הערה על מאמרו של הרב משה מרדכי אייכנשטיין "הערות בהלכות וענייני בין המצרים" (עמוד כ"ב)
הערה א'
הרב משה מרדכי אייכנשטיין שליט"א הביא סתירה בדברי הש"ע סימן תקס"א, ואיני מבינו כי צריך לקורע כל בגדיו עד לבו וכל בגד קורע כשיעור טפח.לענין הפטרה בתענית במנחה, לכאורה לפי השע"ת סימן תקס"ו בעינן ז' אשכנזים.
דוד אריה שלזינגר
מח"ס "ארץ דשא" על מ"ב
♦
תשובת המחבר
ביורה דעה הלכות קריעה (ס' ש"מ ס"ט) מבוארים ב' חילוקים בין מצוות קריעה על אביו ואמו לקריעה על שאר קרובים שחיי להתאבל עליהם.א'. על אביו ואמו צריך לקרוע את כל הבגדים, משא"כ שאר קרובים שאין חייב לקרוע אלא בגד העליון.
ב'. על אביו ואמו צריך לקרוע עד שיגלה ליבו, משא"כ שאר קרובים דלא בעי אלא טפח.
ובשו"ע (אור"ח תקס"א) כתב בס"ג לעניין קריעה על המקדש ועל הרי יהודה וירושלים שקורע כל כסותו עד שיגלה את ליבו, ומשמע שהקריעה היא כקריעה על אביו ואמו, ומאידך בסעיף ב' כתב שכל קריעה היא טפח, שמשמע שאין דינה רק כקריעה על שאר קרובים שהיא טפח בלבד ולא עד שיגלה את ליבו, זוהי הסתירה שהבאנו. ומה שכתב "בעי עד ליבו ובלבד שיהיה טפח", אם כוונתו ע"ד שהבאנו מהחת"ס, דהיינו "לפחות טפח" הלא זה כתבנו, ואם כוונתו לדבר אחר, לא ירדנו לסוף דעתו.
ומש"כ משע"ת (ס' תקס"ו ג') דדי ברוב מניין לעניין הזכרת ענינו בתפילה וקריאת ויחל לעניין ד' תעניות שהן מד"ק. לעניין הפטרה יתכן שהדין שונה, ואפשר שפיר לקרוא במקום שנוהגים כך דיש ללכת אחר מנהג המקום, או דנימא להפך שא"א כלל לצרף ובעי עשרה כדין הנזכר שם בשו"ע לעניין שאר תעניות, כיון ואין כאן חיוב כלל לאלו שאינן נוהגים וצ"ע.
♦
הערה ב'
מה שכתב הרב משה מרדכי אייכנשטיין במאמרו הערות לימי בין המיצרים על מה שהק' השעה"צ על תה"ד בעניין תעניות מי"ז בתמוז האם צריך קבלה או לא. ורצה לסבור שם בזה סברא, דתעניות אלו אינם אלא להראות שראוי היה לנו שלא לאכול ולשתות כלל כבשלהי ח"ה. ולפי זה הוא מכלל האבלות דת"ב, ומי שלא חשוב לאיתאבולי על ביהמ"ק יהיה אסור לו להתענות (כב"ק נ"ט:).אמנם לקושטא דמילתא נראה לכא' שהוא תלוי כפי המקובל להתענות, וכנראה שבימי תה"ד היו התעניות האלו מקובלות יותר מתעניות עשי"ת, שלא כבימי המ"ב וכימינו, ועדין צריך תלמוד דל"מ הכי.
רפאל היזלר
כולל שע"י ישיבת יד אהרן בני ברק
♦