הרב יעקב אהרן סקוצילס
דומ"צ וראש כולל להוראה, ירושלים
מח"ס אוהל יעקב ושא"ס

אם אשה יכולה לגזוז בחוה"מ ציפורן גדולה שחוששת שתפצע ממנה בשעת בדיקות טהרה

לכבוד הגאון הגדול רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א דומ"ץ ברחובות, מח"ס גם אני אודך פרדס יוסף החדש על המועדים, מו"ל קבצים מה טובו אהליך יעקב לעילוי נשמת אבי מורי זצ"ל.
בדבר השאלה שנשאלת מאשה שיש לה צפורן גדולה שמפריעה לה, והיות והיא צריכה לעשות הפסק טהרה היא חוששת שעל ידי הצפורן הגדולה היא תפצע את עצמה או תשרוט את מקום הבדיקה. האם מותר לה לגזוז אותה בחול המועד.
♦
תשובה
נלענ"ד שמותר לה לגזוז את הציפורנים בחול המועד, שמפריעים לה והיא חוששת מהם שיגרמו שריטות וכו' בשעת הבדיקות בהפסק טהרה או ז' נקיים. ונבאר את טעמי ונימוקי בס"ד.
בשו"ע (סימן תקל"ב סעיף א') פסק שמותר ליטול צפרנים בין ביד בין ברגל אפילו במספרים. וברמ"א שם כתב אבל יש מחמירין ואוסרין וכן הוא המנהג להחמיר שלא ליטלן בין בסכין בין במספרים אם לא לצורך מצות טבילה שנוטלן כדרכן בחול.
והנה מקור המח' הנ"ל איתא במסכת מועד קטן דף יז: ת"ר כשם שאמרו אסור לגלח במועד כך אסור ליטול צפרונים במועד דברי ר' יהודה, ור' יוסי מתיר. וכשם שאמרו אבל אסור לגלח בימי אבלו כך אסור ליטול ציפורנים בימי אבלו דברי ר' יהודה, ורבי יוסי מתיר. אמר עולא הלכה כרבי יהודה באבל, והלכה כרבי יוסי במועד, שמואל אמר הלכה כרבי יוסי במועד ובאבל.
עוד איתא בגמ' שם אמר רב שמן בר אבא הוה קאימנא קמיה דר' יוחנן בי מדרשא בחולו של מועד ושקלינהו לטופריה צפרניים בשיניה וזרקינהו, שמע מינה תלת ש"מ מתר ליטול צפרנים בחולו של מועד, וש"מ אין בהם משום מיאוס ש"מ מותר לזורקן.
וכתב בנימוקי יוסף, וכן ברי"ף וראב"ד והרמב"ן, להתיר נטילת צפרנים במועד במספרים, מהא דלא אמר שמואל שמע מינה ארבע דדוקא בשינים אבל בגנוסתרי לא, אלא ודאי במספרים שרי, והא דשקלינהו לטופריה בשיניה, משום דהוה בי מדרשה דלא שכיחי גנוסתרי. בטור כתב את דעת ר' יהודה שדוקא בסכין מותר ולא במספרים.
והנה בטעם סברת המחמירים כתב במשנה ברורה (ס"ק ב') בשם הלבוש דסוברין דבזה שייך גם כן הטעם כדי שלא יכנס לרגל כשהוא מנוול, ויחתכם בערב הרגל. ובלא גזירה זו היה מותר משום דיפוי הגוף הוי צורך. כמו שמצאנו לענין תספורת, שמי שתולש שער מראשו או זקנו אסור, כיון דאין בו משום יפוי אסור משום גוזז. וא"כ הכא נמי אם אינו נוטל את צפרניו, אלא קוצץ איזה ציפורן בשיניו אסור. [דרך אגב, לענין מה שכתב במשנה ברורה ס"ק ג' דבשיניו מותר ליטול צפרניו, יש לומר דהיינו באופן שהם גדולים, ויש בזה צורך המועד, דבכה"ג אין האיסור אלא משום גזירה שלא יכנס לרגל כשהוא מנוול, ובשיניו לא גזרו. משא"כ באופן דליכא צורך המועד כלל, אסור מדינא משום מלאכה במועד. ובשיעורי הלכה הביא מה שמטו משמיה דהגרי"ש אלישיב זצ"ל דה"ה לענין קציצת צפורן בשיניו, באופן שאינו מרגיש שעושה כן מותר, אף דאינו צורך המועד. וכן נראה שאותן שרגילין לקצוץ צפורניהם בשניהם, נכללים בהיתר זה].
ולענין מי שנטל את צפרניו בערב יום טוב, או אפילו כמה ימים לפני החג אלא שכיון לצורך יום טוב כדי שלא יהא מנוול ביום טוב, כתב במשנה ברורה שמותר בכה"ג ליטלן בחול המועד. בערוך השלחן (סעיף ב') כתב דמי שנטל את צפורניו קודם הרגל, ולא היה לו בערב טוב מה ליטול, ונתגדלו בחול המועד, מותר לו ליטול בכל אופן שירצה, כי הרי לא נכנס לרגל כשהוא מנוול. ועוד כתב שם דבשעת הדחק מי שהיה טרוד הרבה קודם הרגל יכול ליטול את צפרניו בחול המועד. ולפי זה, אם במקרה דידן לא גדל לה ציפורן מספיק לפני היום טוב, ורק באמצע גדל לה, אפילו בלי צורך או חשש פציעה בשעת בדיקה וכו' אפשר לסמוך על דברי הערוך השלחן. וכן הביאו אותו להלכה בספרי הזמן שער המועדים ושיעורי הלכה ועוד.
ועוד חידוש דרך אגב אנו מורין לגבי קטן, שאין צריך להחמיר בנטילת צפרנים אם שכחו או לא הספיקו לפני חול המועד לגזוז. והטעם, משום דלא חמור מתספורת דמותר לקטן כדאיתא בשו"ע (סימן תקל"א סעיף ו').
ולענין נידון דידן, להלכה למעשה נלענ"ד שמותר לה לגזוז את הציפורן שמפריעה בעשיית הבדיקות, והוא על פי הטעמים הנ"ל. ואת"ל שאין לנו כאן את ההיתר שבדברי הערוך השלחן, כגון שגם לפני היום טוב היה קצת גדול, מ"מ אם בא לתקן רק ציפורן א' שחוששת שתפצע על ידה, מותר בחול המועד. ואח"כ ראיתי כדברי בספר חוט שני הל' חול המועד (עמוד רכ"ז), שכתב לגבי מי שיש לו צפורן המפרעת לנעול המנעל, יש להקל ליטלה בחול המועד. וטעמא דמילתא, משום דיש לומר דהאיסור שלא יכנס למועד כשהוא מנוול שייך כשעכשיו הולך לתקן על ידי נטילתם, משא"כ צפורן אחת שמסיר משום צורך. ויש לצרף לזה את דעת הסוברים דבצפורנים ליכא תספורת. וכן כתב שם שמותר להסיר צפורן שיש תחתיה חשש חציצה לנטילת ידים. וכן לצורך רפואה ודאי מותר ליטול את הצפורן. וכן מוהל, אם צריך לתקן את הצפורן לעשות פריעה בחול המועד, ודאי דשרי.
העולה לדינא: שמותר לאשה שיש לה ציפורן א' או יותר גדולים שמפריע לה, או שחוששת שתפצע בשעת בדיקת הפסק טהרה ושאר בדיקות, שמותרת להסירם בחול המועד עם כלי.
♦ ♦ ♦