הערות על מאמרו של הרב יעקב טריביץ "בירור שתי שמועות בשם הגר"א בענייני סוכות" (עמוד רפ"ז)
לכבוד מערכת ירחון האוצר הנכבד,ראשית, רציתי להודות על שבסופו של עניין המאמר נכנס לאוצרכם, זאת על אף הזמן הצפוף.
מכמות התגובות שאני מקבל, אני למד על תפוצתו של הירחון, כה לחי!
לאחר זמן, ראיתי שנשתלו למאמר שתי "הערות העורך", הרב רועי הכהן זק, ללא ידיעתי מראש או לבקשה על תגובתי להערות אלו. [ההערה השלישית, זו שבתוך הערה א; נשלחה אלי מראש - והסכמתי לה, כמובן].
והנה תגובתי:
הראשונה הופיעה בהערה יב: "אומנם, זהו השיר של יום של יו"ט הראשון של סוכות לפי הגר"א מעשה רב אות רלד".
רצונו בזה, שהנה הרי לנו שבבית מדרשו של הגר"א נולד הקשר שבין מצות סוכה לפסוק ויהי בשלם סוכו. אבל באמת המקור לאמירת שיר של יום טוב הראשון של סוכות קאפיטל עו שבתהלים נמצא במסכת סופרים פרק יט. ודוקא בנו של הגר"א, רבי אברהם, בפירושו לתהלים "באר אברהם" שם מסביר מדוע "המזמור הזה נתקן לאומרו בחג הסוכות" שהוא ע"פ המדרש שוחר טוב על אתר "אימתי 'נודע ביהודה אלהים'? כשתקים אותה הסוכה שאמרת ביום ההוא אקים את סכת דויד הנופלת..." ע"כ, ורמזו בזה שתהיה גאולת ישראל בחסותם תחת סוכת הבטחון הגדול באל יתברך. עיי"ש. לא בטחון במעשה ידינו (תעשה ולא מן העשוי...), אלא בטחון בה', שזה מהותו של חג הסוכות.
השניה מופיעה בהערה כ: "יעויין בדברי רבינו יהודה הלוי בקינתו 'ציון הלא תשאלי' שכבר נקט כן."
רצונו, שבקינת ריה"ל כבר עלה על המצאת המאה העשרים לכנות בשם ציון את ארץ ישראל כולה. לא קדמו אדם מעולם בחידוש זה, ואף גם לא לאחריו, עד לאחרונה שעלה מתהום הנשיה. אבל האמת היא שאין לחשוד את ריה"ל בחידוש זה, והדברים שכתבתי בסוף הערה כא באו להסביר גם את לשונו בקינה הידועה. כתבתי שם שאכן הארץ כולה יכולה להיות מתוארת "ארץ ציון" במובן של הארץ של ציון. 'ציון' היא אכן ירושלים, ואך ורק היא. ציון הלא תשאלי לשלום אסירייך, מדבר אכן על ירושלים! אסירי ציון, שבי ציון, המה גלות עם ישראל שגלו מירושלים. אף אלו שגלו מבתיהם שבכל ערי ישראל, הרי כולם שייכים לירושלים, כביכול תחת רשותה, וכפי שהסברתי שם את תוכן קאפיטל סב שבישעיה.
♦
תגובת העורך הרב רועי הכהן זק
א. ההערות הוכנסו בהמשך לבקשתנו לעידון הסגנון, שאליה הסכים הגהמ"ח.
ב. ההערה על השש"י - הכוונה פשוטה שיש קשר בין הפסוק לחג הסוכות, גם בבית מדרשו של אדוננו הגר"א, ודלא כפי שניתן היה להבין מהאמור במאמר שפסוק זה אינו קשור כלל. הא ותו לא.
ג. ההערה על "ציון" אצל ריה"ל אינני שלי (בגלל מהירות הזמן ודחיפות העניין שכחתי לציין שהדבר ידוע, וסימניך באנציקלופדיית המכלול) אפשר כמובן לפרש כמו הגהמ"ח שליט"א, אבל אין לכחד שהפירוש שמדובר על כינוי לא"י כולה, כמבואר בפשטות המשך דברי ריה"ל שם. ואוסיף, שזה מה שלימדו אותי תמיד, שמקור השימוש במילה ציון לא"י הוא בדברי ריה"ל כאן.
♦
הערה ב’
בענין מאמרו של הרב יעקב טריביץ, בענין שתי שמועות בשם הגר"א זיע"א בענין חג הסוכות.
הרב מחבר המאמר מדבר באומץ רב שאין כמותו לגדע מאמר המפורסם בפיות בני ישראל דורי דורות בשם הגר"א על הפסוק ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון ששתי המצוות שמקיימים בשלימות בכל הגוף הם מצות ישיבת סוכה ומצות ישוב ארץ ישראל. וכבר סמכו ידיהם רבותינו מאורי האומה על כך שהמאמר הזה יסודו מהגר"א, ראה המצורף ממרנן הגרי"ש אלישיב הגרש"ז אויירבך (דביר קודשו ויקרא עמ' תי"ד) והגר"ח קנייבסקי (שונה הלכות עם תורת המועדים סי' תרלד הע' ב) זכר צדיקים לברכה לחיי העולם הבא, ואף דנו להלכה שראוי לכתחילה ליכנס כולו בסוכה ולא להסתפק בישיבת ראשו ורובו. ולדעתי אינו ראוי לעשות כן, ודי המסורת המקובלת בפיות בני ישראל מדורי דורות לאשר הדברים, וכך בנויה כל התורה המסורה בידינו מדורי דורות.
בברכת שנה טובה ומתוקה
אלימלך וינברג
נ"ב שוב מצאתי עוד בספר שלמי תודה (סוכות סי' ז) שכתב שמקור מימרא זו הוא מכתבי תלמיד הגר"א ר' בנימין משקלוב, וציין המקורות שמובאים בהם הדברים, ועוד מביא מה ששמע בשם הגרש"ז אויירבך זצוק"ל לדון בדברי הגר"א הללו להלכה. עי"ש.
♦ ♦ ♦