הערה על מאמרו של הרב מ. ש. עקיבא כהן "תשובות מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל בדיני ימים נוראים" (עמוד ל"ז)

בס"ד
לכבוד הרב עקיבא כהן שליט"א
במה שהביא מתשובות מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל על ענייני ימים נוראים [ירחון האוצר ס"ט שאלות ק, קא] הביא בזה"ל: "שאלה ק: האם בקשות פרטיות במוסף הן הפסק בברכת השופר לתקיעות דמעומד, וכן להזכיר שמות לפני ברכת כהנים במוסף כדי לכוללם בברכה. תשובה: נכון לא לבקש במוסף.
ובשאלה קא. בנ"ל יש לדון בבקשות קודם יהיו לרצון דיתכן שהם ממש חלק מהמוסף כיון שזה בתוך השמו"ע ואינם הפסק. תשובה: מוסף לא נתייסד לבקשות”.
יש לציין שבשבות יצחק (יז, ע' קלו) הביא בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שמותר לבקש בקשות פרטיות אף באלוקי נצור של מוסף. [אמנם בקונטרס הלכות חודש תשרי, להרב מאיר סנדר (ע' 51) מביא הוראה מהגריש"א זצ"ל שלא לבקש בקשות פרטיות במוסף של ר"ה].
כן יש לציין כי בספר תשובות הגר"ח (גרנדש, ב' ע' תרעט) הביא ממרן הגרח"ק זצ"ל תשובה הנראית סותרת: "ש. בהנ"ל האם מבקשים בקשות פרטיות בשמו"ע של ר"ה ויוה"כ, ואם כן האם יש חילוק אם בשחרית או מוסף או מנחה או ערבית. ת. מותר".
עוד ראיתי בקובץ היכלא (א, עמוד צ') דנשאל מרן הגרח"ק זצ"ל, לגבי תפילות שתיקן האר"י באמירת 'איה' בקדושה. וכן לגבי התפילה שתיקן החיד"א כשאומר החזן 'מפני חטאינו'. והשיב מרן זצ"ל בזה"ל: בתפילות ששייכות למוסף מסתבר דמותר כמו הפיוטים.
הרי שאף לדעת מרן זצ"ל יש היתר במוסף לומר את התפילות שנתקנו בדורות מאוחרים.
ביקרא דאורייתא
דוד לוי
♦

תגובת המחבר

א. מה שהקשה איך אומרים את התפילות ב"איה" משום ששייך למוסף, לכאו' תשובתו מוכחת דדוקא מה ששייך למוסף זה חלק מהתחנונים ששייכים למוסף (דודאי שמוסף מלא בתחנונים), ורק רחמי בעלמא בבקשות פרטיות אי"ז מענין המוסף. וזה שהדגיש מרן זיע"א שבקשות ש"מענין המוסף" מותר, ולאפוקי בקשות פרטיות.
ב. בענין השאלה מה שנא כשהגיע שופר בסוף יום ב' של ר"ה בביה"ש של כניסת השבת שאסר המשנ"ב לתקוע מהא דפסק המשנ"ב לתקוע בביה"ש של מוצאי יו"כ שחל בשבת משום שזה מצוה, יפה העיר אחי הגאון ר' אשב"א שליט"א, מג"ש ב"והגית" ובעל ה"קובץ ענינים", דספק דרבנן לקולא, ונמצא שבביה"ש של סוף ר"ה יש ודאי פטור מהתקיעות, דתלינן שעבר זמנו ואי"ז נחשב צורך מצוה. ומשא"כ בביה"ש של מוצאי יו"כ, יש ודאי חיוב בתקיעה והוה צורך מצוה ודפח"ח.
בתודה
מ.ש. עקיבא כהן נ"י
♦