חידושים על מסכת סוכה

הערות שוליים

1. ↑ מכתי"ק. במסגרת ירחון האוצר (מד) פרסמנו, מאמר נוסף מכת"י הגר"ד מקארלין זצ"ל, ביאורים ברמב"ם הלכות שופר, שנערך ע"י ידידנו הרב משה אהרן שליט"א. כעת זוכים אנו לפרסם מאמר גנוזות נוסף - בענייני מסכת סוכה והלכותיה, בבחינת דבר בעיתו מה טוב. מאמר זה מתפרסם מב' כתבי יד שכתבם רבינו, חלקו הראשון הוא ביאורים וחידושים על גפ"ת מסכת סוכה. וחלקו השני הוא מגליונותיו של רבינו על השולחן ערוך הלכות סוכה. בראש המאמר צורפה סריקת כת"י רבינו בחידושיו אלו.מאמר זה, כקודמו, פוענח ונמסר ע"י ידידי הרב יוסף סאוויצקי שליט"א, מאוצרותיו של סביו, הגאון רבי מרדכי סאוויצקי זצ"ל - אב"ד בוסטון בעל בריכת המלך ועוד, ובאדיבות בני משפחת סאוויצקי הרוממה. נערך ומתפרסם לע"נ אבינו מורינו הרב יצחק נתן ב"ר שמואל זאב לוי ז"ל. נציין עוד, כי במסגרת ספר הזכרון עדות ליוסף [להורדה] (לזכר הקדוש יוסף דב ויסמן הי"ד, שאבינו ז"ל יזמו ואסף רבים ממאמרי הגנוזות שבו), התפרסמו חידושי תורה נוספים מרבינו זצ"ל, וקחנו משם. במסגרת העריכה, תוקנו טעויות לשון קלות, למען ירוץ הקורא בו.דוד לוי.
2. ↑ . בבלי עירובין (יב, ב): "אמר רב יהודה: מבוי שלא נשתתפו בו, הכשירו בלחי - הזורק לתוכו חייב, הכשירו בקורה - הזורק לתוכו פטור. מתקיף לה רב ששת: טעמא דלא נשתתפו בו, הא נשתתפו בו - אפילו הכשירו בקורה נמי חייב. וכי ככר זו עשה אותו רשות היחיד או רשות הרבים? והתניא: חצירות של רבים ומבואות שאינן מפולשין, בין עירבו ובין לא עירבו - הזורק לתוכן חייב. אלא אי איתמר הכי איתמר, אמר רב יהודה: מבוי שאינו ראוי לשיתוף, הכשירו בלחי - הזורק לתוכו חייב. הכשירו בקורה - הזורק לתוכו פטור. אלמא קסבר: לחי משום מחיצה, וקורה משום היכר. וכן אמר רבה: לחי משום מחיצה וקורה משום היכר. ורבא אמר: אחד זה ואחד זה משום היכר. איתיביה רבי יעקב בר אבא לרבא: הזורק למבוי, יש לו לחי - חייב, אין לו לחי –פטור. הכי קאמר: אינו צריך אלא לחי, הזורק לתוכו - חייב, לחי ודבר אחר - הזורק לתוכו פטור".
3. ↑ . רמב"ם שבת (יז, ט): "מבוי שאין ברחבו שלשה טפחים אינו צריך לא לחי ולא קורה ומותר לטלטל בכולו, שכל פחות משלשה הרי הוא כלבוד, מבוי שהכשירו בקורה אף על פי שמותר לטלטל בכולו כרה"י - הזורק מתוכו לרה"ר, או מרה"ר לתוכו פטור, שהקורה משום הכר היא עשויה, אבל אם הכשירו בלחי הזורק מתוכו לרשות הרבים, או מרה"ר לתוכו חייב, שהלחי הרי הוא כמחיצה ברוח רביעית". ובראב"ד: "מבוי שהכשירו בקורה אף על פי שמותר לטלטל בכולו. א"א הא מילתא קשיא טובא כיון שמותר לטלטל בכולו - אלמא במבוי שיש לו שלש מחיצות קאמר, וקיימ' לן דג' מחיצות דאורייתא, א"כ הכשירו בקורה אמאי פטור וכי באו חכמים להקל בשל תורה להטעינו קורה".
4. ↑ . בכת"י הוסיף רבינו מילים אלו: בר"ה מקורה פטור (שבת צח, א). ויתכן שכוונתו כי הרמב"ם (שבת יד, א) מביא להלכה גמ' זו, יחד עם פסיקת שיטתו כי מחיצות שבת הגמורות הן רק בד' מחיצות.
5. ↑ . רמב"ם סוכה (ד, ט): "לא היו לה פצימין פסולה, מפני שהיא סוכה העשויה כמבוי, שהרי אין לה אלא שני צדי האכסדרה ואמצע האכסדרה אין בו כותל, ושכנגדו אין בו פצימין".
6. ↑ . רש"י: "מאי טעמא סתם נכרים גזלני ארעתא מישראל נינהו - ושמא אותו קרקע מישראל הוה".
7. ↑ . מגן אברהם (תרלז, סק"ג): "וצריך עיון שנהגו קצת לעשות סוכ' ברשות הרבים ואם כן סוכה גזולה הוא וא"ל דבני העיר מוחלין להם דהא ברה"ר יש לכל העולם חלק בהם (עבח"מ סי' קס"ב ס"ב) ואת"ל דכל ישראל מוחלין מ"מ הרי יש לעכו"ם חלק בהם ומלשון רש"י בסוכה דף ל' ע"ב משמע דוקא מישראל אסור אבל מעכו"ם שרי ואף על גב דקי"ל גזל העכו"ם אסור מ"מ לא מקרי מצוה הבאה בעבירה וכ"כ הש"ג ורי"ו, אבל בס' יראים כתב דאפי' למ"ד גזל העכו"ם שרי מ"מ לא מקרי לכם ובתשו' הרשב"א סי' תתנ"ב כתב דמה שכ' רש"י מישראל ל"ד דהא גזל עכו"ם מעכו"ם אסור וישראל מעכו"ם נמי פסול וכ"כ ב"י ססי' תרס"ד וא"כ אסור לעשות סוכה בר"ה שהעכו"ם לא מחלי על כך (ועמ"ש סי' תר"מ ס"ב) ואף דבדיעבד כשרה מ"מ נ"ל דאין לברך עליה דאע"ג דלית בה משום מצוה הבאה בעביר' כיון דלא קניא כלל כמ"ש הר"ן ורי"ו מ"מ אין לברך עליה כמ"ש רסי' תרמ"ט וכ"מ בתוס' רפ"ג דסוכה וא"כ הוי ברכה לבטלה".
8. ↑ . בבלי ב"ק (קיז, ב): "ת"ר: הגוזל שדה מחבירו ושטפה נהר - חייב להעמיד לו שדה אחר, דברי ר' אלעזר, וחכ"א: אומר לו הרי שלך לפניך. במאי קא מיפלגי וכו', ורבנן דרשי כללי ופרטי: וכחש - כלל, בפקדון - פרט, או מכל - חזר וכלל, כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט, מה הפרט דבר המיטלטל וגופו ממון, אף כל דבר המיטלטל וגופו ממון, יצאו קרקעות שאין מטלטלין",
9. ↑ . הגהות אושר"י (ב, טז): "וראובן שבנה בחצרו של שמעון שלא מדעתו, ובא שמעון ותקף את ראובן והוציאו מסוכתו, פסולה דאין עליה תורת שאולה כיון דלא קיימא ברשות של ראובן". ועיין הגהות הב"ח אות ב'.
10. ↑ . מגן אברהם: "ומעתה י"ל דלהכי נקט הג"א שלא מדעתו דאלו בנה מדעתו ה"ל הקרקע של ראובן וקרקע אינה נגזלת וא"כ לא קנה ג"כ העצים אך כיון שבנה שלא מדעתו א"כ שמעון גזל העצים בלבד דהוי מטלטלין ואפשר לסתור כסתור דמי עיין בח"מ צ"ה גבי כל העומד לגדור וא"כ ה"ל גזילה ותקנת השבים אין כאן כיון דלא טרח בה וכו'".
11. ↑ . כעין דברי רבינו בדעת התוס', כתב בחידושי חתם סופר (סוכה לא, ב ד"ה אבל). אמנם יש להעיר על דברי רבינו, הן במה שפירש בהגהות אושר"י והן בדעת התוס', דהנה מבואר בש"ך (שצא, ב וכפי שדייק בדבריו בעל פתחי חושן, גניבה ו' הערה נב), דיורד לשדה חבירו על מנת ליטול את עציו ולא לשקעם, אין לו דין יורד. ומעתה כיון שבנה את הסוכה לז' ימי החג בלבד, אם כן אין כאן כוונת ירידה להשבחת שדה חבירו, דומיא דיורד לשדה חבירו ונטעה, ושוב אין בעל הבית יכול לומר שישלם את היציאות וקונה את הניטע בחצירו, ומעתה אם כן מדוע שלא יהא בזה דין גזילה, כיון דאין כאן כוונה לרדת ולטעת את שדה חבירו [שו"ר שכעי"ז הקשה הפתחי חושן שם מדנפשיה].