פתח האהל

זוכה ירחוננו להקים בשנית ישיבה על קברו של ראש הישיבה, הגאון רבי ירחמיאל גרשון אדלשטיין זצ"ל, ראש ישיבת פוניבז', אשר הגדיל והרבה תורה בחייו, עד יומו האחרון כשנסתלק לגנזי מרומים מתוך דברי תורה, ונתקיימה בו דרשת חז"ל (שבת פג, ב ועוד): "אמר רבי יונתן: לעולם אל ימנע אדם את עצמו מבית המדרש ומדברי תורה ואפילו בשעת מיתה, שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באהל - אפילו בשעת מיתה תהא עוסק בתורה".
אמנם לא רק ביום מותו המית את עצמו באהלה של תורה, אלא אף בחיי חיותו מסר שיעורים עד כלות כוחותיו. וידועים הדברים אצל תלמידיו, שהיו תקופות שלאחר מסירת השיעורים היה נשכב על ספסל מתשות כוח. והרי זה משלים את דרשת חז"ל (שם): "אמר ריש לקיש: אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה, שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באהל".
לא נוכל בשורות ספורות ולא נתיימר להקיף את גדלותו ועמלו בתורה הקדושה ובמסירתה, אולם כבר אמר החכם מכל אדם (משלי כז, כא): "מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב וְאִישׁ לְפִי מַהֲלָלוֹ". וביאר רבינו יונה בשערי תשובה (ג, מח) שמעלות האדם הן לפי מה שמהלל.
ראש הישיבה זצ"ל היה חוזר פעמים רבות על מאמר חז"ל (כפי שהובא באגרת הגר"א): "וכל רגע ורגע שאדם חוסם פיו, זוכה בשבילו לאור הגנוז שאין מלאך ובריה יכולים לשער. ואומר הכתוב מי האיש החפץ חיים אוהב ימים וגו' [נצור לשונך ושפתיך מדבר מרמה]".
אכן היה חוזר ואומר, כי לא די שלא לדבר על יהודי רע, אלא יש להימנע אף מלחשוב מחשבות שליליות על הזולת. וכאן הגענו לקצה השגה ברוממותו ובשגב אהבת ישראל ואהבת הבריות שנבעה מתוך ליבו הטהור.
התודה והברכה לכל המסייעים למדור זיכרון זה, ובכללם הרבנים הגאונים (סדר א-ב): הרב יהושע זליג אדלשטיין. הרב שאול אדלשטיין. הרב בן ציון גרבוז. הרב ישראל כהן. הרב אהרן קסלר שליט"א. יהי רצון שזכותו של רבינו זצ"ל תעמוד להם לכל מילי דמיטב.
יהיו הדברים לעילוי נשמת הרב יצחק נתן ב"ר שמואל זאב לוי ז"ל, עורך ספר הזכרון עדות ליוסף [להורדה], נלב"ע י"ז סיון תשע"ז. (וראה הספדו של רבינו ראש הישיבה זצ"ל עליו בירחון האוצר גליון מ"א, ובקובץ יאר יצחק ח"ב). לעילוי נשמת הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד מתלמידי ישיבת כנסת ישראל – חברון. ת.נ.צ.ב.ה.
♦ ♦ ♦