תמיהה בסדר פרקי תפארת ישראל למהר"ל [תגובה] – הרב אלישע בן אשר
תגובה לגליון טבת תשפ"ה על מש"כ הבה"ח אלעזר חיים גרינברג שליט"א "תמיהה בסדר פרקי תפארת ישראל למהר"ל".א. כתב "לכאורה היה מסודר יותר אם נהפך הסדר בין פרק יז לפרק יח וכו'".
כפי שכתב הרב המעיר, פרק ט"ז עוסק בביאור ההכרח שיש תורה מן השמים, וכללות המופתים לזה הוא מענין הכרח סדר האדם בעצם וסדורו תחת עילתו. ונראה פשוט שממילא נתבעת היא השאלה למה לא ניתנה התורה בכללה בתחלת העולם כאשר ברא וסידר הנבראים (או עכ"פ לאבות כפי שמבאר). וזה אשר פתח בפרק יז בסמיכות לפרק ט"ז.
ב. עוד כתב הרב המעיר שנראה להסמיך את פרק י"ח לט"ז מהשוואת סיום פרק ט"ז לתחילת פרק י"ח וכו'.
לענ"ד, כשמהר"ל כותב "האדם אשר הוא בעל חומר והוא גשמי" אינו מכוין למין אדם מסויים פחות וחומרי, אלא מדבר על המציאות של "אדם" שהוא בעל חומר והוא גשמי, וזה קאי גם על אותו האדם שזכה ונמנה בכלל "מי שנתן לו ה' יתברך עיניים לראות ואזנים לשמוע ולב לדעת האמת" (המדובר בסו"פ ט"ז). אלא שבפרק י"ח מבאר דבר עמוק, שהידיעה במציאות ה' ותורה מן השמים צריכה שתהיה נקנית לאדם מצד כל חלקיו גם מצד שהוא בעל חומר והוא גשמי, ולכן צריך שיקנה את הידיעה גם בראות העין הגשמי. וכמ"ש שם שלכן נעשו הנסים והמופתים במצרים שיוודע הדבר בראות העין הגשמי אשר זהו ראוי אדם. ואח"כ מבאר שאף ידיעת מציאות תורה מן השמים צריכה שתיקנה כך.
וא"כ פרק ט"ז מדבר להוכיח וללמדינו שהתורה היא מן השמים, ומתוך ההוכחות להכרחה מתעוררת השאלה אם כן הוא מדוע לא ניתנה בתחילת סדר הנבראים, ושאלה זו ותשובת דבר זה נתבאר בפרק י"ז. ואחר שבירר לנו בהוכחות לעין השכל אמיתות תורה מן השמים, מגלה לנו כי צריך שיהיה דבר זה גם לעין גשמי, ויש לנו להשתייך לזה ממה שהושרש בישראל בעניין קרח, כמו שאנו עושים כן בענין ידיעת מציאות ה' ע"י מה שהושרש בישראל בנסים ומופתים של מצרים. וזהו בפרק י"ח. ואילו בפרק י"ט כבר עוסק בבירור דבר המסתעף מכך, שהתורה ראויה בפרט לישראל, א"כ למה יש מצוות שנתנו לאבות ומבאר ענין זה ועוד, אך אי"ז חלק מהמשא ומתן להוכיח את ענין תורה מן השמים.
ג. מה שהעיר שבפתיחת פרק י"ט כתב מהר"ל "אחר שאמרנו שהתורה היא ראויה בפרט לישראל וכמו שהתבאר בפרק שעבר", ובפרק הקודם לא נזכר מזה ואינו אלא בפרק י"ז.
יפה העיר ואין עליה תשובה, אך להסמיך מחמת כן את פרק י"ט לפרק י"ז, קשה הוא במידה שמדד הוא, שהרי בפרק י"ח כתב מהר"ל על הענין שהתורה היא תורת אמת בעצם שכל דבריה מוכרחים וכשאמרה שאהרן כהן זהו אמת בעצם, וסיים שם "וכן כל דברי תורה הם כך שמציאותם הכרחי וכמו שהתבאר בפרק שלפני זה", וזה מבואר בפרק י"ז שכתב "כמו שהשי"ת מחוייב המציאות כן התורה דברים מחוייבים ומוכרחים מן השי"ת אשר סדר וגזר כך", וא"כ ודאי פרק יח הוא אחר פרק יז. [ומה שבפרק י"ז מדבר מהכרח תורה מן השמים, זה ההכרחים שיש תורה מן השמים ושמחויב שיהיה כן, אך אינו עוסק שם בענין אמיתות דברי התורה במה שדברי התורה הם מוכרחים בעצמם והם אמת בעצם].
בברכה
אלישע בן אשר
♦ ♦ ♦