רב בית הכנסת אהבת חסד ב"ב – מחבר ספרי אֹרח יצחק
דיני שנים מקרא וזמן שנים מקרא לפרשיות וזאת הברכה ובראשית[2]
א.ברכות (ח' ע"א) אמר רב הונא אמר רבי אמי לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום ואפי' עטרות ודיבון שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו. פרש"י אפי' עטרות ודיבון שאין בו תרגום, וכתבו תוס' שצריך לקרותו שלש פעמים. ועוד שם בגמ' רב ביבי בר אביי סבר לאשלומינהו לפרשייתא דכולה שתא במעלי יומא דכפורי תנא ליה חייא בר רב מדפתי כתיב ועניתם את נפשותיכם וכו' לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו כאילו מתענה תשיעי ועשירי. ובהגהות ר' יעקב עמדין שם כתב כדי להרבות זכויות לפני גמר הדין ולזכות למחילה וסליחה.
♦
ב.
והנה הרמב"ם (פי"ג מהל' תפילה) שינה מלשון הגמ' וכתב דאע"פ שאדם שומע כל התורה כולה בכל שנתו בצבור חייב לקרות לעצמו בכל שבוע סדר של אותה שבת שניים מקרא ואחד תרגום. וכן בשו"ע (סי' רפ"ה סעי' א') כתב דחייב לקרות. וכונת הרמב"ם והמחבר שכתב חייב, ושינו מלשון הגמ' שלא נאמר שהיא רק הנהגה טובה ולכן כתבו דהוא חיוב גמור. (ובשו"ת הרשב"א ח"א ס' ר"ו מבואר דקריאת שמו"ת חובה אפי' למי שתורתו אומנתו כרב ששת אע"פ שפטרוהו מלשמוע קריאת התורה בציבור). וכ"כ בשו"ת הגאונים תשובה מרבי מתתיה גאון, והובא בספר העתים סי' קע"ט, וז"ל: ת"ח אע"פ שהוא חושק לדרוש בתלמוד אל יפשע מלהשלים פרשיותיו.
♦
ג.
וכתב בפלא יועץ (אות פ') וז"ל: מי שאינו חושש לקיימה שמתן שכרה בצדה באריכות ימים אם אינו מאמין בתורה ובדברי חכמים נידון בצואה רותחת, ואם מאמין ואינו חושש ועל חייו לא חס ה"ז מתחייב בנפשו ועתיד ליתן את הדין מעין מאבד עצמו לדעת ומה גם בדבר שקל לקיימו.
ד.
לענין זמן קריאת שמו"ת בפרשת וזאת הברכה כתב במג"א (סי' רפ"ה ס"ק י') דערב שמחת תורה יקרא את הפרשה. ובפמ"ג שם כתב דהעולם נוהגים לקרות בליל הו"ר ומ"מ טוב יותר ערב שמחת תורה. ובמ"ב מצינו סתירה בזה, דבסי' רפ"ה ס"ק י"ח העתיק את דברי השע"ת דביום הו"ר יקרא ובסי' תרס"ט ס"ק ד' כתב את דברי הפוסקים שבליל שמחת תורה יקרא את הפרשה, שעתה הוא זמנה.
והנה כ"ז לכתחילה, אבל אם יקרא אחרי שבת חומה"מ סוכות או שחל יו"ט בשבת אחרי יו"ט, אפשר דיצא כיון שאין קריאה בינתיים. אך בשו"ת קנה בושם כתב דמדברי הפוסקים הנ"ל נראה דמעכב דא"א לקרות קודם לכן.
♦
ה.
בזמן קריאת שמו"ת פרשת בראשית. הנה לכאורה עד שגומרים לקרות וזאת הברכה ודאי לא התחיל זמן של קריאת פרשת בראשית, ואח"כ כשמתחילים וקוראים בשמחת תורה פרשת בראשית י"א דהוי קריאה של מנהג שלא יקטרג השטן שסיימו את התורה ולא מתחילים ולכן מתחילים בראשית. ולפי"ז אינו עיקר קריאה שנחשב שכבר התחיל פרשה חדשה. אמנם לדעת הגר"א במעשה רב (אות רל"א) דחתן בראשית נחשב מה' קרואים של יו"ט, מוכח דאי"ז מנהג בעלמא שהרי משלים למנין העולים ביו"ט, ושפיר אפשר שנחשב כבר התחילו בראשית.
♦
ו.
בשו"ת מהרש"ם (ח"א סי' רי"ג) כתב באחד שלא אמר שמו"ת עם הציבור ונדחה עד שבת שאח"ז, ודן אם לומר הפרשה הקודמת מדין תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם. ומסקנת דבריו דהוא מדין תשלומין וחובת היום קודם, כמו גבי תפילת תשלומין, וכמו"כ בקריאת התורה אמרי' כן. ובמ"ב (סי' קל"ה ס"ח) בשם או"ז כתב דאם צריך להשלים קוראים את החיוב קודם ואח"כ של תשלומין.
♦
ז.
ביש"ש כתב דעדיף פרש"י מתרגום. ובשע"ת כתב בשם ברכי יוסף דעדיף קריאת תרגום. וחפץ חיים כתב במכתב דאין יוצאים בתרגום לפי שאין מבינים, אבל אם מבינים אפשר דשפיר עדיף מרש"י דתרגום ניתן בסיני.
♦ ♦ ♦