געגועים לשתי הלחם - פיוט
כהכנה לשבועות, התבוננתי בעניין מנחת שתי הלחם. חיפשתי במחזורים אם יש פיוט שמתאר את סדר הקרבת שתי הלחם, ולא מצאתי לא אצל האשכנזים ולא אצל הספרדים. הדבר הפליא אותי, שכן סדר הקרבת העומר מופיע גם כפיוט בברכות ק"ש של ערבית של יו"ט שני של פסח, וגם מועתקות במחזורים ההלכות מהרמב"ם לומר בטז בניסן. ביוה"כ יש שני פיוטים לסדר העבודה, וגם סדר שמחת בית השואבה במקדש מתואר במחזורים. רק על שתי הלחם איש לא כתב. אני משער שעם ביטול העבודה והתארכות הגלות הודגשה ההתרפקות על מעמד מתן תורה, ואילו תוכנו המרומם של חג הביכורים נשכח. אכן רוב המנהגים של החג קשורים בענייני מתן תורה, וכך גם אנחנו התרגלנו לתפוס את החג. עתה, עם חידוש תשובתנו וגאולתנו בארץ הקודש, ובעז"ה בקרוב ממש בבית הגדול והקדוש, נראה לי שאולי צריך להחזיר ליום הזה גם את התוכן שמופיע בתורה שבכתב. התורה השמיטה את ציון מתן תורה בחג השבועות, ויש לדון אם בזמן המקדש חז"ל הדגישו יותר את 'יום הביכורים' והקציר או את 'זמן מתן תורתנו'.להלן פיוט שחיברתי כיד ה' הטובה עלי (ה'תשעד), שמתאר את סדר הקרבת שתי הלחם. הפיוט מבוסס על לשון הפסוקים ודברי חז"ל. איני מתיימר לכתוב כמו הראשונים, שכל מילה שלהם שקולה בשקל הקודש, וכל שכן פיוטי הקליר שהאר"י הקדוש העיד עליו שפיוטיו מדוייקים ע"פ חכמת האמת, אך אני מאמין ש'תיקר שירת רש בעיניך כשיר יושר על קרבניך', ושנזכה לעורר לבבות טהורים לחידוש העבודה ב"ב אמן. (אפשר לשיר בניגון של אקדמות מיליןוכדו').
אַתָּה בָּרָאתָ שָׁמַיִם וָאָרֶץ[1], נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ לְזַרְעֲכֶם הָאָרֶץ[2],
יִחַדְתָּהּ לְשִׁמְךָ כִּי לִי הָאָרֶץ[3], וְצִוִּיתָנוּ כִּי תָבוֹאוּ אֶל הָאָרֶץ[4]:
עָשִׂיתָ אֶרֶץ[5] קְדוֹשָׁה וּטְהוֹרָה[6], מִקֶּדֶם הִנַּחְתָּנוּ לְעָבְדָּהּ וּלְשָׁמְרָהּ[7],
לְזָרְעָהּ לְנָטְעָהּ לְהַרְבּוֹת פִּרְיָהּ, וְצִוִּיתָנוּ וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ[8]:
וְחַג קָצִיר תַּעֲשׂוּ לָכֶם[9], לְפָנַי תָנִיפוּ רֵאשִׁית קְצִירְכֶם[10],
מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ תִּסְפְּרוּ לָכֶם[11], עַד מְלֹאת יְמֵי שָׁבוּעֹתֵיכֶם:
סְפִירָה זוֹ כְּנִדָּה הַנִּטְהֲרָה[12], לְיִחוּד בַּעְלָהּ לִהְיוֹת מֻתָּרָה,
כֵּן צִוִּיתָנוּ אֵל נִשְׂגָּב וְנוֹרָא, לְהִטָּהֵר לְפָנֶיךָ בְּזֹאת הַסְּפִירָה:
וּסְפַרְתֶּם שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לִהְיוֹת לְאוֹת[13],
לְחַבֵּר בְּטַהֲרָה זֶה עִם זֹאת[14], בְּעֶצֶם יוֹם חֲמִשִּׁים חַג הַשָּׁבוּעוֹת[15]:
וּבְעֵת אֲשֶׁר יַעֲלוּ כָּל הֲמוֹנַי, לֵרָאוֹת לָחוֹג וְלִשְׂמוֹחַ לְפָנַי[16],
בְּבִרְכַת אַרְצִי יָשִׂישׂוּ בָּנַי[17], וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַי-הֹ-וָ-ה:
[18]לֶחֶם תְּנוּפָה תָּבִיאּוּ מִמּוֹשְׁבוֹתֵיכֶם, אַךְ מִנַּחֲלָתִי יִהְיֶה לְרָצוֹן לָכֶם[19],
שָׁלֹש סְאִין חִטִּים מִקְּצִירְכֶם, מֵהֶם תַּקְרִיבוּ מִנְחָה לֵא-לוֹהֵיכֶם:
סֹלֶת בָּרָה שְׁתֵּי עֶשְׂרוֹנוֹת הָאֵיפָה, הוֹצִיאוּ מְנֻפָּה בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה נָפָה,
כִּדְמוּתֵךְ רַעְיָתִי כֻּלָּךְ יָפָה[20], בְּיוֹם כְּלוּלוֹתֵינוּ הָנִיפִי לִי תְּנוּפָה:
מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב הָיוּ אוֹפִים, אֶחָד אֶחָד הָיוּ נֶאֱפִים,
לְהַחְמִיץ הָעִסָּה שְׂאֹר מוֹסִיפִים, קָרְבָּן רֵאשִׁית נֹפֶת צוּפִים[21]:
[22]בְּלֵיל מִקְרָא קֹדֶשׁ חֲבֵרִים נֶאֱסָפִים, נְתַקֵּן תַּכְשִׁיטִים וְקִשּׁוּטִים יָפִים,
לְכַלָּה אֲשֶׁר יָדֶיהָ מוֹר נוֹטְפִים[23], לְהִתְיַחֵד עִם דּוֹדָהּ מְצַפָּה בְּכִסּוּפִים:
בְּרֹאשׁ חָתָן נִתֶּנֶת עֲטָרָה, אֲשֶׁר לוֹ אִמּוֹ מַשְׁפִּיעָה מִנַּהֲרָהּ[24],
בּוֹ טוֹבֶלֶת כַּלָּה לִהְיוֹת טְהוֹרָה, וְאַחַר מְטַהֶרֶת כָּל הַחֲבוּרָה:
בְּרָזֵי הַחָכְמָה עוֹסְקִים בַּלַּיְלָה, בְּאַיֶּלֶת הַשַּׁחַר נִטְהֲרִים בִּטְבִילָה[25],
אִתָּם טוֹבֶלֶת כַּלָּה כְּלוּלָה, בַּנִמְשָׁךְ מִכֶּתֶר הַנִּתָּן עַל בַּעְלָהּ[26]:
כַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר מָלְאָה הָעֲזָרָה יִשְׂרָאֵל[27], תָּמִיד שׁוֹחֲטִים לְשֵׁם הָאֵ-ל[28],
חָתָן רוֹאֶה פְּנֵי כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל[29], וְשָׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד הָאֵ-ל[30]:
אַחַר הַתָּמִיד מַקְרִיבִים הַמּוּסָפִים, כְּבָשִׂים אַיִל וּשְׁנֵי פָּרֵי אֲלָפִים,
שָׂעִיר לְכַפֵּר נָקִי מִטִּנּוּפִים[31], כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ יַחַד עִם שְׂרָפִיםלב:
וּכְעֵת הִתְיַחֵד דּוֹד וְאָחוֹת,[32]מְבִיאָה לְחָמִים בְּשֹׂבַע שְׂמָחוֹת[33],
מְנִיפָה לִשְׁמוֹ לְאַרְבַּע רוּחוֹת[34], מַשְׁלִימָה שְׁמוֹ עִם שְׁנֵי הַלֻּחוֹת[35]:
שְׁתֵּי הַלֶּחֶם לֹא עוֹלוֹת לַמִּזְבֵּחַ, חָמֵץ אֵינוֹ לְרֵיחַ נִיחוֹחַ[36],
לַכֹּהֲנִים יִהְיוּ וְלַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ, אַךְ בְּהֵמוֹת יַקְרִיבוּ לְאַמִּיץ כֹּחַ[37]:
מְבִיאִים הַקָּהָל שְׁנֵי כְּבָשִׂים תְּמִימִים, אַחַת בַּשָּׁנָה יִהְיוּ לִשְׁלָמִים[38],
שָׁלוֹם נַעֲשָׂה בְּכָל הָעוֹלָמִים[39], קֹדֶשׁ לַי-הֹ-וָ-ה עַל שְׁנֵי הַלְּחָמִים:
בְּעוֹדָם חַיִּים מְנִיפָם תְּנוּפָה, שׁוֹחֲטָם וְהַדָּם זוֹרֵק בַּהֲקָפָה,
חָזֶה וְשׁוֹק שָׂם עַל[40] לֶחֶם הַתְּנוּפָה, מְנִיפָם שֵׁנִית בְּאַהֲבָה צְרוּפָה:
הַבָּשָׂר וְהַלֶּחֶם קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, אֵמוּרִים מֻקְטָרִים לַי-הֹ-וָ-ה לְאִשִּׁים,
הַבָּשָׂר נֶאֱכַל לְכֹהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים, לְיוֹם וְלָיְלָה וְאַךְ לַאֲנָשִׁים:
עוֹד מַקְרִיבִים לְשִׂמְחַת הַכְּלוּלוֹת, פָּר שְׁנֵי־אֵילִים וּכְבָשִׂים לְעוֹלוֹת,
שְׂעִיר עִזִּים וּמְנָחוֹת בְּלוּלוֹת, וְיַיִן לְנֶסֶךְ בְּשִׁיר וְקוֹלוֹת[41]:
זֶה מַעֲשֶׂה לֶחֶם הַבִּכּוּרִים, בְּשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה מוֹדִים הַקּוֹצְרִים,
מַתָּנוֹת עוֹזְבִים לַעֲנִיִּם וְגֵרִים[42], מְחַצְּדֵי חַקְלָא פְּנֵיהֶם מְאִירִים[43]:
יהי רצון מלפניך ה' א-להינו, שתחדש עבודת בית מקדשנו, יחד נעלה בשמחה לרגלינו, ונקריב לפניך קרבנות חובותינו:
עזבונו אבותינו ואתה תאספנו, בזאת בטחנו אורנו וישענו, לבקר בהיכלך כל ימי חיינו, לחזות בנעמך ה' אלוהינו[44]:
אור פניך תאיר אלינו, צרותינו תהפוך תצהיר ותרצנו, עמוסים מבטן עליך הננו, כגמול עלי אִמו תשוב תישׂאנו:
מעִרבוב זר כבבת תשמרנו, מדורשי יחודך יהיה חלקנו, תשמרנו מחיצונים ותפתח לבנו, בנשמת תורתך תן חלקנו:
תעורר בנו אהבת אומתנו, מפירוד והפלגה הרחק נפשנו, תאיר עלינו אור יחידתנו, תשפוך רוחך ותחדש נבואתנו:
א-לוהינו וא-להי אבותינו מלך רחמן רחם עלינו וכו'.
♦ ♦ ♦