הרב יואל שילה

תחומין באבו דאבי[1]

הקדמה
לחוף המפרץ הפרסי שוכנת מדינת 'איחוד האמירויות', שהן שבע אמירויות המאוחדות למדינה אחת בעלת שלטון מרכזי, אך בכל אחת שולט האמיר המקומי בחוקים מסויימים; השלטון המקומי קשוח ביותר ולא סובל הפרת נהלים, וסכנת גירוש מיידית צפויה למי שמיפר את כלליהם; במדינה זו פועלים מאד כדי למנוע מהאסלאם הקיצוני דריסת רגל, ולכן כל נושא הדתות מרוכז בידי השלטון, ונאכף ללא פשרות. במסגרת זאת הקימה הממשלה באי Saadiat שבעיר הבירה אבו דאבי מרכז מפואר לג' הדתות מבני אברהם, יהדות איסלם ונצרות, שבו מבנה מפואר של אותה דת, הכולל גם מגורים לאיש הדת המרכזי שמונה על ידם [הוא הרב ג'פרי ברגר שליט"א], ומקוה טהרה בסמוך לבית הכנסת.
הממשלה מתקצבת את מבנה זה ברוחב לב, אך מפקחת על ההתנהלות, ובמסגרת זאת היא קבעה שתפילות יהודיות ציבוריות בכל רחבי האמירויות - תהיינה רק במבנה זה, ואסור להתפלל במניינים מאולתרים.
כמות היהודים מתרבה והולכת, וחלק לא קטן מהם מתגוררים באזור המלונות הסמוך ביותר למתחם התפילה [ניתן לגור במלונות אלו באופן קבוע], המרוחק ממנו בקו אוירי לכל הפחות כשני קילומטר - שהוא כפלים מתחום שבת. בשל מבנה הרחובות והגדרות לאורך הרחובות, ניתן ללכת משם לבית הכנסת רק במסלול מסויים העוקף את המתחם, שמרחק ההליכה בו כג' רבעי שעה, שאורכו מעל 3200 מטר. הליכה זו ארוכה ומתישה בימי החורף, ואילו בימי הקיץ היא בלתי אפשרית, שכן החום בחוץ עלול להגיע לכחמישים מעלות בצל! עם לחות מעל 70 אחוז, וממילא משמעות הגזירה שלא להקים בתי תפילה נוספים משמעותה שלכמעט כל היהודים לא תהיה אפשרות מעשית להתפלל במנין, בשבתות וחגים, וצריכים למצוא פתרון לאיסור תחומין כדי להגיע לבית הכנסת.
♦
החשבת כל האי כמוקף
נסעתי לשם עם הדיין, הרב עופר לבנת שליט"א, כדי לנסות למצוא פתרון; בתחילה בדקנו את האפשרות לראות את כל האי כ'מקום אחד' כי הוא מוקף מחיצות, שהרי מוכח בגמ' (שבת ק'.) שהמדרון שבים נחשב כמחיצה, שביכולתו להועיל עכ"פ כשהמחיצות אינן מרוחקות ביותר זו מזו. אלא שאף שמחיצות התעלה הדרומית נראות מרחוק כתלולות, אבל חוף המפרץ הפרסי הוא מאד שטוח [קשה לדעת זאת בבירור, כי הרשויות לא מתירות לשוט בסירה סביב האי כדי לא להפריע לדולפינים, וצילומי רחפן לא הספקנו לבצע, אך במבט העין בחלק מהתעלות נראה שהמדרון שלהן עמוק, משא"כ מחיצת הים]; אמנם, שיטת המהרי"ט (א' צ"ד) והבית מאיר (שס"ג כ"ט) ותיקון עירובין (הורוויץ תשובה ד') - שהים עצמו נחשב כמחיצה אף כשאיננו תלול, כי הוא לא בר טלטול, אך גם לשיטתם עדיין צריכים לתקן צוה"פ בשני הגשרים הנכנסים לאי; את צורות הפתח האלו ניתן לתקן - שבגשר אחד יש שתי צורות הפתח שרק צריך לחבר ביניהן, ויתכן שגם להוסיף לחיים מסויימות, ובצד השני יש עמודים מצידי הגשר שצריך להוסיף להם חוטים ולחיים - כל זאת לאחר קבלת רשות מהרשויות.
כדי להתיר לטלטל יצטרכו גם לשכור את רשות הנכרים, מה שמצטייר כמשימה אפשרית, שכן כל האי שייך לאלמנה של השליט הקודם, וגם השליט הנוכחי מצטייר כשליט מוחלט על התושבים - שניתן לשכור את הרשות מאחד מהממונים שלו.
♦
מדידות הריבוע והתחום
בתחילה היה נראה שבעיית התחומין היא ללא פתרון, כי כל האזור שסביב ביהכ"נ בתהליך בניה - מה שלא מאפשר להניח עירוב תחומין בהיחבא בפינת רחוב; אך מדדנו את המרחקים בין הבניינים ובין השכונות ונמצא שיש רצף באזור הצפוני שמאפשר לראות אזור רחב כמקום אחד, ובתוך אזור זה נמצא בית מגורי הרב ברגר שליט"א - ובכך מתאפשר להניח עירוב תחומין בביתו בקלות; המרחק בין אזור המלונות הצפוף שעל הים ובין הבית הסמוך של שכונת המגורים המוקפת מג' רוחות הוא כ-66 מטר, שני מטר פחות מאשר 141.3 אמות, למידות הגר"ח נאה [המדידה נעשתה באמצעות מד לייזר משולב מצלמה, שקיבלתי מהרב יהודה וייס שליט"א]; גם המרחק בין הבית המזרחי בשכונה זו ובין הבית הסמוך במתחם של השייכית השולטת - פחות מ-141.3 אמות לשיעור הגר"ח נאה, ובנוסף, מתחם זה מוקף בחומות - ואם הן אכן ללא פירצה ברוחב י' אמות - די למדוד לחומה הסמוכה.
מזרחית לאזור זה - נמצא שטח ריק, המוקף מחיצות אך פתוח לים, ומעבר לו נמצא אזור המלונות שבו מתגוררים יהודים, ועליו אנו דנים. במדידת 960 מטרים [2000 אמות לשיעור הגר"ח נאה] מזרחית לכותל המקיף את מתחם השייכית - מגיעים בסך הכל לעשרה מטרים מעבר לבית האחרון של שכונת המלונות שבהם נמצאים היהודים, ואילו מדידת 1140 מטרים [2000 אמות לשיעור החזו"א] לאותו כיוון - עוקפת את השכונה בשיעור ניכר; הלכה ברורה היא (שו"ע ת"ח א') שכשמדידת התחום עוקפת שכונה שנמצאת מול בתי העיר - רואים אותה כאילו רוחבה רק ד' אמות, ומאריכים את התחום לאותו כיוון כשיעור הרוחב שלה [למעט ד' אמות], וממילא ניתן להאריך את תחום 2000 מזרחה כשיעור רוחב השכונה, כלומר בעוד כ-625 מטרים - וכביש הכניסה היחיד לשכונה מוכנס לתוך התחום המותר בהילוך לאחר הנחת העירוב תחומין [יש לציין שהאי שטוח כמעט לחלוטין].
אמנם, קשה להסתמך על שיעור כה מדוייק של עשרה מטרים במדידת מפת לוויין, וגם הרי עלולים לבנות בית נוסף מזרחה; בנוסף, מדידה זו נעשתה מהכותל החיצוני של מתחם השייכית, ואם נמדוד מבית המגורים [עכ"פ מבית שנראה כבית מגורים] המזרחי בתוך מתחם זה ולא מהכותל המזרחי [כי אין אפשרות להיכנס למתחם כדי לוודא שאין במחיצות המתחם פירצה י', וקשה לדעת בצילום מי הוא בית מגורים] - הרי ששיעור אלפים אמות לדעת הגר"ח נאה מסתיים מעט לפני תום בתי השכונה, ולא ניתן להרחיבו מזרחה כשיעור רוחב השכונה [פחות ד' אמות] - וממילא כביש הגישה לשכונה יישאר מחוץ לתחום למדות הגר"ח נאה.
אמנם, גם לזה יש עצה, שהרי החלק המזרחי של השכונה [כלומר, של הבתים הסמוכים זה לזה בתוך 70.7 אמות] מסתיים באופן מדורג, ועפ"י המבואר בספר קרית אריאל ניתן להחשיב שהאלפים אמות מסתיימות מעבר למדרגה האמצעית, וממילא לקבל תוספת של כ-400 מטרים מזרחה - שכבר כוללת את כביש הכניסה לשכונה. כל זאת אם נמדוד את רוחב השכונה שמול כותל מתחם השייכית, אך אם נחשוש שהמחיצות אינן שלמות ולכן יש למדוד רק מול הבתים עצמם - עדיין רוחב השכונה המזרחית מול הבתים שבמתחם השייכית - הוא כ-170 מטר, וגם בכח זאת ניתן להרחיב את התחום מזרחה ולכלול את כביש הכניסה למתחם המלונות.
ונמצא שאפילו לשיעור הגר"ח נאה - כביש הכניסה כלול בתחום של מי ששביתתו בריבוע המלונות שעל החוף, ויוכל ללכת כפי תחום אלפים אמות מריבוע זה, ובכך יוכל להגיע לבית הכנסת בשבת ויו"ט.
♦
ערוב תחומין
לצורך ערוב תחומין בחרנו להשתמש בכמה צנצנות דבש, שהרי אם העירוב עשוי ממוצר שמלפתים בו את הפת - אזי די בכמות שיש בה כדי ללפת פת של שתי סעודות [כשש עד שמונה פרוסות לחם], ולדבש יש יתרון שהוא נשמר לזמן מרובה, והוא נשמר אף לאחר שהאריזה שלו נפתחה.
וממילא יש לפרסם בקרב הקהילה שהמעוניין ללכת לבית הכנסת - צריך להודיע לרב ברגר שליט"א לפני כניסת השבת כדי שיזכה לו חלק בעירוב, וכמובן שהוא יכול לזכות בחלק קבוע אפילו למשך שנה.
לצורך הנוחות, הוסדר שהרב שמואל קרביץ שליט"א מבני ברק יהיה בעל הדבש והקופסה שבה נתונות צנצנות הדבש, ובכל ע"ש הוא מזכה את הדבש למי שהודיע לרב ברגר שהוא מעוניין ללכת לבית הכנסת, אלא שאינו יכול לעשות זאת ממש סמוך לשבת, כי הרי כניסת השבת באבו דאבי מוקדמת מא"י בשעה בקיץ, ובשעתיים בחורף [הם לא משתמשים בשעון קיץ].
♦ ♦ ♦