הרב עמיחי כנרתי

הנמצא בבית הכסא במצב של פיקוח נפש, האם מותר לו להתפלל שם

השאלה
כשנה לטבח הנורא בשמחת תורה, הי"ד. ברוך דיין האמת.
ידוע שבאותו אירוע היו צעירים שהתחבאו זמן רב בתוך שירותים, והיו בפחד מוות. חלקם אף ניצלו בניסים גדולים על ידי זה.
ויל"ע האם היה מותר להם להתפלל שם לישועתם[1]? או שמא אסורה התפילה שם אף במצב זה, ואז דוקא זכות ההימנעות מהתפילה היתה עומדת להם?
וברור שאם הם התפללו לא עברו איסור, ראה במ"ב סי' פה סוף ס"ק ח על מצב "לאונסו", שלמפרע אין בזה איסור אם התפלל במקום לא נקי, ואין לך אונס גדול מזה של מצב פיקוח נפש. וכל הנידון כאן הוא באחד שיכול לשלוט בעצמו ושואל לכתחילה האם מותר לו.
ואה"נ, מסתבר שמחמת הנוראות של המצב מסתבר שאדם רגיל לא מסוגל להתאפק ויתפלל, ויהיה כלול ב"לאונסו". והשאלה היא נדירה, באחד שבישוב דעתו וצדקתו מסוגל בכל אופן ליישב דעתו גם אז, ושואל הדין מותר או אסור.
[ובספרי השו"ת לאחר השואה דנו הרבה בשאלות הלכתיות קשות ומורכבות שהיו שם, וראה למרן הגרי"מ חרל"פ זצ"ל בספרו ברכת מרום סי' נג על חשיבות הדיון בזה, ושעי"ז הופכים את הכל לתורה וכו'].
♦
איסור הרהור בבית הכסא
והנה בית הכסא אסור בהרהור בדברי תורה (שו"ע סוף סי' פה), וקיי"ל בפוסקי זמננו להחמיר בזה לכתחילה גם בבית הכסא הנקיים שלנו, ומפני כמה חילוקים אינו נידון כבית הכסא דפרסאי[2], ראה מה שציין בזה בפסקי תשובות סי' פג על סע' ד.
וע"ע בירחון האוצר גליון כ"ה, עמ' יח-נא, מאמרו של הרב יהושע בן מאיר שליט"א "תפילה במקום מטונף", ובגליון כו, עמ' פח-קיט, מאמר תגובה של הרב עידוא אלבה שליט"א "תפילה, לימוד תורה ועשיית מצוות בחדר שיש שירותים" (תודתי לחברי המערכת של הירחון על ההפניה למאמרים חשובים אלו).
אמנם כאן לא מדובר על תפילת שמונה עשרה, וגם לאו דוקא הזכרת פסוקים ותורה, ומ"מ עצם הפניה לה' מסתבר שאסורה בבית הכסא ובמבואות המטונפות, גם אם אינה תפילת שמונה עשרה. וראה היטב בפסקי תשובות סי' פה אות ג שבפשטות אסור בבית הכסא אפילו לחשוב בו יתברך, אע"פ שיש מעט אחרונים שחידשו להתיר זאת.
♦
האם במקום אונס יש סברא להתיר
וכתב רבינו המשנה ברורה (ביאור הלכה סוף סי' עו): "לכו"ע אם הוא במקום המטונף אף שאי אפשר לו לצאת משם, כגון שהוא חבוש בבית האסורין וכיוצא בזה[3], לכתחילה מוטב לו שלא יתפלל כלל, דעובר בזה על איסור דאורייתא". ולא ציין מקורו, ונראה שכתב רבינו זאת מסברא דיליה.
וראה בספר עמק ברכה[4] (פרק "מחניך קדוש" עמ' יט אות א) שדן לדחות אפשרות לומר[5] שבמקום שאי אפשר לשמור על קדושת המחנה מותר לומר דברים שבקדושה. ועיין בביאור המחלוקת בזה מש"כ הגרז"נ גולדברג זצ"ל בספרו נתיב מצוותיך (עמ' 301)[6].
♦
האם פיקו"נ מתיר איסור עבור השתדלות רוחנית
ונראה שקשורה שאלתנו לשאלה הידועה האם מותר לחלל שבת בפיקו"נ עבור השתדלות רוחנית, כגון להודיע לצדיק גדול שיתפלל עליהם. ובפסקי תשובות סי' רמז על סע' א הביא נידון הפוסקים בזה האם מותר לעשות זאת ע"י נכרי, שהוא איסור דרבנן, אבל ע"י יהודי לא התירו.
ויל"ע האם איסור הרהור בבית הכסא כשאין שם צואה הוא מדאורייתא מצד "והיה מחנך קדוש", או מדרבנן[7]. ועוד יל"ע, האם מה שאסרו איסור דאורייתא בשביל השתדלות רוחנית הוא דוקא במקום חילול שבת דחמירא, חייבי סקילה וכרת, ולא במקום איסור קל יותר כמו כאן.
[ונמצא בחז"ל בכמה מקומות שמרדכי ואסתר ביטלו מכלל ישראל מצוות אכילת מצה בליל ט"ו, בשביל הצום והתפילה במצב של פיקוח נפש. ומשם שהיה פיקוח נפש של כלל האומה, והיתר מיוחד של גדולי החכמים והנביאים, קשה להביא ראיה למצב רגיל של פיקו"נ].
♦
סוף דבר
אולי כדמות ראיה לנידוננו, מה שיונה התפלל לקב"ה במעי הדגה, ולכא' הוא לא מקום של נקיות[8]. ודוק.
ובשו"ע סי' פה סי' ב מבואר שמותר לדבר בדברי תורה בשביל להפריש מאיסור[9]. ויל"ע האם יש ק"ו מזה לגבי השתדלות רוחנית כמו תפילה במצב של פיקו"נ, וכמבואר לעיל שלא ברור היתרה.
וצ"ע עדיין, אבל עכ"פ בצד דוחק כזה כמו פיקוח נפש וסכנת מוות בהחלט יש צד להתיר לזעוק להשם, בצירופים שונים, כגון שאין בהרהור תפילה זה הזכרת פסוקים ותורה ממש ויש מעט שהתירו לחשוב במציאותו יתברך, וגם שיש מעט שהתירו במקום אונס, וגם שיש סברא לומר שמותר בגלל פיקו"נ, וגם שיש שנקטו לדון בתי כסא שלנו כבית כסא דפרסאי[10], ועוד.
ואחרי כותבי כל זאת ראיתי[11] בס"ד שדן בזה בקיצור כבר הג"ר יצחק זילברשטין שליט"א, בספרו חשוקי חמד על מנחות עמ' שנו-שנח, לגבי מי שמחבלים ימ"ש תפשוהו ושמוהו בחדר לא נקי האם מותר להתפלל שם על הצלתו. וכתב שם גם בשם גיסו מרן שר התורה הגרח"ק זצ"ל לדון להתיר מצד "פיקוח נפש", וגם את ההוכחה מיונה במעי הדגה, ושמחתי שבכמה פרטים הדברים דומים.
והקב"ה ימשיך וירחם על עם ישראל ועל כל יהודי ויהודי, ויהיה הכתוב כאן ללימוד ולא למעשה רח"ל, ולא תקום פעמיים צרה, ותפילתנו תהיה בנחת ובשמחה בבתי כנסיות ומדרשות ובבית המקדש, בברכה והודאה לה' על כל החסדים, וישמע אך טוב וחסד בכל גבולות ישראל.
♦
נספח: מכתב חכ"א שליט"א
יישר כח גדול על דברי תורה לאמיתה של הלכה.
כאשר ראיתי את הכותרת עוד לפני שקראתי נועם דבריך והראיות, עלה בדעתי שוודאי מותר, מפני שתפילה בשעת צרה היא חובת תפילה מן התורה לדעת רוב הראשונים, אפילו אם מועד ג' תפילות ביום אינם אלא מדרבנן, אבל קריאה לאלוקים בעת צרה היא טבועה בנפשו של כל אדם אפילו שאינו יהודי, כל שכן אנו שנצטוונו ולעובדו בכל לבבכם שזו תפילה, בסתם יום זו עבודה שבלב שצריך להכין את עצמו ולפנות את לבו לתפלה, אבל בעת צרה אין צריך הכנה מיוחדת אלא התפילה בוקעת מאליה.
על כן במקום שאסור להרהר בתורה ותפלה, היינו משום שאין זה כבוד התורה והתפילה להיות במקום שאינו נקי, אבל במקום שהתפילה היא נצרכת לרגעים אלו ממש, כגון שהתחיל אזעקה, או אם בא נחש וכיוצ"ב, או ל"ע חטוף בבית השבי, בכל אלו והדומים להם התפילה נצרכת לעכשיו, בזה ודאי מותר לגמרי ואין כל חשש, ואדרבה היא מצוה גדולה מן התורה לקרוא לאלוקינו שזו מצות תפילה.
♦ ♦ ♦