הרב יוסף אביטבול
מח"ס שערי יוסף ושא"ס
מו"ץ בבית ההוראה בראשות הגר"ע פריד שליט"א

פסקים וחידושים בדיני אפיית פת חלבית

דין פת חלבית
איסור עשיית פת חלבית או בשרית
אסרו חכמים לאפות פת בחלב[1] או עם בשר[2], מחשש "הרגל עבירה" שמא לא ידעו או ישכחו שהיא פת חלבית, ויבואו לאוכלה עם בשר.
עשיית פת חלבית לאחר האפייה
בכלל איסור עשיית פת חלבית, הוא אף לערב בפת חלב או גבינה גם לאחר האפיה, ואף אם עירב לאחר האפיה אסור לאוכלה. [אם לא עשה היכר או כמות מועטת כדלקמן או שהגבינה ניכרת מבחוץ, וכמו שיתבאר להלן פרטי ההיתר בזה][3].
אפיית פת בחלבי בט' הימים
אף בתשעת הימים שאסור לאכול בשר, אסור לעשות פת חלבית, כיון שבסעודות מצוה מותר לאכול בשר[4].
אפיית פת חלבית לאדם צמחוני
אף אדם צמחוני שלא אוכל בשר, אסור באפיית פת חלבי[5], וכן אדם אלרגי לחלב אסור בעשיית פת בשרית.
עירב במזיד חלב בפת האם הפת אסורה באכילה
אם עירב פת חלבית במזיד [באופן האסור, כגון שהכין כמות גדולה או שלא עשה היכר או שהגבינה אינה ניכרת מבחוץ וכדלקמן], הפת אסורה באכילה[6]. [ולכן אף אם הכין כמות מרובה, אסור לאכול ממנה כלום (ואין היתר לאכול ממנה מעט או לחלקה להרבה בני אדם) כיון שהאוכל נאסר][7].
עירב בשוגג
אף אם עירב בפת חלב בשוגג, הפת אסורה באכילה, כיון שיש חשש "הרגל עבירה" שמא יבוא לאוכלה עם בשר[8]. [ולכן נראה שאין היתר אף לחלקה להרבה אנשים או לאכול ממנה כמות מועטתט].
[9]נתערב בלא כוונה[10]
אם נתערב בלא כוונה חלב בפת חלב מותר לאוכלו ע"י עשיית היכר או שיחלקוהו לאחרים, ולא קנסוהו שאסור באכילה[11].
פת חלבי שאפאה גוי
פת חלבי שאפאה גוי [בלא היכר או שאינו ניכר מבחוץ] במקום הצורך מותר לאוכלה[12], ויזהר לעשות היכר על הפת שלא יבוא לאוכלה עם חלב.
מכירת פת חלבי לגוי
אם אפה פת חלבי באופן האסור, מותר למוכרו לגוי[13].
הכשרת התנור בדיעבד
אם עבר ואפה פת חלבי, התנור או הכלים אינם צריכים הכשרה[14].
♦
ששה היתרים באפיית פת חלבית
מצינו בפוסקים ששה היתרים באפיית פת חלבי[15]. ויתבארו הדינים להלן בהרחבה.
א. כמות מועטת - אפיית כמות מועטת. לבני ספרד הוא כדי אכילה בסעודה אחת, ולבני אשכנז הוא אכילת יום שלם, שלא יישאר ממנה רק לזמן מועט.
ב. היכר - עשיית שינוי בצורת הלחם, וע"י זה שיש בו היכר לא יבואו לאוכלו עם בשר.
ג. ניכר מבחוץ- שהוא חלבי, כגון שרואים את הגבינה.
ג. מפורסם לכולם- שהוא בשרי או חלבי.
ה. מיני מתיקה או תרגימא כיון שלא רגילים ללפת בהם את הפת או לאוכלם עם בשר.
ו. מאכלים שידוע לכולם שיש מהם בשרי או חלבי.
♦
פרטי ההיתר - כמות מועטת
היתר אפיית כמות מועטת של פת[16]. לבני ספרד: לכתחילה הוא שיעור אכילה בסעודה אחת, משום שבכמות כזאת אין הרגל עבירה וחשש שמא ישכח ויאכלה עם בשר או חלב [אך בדיעבד, אם עשה כמות של יום אחד נראה שאינו נאסר], לבני אשכנז: הוא שיעור פת שתאכל ביום אחדטז.
נשאר לו פת מהכמות המועטת
אם נשאר לו מסעודה מעט פת, כיון שהוא בדיעבד, אף לבני ספרד יכול להשאיר לעצמו שיעור אכילת יום אחד, ואם נשאר לו הרבה יכול לתת לאחרים.[17]
אכילת בן ספרד אצל בני אשכנז פת חלבית שאצלו ההיתר ליום אחד
בן ספרד שמתארח אצל בני אשכנז ואוכל מהם פת חלבית שאפו בכמות ליום אחד, מותר לאוכלם. [ומשום כן מותר לקנות במאפיה שסומכים על ההיתר של יום אחד][18].
שיעור יום אחד
לבני אשכנז שיעור פת ביום אחד היינו שיעור מעת לעת [24 שעות][19].
שיעור יום אחד בשבת או ביו"ט
בשבת או ביו"ט יש היתר לכל סעודות השבת [אף לבני ספרד שהוא סעודה אחת, ואף לבני אשכנז שהוא מעת לעת][20], אך אין היתר לאפות לסעודת מלוה מלכה במוצאי שבת[21].
אפיה לב' ימים יו"ט או שבועות שחל במוצ"ש
כשיש ב' ימים יו"ט, כגון בר"ה או לבני חו"ל שעושים יו"ט שני, או בשבועות שחל במוצאי שבת שרבים מכינים פת חלבי, אין היתר להכין פת בערב החג ליו"ט שני[22].
אפייה ליום אחד שישאר ממנה לאחר מכן
אסור לאפות ליום אחד שישארו ממנה לאחר מכן, אבל בדיעבד, אם אפה שיעור ליום אחר ונשאר, מותר לאוכלו[23], אך מ"מ יש להזהר שלא יאפו הרבה שישאר ברווח, כמו שמצוי בזמנינו[24].
הכנת פת חלבי ע"מ לזורקו
אסור להכין הרבה פת חלבי, אפילו ע"מ לזרוק את מה שישאר[25].
שיעור יום אחד לפי כמות הסועדים
שיעור יום אחד הוא אף לפי כמות הסועדים באותו יום, ולכן אם יש לו אורחים או הרבה ילדים בביתם יכול ללוש מה שהוא ובני ביתו צריכים לאותו סעודה לבני ספרד, או לאותו יום לבני אשכנזכה.
אופה הרבה ע"מ לחלק
אם אופה הרבה ע"מ לחלק,[26]שיאכלוהו [באותו יום או באותו סעודה] אינו בכלל האיסור של עשיית פת חלבי[27].
אפייה בכמות מועטת בישיבות או בסעודות מצוה
מקומות ציבוריים, כגון ישיבה, או שמכינים לסעודה אחת גדולה, כגון בשבע ברכות, מותר לאפותו. ואז מותר אף לאפות כמות מרובה בלא היכר, לבני ספרד: לאותה סעודה, ולבני אשכנז, לאותו היום[28].
אפייה בערב החג בכמות גדולה לצורך סעודת יו"ט
שאף מעיקר הדין אסור להכין פת חלבית יומים לפני, ומ"מ לפני חג כגון בערב שבועות אפשר להקל בזה[29].
אפה כמות מרובה לאורחים ולבסוף לא הגיעו
אם אפה כמות מרובה של פת חלבי [ללא היכר] לאורחים ולבסוף לא הגיעו, מותר לחלקם לאורחים, שיאכלו אותם באותו יוםכט. [וע"פ הנ"ל נראה שאף לבני ספרד יש היתר בזה, כיון שבדיעבד אם אפה ליום אחד מותר].
אפיית בכמות מועטת במאפיות
במאפיות [ובמסעדות וכדו'] אין היתר לאפות הרבה, כיון שיבואו לאוכלן עם בשר. ואף אם לא אופים הרבה, יש חשש שהקונים ישמרו את המאפים ויבואו לידי תקלה.[30]ולכן במאפיות צריכים היכר, או שיהיה מדבקה על הלחמניות - חלבי[31]. [וכמו שיתבאר להלן מהו בכלל היכר].
♦
פרטי היתר ב"היכר"
אם עושה שינוי בצורת הפת "היכר" מותר לעשות פת חלבית, אף בכמות מרובה[32].
צורת ההיכר
אין צריך שיראו שהוא חלבי או בשרי, רק שתהיה צורה משונה שניכר ותמוה לרואים. ובזמנינו קשה לעשות שינוי שהוא משונה לרואים, כיון שהתרבו המאכלים והמאכלים, ולכן נראה שסומכים בזה - א' שהם מיני מתיקה וכדו' שאין הדרך לאוכלם עם בשר, ב' שיש מהם בשרי וחלבי, ג' שניכר מבחוץ, ד' ידוע לכל, ה' סומכים על זה שרשום חלבי בעמודה של המאפים החלביים[33].
האם צריך שינוי והיכר בכל הפת
די ב"היכר" בחלק מהפת, ואין צריך שיהיה שינוי והיכר בכל הפת[34], אלא כמו שנ"ל שיהיה השינוי ניכר ותמוה לעיני הרבים.
[35]היכר במדבקה וכדו'
לא מועיל להיכר לשים מדבקה שרשום עליה חלבי, אלא א"כ הדביקו את המדבקה לפני האפיה. אך אם שמו את המדבקה אח"כ הלחמים לא נאסרו, ומותרים לאוכלם[36].
היכר סימון על האריזה
היכר בסימון על האריזה שהמאכל חלבי [כגון בלחם שיש בו חלב הנמכר בחנויות בחו"ל] אינו מועיל, אך במיני מתיקה שאין הדרך לאוכלם עם בשר [שלהלכה אין צריכים היכר כדלהלן, ורק מחשש שמא יבואו לאוכלו לאחר בשר] מספיק לשים סימון על האריזה[37].
היכר ע"י ריח
מאפה שניכר בו הריח שהוא חלבי, להלכה אינו נחשב היכר[38].
שינוי רק לבני ביתו
אם עושה בביתו שינוי שאינו רגיל, צריך להודיע לבני ביתו[39]
מכירה לרבים בפת משום היכר
מאפה חלבי או בשרי שיש בו היכר [ואינו מיני מתיקה או שניכר מבחוץ שהוא בשרי או חלבי], מותר למוכרו לאחרים, רק אם יודעים שהוא בשרי או חלבי. ולכן בזמנינו נהגו במאפיות לשים שלט במאפיות על הטור החלבי והטור הפרווה[40].
חלות קלועות
אף שבזמנם היה נחשב היכר והיו שמים שם שומן בשרי, בזמנינו אינו מועיל היכר זה[41]
הקפאת בצק חלבי
נראה שלכתחילה בכלל איסור עשיית פת חלבי, הוא ללוש עיסה בחלב. ולכן אסור להכין בצק חלבי ולהקפיאו, אך בדיעבד אינו נאסר[42].
הנחת בצל על הפת האם נחשב שינוי
לחמניות שיש מעליהם בצל או שום [לחם שום] אינם נחשבים לסימן, כיון שהרגילות היום לאפות לחמניות בצל או שום[43].
♦
פרטי ההיתר ניכר מבחוץ
אם הגבינה או הבשר נראים מבחוץ
אם הגבינה או הבשר נראים מבחוץ מותר לאוכלם, ואין צריך לעשות היכר, כי אין לך היכר גדול מזה[44]. [וראה להלן בדוגמאות מעשיות לדיני פת חלבי, דוגמאות פרטי היתר זה].
♦
פרטי ההיתר מאפה שרגילים שהוא חלבי או בשרי
מאפה שרגילים שהוא חלבי או בשרי, אין בו איסור של פת חלבי או בשרי, ומותר לאפותו בלא היכר אף במאפיות וכדו'[45].
♦
פרטי ההיתר של מיני מתיקה או מיני תרגימא שלא רגילים לאכול אותו כחלק מהסעודה אלא רק לקינוח
מיני מזונות שלא רגילים לאוכלם עם בשר
מיני מתיקה או מיני תרגימא [-מזונות] שלא רגילים לאוכלם עם בשר[46] וללפת בהם את הפת, אין בהם איסור פת חלבי. ולכן כל מיני מאפים, כגון עוגות גבינה או גביניות או פיציות וכדו', אין צריכים היכר מעיקר הדין, אך מחשש מכשול צריך להיות רשום עליהם שהם חלבי כדי שלא יבואו לאוכלם לאחר בשר. אבל לחם שום, כיון שרגילים לאוכלו עם דברים אחרים, צריך היכר[47].
מיני מתיקה – כיתוב חלבי
אך לכו"ע מיני מתיקה שנמכרים בחנויות צריכים שירשמו עליהם שהם חלביים, ולכן מותר לעשות שוקולד חלבי וכן שאר ממתקים חלביים, אף שיש ממתקים שהם פרווה, כיון שמציינים את זה על האריזה. וכן מותר להכין גלידה חלבית כמו גלידת פרווה, אך מיני מתיקה ביתיים אין צריכים לרשום על הקופסא שהם חלביים. [אלא במקום שיש ריבוי בני הבית, ויש חשש למכשול, יש להזהר בזה][48].
מיני מתיקה בשריים
אף שיש היתר לעשות מיני מתיקה חלביים, מ"מ אין לעשות מיני מתיקה בשריים, שהדרך לאוכלם עם חלב, שלא יבואו לידי תקלה, אלא א"כ יעשה מהם כמות מועטת או היכר. [ובמאפיות או במסעדות בשריים וכדו' צריכים לרשום עליהם שהם חלביים][49].
זהירות במאפיות
במאפיות צריכים להזהר שלא יתערבו המאפיים החלבים בפרווה, כגון שלקוחות מחזירים מאפים חלבים למקומות הפרווה[50].
♦
פרטי היתר מאכל שיש ממנו בשרי או חלבי
סמבוסק/גוזגוזה/פסטלים וכדו'
מאכל שיש ממנו בשרי או חלבי [או פרווה] כגון סמבוסק וכדו' אין צריך לעשות ממנו היכרמט. [מלבד ההיתר שממולא בתוכו, ואין דרך לאוכלו עם בשר או גבינה, ולכן אין חשש שיבוא לידי תקלה].[51]
קרעפלעך
הנוהגים לאכול קרעפלעך [בערב יו"כ, הושענא רבא, פורים] שעושים אותו בשרי, ובשבועות אוכלים אותו חלבי, אין צריך לעשות ממנו היכר[52].
♦
דוגמאות מעשיות לפת חלבי
בורקס חלבי משולש
מה שנהגו בזמנינו שעושים את הבורקס החלבי משולש, הרי עתה גם עושים בורקס בשרי משולש, ואין בזה שום היכר. אך מ"מ להלכה נראה שבורקס חלבי אינו צריך היכר. ולכן גם מותר לעשות בורקס חלבי בכל מיני צורות שונות, וכמו שנתפשט היום במאפיות. ומ"מ סמכו בזה על מה שרשום במאפיות ליד כל מאפה אם הוא פרווה או חלבי. אבל אדם שמכין בביתו בורקס חלבי אינו צריך היכר, ולכן אין צריך לעשותו בצורת משולש[53].
לחם חלבי עם חמאה
לחם חלבי עם חמאה [המצוי בחו"ל] צריך היכר. והמקילים לאוכלו [ושאינו בכלל הקנס האסור], יש להם על מה לסמוך[54].
לחמניות מזונות
לחמניות שברכתן מזונות (אך מנהג רוב בני אשכנז שלחמניות מזונות ברכתם המוציא, כמו שנתבאר בשערי יוסף דיני פת הבאה בכיסנין) או קרקרים וכדו' ומיני מאפה שהדרך לאכול אותם דברים אחרים כגון בשר וכדו', אם אופים אותם בבית עם חלב צריכים היכר, וכן במאפיות צריכים היכר, ומדבקה שרשום עליה חלבי, ולשים אותה לפני האפיה[55].
לחמניות חלביות במסעדה חלבית
אף בלחמניות חלביות שאופים במסעדה חלבית שכל המאפים שם חלבים, צריך לעשות היכר. אך מ"מ כיון שהדרך היא שאופים אותן רק לאותה סעודה אין צריך היכר. [אך אם עושים משלוחים למקומות אחרים או שלוקחים הביתה, יש לשים מדבקת חלבי על הלחמניה, ואין להקל בזה כמו שיש מקילים בזה][56].
קרואסון
קרואסון חלבי בלא כלום שנילוש בחמאה וכדו' צריך היכר. [ואף שהוא מתוק, כיון שיש רגילים לאוכלו עם בשר].
עוגת גבינה
עוגת גבינה מותר לעשותה אף בלא היכר[57].
עוגת טורט שיש בה גבינה
עוגה שיש בה גבינה או חלב או חמאה, כגון עוגת טורט וכדו', אינה צריכה היכר אף שלא ניכר שהיא עוגת גבינה [58].
עוגת שמרים עם גבינה
עוגת שמרים עם גבינה אינה צריך היכר, מ"מ במאפיות צריך לרשום עליה חלבי.
גביניות
גבניניות אינן צריכות היכר, כיון שהגבינה ניכרת מבחוץ[59].
בלינצ'ס חלבי
בלינצ'ס חלבי [שמכינים בבית] אינו צריך היכר, ואף הנמכר בחנויות אינו צריך היכר, אך ראוי לרשום עליו חלבי[60].
בצק עלים
בצק עלים עם חמאה צריך לעשות שם היכר[61].
רוגלך עם חמאה
רוגלך עם חמאה צריך היכר.
סופלה
סופלה שיש בו שוקולד חלבי, אף שמדינא אינו צריך היכר, מ"מ במאפיות וכדו' יש לרשום לידו חלבי, כיון שהוא מיני מתיקה.
כובאנה
כובאנה שנאפה על גבי סיר אסור להכינו עם חמאה או או שומן בשר, אלא א"כ יעשה בו היכר[62].
לחמניות או בורקס עם נקניק
לחמניות או בורקס עם נקניק בשרי צריכות היכר, שלא יחשבו שהן פרווה
פיצה
פיצה [חלבית/או בשרית] שניכר הגבינה או הבשר אינה צריכה היכר[63].
פיציות
פיציות אינן צריכות היכר, אף שלא רואים את הגבינה מבחוץ, כיון שאין הדרך לאוכלן עם בשר.
כריכים עם גבינה צהובה
לחמניות שיש בהן גבינה צהובה אינן צריכות היכר כיון שניכר שהן חלביות, אך יש לסמן על האריזה[64].
ופלים או עוגיות קרם חלביות וכדו'
ופלים או עוגיות קרם חלביות, אינם צריכים היכר[65].
ביסקויטים
ביסקויטים שאופים בבית אינם צריכים היכר, וכן הנאפים במפעלים וכדו', כיון שנמכרים באריזות סגורות ומסומנות שמצויין עליהם חלבי, מותרים. ואף אם הוציאו אותם מהאריזה ואי אפשר להחזירם לאריזה, מ"מ אין צריך להניחם בתוכם בתוך שקית ולרשום עליהם חלבי.
קרקרים
קרקרים חלביים בבית צריכים היכר, כיון שלפעמים הדרך לאכול מהם עם בשרי.
שקדי מרק או פירורי לחם
שקדי מרק או פירורי לחם [אם נעשים מחלב] צריכים היכר, כיון שהדרך לאוכלם במרק שהוא בשרי[66].
לחוח
לחוח דינו כלחם, שאין לעשותו חלבי או בשרי, אלא א"כ עושים בו היכר[67].
ופל בלגי קרפ פנקייק
ופל בלגי או קרפ צרפתי או פנקייק וכדו', שעושים בבית, אינו צריך היכר, כיון שהוא מיני מתיקה, ואין לחוש שמא יבואו לאוכלם עם בשר, אך הנמכרים בחנויות ובמאפיות שמוכנים לאכילה צריך לרשום עליהם שהם חלביים, שלא יבואו לידי תקלה לאוכלם עם בשר[68].
שוקו פאי
שוקו פאי [הוא כעין טורטיה ממולאת בשוקולד] ונמכרת במסעדה בשרית שמטוגנת בשמן שטיגנו בו שניצל [שלהלכה דין שמן שטינגו בו שניצל כדין תבשיל של בשר שיש להמתין אחריו שש שעות, לכו"ע, אף לבני ספרד שנ"ט בר נ"ט באוכלין מותר, וכמו שנתבאר לעיל בדיני המתנה לאחר תבשיל של בשר, ובארוכה בחלק בירורי הלכה], אף שלהלכה נראה שאי"צ היכר, מ"מ ראוי לרשום עליו בשרי. [והרבה פעמים מתן הכשרות אחראי רק על ההכשר, ולא על ברכת וחזקת המוצר, והפועלים אינם יודעים כלום, והדברים ידועים][69].
קוגל
האופים קוגל איטריות חלבי, אינו צריך היכר, אך המכינים כמות גדולה ומוכרים יש לציין עליו שהוא חלבי, שלא יבואו לשימו בתוך תבשיל של בשר וכדו'[70].
פחזניות
פחזניות חלביות אינן צריכות היכר[71].
סופגניות חלביות
אין צריך היכר בסופגניות חלביות, ומ"מ שמוכרים בחנויות צריכים לכתוב על האריזה מבחוץ, שהרי זו סופגניה חלבית[72].
סופגניות עם בשר
סופגניות בשריות אין צריכות היכר, אך יש להיזהר שלא יבואו לידי תקלה, ולכן יש לסמן לידן שהם בשריות, כדי שלא יבואו לאוכלן עם חלב[73].
אוזני המן
מותר לעשות אוזני המן חלביים, ואינם צריכים היכר, כיון שהם מיני מתיקה, אך במאפיות וכדו' כדי שלא יהיה מכשול יש לרשום על עטיפתם חלבי [ואף בבית ראוי להזהר][74].
♦ ♦ ♦