תקיעות ביחידות בחודש אלול - הרב משה פוליטנסקי

נשאלתי האם המתפלל ביחידות בחודש אלול, יש לו לתקוע בשופר לאחר התפילה.
א. כתב בשו"ת רבבות אפרים (ח"א סי' שצ"ד) ששאל שאלה זו את מו"ר הגר"ח קניבסקי זצ"ל, והשיב לו "אין נוהגין כן רק בציבור".
וכן בשו"ת מועדי הגר"ח (ח"א סי' שפ"ח) שאל את מו"ר זצ"ל - האם מי שמתפלל ביחידות בחודש אלול צריך לתקוע בשופר לאחר התפילה, או שזה נתקן רק לציבור, והשיב "כמדומה שלא".
ב. והנה, בשו"ת דולה ומשקה (עמ' רי"ד) שאל את מו"ר זצ"ל, לגבי מי שהתפלל במנין שלא היה שם שופר, האם צריך ללכת לבית כנסת אחר כדי לשמוע את התקיעות שנוהגים לתקוע לאחר התפילה. והשיב "נכון לעשות כן".
ולכאו' דבריו סותרים לשתי התשובות הנ"ל שהבאתי בשמו, שהמתפלל ביחידות אינו צריך לתקוע בשופר לאחר התפילה, כי לא תיקנו לתקוע בשופר אלא רק בציבור, ואין זו תקנה על היחיד.
וי"ל שמי שמתפלל בציבור היה בכלל התקנה, ורק שלא היה להם שופר ולכן לא יכלו לקיים את התקנה. בזה עדיף שילך לביהכ"נ אחר כדי לקיים את המנהג. אך מי שמתפלל ביחידות, לא תיקנו אצלו כלל תקנה זו.
ג. וכן דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל (הליכות והנהגות תשרי עמ' צ'), שהמתפלל ביחידות אינו צריך לשמוע תקיעות אלו.
ד. וכן כתב בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ד סי' קל"ג) שהמנהג לתקוע בחודש אלול זהו בציבור דוקא, דומיא דתקיעות דמוסף דר"ה על סדר הברכות, דהוא בציבור דוקא.
ה. וכן כתב בשו"ת ציץ אליעזר (חי"ב סי' מ"ח), שמעולם לא שמענו שמי שהוא אפילו מהמדקדקים ביותר יהדר בחדש אלול כשמתפלל לעת הצורך ביחידות שיביאו שופר לתקוע לפניו כדי לקיים התקנה לתקוע בחדש אלול, וישראל אם אינם נביאים הם וכו' ותמיד כשדבר מסופק לנו אמרינן פוק חזי מאי עמא דבר, ועל כן נראה ברור שתקנת התקיעה היתה רק בציבור ולא ביחיד.
וכתב שם עוד בטעם הדבר, שהרי כל דתיקנו מעין המאורע תיקנו, ותקנת התקיעה הרי היתה מפני שככה התנהגו בשעה שעלה משה להר בראש חודש אלול, ושם כתוב מפורש שהעבירו שופר במחנה כשמשה עלה להר, ובמחנה פירושו בציבור, ולא ביחיד.
וגם לטעם השני שהמשכת התקיעה בכל החדש היא כדי להזהיר על התשובה (יעוין בפדר"א פמ"ו ורוקח סי' ר"ז ובטור וב"י וב"ח ופרישה), גם כן הרי למדים זה ממ"ש אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו, ובעיר הרי ג"כ פירושו בציבור, ולא ביחיד. ולכן כל דתיקון כעין האמור תיקון לתקוע בציבור, אבל לא היתה כל תקנה לתקוע גם ביחיד.
והוסיף עוד, שיתכן להסביר זאת גם בסברא שהתעוררות מקול שופר מקבלים רק כששומעים את קול השופר בציבור, והתעוררות כזאת לא באה כשתוקעין ביחיד בינו לבין עצמו. ועכ"פ איך שיהיה שפיר מסתבר לומר שלא תיקנו אלא כעין המאורע וכעין הכתוב שהוא במחנה ובעיר והיינו רק בציבור, עכת"ד.
משה פוליטנסקי
מח"ס משנת הרחמים
בני ברק
♦ ♦ ♦