז"ל כמנהג אשכנזים כתוב בחוץ קום תפלת אלול ועשרת ימי תשובה יום צום ישאל האדם חיים וכפרה, ויעמוד בשעת הוצאת ספר תורה ויקרא שלשה פעמים י"ג מדות, ואחר כך רבונו של עולם וכו', וכן כתב, יום צום ישאל אדם חיים וכפרה וכו' גם זה כתוב סמוך לו תיכף אלו השמות ואלו שצריך להזכירם'. ועל זה העיר שם הרח"ו ז"ל: 'ואני חקרתי לידע מיכן מוצא השמות האלו וידעתי וכו' וסיים וכתב ולא ידעתי אם זה כתבו מורי ז"ל בתחילת ימיו אשר עדיין לא נכנס בפרדס החכמה, אלא העתיק זה מספרים אחרים, ולזה דעתי נוטה' עכ"ל.
ויודע אני את מיעוט ערכי הדל, אבל יש לי לעיין בדבר על מה שכתב מהרח"ו בסיפא של דבריו שהסתפק שמש"כ האר"י ז"ל בתחילת ימיו, שלענ"ד נראה דבריו קאי על השמות שהם הסתפק המהרח"ו שכתב 'ואני חיים חקרתי לידע מהיכן מוצא השמות האלו', שעל כך פתח את חקירתו, וכן ראיתי שכתב הדברי שלום עפג'ין (סדר תפלת שחרית של פסח סימן תפח עמוד תל).
ולעומת זאת, בוא וראה לשער הכוונות (דרוש הושענא רבא דף קג) וז"ל: 'מנהג ליל הו"ר והנה לקמן בע"ה נבאר ענין החותם הנעשה בליל זו ולכן צריך להיות נעור כל הליל' הזה יען כי בו נדונים כל הנבראים כנז"ל וזה הסדר שתעש', הנה בחצי הליל' הא' תקרא ספר ואלה דברים כולו ע"ס פרשת וזאת הברכה וזה הספר נקרא משנה תורה כנודע ואם תשלים קריאתו קודם שיהי' חצי הלילה תעסוק בתורה ובסתרי קבלה אם תרצה ולא בדבר אחר ועיקר הדין הוא נידון בחצי הא' של הלילה כמ"ש לקמן ב"ה ולכן אחר חצות לילה הוא שיוצאים לראות צל שלהם בלבנ' כי כבר נגמר הדין וזהו הטעם אותם שנוהגים לומר סליחות בליל הו"ר אחר חצות קרוב לאשמורת הבוקר, אמנם אסור לומר ויעבור וי"ג מדות או סליחות אשר הם כיוצא בזה אלא יאמר רחמנא אדכר לן קיימיה אלהינו שבשמים כו' דעניי לעניי, ה' הוא האלהים וכו', ה' מלך כו' עשה למען שמך וכיוצא באלו יוכל לומר גם ביום הו"ר בתפילת שחרית יאמר ע"ד הנז' חוץ מן י"ג מדות של ויעבור וכיוצא בו' כו'. עכ"ל
רואים מדברי רבנו האר"י ז"ל, שבליל הושענא רבא וכן בעיצומו של יום, אין אומרים י"ג של ויעבור. ויודע אני את מיעוט ערכי וקוצר שכלי ובפרט שאין לי יד ורגל בתורת הקבלה, אבל תורה היא, שיש לעיין מה שכתב רבנו המהרח"ו זצ"ל, י"ג מדות של ויעבור, דהיינו שאומרים ויעבור וכו' וגם י"ג מדות ושזו הבעיה, אבל אם יאמר רק י"ג מדות לא של ויעבור שפיר דמי.
♦
א. ב.
ועוד ראיתי שלמד מהכא ספר מעשה ניסים כצו'רי (ח"ג במערכת שלוש עשרה מדות) וכתב להקשות ממ"ש רבנו מהרח"ו בשם האריז"ל, דאין לומר בהושענא רבה י"ג מדות, וא"כ מכ"ש הוא דאין לומר ביום טוב י"ג מדות[2].וראיתי שכבר עמד הקושיא בשו"ת מחקרי ארץ (ח"ד או"ח סימן פ), וכתב ליישב על פי השמן ששון בדרושי חג הסוכות (דף קג ע"ד אות י), וז"ל: 'ונראה הטעם פשוט להיות ויעבור ע"ב רי"ו כנזכר לעיל בדרוש ב' דויעבור וסוף דרוש ז שם, והוא הדין ואין ראוי לעורר הדינים עתה, וכבר נתמתקו כל הדינים ברי"ו של העמידה דראש השנה כנז"ל דרוש ו מדרושי ראש השנה יעש"ב, ועוד ויעבור הוא עיבור אין עתה העיבור, ועוד ויעבור הוא סוד בקיעת יסוד דאימא והורדת הטיפה והתחלקותם לג' בחינות כנזר לעיל דרוש א דויעבור וכו', ואין כל זה שייך עתה בעת הזאת, ועתה אנו עסקינו לעשות בחינת החותם של המלכות רחל ולזה כתב שהוא אסור' עכ"ל.
ועל זה כתב הרב מחקרי ארץ: 'הנה מבואר בדב"ק באר היטב דכל מה שחשש רבינו האר"י זיע"א להזכיר י"ג מדות ביום הושענא רבה הוא רק משום שמזכירים בו ענין ויעבור וכו', לפי שבפסוק זה נרמז עניין התעוררות הדינים ואין ראוי להזכיר זה בזמן הזה, ואשר על כן נראה פשוט דאם מזכיר רק י"ג מדות בלא אמירת פסוק ויעבור אין זה שום חשש כלל ועיקר, לפי שהי"ג מדות בעצמם הם י"ג מדות של רחמים וע"י שמזכיר אותם גורם לעורר הרחמים העליונים, וכל מה שחש רבינו ז"ל הוא רק להזכיר י"ג מדות עם ויעבור, ור"ל דכיון שאין לומר ויעבור א"כ גם אין להזכיר הי"ג מדות שרגילים לאומרם אחר ויעבור, לפי שכאשר אומר י"ג מדות עם ויעבור הכוונה בזה למתק ע"ב רי"ו שהם אותיות ויעבור שהם בחינת דינים, אבל אם מזכיר רק הי"ג מדות בעצם בלא אמירת ויעבור אין חשש לפי שאז אינו מזכיר עניין הדינים רק מעורר הרחמים הפשוטים, וזה פשוט וברור בס"ד' עכ"ל.
וכן ראיתי לרב יהודה ברכה שליט"א בספרו ברכת יהודה (ח"ה או"ח סימן מב) שהביא מספר חמדת ימים (סוכות פרק ו) וז"ל: 'השמר לך, ולא תמרה את אשר האר"י זלה"ה הזהיר מאד לבלתי אמור היום שלש עשרה מדות פן תעשה העיקר שפל, והגבוה השפל, וליודעי חן הדבר פשוט כי השלש עשרה מדות בשבתות ובמועדים, דומה למניח תפילין בשבתות ובמועדים דומה בדומה, אשר הוא נותן טעם לפגם, והמשכיל יבין מן הפסוק עצמו 'וירד ה' בענן', אבל בשבתות ובמועדים מעלין ולא מורידין, והמשכיל יבין, הרוצה ליטול בכחו והודו את אשר לא תשיג ידו, מקולקל הוא ולא מותקן, ונמא קרח מכאן ומכאן' ע"ש[3].
ולפי מה שלמדנו דברי השמן ששון, מבוארים כפתור ופרח דברי החמדת ימים, שכתב 'שלא תעשה העיקר שפל, והגבוה השפל' דהיינו משום שי"ג מדות הן מצד הדין, ובחג סוכות בהושענא כבר נמתקו הדינים, ולכן אין סיבה לאומרם, שזה העיקר שפל והגבוה השפל, ומה שכתב רק הי"ג מדות בלי ויעבור הוא משום שהעיקר נמצא שם ודו"ק.
♦
ותבט עיני להרה"ג יעקב משה הלל שליט"א, שהביא מספר חמדת ישראל להמהרש"ו (כת"י תחת ידו מובא שם) שכתב בדרושי חג השבועות וז"ל: 'אמר שמואל, מצאתי כתוב מכתב יד מורי הרב זלה"ה (הוא הרח"ו ז"ל), מעותק מידי הרב מהרי"א זלה"ה במחזור שלו כמנהג של אשכנזים, ואמרתי להעתיקו כאן, אף על פי שלא מלאני לבי לאומרו, ואלי כוונת הרב זלה"ה לאומרו כעסק בתורה, ואין קפידא בזה וז"ל יום שבועות וכו' (כמובא לעיל בשער הכוונות)' עכ"ל, וכעין זה כתב שם בסדר יום הכפורים וז"ל: 'אמר שמואל הוקשה לי בענין י"ג מדות, כיצד יאמר אותם בעת קריאת ס"ת (אולי צ"ל הוצאת ס"ת) ואולי הוא אפשר לומר שיקרא אותם כאדם הקורא בתורה שהתירו רז"ל' עכ"ל.
רואים שהתקשה מהרש"ו שראה שהמהרח"ו כתב שבמחזור של רבנו האר"י מובא שיש לומר י"ג מדות ביום הכיפורים וכן בחג השבועות, ואיך יאמר זאת. ומדוקדק מדבריו כדברי הישב הים (שם), מכוונת שאלתו, שהיו אומרים הי"ג מדות יחידי ויחידי אסור לומר י"ג אלא בצבור. ועל זה כתב שאולי הייתה כוונת רבנו האר"י ז"ל לאומרו כעסק בתורה כמו שהתירו בש"ע (או"ח סימן תקפה סעיף ב), ועיין שם מה שהקשה הרב שליט"א.
ולענ"ד נראה לדקדק מדבריו, שאדרבא הכא לא כתב רבנו המהרש"ו שלא לומר הי"ג מדות, אלא חיפש טצדקי להעמיד המנהג כדברי רבינו האריז"ל, משמע שכן יש לאומרו אבל כאדם העוסק בתורה. ועוד יש לדקדק מדבריו שאם זאת הסיבה שחשש שלא לאומרו, הרי במקום כזמנינו, שקוראים הצבור יחד, שפיר דמי ודו"ק.
ועוד, מה שכתב מדברי המהרש"ו לגבי אמירת הסליחות בליל הושענא רבא שכתב: 'אמנם שמענא ואתה תדע לך, כי אסור הוא לאמר ויעבור וי"ג מדות או סליחות אשר כיוצא בהם או וידויים או להזכיר חטא ועון, בין בליל הושע"ר אחר חצות לילה, בין ביום הושע"ר בתפלה בעבור שהוא יום טוב' עכ"ל.
ולפי דרכינו אתי שפיר, שכל הבעיה היא לומר ויעבור וי"ג מדות אבל לומר י"ג מדות לבד שפיר דמי
♦
ג. ד.
ועוד ראיתי לאגרות הרמ"ז (סימן יד הוצאת מעשים טובים) ששאלו הרב ישראל שלמה לינגי זצ"ל והעתיק תורף שאלתו ואתה תחזה וז"ל: 'על איזה ספיקות הנולדים לי קצת על תפלות שהם אצלי כתיבת יד אשר מצאתיו בקונטרסי תלמידי האר"י זלה"ה, המיוחדים לאומרם בימים טובים בשעת הוצאת ס"ת מן ההיכל, ובכולם כתוב שיאמר קודם י"ג מדות ג"פ, ובסוף מוסיף לומר וכן במוסף וכו', ועוד גרסה נפשי לתאבה האם הי"ג מדות יאמרו בדרך תפילה ובקשת רחמים, ולא לחוש אם הוא ביחיד כדעת הטור א"ח ס"ס תקסה וכו', וגם אם צריך להתחיל פסוק ויעבור ה' וגו', או אם די לומר הי"ג מדות בלבד' עכת"ד השאלה. והוסיף ואומר לך את מה שכתב המגיה (שם מס’ 1): 'אותם התפילות המיוחדות לאומרן ביום טוב, הנמצאות לגורי האר"י זלה"ה (הם בספר שערי ציון) שכתוב לאמרן בעת הוצאת ספר תורה, וכן במוסף וכן ביום ב' ביוצר ובמנחה דיום הכפורים, ובכלן יאמר קודם י"ג מדות ג' פעמים הכונה במוסף הוא כשהחזן אומר כבודו מלא עולם, וביום ב' ביוצר הוצאת ספר תורה, וכן במנחה דיום הכפורים בשעת הספר תורה, ואמירת הי"ג מדות הוא כקורא התורה ואין אומרים פ' ויעבור' ע"כ. רואים שגם הסידור שערי ציון הבין שלא אומרים פ' ויעבור, ומשום הכי התעורר לשאול הרב השואל.ועל כך ענה הרמ"ז זצ"ל וז"ל: 'האופן יקר הי"ג מדות, הנכון כקריאת התורה, וזה מא' מב' טעמים, א' כולל וא' פרטי, הכולל הוא דהכי ילפנא משמיה דמרן האר"י זלה"ה שאין היחיד אומר כלל הי"ג מדות אלא בחילופיהן בא"ת ב"ש, והב' הוא הפרטי לענינינו כי אין כוונת הזכרת הי"ג מדות ביום טוב כשל אמירתן בחול, וע"כ אין אומרים פסוק ויעבור בתפלת י"ט כלל, כי אז הכוונה בבחי' עליונות והוא סוד אמירתן ג"פ, ואין בנו כח אפילו ברבים לאמרם דרך תחנה אלא בדרך שבח ע"ד שאומרים י"ג מדות של מי אל כמוך, ומינה דעיקר אמירתן הוא כקורא בתורה, ודוקא ביום טוב הראשונים אז מאירה עצמיות בחי' אותו המועד' עכ"ל.
רואים מדברי הרמ"ז זצ"ל שכן צריך לומר י"ג מדות בימים טובים, אבל משום שהימים טובים שונים הם מימי חול, אין לומר גם פסוק ויעבור, וכן משום קדושת היום אין אנו אומרים זאת דרך תחנה אלא דרך שבח כמו י"ג מדות של מי אל כמוך, ומשום שאנו אומרים זאת בדרך שבח עיקר אמירתן הוא כקורא בתורה.
וראיתי שהביא הראשל"צ הרב יצחק יוסף שליט"א באגרות הראשון לציון (סימן תקס) את דברי הרמ"ז בסידורו מחזור מועדי ה' (דף צ, ואין הספר עמדי ואתה תחזה) וז"ל: 'והשמר לך ולא תמרה, את אשר האר"י מתרה, לבל תהי מזכיר וקורא, היום ברית שלשה עשרה, פן תעשה העיקר טפל, והגבה השפל, והיו לאותות ולמ"ו עדי"ם, התפילין בשבתות ובמעודים, זה אל זה דומה בדומה וכו', אבל בשבתות ובמועדים, מעלים ולא מורדים, והרוצה ליטול בכוחו והודו את אשר לא תשיג ידו, מקלקל והוא ולא מתוקן, ונמצא קרח מכאן ומכאן' עכ"ל.
ולפי העולה מן הדברים לכאורה נראה שיש סתירה בדברי הרמ"ז, שבאגרות כתב שכן צריך לומר רק י"ג מדות, ואילו הכא במחזור כתב שאין לאומרו כלל.
ולולא דמסתפינא יש לומר שכל מה שכתב במחזור (הנ"ל), הוא שלא לומר ויעבור וי"ג מדות יחד, ועל זה כתב בחריפות, אבל לומר י"ג מדות דרך שבח כאדם הקורא בתורה שפיר דמי, כמו שכתב באגרות. וששתי ושמחתי שמחה גדולה שראיתי לרב עבדיאל ישראלי שליט"א בקובץ ביכורי בנימין שהעמיד על כך ויישב כדברינו תיל"ת. ועוד אומר את אשר על ליבי כדי שירווח לי, שנראה מלשון קדשו דבריו בנויים על דברי החמדת ימים, כשקורא יראה שהשתמש באותו מטבע לשון ואעתיק לך שתחזה בדברים וז"ל: 'השמר לך, ולא תמרה את אשר האר"י זלה"ה הזהיר מאד לבלתי אמור היום שלש עשרה מדות פן תעשה העיקר שפל, והגבוה השפל, וליודעי חן הדבר פשוט כי השלש עשרה מדות בשבתות ובמועדים, דומה למניח תפילין בשבתות ובמועדים דומה בדומה, אשר הוא נותן טעם לפגם, והמשכיל יבין מן הפסוק עצמו 'וירד ה' בענן', אבל בשבתות ובמועדים מעלין ולא מורידין, והמשכיל יבין, הרוצה ליטול בכחו והודו את אשר לא תשיג ידו, מקולקל הוא ולא מותקן, ונמצא קרח מכאן ומכאן'. ואם הנחתי היא נכונה מה שכתבנו הכא ליישב דברי הרמ"ז נאמר גם בדברי החמדת ימים שהתכוון שלא לומר פסוק ויעבור וי"ג מדות יחד לאו הכי שפיר דמי, וצריך עוד עיון בדבר.
ואתה הקורא אם תחשוב שדחיתי דבריו, וכבר למדנו מרן רה"י הגרי"ח סופר שליט"א בספרו דברי יעקב חיים (ח"א סימן ב) שחובה עלינו ליישב דברי פוסק שסותר עצמו כמו שכתב בנשמת אדם (כלל לו סימן ו): 'אף שהוא דוחק גדול, יש לומר כן, כדי לתרץ דברי הכסף משנה שלא יהיה טועה וסותר דבריו ח"ו'. וכ"כ בשו"ת בנין עולם (יו"ד ס"ס נא): 'אף שפשטות לשונו לא משמע כן, מכל מקום יותר טוב לדחוק בדבריו כדי שלא יסתור לתשובתו' עכ"ל.
♦
ה.
ותבט עיני לדברי מרן החיד"א בספרו מחזיק ברכה (סימן תפח אות ה) שכתב: 'בעת הוצאת ס"ת נמצא כתוב מהאר"י זצ"ל סדר תפלה כנודע וכתוב שם שיאמר י"ג מדות וכן יעשה במוסף וביום שני, וכתב המופלא מהר"ם זכותו באגרותיו כת"י כי מקום השנות וכו' ועיין שם שהעתיק את כל דברי הרמ"ז, ורואים שלא הזכיר את דברי המרש"ו כלל, שמע מינה שלא סבירא ליה, ודו"ק.ולעומת זאת תראה לספרו מורה אצבע (סימן ז אות ריד) שכתב וז"ל: 'הוצאת ס"ת יאמר התפלה הנדפסת בתפלת ישרים, רשב"ע מלא משאלות לבנו שהיא מתוקנת מרבינו האר"י זצ"ל.'
ולכאורה יש להבין מדוע השמיט את אמירת י"ג מדות מספרו, שהרי בספר ברכי יוסף מבואר שיש לאומרו. וראיתי שכבר ישבו הדברים הדברי שלום עפג'ין (לעיל) שהרי עיין בדבריו וראה שכתב כמודפס בתפלת ישרים, שהתם כתוב גם אמירת י"ג מדות, שמע מינה שקיצר בדבריו.
ובדעתו של מרן גאון עוזנו רבנו יוסף חיים ראיתי שבספר תקון תפלה אינו מזכיר לא את הי"ג מדות ולא את התפילה. וראיתי בספר אמרי הלוי (סימן יח) שהביא מהרב יוסף זליכה זצ"ל בספרו תפארת יוסף (סימן קכו) שכתב שמצא לסידור כפור תמים ליום הכיפורים שיצא בשנת התרסח, שנה אחת קודם שנפטר מרן הרי"ח הטו"ב זצ"ל, לרב הראשי של העיר בגדאד הגאון רבי עזרא דנגור זצ"ל, שכידוע היה מוציא סידורים ומחזורים מתוקנים ע"פ ספריו ונוסחאותיו של מו"ר מרן הרי"ח הטוב זצ"ל. ושם לא הביא את אמירת י"ג מדות והתפילה שלאחריה. וראה מש"כ בהקדמה: 'והראיתיו להרה"ג מעוז ומגדול כקש"ת כמוהר"ר ח"ר יוסף חיים נר"ו (זצ"ל) וקלסני עליו ומגיד שבחו בקהל עם בדרושים אשר ידרוש מדי שבת בשבתו ברב עם ונאספים שם בחורים וישישים, שכל איש יביאהו אל ביתו להתפלל בו ובפרט החזנים כדי שלא יהיו אגודות אגודות, ולידע מה יעשה ישראל קדושים'. ומכך למד שאם לא הביא בסידור, שמע מינה שמרן הרי"ח הטוב סובר הכי שלא לאומרו. וכן תמצא בשו"ת זבחי צדק (ח"ג סימן קנ), ששם זכר הרב את כל פרטי המנהגים והנוסחאות של התפלות הימים הנוראים ולא הזכיר אמירת י"ג מדות ע"ש.
ועוד כתב (שם) שמרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל היה נוהג לומר י"ג מדות, וכן כתב בספרו שו"ת מאמר מדרכי (ח"ב סימן יג), ושאל על כך מבנו של הרב, הרה"ג יוסף אליהו שליט"א, שאמר לו בשם הרב זצ"ל שהיה אומר י"ג מדות משום שכך היה מנהג בית אל וכיון שנהגו אין לבטל מנהגם. וכן שמרן הרב אליהו זצ"ל גדל בין כל גדולי הדור שעבר, והעיד שנהג להתפלל שנים רבות עם הרב ניסים כצורי זצ"ל ועוד גדולים, וכולם היו אומרים י"ג מדות בלי יוצא מן הכלל, ואף הרב ניסים כצורי זצ"ל.
וכן כתב הרה"ג המקובל רבי עזריאל מנצור שליט"א בהקדמתו לספר ימצא חיים (הוצאת שובי נפשי), שהעיד על הרבה מן גדולי הדור האחרון שהיו אומרים וכן על הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל שנהג כך. וכן תראה לרבי אברהם מונסה זצ"ל בספרו פדה את אברהם (ח"א עמוד שט) שכתב שכך נהגו הרב סלמאן אליהו, וכן הרב אפרים הכהן, וכן הרב בן ציון חזן, וכן הרב עזרא עטיה זצ"ל וכן כתב כף החיים סופר (קלד סעיף ב אות י). וכן כתב הראשל"צ הרב יצחק יוסף שליט"א באגרות הראשון לציון (סימן תקס), וכן העיד (שם וכן בספרו ילקוט יוסף מועדים יום טוב סימן תקכט עמוד תרעה) על מר אביו פאר הדור מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל וז"ל 'ובסוף מאמרו של הרה"ג רבי עבדיאל ישראלי הנ"ל, כתב שהראה את תשובתו לפני המקובל הרה"ג עזריאל מנצור שליט"א ראש ישיבת שובי נפשי, ואמר לו שאף הוא כתב תשובה ארוכה להוכיח שלא כדברי הרב וישב הים [שכתב שאין לומר י”ג מידות], וכשהרצה (הרב מנצור שליט"א) הדברים לפני מרן אאמו"ר זצוק"ל, נשתומם על המראה שהחכם הנ"ל כתב דברים שאין מדויקים והטעה את חכמים הבאים אחריו, אך הוסיף לו בסוף דבריו, בהיות וכבר כתבתי בספרי שו"ת יבי"א ובחזו"ע לשנות המנהג, ורבים שמעו ושינו את המנהג, אל לנו לשנות שוב ושוב את המנהג ולבלבל את הציבור בדבר שאינו איסור והיתר, ובפרט שלא מצינו למי מהגדולים שכתב שאין איסור לומר י"ג מדות' עכ"ד. ועיין עוד לספר האמת תורה דרכה (עמוד קעו), וכן להקדמתו של הרב המקובל הרב עזריאל מנצור שליט"א לספר ימצא חיים, וכן לרב יהודה ברכה שליט"א בספרו שו"ת ברכת יהודה (ח"ה סימן מב) שאספו מפי סופרים וספרים שכך היה המנהג ברוב הארצות ורוב גדולי ישראל נהגו לומר הי"ג מדות ולא היה פה ומצפצף בדבר.
♦
המורם מכל האמור. שמותר וצריך לומר י"ג מדות בלי פסוק ויעבור ואח"כ התפילה שתיקן לנו רבנו האר"י ז"ל.
♦ ♦ ♦