כולל פוניבז'
בדין קרבן מוסף שבת והמסתעף לדין תפילת מוסף שבת
נאמר בפרשת פנחס וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימים וגו' עולת שבת בשבתו על עולת התמיד וגו'. וברש"י אלו מוספין לבד אותן שני כבשים של עולת התמיד ומגיד שאין קריבין אלא בין שני תמידין, וביאר בשפתי חכמים מדלא כתיב על עולות התמידים משמע בין שני התמידין. וסיים רש"י וכן בכל המוספין נאמר על עולת התמיד לתלמוד זה.♦
א. חוקר בגדר קרבן מוסף שבת ומביא דנחלקו בזה הדעת זקינים עה"ת והחזקוני
והנה חלוק קרבן מוסף שבת משאר קרבנות המוספין, שהוא מועט מכולן ואין בו חטאת אלא רק עולה. ויש לדון אם עכ"פ הוי קרבן מוסף ככל מוספין, או דלמא דכל ענינו לכפול את קרבן התמיד, שמוסיף על כבשי התמיד עוד שני כבשים אחרים.ובדעת זקנים הביא ממדרש שוחר טוב - לכל המוספים לא תמצא מוסף מועט כשבת ועל דבר זה קראה שבת תיגר לפני הקב"ה אמר לה הקב"ה הנה שזהו קרבן מוסף הראוי לך לפי שכל מעשיה כפולים שיר כפול וכו' עונג כפול וכו' עונשו כפול וכו' לחם כפול וכו' לפיכך ראוי קרבן שלך להיות כפול וזהו שאנו אומרים במוסף של שבת להקריב בה קרבן מוסף שבת כראוי לו שלא נאמר בכל המוספין. וכעין דבריו כתב ג"כ בפי' הרא"ש עה"ת. משמע בפשוטו דענין קרבן מוסף שבת הוא קרבן כפול, ובזה מבואר מה שאין במוסף שבת קרבן חטאת, שענינו של מוסף שבת כעין קרבן התמיד שהוא עולה.
[וכעי"ז מבואר בפי' הר"ח ביומא ס"ב ע"ב ז"ל אבל המוספין ודאי לא כתב שני כבשים אלא ללמד שהם ב' ולא ד' מדלא כתיב אחד אחד כדרך שכתוב בתמיד עכ"ד. והיינו דהו"ל ס"ד שיהיו ד', אף כנגד תמיד של בין הערבים, ומבואר דקרבן מוסף שבת ענינו להוסיף על התמיד. והשתא דמוסיף שנים היינו כנגד ב' התמידין דשחר ובין הערבים. ויש להעיר דנמצא מוסיף על של בין הערבים מקודם שהקריבו אותו עצמו. וע"כ לומר דאף שהוא מוסף על התמיד, אי משום הא אין עיכוב מה יקרב קודם, דכדי להגדירו כתוספת אי"צ שיקדם לו התמיד, וצ"ע].
אבל באמת בחזקוני כתב בענין אחר, וז"ל לא הטריח הקב"ה במוסף של שבת יותר מדאי אלא המוסף שוה לתמיד ולא נאמר בה חטאת כמו בשאר מוספין מפני כבוד השבת שאין לשחוט בשבת דבר הנאכל לשום אדם אלא כל הקרבתו לגבוה ועליו יסדו רצית קרבנותיה ואע"ג דמוספי חטאת קריבין בה כגון בשבת דר"ח ושבת דיו"ט מ"מ במוסף שבת דעלמא עבד רחמנא היכירא עכ"ד. משמע מדבריו דאין ענין קרבן מוסף שבת לכפול את התמיד אלא הוא ככל קרבנות המוספין. וע"כ איצטריך לי' טעם להא דהוא מועט משאר מוספין ומה שאין בה חטאת.
ובתרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל נראה כמשנ"ת בדעת זקנים, שעל הפסוק עולת שבת בשבתו על עולת התמיד מתרגם ומיתוספא על עולת תדירא ובענין ר"ח בפסוק ט"ו על עולת התמיד מתרגם כפשוטו על עולת תדירא, משמע דחלוק מוסף שבת משאר מוספין.
♦
מברר דעת הרמב"ם בזה
והנה תנן בזבחים ריש כל התדיר התמידין קודמין למוספין. ועמד בספר מנחת אברהם מנחות דף מ"ט ע"א שהרמב"ם הזכיר דין זה בריש פ"ז מתמידין ומוספין ה"א ז"ל בראשי חדשים מקריבין מוסף ר"ח אחר תמיד של שחר, ולא הזכיר דין זה גם במוספי שבת דבשבת מקריבין מוסף שבת אחר תמיד של שחר. וביאר בזה עפי"ד הדעת זקינים הנ"ל דשבת א"א שיקריב מוספין קודם לתמידין, דמוספי שבת כל דינן הוא להוסיף על התמיד. ודקדק בזה את לשון דברי הרמב"ם ברמזי המצוות בריש הל' תמידין ומוספין ז"ל א' להקריב שני כבשים בכל יום וכו' ח' להוסיף שני כבשים עולות בשבת י' מוסף ר"ח י"א מוסף הפסח וכו'. הרי דבכל המוספין נקט מוסף ר"ח וכיצ"ב, משא"כ במוסף שבת כתב להוסיף שני כבשים עולות. ומבואר שכ"ה דעת הרמב"ם דמוסף שבת חלוק משאר מוספין, דבשבת כל ענין המוסף הוא להוסיף על התמיד.אכן בענין זה ביאר בשני דרכים: א. דמאחר דקרבן מוסף שבת שוה לתמיד, ע"כ אינו יכול להקדים מוסף שבת לתמיד, דממילא יהא הראשון קרבן תמיד ואפי' יכוין לשם מוסף, דע"כ מה שקרב בתחילה הוא תמיד. ב. מצד אחר, דלא שייך כלל קרבן תמיד בלא מוסף. ונ"מ היכא דעבר זמן התמיד ולא הקריב אם יכול להקריב מוסף, דלצד קמא יכול משא"כ לצד בתרא. והנה בספר המצוות מ"ע מ"א מ"ב מ"ג לא חילק בין המוספין, ובכולן כתב את הלשון שצוה להקריב קרבן מוסף על התמיד, ובמנין המצוות בריש ספר מדע כתב בכולן הלשון להוסיף וצ"ת.
♦
ב. דן לפי"ז בהקדמת תפילת מוסף לשחרית
ויל"ד בכ"ז במי שלא התפלל שחרית אם יתפלל מוסף, וכן בהקדים מוסף לשחרית אם יצא. דבפשוטו להמבואר בדעת זקנים ודעימיה, וכן ברמב"ם, דמוסף שבת הוא מוסף על התמיד ואינו כשאר מוספין, א"כ בלא התפלל שחרית א"א לו להתפלל מוסף. משא"כ להחזקוני ודעימיה, דאף מוסף שבת הוא קרבן בפנ"ע כענין כל קרבנות המוספין. ועיי' בזה בשו"ע סי' רפ"ו סעי' א' ברמ"א במה שהביא בשם הרשב"א וז"ל ואם התפלל אותה קודם תפילת שחרית יצא ע"כ. ולכאורה זהו דלא כהדעת זקנים ודעימיה. אכן יעוין עוד בשו"ע הגר"ז סעי' ג' וז"ל שאף שקרבן מוסף שהקריבו קודם תמיד של שחר פסול מ"מ בתפילה לא החמירו כ"כ להיות חוזר ומתפלל הואיל והתפלל אותה בשעה הראויה להקרבה עכ"ל. ומבואר דהוא נקט דאמנם דבקרבן הוא לעיכובא אך תפילה שאני. אך בלבושי שרד על דברי הרמ"א דהמתפלל מוסף קודם תפילת שחרית יצא כתב וז"ל ואע"ג דאין דבר קודם לתמיד של שחר הא אמרינן במנחות דף מ"ט דזה למצוה ולא לעיכוב וכשר בדיעבד ע"כ. משמע דבריו דכל הטעם שלא להקדים מוסף לשחרית הוא רק מדין דאין דבר קודם לתמיד של שחר, אבל אין דין מיוחד במוסף של שבת שדינו לבוא אחר התמיד. הרי מבואר כדברי החזקוני הנ"ל דאף מוסף של שבת הוא קרבן בפנ"ע ואין ענינו מוסף על התמיד ודו"ק {ועיין במ"ב שהעתיק את דברי הלב"ש}.ועיין עוד בערוך השולחן שהאריך לדון בדברי הרמ"א אבל כל דבריו נסובים מצד הדין שאין דבר קודם לתמיד של שחר ולא מצד דין מסוים במוסף של שבת. ויעו"ש שהביא דהתוס' בפסחים ומנחות כתבו דאע"פ דהקדשים שהקריבן קודם תמיד של שחר בדיעבד כשר, מ"מ מדרבנן פסול כדאיתא בתוספתא דפסחים פ"ד. וא"כ היה נראה דגם בתפילה אם הקדים מוסף לשחרית לא יצא וצריך לחזור ולהתפלל אחר שחרית. אך עמד בצ"ע למעשה כי לא מצא מי מהגדולים שחולק על הרמ"א. ובתהילה לדוד ג"כ תמה כעי"ז בדברי הרמ"א והביא בזה פלוגתא אם הקדים זבחים לתמיד של שחר פסולין, דהמ"ל פ"א מהל' תמידין משמע ליה דדעת הרמב"ם דכשרין, ולפי"ז ניחא דברי הרמ"א. ושוב העלה שם דדברי הרשב"א דהקדים תפילת מוסף לשחרית יצא הוא אליבא דכו"ע, דאפי' אם בקרבן פסול בתפילה לא החמירו, עי"ש ראיתו לזה. {ואחר שיש לפנינו את דברי התהילה לדוד שוב יל"פ עד"ז גם את דברי הגר"ז הנ"ל. ואין כונתו במה שכתב דמוסף שהקריבו קודם תמיד של שחר פסול משום הנ"ל דמוסף של שבת דינו להיות מוסף על התמיד, רק הוא דין בכל המוספין ובכל זבחים שהקדימן לתמיד של שחר, ומ"מ תפילה שאני}.
והנה בשו"ת באר יצחק ח"א סי' כ' {לרי"א מקובנא} העלה במי שלא התפלל שחרית ובא ומצא צבור מתפללין מוסף, דאפי' לכתחילה יתפלל עימהם מוסף ואח"כ יתפלל שחרית, מב' טעמים - חדא דכיון דבקרבנות כשר בדיעבד כה"ג, בתפילה כשר אפי' לכתחילה, שלא קבעו דין בתפילה אלא במה שמעכב בקרבנות. ועוד, משום מעלת תפילה בצבור דהוי מקודש ותדיר דמקודש קודם. ובשו"ת מהרש"ג ח"א סי' כ"ב ואגר"מ ח"ד סי' ס"ח השיבו על דבריו, וכל דבריהם ג"כ נסובים על הא דתדיר קודם. ולא נחתו לומר דמוסף של שבת חלוק שדינו דוקא להיות מוסף על התמיד, שלפי"ז אין מקום לסברת הבאר יצחק דתפילה בצבור דהוי מקודש עדיף, דזהו מעלה לגבי ענין תדיר אבל מוסף של שבת עיקרו להיות מוסף על התמיד דוקא. ומבואר דכל הנך רבוותא נקטו כדברי החזקוני דאף מוסף של שבת הוא קרבן בפנ"ע.
♦
ג. מקשה לדעת הדעת זקנים מסוגית הגמ' בזבחים דף צ"א
אלא דקשה מהגמ' בזבחים דף צ"א דמיבעיא ליה ליה תדיר ומקודש הי מינייהו קדים וקאמר ת"ש דתנן התמידין קודמין למוספין אע"פ דמוספין קדישי ומשני אטו שבת למוספין אהנאי לתמידין לא אהנאי ע"כ. הרי להדיא דהך מתני' דתמידין קודמין למוספין איירי גם בשבת. וגם מבואר בהס"ד דגמ' דאי מקודש קודם לתדיר אפשר שיקדם מוסף דקדיש לתמיד. ולמסקנה דאף תמיד קדיש, הרי מה דקדים התמיד משום דהוא תדיר, ועוד דהך דין קדימה הוא למצוה ולא לעיכובא. הרי דאפשר שיקדם מוסף לתמיד, ומבואר בפשטות דאין גדר מוסף שבת חלוק משאר מוספין, ואין ענינו מוסף על התמיד, אלא הוא רק קרבן לחובת היום בפנ"ע כשאר קרבנות המוספין.אמנם שאלו למרן הגרי"ז זללה"ה היאך יתכן שיקדים מוסף לתמיד, דכל כבש שיקריב ממילא הוא תמיד אף אם כיון לשם מוסף. ועיי' במשמר הלוי שתי' ע"פ דחלוקים בדינם דתמיד בעי ביקור ד' ימים משא"כ מוסף, ואם יקריב מה שלא ביכר שפיר הקדים המוסף. וכתב בשיעורי הגרמ"ד במנחות שם דזה תליא, אי כהתוס' בסוכה דדין ביקור לעיכובא, או כהטו"א במגילה דאינו לעיכובא. ולענ"ד אפשר שאפי' אינו לעיכובא, מ"מ מחמת שכן היא המצוה והוא כיון לשם מוסף, לא יהיה ממילא תמיד דהא התמיד מצותו בביקור, וצ"ת.
ולענ"ד יל"ד דאפי' לפי הדעת זקינים דענינו מוסף על התמיד, מ"מ שם קרבן בפנ"ע הוא. וראי' מהנ"ל דמקריבין את של מוסף על של בין הערביים קודם להקרבת התמיד של בין הערבים עצמו, וצ"ת. ובזה מיושב הס"ד דמוסף יקדם לתמיד משום מקודש, וניחא גם מש"כ הרמ"א לענין תפילה דאם הקדים מוסף לשחרית יצא. אמנם אי"ז מיישב את הדקדוק הנ"ל מהרמב"ם שלא הביא דין זה בשל שבת, ואפשר שהוא משום דבשבת בסתמו ממילא יהיה של תמיד, כמשנ"ת.
ועמדו בזה עוד דברמב"ם בדין מוספי מועדים כתב דתמידין קודמין למוספין אבל בדין מוסף שבת לא כתב כן. ומזה נראה דבשבת, דכל ענין המוסף הוא לכפול את התמיד, ע"כ א"א שיקריב מוסף קודם. וברמזים ריש הל' תמידין ומוספים ג"כ מבואר דמוסף שבת להוסיף על התמיד, משא"כ מוספי החג.
♦
ד.
ובמה דמשני בגמ' בזבחים דאהני שבת לתמיד יש לדון אי זהו בכל הקרב בשבת ויו"ט, וכן הוא במצוות הנעשות בהם, או שהוא רק במה שהוא לחובת היום. ועיי' בזה פלו' דאבנ"ז (או"ח תנ"ט) ומקדש דוד (סי' י' אות ד').♦ ♦ ♦