רב בית הכנסת אהבת חסד ב"ב – מחבר ספרי אֹרח יצחק
בדיני לולב וסוכה
א.סי' תרנ"ח סעי' ב' ביום שבת אינו נוטל אפי' אם הוא יום ראשון, כתב הרמ"א ואסור לטלטל הלולב בשבת דהוי כאבן, אבל האתרוג מותר בטלטול דראוי להריח בו. וכתב המ"ב (ס"ק ג') דה"ה הערבות וההדסים אסורים בטלטול. וכתב בשעה"צ הטעם דהדסים של מצוה הוקצה לכל ז' ימים ואסור להריח בו אף בשבת וע"כ הוי כעץ בעלמא. ומבואר כן בסי' תרנ"ג דהדס אסור להריח בו ואתרוג של מצוה מותר להריח בו. וביאר במ"ב דהדס עיקרו לריח ומזה הוקצה לכל שבעת הימים, אבל אתרוג עיקרו עומד לאכילה ומזה לבד הוקצה ולא מלהריח. אבל כתב הערוך השולחן כיון דמקפידים עליו שלא יתקלקל הוי האתרוג מוקצה מחמת חסרון כיס.
♦
ב.
בסי' תרמ"ט סעי' ה' כתב הרמ"א דפסול חסר הוא רק ביום הראשון אבל בשאר הימים כשר. ולענין פסול הדר נחלקו הפוסקים. שי' הרמב"ם, וכן פסק בשו"ע, דג"כ פסול רק ביום ראשון, וברמ"א שם כתב דחזזית פוסל כל שבעת הימים, והוא כשי' הראב"ד דפסול הדר פסול כל ז' ימים.
והראשונים הקשו מה נפק"מ בין פסול חסר לפסול הדר, דשניהם נלמדים מקרא "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר" ומזה ילפי' דבעינן לקיחה תמה וגם שיהיה הדר. ותי' בתוס' (דף כ"ט ע"ב), וכן הרא"ש (פ"ג סי' ג'), דנטילת לולב בשאר ימים מדרבנן, ולכן תקנו כעין דאורייתא רק בפסולי הדר משום הידור מצוה, משא"כ פסול חסר וכן שאול לא תקנו, דאין בזה הידור מצוה.
אכן יש פוסקים שכתבו בשם הראב"ד בתמים דעים והמאירי סוכה לו דלכתחילה ראוי להדר שלא לקחת חסר גם בשאר ימים משום הידור מצוה. כ"כ בשו"ת תורת חסד סי' ל"ו, ובאורחות רבינו ח"ב עמ' רע"ח, וכן מובא שאמר החזו"א.
♦
ג.
סי' תרמ"ה סעי' ג' כתב הרמ"א לכתחילה מצוה מן המובחר ליקח לולב שלא נחלק העלה העליון כלל כיון דיש מחמירין אפי' בנחלק קצת. ובמג"א (שם סק"ו) כתב בשם רבינו ירוחם דפסולו משום חסר, וא"כ פסול רק ביום הראשון. אבל הגרעק"א (דו"ח סוף ח"א ובהגהות על מג"א שם נדפס בעין הגליון) כתב דמתוס' (סוכה דף כ"ט ע"ב ד"ה נקטם) מבואר דפסולו משום הדר וא"כ פסול כל ז' ימים. ובמ"ב (תרמ"ה ס"ק י"ז) כתב דנחלקה התיומת כשר בשאר ימים, כדעת המג"א.
♦
ד.
סוכה שהשולחן עומד בתוך הבית, אם הוא כולו בבית גם אלו שיושבים בסוכה לא יוצאים יד"ח, כמבואר (בסי' תרל"ד סעי' ד'). ואם רוב בחוץ וחלקו בסוכה, לדעת הברכי יוסף גם בדיעבד לא יצא וצריך שיהיה רוב שולחן בסוכה. ובשעת הצורך יכול לסמוך על חיי אדם שמהני אם טפח מהשולחן בסוכה.
♦
ה.
אדם הדר בסוכתו כל השנה, מבואר (בסי' תרל"ו סעי ב') דצריך להגביה את כל הסכך ולא מהני לחדש בה דבר. ובשעה"צ כתב בשם הר"ן דהוא פסול מדאורייתא. ומצוי כן במרפסות שלנו.
♦
ו.
דעת הב"ח דאמרי' לבוד להחמיר, וא"כ אם עושים סוכה תחת חבלי כביסה או שיש סורגים מעליו, אם יש ביחד כל החבלים או הסורגים ד' טפחים הוי סכך פסול. וגם אם יש ג' טפחים, לכתחילה אין ישנים ואוכלים, כמש"כ המ"ב (בסי' תרל"ב סעי' ג'). והעצה לזה להניח סכך כשר בין החבלים או הסורגים ולא אמרי' לבוד וכשר.
♦ ♦ ♦