הערה על מאמרו שלהרב ישראל מרילוס "סוד הלוח של הלל הנשיא" (גיליון ע"ד)
שלום רב
על המאמר "סוד הלוח של הלל הנשיא" של הרה"ג רבי ישראל מרילוס שליט"א
ראיתי המאמר שלכם על סוד העיבור המנסה לתרץ שהסוגיא בראש השנה אינו מדבר על האסטרונומיה הנגלית אלא על הענינים למעלה. ושאלתי היא, מאין לו זאת שבגלל השאלות הרבות על הגמרא לכן יש ליישבן בדרך הסוד הרוחני?
אשמח למענה
בברכת התורה
יעקב אהרון נויבירט
♦
תגובת המחבר
מכיון שהמאמר הזה היה מיועד להיכלל באחד הקובצים, לכן מפאת מגבלת המילים השמטתי חלקים רבים במאמר וכנראה יתר על המידה.
ובכן, לשאלתכם על המקור שהסוגיא של סוד העיבור לא עוסקת במהלכי השמש והירח הגשמיים אלא על השמש והירח הרוחניים, הנה יש ריבוי מקורות לזה החל מתקופת הראשונים ואביא כאן החשובים שבהם.
רבינו טודרוס בן יוסף הלוי ז"ל (שחי לפני 750 שנה) כתב בספרו אוצר הכבוד,1 וז"ל: "מכאן אתה למד שאין סוד העיבור בדברי רבותינו חשבון תקופות ומזלות וכו' אבל הוי יודע שסוד עיבור היא החכמה והבינה שאינה לעיני העמים ושאסור לגלותה הם הם גופי תורה וסתריה וכו', ובסוד העיבור כל הדברים תלוי בו וממנו משתלשלין ובאים מעלה ומטה ובו טעמי תורה משתרשין. ולפי שהוא דבר גדול תלוי באילן גבוה הזהירו שלא לגלותו וכו', וכבר הודעתיך בזה שסוד העיבור וטעמי התורה וסודותיה הם דברים מקובלים לא דברי היקש וסברא, להודיעך שסוד העיבור אינו חשבון תקופות ומזלות".
גם רבי מאיר ן' גבאי (שחי בזמן גרוש ספרד) בספרו עבודת הקודש2, מביא כשיטת רבנו טודרוס בן יוסף הלוי ז"ל, אלא שהוא סובר שגם חשבון תקופות ומזלות כלולים בסוד העיבור, וז"ל: "כי עיבור השנה בא להשוות הילוך חמה ולבנה ולחבר ענינם יחד וזה מורה על ייחוד כחותיהם ודוגמתם העליונה שהוא סוד הייחוד הנעלם וכו'"3.
והרדב"ז, שהיה בן דורו של רבי מאיר ן' גבאי (היה ראש ישיבה ואב בית דין במצרים ובצפת), בספרו מצודת דוד4, כותב בענין סוד העיבור וז"ל: "ואם כפי פשטן של דברים מה סוד יש בזה להסתירו והלא כל חכמי התכונה והחשבון יודעים מהלך השמש והלבנה בדקדוק וכו' אלא עיקרן של דברים לפע"ד כי מתוך שהיו נושאים ונותנים במהלך הלבנה והחמה הגשמיים ובפגימתה ובמלואה וחסרונה ושלימתה כפי התקרבה אל השמש וכפי התרחקה ומתוך כך היו רומזים ומבינים ענין הלבנה העליונה וכו'".
וכך גם מובא בשל"ה הק'5, וז"ל: "עוד יש בסוד קביעות חדשים ועיבור שנים בסוד גילגולי הנשמות המתגלגלים בדור דור, דור הולך ודור בא, והעיבור בסוד שרמזו רז"ל (כתובות קי"א א') שמושבעין אנחנו שלא לגלות סוד העיבור ודי בזה".
והראב"ד בפירושו על ספר יצירה6 כתב: "בא להודיעך כשם שיש ז' ימים למטה כן יש ימים ושבועות וחדשים ושנים ושמיטות ויובלים כלפי מעלה וזהו סוד העיבור של חדשים וכו'".
בעל התניא7 מפרש שהסיבה ששמואל לא ידע את סוד העיבור (גמרא ר"ה) היא כי שמואל עסק בתכונה הגלויה, וז"ל: "וגם הלשון 'דתניא בסוד העיבור' משמע שיש בזה סוד גדול. אלא בוודאי כנזכר' שהוא סוד גדול והקב"ה השביע שלא לגלות אותו הסוד. וגם שמואל אמר באמת שע"פ הכוונה הנגלית הי' נהירין לו שבילין כנ"ל, אך זה שאל בסוד העיבור שזה הוא בסוד והשיב שאינו יודע, והשיב לו סתם איכא מלתא דלא ידע שלא הי' רשאין לגלות לו הסוד".
מובא בגמרא8: "אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות, שנאמר: 'ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים' איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים? הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות". גם כאן אין בכוונת הגמרא לחישובים אסטרונומיים גרידא.
הרמב"ם9 מביא שלחכמי ישראל היו חישובים מדוייקים על מהלך השמש והירח וחכמים אלו היו בחלקם של בני יששכר, אלא שחכמה זו נעלמה מאיתנו ולכן הוא מאמץ את החשבונות מחכמי יון. וכאן נשאלת השאלה, וכי רק מפני שלחכמי ישראל היו חישובים מדוייקים יותר באסטרונומיה מאלו של אומות העולם מכריזה התורה "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים". ובמיוחד אחרי ההתפתחות האסטרונומית בדורנו עם דיוק כזה, שביכולתינו לחשב לכל תאריך בעבר ובעתיד את מיקומם המדוייק של כל כוכבי הלכת, וזה אפילו לאלפי שנים אחורה.
הרמ"ק (רבי משה קורדיברו) בספרו פרדס רימונים10 כותב וז"ל: "הכונה כי הקב"ה ברחמיו השפיע אל האדם שכל בידיעות הנעלמות בענין תנועת השמים וגלגלים וכוחותם המניעים אותם. וכן מלאכי התקופות והחדשים והימים והמזלות כי לכל אחד מהם כח ומלאך המניעו. ועל זה נאמר "כי היא חכמתכם ובינתכם"11 ופי' רז"ל 12אלו תקופות וכו'. ולא על התכונה הכוזבת שהמציא אקלידס בפתיותו. אלא התכונה האמיתית שהיתה נודעת לחכמים ז"ל כענין שנדרש קצת בפרקי רבי אלעזר ובפרקי מעשה בראשית כי זאת היתה חכמה לעיני גוים ודאי ועל ידו ידע האדם הנהגת העולם לעתיד. וזהו ויברך אותם אלקים. פי' השפיע להם ידיעות התקופות ושאר הדברים והידיעות הנעלמות".
כלומר, החכמה "לעיני העמים" היא דוקא החכמה הרוחנית, שורש כוכבי הלכת בשמים, והמבין בחכמה זו יוכל גם לחזות את העתיד13. ובאמת חכמה זו אין אצל אומות העולם ולכן היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים. רק שגם האסטרונומיה כלולה בזה, כי אי אפשר לדעת על המתרחש בעולמות הרוחניים מבלי לדעת קודם בדיוק את מיקום כוכבי הלכת הפיזיים במסלולם. וכפי שהבאנו לעיל מדברי הרדב"ז: "כי מתוך שהיו נושאים ונותנים במהלך הלבנה והחמה הגשמיים וכו' מתוך כך היו רומזים ומבינים ענין הלבנה העליונה". לכן מובן וגם פשוט שגם ע"י חישוב מהלך השמש והירח והמולדות כפשוטם וכך גם ע"י חישוב התקופות והמזלות מקיימים את המצווה "לחשב תקופות ומזלות".
בברכה והצלחה
ישראל מרילוס
♦ ♦ ♦