תמיהה בסדר פרקי תפארת ישראל למהר"ל – הבה"ח אלעזר חיים גרינברג

בלמדי בספר הקדוש, תפארת ישראל למהר"ל "שמדבר נפלאות תמים דעים מתורתנו הקדושה" נתקלתי בקושי בסדר הפרקים. ואפרוס את הדברים לרבים.
אקדים, שאין לומר שסדר הפרקים אינו מכון ואין ללמוד ממנו. הרי יסוד מוסד בתורת המהר"ל שאין דבר במקרה ולכל דבר יש טעם. ולא כ"ש בספר מסודר שהולך ומלמד על תורתנו הקדושה. וזה פשוט מאוד.
בדברי אתיחס לסדר הפרקים טז- יט. וזהו תוכן הפרקים-
בפרק ט"ז התבארו מופתים לכך שמוכרח הוא שיש תורה מן השמים, המופת הראשון שהאדם מוכרח שיהיה מסודר בעצם ולא במקרה, השני שגם שכל האדם צריך להיות מושלם ככל הנבראים, והשלישי שראוי שהאדם העלול יהיה מסודר תחת העילה. מופת נוסף הובא בסוף הפרק.
פרק י"ז עוסק בשאלה מדוע לא ניתנה תורה בתחילת העולם, לאבות. ומפרש שהתורה ראויה לישראל כעם, שהתורה ראויה לכלל.
פרק י"ח מברר שענין קורח הוא התגלות בחומר שהתורה מן השמים אמת בעצם, שמתגלה גם לאדם הגשמי, ולא רק במופתים שכליים. ומבאר את דברי חז"ל בזה.
פרק י"ט עוסק במצות שכן ניתנו לאבות, מדוע הן ומבאר מדוע כל מצוה ניתנה לאחד מסוים מהאבות ע"פ קישורה לתוכנה ומהותה. ביאור ענין זה ממשיך גם בפרק כ.
והנה לכאורה היה מסודר יותר אם נהפך הסדר בין פרק יז לפרק יח. שבפרק יח מתבאר בירור תורה מן השמים לאדם הגשמי. התגלות בחומר כנ"ל. ונראה מאוד שהוא המשך למופתים לכך שהתורה מן השמים בפרק טז.
עוד מבוארת סמיכות הפרקים טז ל-יח מהשואת סיום פרק טז לתחילת פרק יח. פרק טז מסתיים "...ודבר זה מחייב תורה מן השמים. ודי בזה למי שנתן לו ה' יתברך עיניים לראות ואזנים לשמוע ולב לדעת האמת". ובתחילת פרק יח מבאר שיש תשובה אפילו למי שאין לו עינים אזנים ולב "האדם אשר הוא בעל חומר והוא גשמי צריך לברר לו הדבר כפי מה שהוא אדם גשמי כדי שיקנה הידיעה כפי אשר ראוי לאדם". לולא הסמיכות לא מובנת כ"כ פתיחת המהר"ל בפרק יח.
וכמו"כ פרק יט ממשיך את פרק יז, לאחר שבפרק יז מבאר המהר"ל מדוע לא ניתנה התורה לאבות אלא לעמ"י, עונה על השאלה המתעוררת, מדוע מקצת מצות כן מצינו אצל האבות.
וכך פותח מהר"ל את פרק יט- "יש עלינו לבאר אחר שאמרנו שהתורה ראויה בפרט לישראל וכמו שהתבאר בפרק שעבר- א"כ אמאי נתן לאברהם המילה..". והנה בפרק הקודם -פרק יח- לא נזכר דבר מזה, ואינו אלא בפרק יז (וכן ציינו במהדורות פרדס והרטמן).
לפי הדברים היה נראה שנפלה טעות ונהפכו הפרקים. אך לעומת אפשרות זו עומדת העובדה שספר התפארת נדפס לראשונה בשנת שנג, וכסדרו עתה כן סדרו אז- ובזמן הדפסת הספר המהר"ל עוד היה בחיי חיותו (נלב"ע בשנת שסט). א"כ קשה לתלות את השינוי בטעות (בנוסף זו טעות שאינה מצויה כלל, ואם טעו איך לא העירו ע"ז).
ואפשר לומר שאכן סדר הפרקים נהפך, ומתחילה נכתב פרק יח לפני פרק יז, אך שינוי זה מכוון הוא והוא משינויי העריכה.
ובאמת בספרי מהר"ל מצאנו שינויי עריכה רבים, ובפרט רואים זאת בספר גבורות ה', בו זכינו לכתי"ק של מהר"ל, ובו שינויים רבים וחלק מרובה ממנו איננו בספר הגבורות שהיה בידינו. וענינים רבים שאינם ברורים בגבורות ה' שבידינו מתבררים מן כתה"י. ובענין זה צא וראה במהדורת הרב הרטמן לספר גבורות ה', עשרות מקומות בכל ספר. מתוך השואת הספר לכת"י מתברר שהעריכה שעבר הספר אינה מושלמת, ופעמים יש רמז לביאור נוסף שאינו אלא בכת"י, וכיוצ"ב. מסתבר מאוד שכשם שכך הדבר בספר גבורות ה', כן הוא בכל ספרי מהר"ל.
אך א"כ מצוה לקיים דברי חכמים, ולבאר מדוע שונה הסדר. ואם אמת הדבר בודאי יש בזה עומק גדול מאוד. אינני בר הכי לבאר בזה, ואף מקצת לא עלה בידי. ואשמח מאוד בכל דבר שיודיעוני בכל ענין זה.
אלעזר חיים גרינברג
♦ ♦ ♦