מכון המוסר והנועם
איש האשכולות על הגה"צ רבי ישראל דוד נייוונר (נייוואהנער) זצ"ל
ט' באב תר"צ - כ"ג שבט תש"עהגה"צ רבי ישראל דוד נייוונר זצ"ל נולד בהונגריה בעיירה סמוכה לעיר חוסט. בילדותו למד בתלמוד תורה המקומי בהתמדה רבה. משפחתו הייתה מקורבת מאוד לאדמו"ר מסאטמאר הדברי יואל זי"ע, וגם רבי ישראל דוד העביר את ימי ילדותו מפעם לפעם במחיצתו של הרבי זי"ע. את העלייה לתורה של בר המצווה שלו קיים בבית מדרשו בעיר סאטמאר, על אף שכבר הורגשה מלחמת העולם השנייה בהונגריה (פרטים רבים על ימים אלו מובאים בקונטרס 'נס ההצלה'). רבי ישראל דוד זצ"ל נשאר דבוק ברבי זי"ע ובחסידות סאטמאר עד סוף ימיו.
בימי השואה עבר רבי ישראל דוד זצ"ל מאורעות קשים מאוד בעודו נער צעיר מאוד. חלק ניכר מהמאורעות שעברו עליו הוא סיפר בעדות נדירה. הדברים הועלו על הכתב והם מובאים בקונטרס 'נס ההצלה'. לאחר השואה גילה רבי ישראל דוד זצ"ל שאיבד את כל משפחתו המורחבת, מלבד אביו ר' מנשה ז"ל.
באותה העת הגיע רבי ישראל דוד זצ"ל לישיבתו של הרבי האמרי חיים מויז'ניץ שהוקמה אז בעיר גרוסוורדיין. הרבי חיבבו עד מאוד וגם רבי ישראל דוד העריץ את הרבי זי"ע כל ימי חייו. רבי ישראל דוד היה בקשר אדוק גם עם חסידות זו עד יומו האחרון. לאחר תקופה בישיבתו של האמרי חיים, רבי ישראל דוד זצ"ל היה אמור ללכת עם אביו למקום ששם אביו חפץ היה להשתכן. המדובר היה שילך הנער הצעיר לישיבה של אחד מגדולי האדמו"רים. אולם ההשגחה העליונה הועידה לו מקום אחר.
באמצע המסע הם נעצרו למנוחה בת מספר ימים אצל אחד מקרוביהם. היה זה בעיר סלצהיים - פרבר שע"י העיר פרנקפורט שבגרמניה. באותה העת פעלה שם ישיבת נובהרדוק מיסודו ובהנהלתו של הגה"צ רבי גרשון ליבמן זצוק"ל - המכונה 'רבינו' בפי רבבות תלמידיו. ישיבה זו הוקמה עוד בימי השואה. תחילתה בגטו וילנה, משם עברה היא למחנות שונים, ומשם עברה היא למחנה העקורים ברגן בלזן, ומשם עברה הישיבה לסלצהיים שבגרמניה. למותר לציין שהישיבה המשיכה בדרכו וע"פ שיטתו של מרן הסבא מנובהרדוק זי"ע, בעל הספר הקדוש מדרגת האדם.
בן משפחתם הציע לאב, שבאותם ימים שהם נמצאים למנוחה אצלו, שהבן יכנס ללמוד בישיבה המקומית - כי חבל שיהיה לו ביטול תורה. רבי ישראל דוד נכנס לישיבה. בהתחלה הוא למד כמו כולם. ביום שלמחרת רבינו גרשון שוחח עמו ארוכות. שעות הם דיברו מחוץ לישיבה. רבי ישראל דוד התפעל מהדברים מאוד, אבל באותה העת חשב הוא שלאחר הכל הוא יסע עם אביו למחוז חפצו.
מה שקרה בליל שבת שינה את כל התמונה. בשומעו את שיחתו של רבי גרשון ליבמן זצ"ל בהיכל הישיבה לפני תפילת ערבית, רבי ישראל דוד זצ"ל הוקסם מהדברים, והחליט לאחר מכן שהוא לא זז מישיבת נובהרדוק וממנהלה הרוחני רבי גרשון זצ"ל. רבי ישראל דוד זצ"ל היה אומר ע"כ שכשהוא קיבל על עצמו להישאר בישיבה ההרגשה שלו הייתה כדברי הפסוק (תהילים קלג יד): "פה אשב כי איויתיה!". הדבר עורר סערה גדולה מאוד. אך הוא דבק בדרכו החדשה - דרך שאימץ אותה הלכה ולמעשה בכל ימי חייו - ונשאר בישיבה למשך שבע שנים, עד לנישואיו בחודש אלול תשי"ד בירושלים עיה"ק, עם הרבנית רחל שתחי' ממשפחת גרוסמן הידועה.
עם כל גדלותו בתורה, במוסר, ביראת שמיים ובכל מידה נכונה - היה הוא מסור ונתון בכל נפשו לזיכוי הרבים, כפי שהתחנך הוא בישיבת נובהרדוק. עוד בתקופת בחרותו נשלח הוא ע"י רבי גרשון זצ"ל לסייע ולעזור בהקמת ישיבה חדשה שהוקמה אז בטנג'יר ע"י תלמידו של הרב דסלר זצ"ל, רבי זושא ולטנר זצ"ל, שם שהה הוא חודשים אחדים.
בהיותו נאמן ומסור לרבי גרשון זצ"ל, ביקש הוא ממנו בעת שנסע לנישואיו בארץ הקודש שיקים את ישיבתו בארץ ישראל. רבי גרשון חשב להקים את ישיבתו בעיר חדרה - ע"פ הצעתו של החזו"א זצ"ל. וכך, עוד בימי השבע ברכות שלהם נסעו הזוג הצעיר להתגורר בחדרה למען הקמת הישיבה של רבי גרשון.
עניין הקמת הישיבה לא צלח בעקבות כשלים בהתנהלות של אלו שקיבלו את הכספים המיועדים לבניית הישיבה, ועל כן רבי ישראל דוד זצ"ל עבר בהמשך לגור בבני ברק. שם הציעו לו להיות מג"ש בישיבת תפארת ציון, שהייתה מייסודם של תלמידי נובהרדוק מישיבת מזריץ'. בישיבה זו היה רבי ישראל דוד כשנתיים ימים. לאחר מכן רבי גרשון דרש שרבי ישראל דוד זצ"ל יחזור אליו לישיבה - שבינתיים כבר עברה מסלצהיים שבגרמניה לפובליין שבצרפת - בהיות שהעניין של הקמת הישיבה בארץ ישראל ירד מהפרק.
רבי ישראל דוד, נאמן למצוות רבו, ארז את חפציו ועבר לגור בעיירה פובליין - שם שכנה הישיבה הקדושה. הוא היה אז אב טרי לבת קטנה (הרבנית פקשר שתחי'). הוא מיד נהייה המשגיח הראשי ומשפיע מוסרי בישיבה. מלבד זה הוא עסק בכל דבר שיכול להביא תועלת לבחורים ולישיבה. תלמידיו מאותם ימים העידו, שההערצה כלפיו הייתה עצומה מאוד. רעייתו שתחי' העידה שהוא היה יוצא בבוקר השכם וחוזר בשעת ליל מאוחרת.
אם החיים הרוחניים שם היו לעילא ולעילא - הרי שהחיים הגשמיים היו שם במצב ירוד ביותר. אלו מילים עדינות שאין בהם שמץ של גוזמא. אולם רבי ישראל דוד ומשפחתו לא התחשבו בזה כלל ועסקו בעניינים הרוחניים שלהם ושל הישיבה ללא שמץ של תרעומת.
♦
לאחר חמש שנים שבהם שהה בישיבה, הגיע הצעה שרבי ישראל דוד יעבור להתגורר באמריקה. בדיוק אז גם הוא ורעייתו עם ילדיהם שנולדו בצרפת בינתיים (הרבנית ולצר שתחי', בנו יחידו הגר"ז שליט"א, והרבנית וייס שתחי'), קיבלו את האשרות המיוחלות לשם כך. רבי ישראל דוד זצ"ל עבר לאמריקה ומיד קיבל שלוש או ארבע הצעות לכהן בקודש בישיבות שונות במדינת ניו יורק.
כשהוא נכנס להתייעץ עם האדמו"ר מסאטמאר זי"ע - שכאמור לעיל אותו הכיר הוא עוד מימי ילדותו - באיזה הצעה לבחור, ענה לו הרבי בלשון הפסוק המובא בשיר השירים: 'שמוני נוטרה את הכרמים - וכרמי שלי לא נטרתי?!'. והוא הציע לו באותו מעמד לבוא לכהן כמשגיח וכמג"ש בישיבה שלו. רבי ישראל דוד קיבל מיד את הצעת הרבי זי"ע וכיהן בישיבה זמן מסוים.
לאחר זמן לא רב מאז שהתגורר בניו יורק חש רבי ישראל דוד שלא בטוב. מאורעות השואה עשו בגופו רושם לכל ימי חייו. הוא התייעץ עם הרבי זי"ע והוא אמר לו ללכת לרופא מסוים, והוא הורה שעליו לגור במקום חם יותר מניו יורק, והרופא אף הציע את לוס אנג'לס כדוגמא טובה. ואז הורה לו הרבי זי"ע לעבור להתגורר שם, באומרו שהוא רואה בכך השגחה פרטית, בהיות שאחיינו הרב אייזיקסון, שהתגורר שם מכבר, ביקש ממנו שישלח לו את רבי ישראל דוד שיעזור לו במוסדותיו. היה זה כשהגיע רבי ישראל דוד לבקר את אביו שהתגורר שם, והרב אייזיקסון שם עליו את עיניו. הרבי ענה לבקשת אחיינו בשלילה, בהיות שידע הוא היטב מהו המצב הרוחני ששרר אז בלוס אנג'לס. אולם בראותו את הוראת הרופא, ענה הרבי שהוא רואה בכך השגחה פרטית, והורה לרבי ישראל דוד זצ"ל לקבל את ההצעה ולעבור להתגורר בלוס אנג'לס ולסייע לאחיינו. רבי ישראל דוד חשש על חינוך ילדיו (שבינתיים נוספה לו שם עוד בת, הרבנית שטיין שתחי') והרבי הבטיחו נאמנה שיצליח בחינוך ילדיו אף במקום כזה.
בלוס אנג'לס שהה רבי ישראל דוד זצ"ל שנים רבות. הוא שכלל את המוסדות הקיימים והוסיף עליהם כהנה וכהנה. לאחר שנים רבות שהיה שם, חזר הוא בחזרה לארץ הקודש. לאחר מכן הוא חזר עוד פעמיים ללוס אנג'לס לעזור בכל מה שהיה קשור למוסדות ולקהילה שהייתה בראשותו.
באחת הפעמים שהוא עזב את המוסדות בלוס אנג'לס, היה זה בעקבות הוראתו המפורשת של רבי גרשון ליבמן זצ"ל. אחיינו של רבי ישראל דוד - רבי יצחק דוד גרוסמן, נשלח ע"י רבו האדמו"ר מלעלוב הברכת משה זי"ע לעשות נפשות לה' ולתורתו במגדל העמק. הרב גרוסמן, שרצה להקים שם ישיבה, היה צריך מימון לכך, ובמיוחד היה צריך הוא לאישיות תורנית ומוסרית שתעמוד בראשות המוסדות, בהיות שהיה הוא אז צעיר לימים.
את שני הדברים הללו יכול היה להשיג אצל רבי גרשון זצ"ל. באותה העת הישיבה בראשות רבי גרשון הייתה משופעת בממון רב והוא אף חילק בנדיבות רבה לכל מי שהקים מוסדות תורה. וידע הרב גרוסמן שאם רבי גרשון יאמר לדודו רבי ישראל דוד זצ"ל שהוא יבוא לכהן בראשות המוסדות, הוא יעשה זאת ללא שהות - בעקבות מסירותו של רבי ישראל דוד זצ"ל לרבי גרשון זצ"ל.
המהלך יצא לפועל. רבי גרשון העניק לרב גרוסמן סכום הגון מאוד בעבור פתיחת הישיבה, ורבי ישראל דוד עבר מלוס אנג'לס למגדל העמק בהוראתו הישירה של רבי גרשון. חמש שנים שהה רבי ישראל דוד במוסדות מגדל אור, שם כיהן הוא כראש הישיבה והמוסדות. הוא ייסד ושכלל את הישיבה ואת הכוללים שהיו שם והאציל מהודו עליהם.
לאחר אותן שנים, רבי גרשון היה שותף בהקמת ישיבה חדשה בארץ הקודש. הוא העניק סכום גדול מאוד להקמת ישיבת איתרי, וביקש מרבי ישראל דוד שיכהן שם כראש ישיבה מטעמו. רבי ישראל דוד הסכים לכך וכיהן שם כראש ישיבה במשך זמן מסוים.
לאחר מכן פנה לרבי ישראל דוד זצ"ל תלמידו מישיבת פובליין, רבי חיים שלום ישראל זצ"ל, בבקשה שיסייע בידו להקים כולל בארץ הקודש ואף שיעמוד בראש אותו הכולל. רבי ישראל דוד הסכים לכך וסייע בעדו ככל יכולתו. הכולל הוקם בתחילה ברחוב הטורים בירושלים, לאחר מכן עבר לשכונת בית וגן, ומשם למבנה הקבע בשכונת הר נוף שבירושלים. לאחר זמן הקים רבי חיים שלום אף ישיבה קטנה, ומינה את רבי ישראל דוד להיות ראש הישיבה שלה, שם פעל הוא רבות ונצורות - כמו בכל מקום אחר שהיה שם.
♦
בעשרות השנים האחרונות של רבי גרשון זצ"ל עלי אדמות הוא ביקש מספר פעמים מרבי ישראל דוד זצ"ל, תלמידו המובהק והנאמן, שיבוא וימלא את מקומו עוד בחייו. כי על אף שרבי ישראל דוד עזב את מקומו בישיבה בצרפת - רבי גרשון אהבו וחיבבו עד למאוד. גם רבי ישראל דוד מצדו העריץ את רבי גרשון עד למאוד, וכל חייו היו מושתתים הלכה ולמעשה ממה שקיבל מרבי גרשון ומנובהרדוק. ועם כל זה רבי ישראל דוד התחמק מהצעתו של רבי גרשון בכל פעם. אולם בשנה האחרונה לחייו של רבי גרשון זצ"ל, שביקשו שוב על כך, ובעקבות פניות רבות מצד בני הקהילה דשם שיבוא ויכהן במקום - נענה רבי ישראל דוד ועבור להתגורר בעיירה ארמונטייר שבצרפת, שם שכנה אז הישיבה, ומסביבה התגוררה קהילה גדולה של משפחות של בוגרי הישיבה. בני הקהילה שמחו מאוד לבואו ודאגו לצרכיו. רבי ישראל דוד מצדו השקיע את כל כוחותיו בבני הקהילה, ובכל דבר שאליו נדרש לרומם ולחזק את מפעלו הרוחני של מורו ורבו - רבי גרשון זצ"ל.
לאחר מכן חזר רבי ישראל דוד בחזרה לארץ הקודש. שם השפיע הוא בכל מקום שאליו נקרא - ישיבות, כוללים, מוסדות חינוך. את כל פעולותיו עשה הוא ע"מ שלא לקבל פרס. היה נוסע הוא מידי פעם למוסדות שבמגדל העמק, ומדבר בפני הלומדים שם. היה הולך הוא גם לישיבתו ולכולל של רבי חיים שלום ישראל הנ"ל. בשכונתו היה כולל לאברכים אמריקאים, והוא היה להם לרב ולמשפיע. פעם בשבוע הוא היה מוסר בפניהם שיחת חיזוק, ובמשך ימי השבוע היו עולים הם לביתו לשמוע דברי חיזוק ואף להתייעץ עמו בענייניהם הפרטיים. בכל בוקר לאחר תפילת שחרית היה מוסר רבי ישראל דוד שיעור בספרי מוסר על הסדר בפני אברכים חשובים.
בארץ הקודש - ואף בחו"ל - היה נחשב רבי ישראל דוד לאחד ממעתיקי השמועה של שיטת המוסר דנובהרדוק. רבים עלו להתייעץ עמו על כך. בכל ערב ראש חודש היו מתאספים רבים מבוגרי ישיבת נובהרדוק בצרפת, והוא בראשם, והיו לומדים מוסר בחבורה, ולאחר מכן היו שומעים שיחות מוסר מהרבנים שהיו מגיעים לכינוס, ובפרט היו הכל מחכים למוצא פיו של רבי ישראל דוד זצ"ל. ידוע היה הדבר שהוא נואם בחסד עליון והכל היו מרותקים למוצא פיו. בסוף שיחתו המוסרית היה הוא פותח את פיו בשירי זמרה. היה הוא שר עם הציבור שירי חיזוק והתעוררות - שרבים מאותם שירים היו מאותם לחנים שהלחין הוא בעתות רצון, התעוררות ושמחה.
מלבד זה, חבורה מצומצמת התכסה בשנותיו האחרונות של רבי ישראל דוד מידי שבוע בביתו, והוא היה מעורר אותם על דרכי העבודה המוסרית ברוח שיטתה של נובהרדוק, והיה מורה בפניהם דרך ברורה מה עליהם לעשות בעבודתם. חלק מאותה חבורה אף יצרו קשר אישי עם רבי ישראל דוד והיו מתייעצים עמו על כל דבר בחייהם. הקונטרסים המופיעים כאן, הינם ממה שהוא דיבר בפני אותה חבורה. הם הקליטו את דבריו והעלו את חלקם על הכתב - והכל היה בהסכמתו וע"פ בקשתו.
♦
רבי ישראל דוד היה איש שלם בתורתו - היה הוא ת"ח גדול. הוא היה איש שלם באמונתו ובביטחונו בבורא יתברך. קיבל הוא את ייסוריו הרבים באמונה ובשמחה. הוא היה שלם במידותיו. הוא היה וותרן גדול מאוד. הרבה מקומות שהקים או שייסד, עזב הוא בעקבות שראה שיש מי שמצטער מכך. הוא ברח ממחלוקת ככל יכולתו. זיכה הוא את הרבים כל ימיו ובכל מקום שאליו הוא נדרש. רבים וטובים המליצו עליו את מאמרם ז"ל: איש האשכולות - איש שהכל בו (ע"פ משנה סוטה ט, ט).
בראשית חודש שבט תש"ע נודע לרבים דבר מחלתו, ובני משפחתו ותלמידיו הרבים התפללו בעדו. אולם נגזרה הגזרה, וביום א' כ"ג בשבט תש"ע החזיר הוא את נשמתו ליוצרה. הלווייתו יצאה מבית ההלוויות שמגר בירושלים, ועברה דרך ביתו ברחוב סורוצקין בעיר ומשם להר המנוחות, שם הוא נטמן.
♦
כאמור לעיל, תלמידיו העלו על הכתב את תורתו ומשנתו, בהם ניתן למצוא שיחות וועדים ע"פ דרך המוסר דנובהרדוק - ובהם הסבר נרחב על דרכי העבודה שלה הלכה ולמעשה. בקונטרסים אלו נמצאות גם שיחות אישיות שהיו לו עם תלמידיו, ואף סיפורים יוצאי דופן שאירעו לו בחייו שבהם ניתן למצוא מוסר השכל.
ה' קונטרסים של 'המוסר והנועם' - כוללים בתוכם שיחות ומאמרים נפלאים. בכולם יש עובדות וסיפורים נפלאים, הדרכות ועצות בעבודת ה' - ברוח שיטת נובהרדוק.
קונטרס 'נס ההצלה' - מה שהוא סיפר בפרוטרוט את מאורעות השואה שעברו עליו ואת הניסים הגדולים שהיו עמו שם.
קונטרס עקבי ישראל ח"א - המתאר את דמות אישיותו ומידותיו הטובות, ואף דברים יפים שנשמעו ממנו.
קונטרס שובה ישראל - מכיל מאמרים נפלאים על ימי חודש אלול וחגי תשרי (נערך ע"י נכדו הי"ו).
שו"ת להבנת דרכה ושיטתה של נובהרדוק - ראיון שהעניק הוא לקראת תשעים שנה לפטירתו של מרן הסבא מנובהרדוק זי"ע. שו"ת מעניין מאוד על דרכה ושיטתה של נובהרדוק, עם אמרות וסיפורים יפים.
להארות, הערות וקבלת חומר נוסף: novardok@gmail.com
♦ ♦ ♦