פתח תקווה
אם יש חיוב לאחוז כוס ההבדלה בברכת הבשמים
בגליון מ"ח טבת תשפ"א האריך הרב יצחק מאזוז בביאור שיטות הראשונים והאחרונים האם יש חובה להחזיק את הכוס ביד שמאל בשעת ברכת ההדס שמחזיקו בימין או לא, עי"ש.ויש לחדד שעיקר הקושי בזה נוצר על פי חידושו של ראבי"ה [שאחריו נמשכו שאר רבני אשכנז כמהר"ם, מרדכי, אגודה, מהרי"ל ותה"ד כמובא בלקט יושר], וכן ריבב"ן, המכתם והארח"ח – שבשעת ברכת ההדס – יש לאוחזו בימין, ועפ"י זה התחבטו הפוסקים האם יש להחזיק את הכוס בשמאלו או שאין חובה.
אולם בעצם החידוש של הראשונים הנ"ל – כבר כתב הגר"א בספר אמרי נועם (על ברכות מ"ג ע"ב), שאין נראה כן מפשט הגמ', וז"ל: "אוחז השמן בימינו כו' ומברך על השמן. כתב בשו"ע סי רצ"ו ס"ו דבשעה שמברך על הכוס של הבדלה אוחז הכוס בימינו ואת ההדס בשמאלו ואח"כ כשמברך על הבשמים צריך להחליף ליתן ההדס בימין. אבל אין לזה ראיה, דלא נזכר כאן להחליף, אלא הדבר שמזומן לברכה תחלה יאחוז בימינו ואת הדבר השני בשמאלו כמ"ש כאן בגמ' אוחז היין בימינו ואת השמן בשמאלו ולא אמר להחליף אח"כ" ע"כ. וכן נהג הגר"א למעשה כמו שכתוב במעשה רב כת"י שנדפס בקובץ ישורון כ"א (עמ' תתי"ז) עי"ש.
ובאמת שהגר"א כיון מסברתו לדברי כמה ראשונים בסוגיא שם.
הנה הרמב"ם בפ"ז מברכות הי"ד כתב בזה"ל: "ואוחז את היין בימינו ואת הבשמים בשמאלו ומברך ברכת המזון, ואחר כך מברך על היין, ואח"כ מברך על הבשמים" ע"כ. וכן בפ"ט ה"ד כתב: "הביאו לפניו יין ושמן אוחז יין בימינו ושמן בשמאלו ומברך על היין ושותהו וחוזר ומברך על השמן ומריח בו" ע"כ. והעתיקוהו המאורות בברכות מ"ג וספר הבתים (שערי ברכות שער י' הט"ו), וכ"ה בספר מצוות זמניות (ברכות סוף שער ח'), וכן נראה מסתימת כמה ראשונים שהעתיקו בסתמא את דברי הגמ' בברכות מ"ג ע"ב הנ"ל שאוחז את השמן בשמאלו, ולא כתבו שצריך להופכו בשעת הברכה על השמן. ובאמת שהיפ"ל בח"ב סוף סי' רצ"ו כתב שיש להרגיש על הרמב"ם מדוע לא כתב שהופך את הבשמים לימינו בשעת הברכה עליהם עי"ש, הרי שאכן פשטות הרמב"ם שלא הופך את הבשמים לימין. וכן פשטות שא"ר הנ"ל.
ובאמת שר' מנוח בפ"ז שם כתב וז"ל: "ושמעינן מיניה שבמוצ"ש יש לנו ליטול היין בימין אפילו בשעה שמברכין על ההדס, דא"כ דבשעה שמברך על ההדס מחליפו בימין ל"ל למימר והבשמים בשמאלו. הילכך אפילו בשעה שאנו רוצים לברך על ההדס אין לנו להסיר היין מהימין" ע"כ. וכ"כ המאירי בברכות שם וז"ל: "ואם רצה לברך על שניהם כאחד אוחז את היין בימין ואת השמן בשמאל ומברך על היין ואח"כ מברך על השמן, וא"צ להחליף את השמן בצד ימין בשעת ברכת השמן. ומכאן נ"ל בשעת הבדלה שאדם נוטל את היין בימינו כשמברך על הבשמים א"צ להחליף את הכוס ביד שמאל כדי ליטול ההדס בימין" ע"כ. וכ"כ הרשב"ץ שם וז"ל: "ויש ללמוד מכאן להבדלה שאוחז הכוס בימינו וההדס בשמאלו כיון שהוא מוקדם בברכה, וי"א שבשעה שמברך בורא עצי בשמים אוחז ההדס בימינו ואינו נראה כן מכאן" ע"כ.
ומעתה ודאי שכך היא דעת הרמב"ם ושא"ר הנ"ל, דלאחר שמצאנו ראשונים מפורשים שכתבו כן, ובפרט ר' מנוח שנראה שכתב כן בדעת הרמב"ם. אע"פ שללא דבריהם לא היינו עושים מחלוקת בין הרמב"ם לשא"ר, ואפשר היה לומר שהעתיקו את לשון הגמ' בלבד [וכנראה כך הבין הב"י שלא כתב שהרמב"ם חולק על ראבי"ה] – מ"מ לאחר שכבר מצאנו ראשונים שחלקו על סברת ראבי"ה, העיקר הוא גם בדעת הרמב"ם ושא"ר הנ"ל, דס"ל כן וכנ"ל.
והמתבונן יראה שקושיית ר' מנוח – קושיא אלימתא היא, דלפי ראבי"ה וסיעתו הברייתא השמיטה את העיקר, שזה הפיכת השמן לימין בשעת ברכתו, וכתבה את הטפל, שזה אחיזת השמן בשמאל בשעת ברכת היין, שאינו נצרך כלל. אולם לדעת הרמב"ם וסיעתו מובן מדוע הברייתא נקטה שאוחז את השמן בשמאלו, משום שזהו עיקר החידוש שמברך על השמן כשהוא בשמאלו.
ומעתה נראה, שאע"פ שהשו"ע העתיק בסתמא את דברי ראבי"ה וסיעתו – זהו משום שלא ראה חולקים עליהם, אולם כיון שהתברר שיש חולקים עליהם, ופשטות הגמ' כמותם, וכן נקט הגר"א מסברתו וכנ"ל – הרוצה לנהוג כדעה זו לאחוז את הבשמים בשמאלו, שפיר דמי, ובזה מרויח שאוחז את הכוס בימינו כל זמן ההבדלה, ומקיים 'סודרן על הכוס' וכמו שכתבו הנשמת אדם והמשנה ברורה, ולא צריך להסתבך עם העברת הכוס מימין לשמאל ולהיפך.
עמנואל מולקנדוב
♦
תגובת המחבר
תודה רבה. ראיתי דבריו ונהניתי אך אין הפנאי מסכים להגיב על כל מילה, ובאופן כללי בודאי שזהו נגד הש"ע, רק שכמה ראשונים ס"ל כן, ולכן לספרדים לכאורה בודאי שיש לעשות כדעת מרן הש"ע. ועכ"פ אציין שמאד נהניתי מצוף אמרותיו. ישר כח.♦ ♦ ♦