קיום מצות פו"ר בבן כופר [תגובה] – הרב יקותיאל יהודה טאובר

בס"ד
לכבוד מערכת הקובץ הנפלא ירחון האוצר הי"ו.
בענין שהובא מהרב אהרן הכהן פרידמן הי"ו שציין לשו"ת יד אליהו (ח"ג סי' כ"א) שדן גבי מי שבניו כפרו בעיקר רח"ל אם יצא יד"ח פו"ר. וכתב הרב הנ"ל להוכיח מגמ' ברכות (י, א) בעובדא דחזקיה המלך שלא רצה להינשא מפני שראה ברוה"ק שיצא ממנו מנשה המלך, אמנם העיר דאולי רוה"ק שאני. אמרתי להעיר בקצירת אומר, שאכן כללא דהאי מילתא איתמר בגמ' ב"מ (נט, ב) דתורה לא בשמים היא. והנה מלבד זאת יל"ע בזה טובא, דהלא ממילא לא יצא יד"ח, דהרי נולדו לו ב' בניו רבשקה ומנשה, אך בנות לא הוזכר כלל אי נולדו לו, וביבמות (סא, ב) איתא דב"ה אומרים דבעי זכר ונקבה וכן נפסק בשו"ע (אה"ע סי' א' ס"ה) [ועי' באוצר הפוסקים (אה"ע שם סקכ"ט אות א') דביבמות ירושלמי (פ"ו הל"ו) איתא דאף לב"ה יוצא יד"ח בב' זכרים, וכן הוא דעת תוס' חד מקמאי (יבמות שם) וגם במאירי (שם) הביא כן משם גדולי הדורות (בדר"כ כוונתו לרמב"ן או לבעל ההשלמה), וכ"כ בשו"ת הרשב"א (ח"ג סי' של"ט) מאידך בחידושי הרשב"א (ליבמות שם) לא כתב כן אלא איפכא. ומ"מ לדינא פסק השו"ע דבעי זכר ונקבה]. אמנם לא ראינו אינה ראיה, ויתכן שנולדו לו גם בנות אך לא הוזכרו בתנ"ך.
ובשו"ת ברכת יהודה (ח"ג חאה"ע סי' ו') הביא ראיה הנ"ל משם ס' מצות ראיה (סו"ס א'). מאידך בשו"ת גנזי יוסף (הקדמה עמ' כ"א בהערה) הביא מס' דרושי חפץ (אות ח"י) וכ"ה בשו"ת נשמת חיים (חאה"ע סי' קל"ה) איפכא, דמהאי גמ' משמע דאע"פ שהיו לחזקיה בני דלא מעלי' מ"מ יצא יד"ח, וע"ע בשו"ת ברכת יהודה הנ"ל מ"ש באורך בכל זה. ובשו"ת חיי נפש (ח"ד סי' י') כתב דזהו דייקא היה הויכוח בין חזקיה המלך לישעי' הנביא [ומדהסכים הקב"ה עם ישעי' הנביא ע"כ צ"ל דס"ל שיוצא יד"ח, ואכן ע"ז יל"ע דתורה לא בשמים היא, ואולי איפסק הילכתא כחזקיה כעובדא דגמ' הנ"ל בב"מ, וכה"ג בשו"ת מן השמים (סי' ג'), או יאמר שלעולם אף ישעי' הנביא ס"ל שאינו יוצא יד"ח אך יש לילך בתמימות ולא לחקור אחר העתידות, וצ"ע. שו"ר בדברות משה (שבת סי' מ"ב ענף ב') שהאריך בזה אי שייך בעובדא דחזקיה משום תורה לא בשמים היא ואכ"מ], שו"מ במגיד תעלומה (ברכות שם) להבני יששכר זי"ע שכתב וז"ל בהדי כבשי דרחמנא ל"ל מאי דמיפקדת וכו' נשמע מזה דאין לתלות המצוה על הטעם ע"כ פסקו אין טעם למצות, הגם דאין חקר לטעמי מצות עכ"ז הוא דבר שאין לו סוף והוא שכל אלקי אין לבא אל תכלית הכונה (ודבר זה כידוע נשנה רבות בספרו דרך פיקודיך) ע"כ אין לתלות המצוה על הטעם כי ע"י הטעם יבטלה באיזה זמן כשלא יהיה שייך הטעם ובאמת לא בא לתכלית הטעם, והנה חזקיה תלה טעם מצות פ"ו הוא כדי להוליד בנים עובדי ה' וכאשר ראה ברוה"ק דנפקו מיניה וכו' פטר א"ע מהמצוה והוכיחו ישעי' וא"ל בהדי כבשי דרחמנא ל"ל היינו המצות הם סודות התורה א"א לבוא לתכלית טעמיהן ע"כ מאי דמיפקדת וכו' עכ"ל. הרי לפי"ד זהו היה דעתו של חזקיה המלך שא"א לצאת יד"ח פו"ר בבן שאינו הגון, וע"ז השיבו ישעי' הנביא שהיות ואין לנו טעם הדבר ע"כ בודאי יוצא יד"ח. וע"ע בזה הענין אם יוצא יד"ח פו"ר בבנים שאינם הגונים רח"ל בס' בית מתתיהו (ח"ג סי' ח"י) שכתב בזה באורך יפה.
בברכה מרובה והצלחה גדולה, יפוצו מעיינותיכם הטהורים חוצה ויאירו אור נערב על ישראל עד עולם.
יקותיאל יהודה טאובר
♦ ♦ ♦