בעל היביע אומר
דרשה לברית מילה[1]
לברית מילה פסח תשכ"א (עי’ לעיל עמוד כג) וע’ בני יהודה עייאש ח"ב דף ריא.[2]בהפטרה על המילה בגלגל[3]. וימל (יהושע) את ישראל אל גבעת הערלות[4]. איזה נסיון מופלא יש כאן לעם ישראל. הנה נתאר לנו את הדבר לפי דורינו, בא הוד מעלתו המצביא הגדול ודורש מכל ישראל ללא יוצא מן הכלל למול (בטענתו שאסור להכנס לארץ בלי שימולו, כמ"ש ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך, אחר המילה[5]). והנה כל ל"א מלכים עומדים הכן למלחמה, וכמ"ש רחב ונשמע וימס לבבנו וכו’[6]. ואם יעשו צעד כזה, הלא צפויים ח"ו לכליון חרוץ, כמו שנעשה באנשי שכם ביום השלישי בהיותם כואבים. ואיה איפה בינתו של המצביא. והלא גם מבחינת ההלכה פיקו"נ דוחה שבת ומילה. ואולם אין איש שיעמוד נגד יהושע למרות … … וכולם עמדו בסך ובתור למילה. זה ניסיון של מסירות נפש, שעבורו בודאי
היו ראויים להכנס לארץ (ביאור הפסוקים עמי זכור נא מה יעץ מן השיטים ועד הגלגל[7] כלי יקר[8]) (רמז מי יעלה לנו השמימה ר"ת מילה וס”ת הויה[9]).
♦ ♦ ♦