קבלת ראש חודש מבעוד יום - הרב חיים צבי הכהן גראס

המתפללין מעריב בער"ח מבע"י (אחר פלהג"מ) אם מזכירין יעלה ויבוא
ע"ד שאלה הנ"ל פשוט הדין דמזכירין יעלה ויבוא בתפלת ערבית כזו. והגם דכעת עדיין הוא ערב ר"ח, מ"מ תפלה זו עולה לו בשביל הלילה דהוא יום ר"ח. וכן מתבאר בדברי המג"א בסי' קח (ס"ק י), דהמג"א קאי שם אהא דכתב המחבר שם (בסעי' ז) דלא תקנו תשלומין בתפלה רק למי שחסרו בשוגג או לאנוס, אבל מי שהזיד ולא התפלל תפלה אחת אין לו דין תשלומין. וכתב המג"א ע"ז מעשה באחד שבא לביהכנ"ס וירד לפני התיבה והתפלל ערבית מבע"י, ועדיין לא התפלל מנחה. כתב המג"א דאף אי נדמהו למזיד, מכל מקום כיון שעדיין לא עבר זמן המנחה יכול וצריך להתפלל מנחה, ואף את"ל שאי אפשר לו להתפלל תפלת מנחה לפי שכבר עשאו לילה, מ"מ לא יהא רק ערבית שניה ותעלה לתשלומי מנחה וכו'. והוסיף המג"א ע"ז ואם הוא ראש חודש יזכיר יעלה ויבוא גם בשניה כיון שכבר קיבל עליו ר"ח ע"כ. וכ"פ בשועה"ר (שם סעי' יג) ובמשנ"ב (ס"ק כא). הרי להדיא דאף המתפלל מבעוד יום מזכיר יעלה ויבוא, והטעם הפשוט כמש"כ לעיל.
וכן כתב בשעה"צ סי' תרצג (ס"ק ו) וז"ל: כן נראה לעניות דעתי מדהתירו להתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה, ולא משתמיט אחד מן הפוסקים לומר דבראש חודש אין לומר בזה יעלה ויבוא וכו', אלא ודאי דחשבינן לעניני תפלה ללילה ע"כ. ומעודי תמהתי אהא דלא ציין לדברי המג"א הנ"ל. וצ"ב. וכ"מ מדברי השועה"ר (סי' רסא קו"א ס"ק ב) אחר שהאריך דבתפלת ערבית של שבת מקבלין עיצומו של יום כתב בזה"ל: ואפילו בחול חשיבא קבלת לילה שלאחריו וכו' ע"כ. וגם בשו"ת ארץ צבי (ח"א סי' כו) שתחילה נסתפק בזה, מ"מ לבסוף הכריע כנ"ל דצריך להזכיר יעלה ויבוא יע"ש הוכחתו, ותימה קצת שלא ציין לדברי הפוסקים הנ"ל.

בהנ"ל אם אוכל סעודה אחר תפלת ערבית אם מזכירין יעלה ויבוא בברהמ"ז
ומסתברא לפי"ז דאם אוכל סעודה אחר תפלת ערבית כזו שכבר הזכיר יעלה ויבוא, שיזכיר בברהמ"ז יעלה ויבוא, דאצלו כבר נעשה כר"ח. שו"ר בשע"ת (סי' קפח ס"ק ו) ובמשנ"ב (סי' תכד ס"ק ב) שכתבו כן להדיא.

המתפלל מעריב מבע"י בער"ח אב אם נאסר בבשר ויין
וכן מי שהתפלל תפלת מעריב בערב ר"ח אב מבע"י, ואמר יעלה ויבוא, הדין הוא דנאסר באכילת בשר ויין, כמבואר במג"א (סי' תקנא ס"ק כו) יע"ש. ויש לדון אפי' בלא אמירת יעלה ויבוא הדין כן, דכבר עשאו לילה. וצ"ע.

כשחל יום א' דחנוכה בשבת אם המתפללין מנחה אחר הדלקה אומרים ועל הניסים
ואסיים בדבר אחד, דיש לדון כשחל יום א' דחנוכה ביום שב"ק ומדליקין נרות חנוכה בער"ש, יש לדון דיאמרו ועל הניסים בתפלת המנחה כיון שכבר עושהו חנוכה ע"י הנרות. ומיהו נראה דבכ"ד בכסליו לא שייך לומר שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. אמנם זה ברור דהמתפלל ערבית ערב חנוכה מבע"י מזכיר על הנסים, וכדכתב המשנ"ב (סי' תקצג ס"ק ד).
חיים צבי הכהן גראס
בלאמו"ר הגה"צ אבד"ק מעשי למלך ווייטצען בעל פרי הגן זצ"ל
♦ ♦ ♦