הערה על מאמרו של הרב אליעזר בוטון "פרוזבול שנכתב ע"י ב"ד רגיל" (עמוד ק"ג)
ב"ה, יב אלול תשפ"בלכבוד מערכת הירחון הנפלא "האוצר" הגדול, שלום וישע רב
בירחון האוצר גליון סט (בעמוד קג) נדפסה תשובתו הנפלאה של הרב אליעזר בוטון שליט"א, ובסוף דבריו כתב שמרן בש"ע יו"ד (סי‘ קפד ס"ט) פסק דלא כהרי"ף והרמב"ם, אע"פ שהר"ן כתב בדעתם שיש להקל, וכתב בתפארת צבי (שם סק"ח) דהוא משום דלא מצינו פוסקים אחרים שמפרשים כך את הרי"ף והרמב"ם. ומזה למד לדין פרוזבול. וע"ש.
אולם במחכ"ת הדברים אינם מדוייקים:
א. באמת מרן בסימן קפד ס"ט סתם להקל, וכפי שכתב הר"ן שדעת הרי"ף והרמב"ם להקל. והש"ע רק הוסיף שיש אומרים שאסורה. וקי"ל סתם ויש אומרים הלכה כהסתם. ומעיקרא לק"מ. אלא שאכן להלן בסימן קפט סעיף ד' מרן פסק לאסור, וזה דלא כהרי"ף והרמב"ם, והתקשו אחרונים רבים בסתירת דברי הש"ע.
ב. ובתפארת צבי שם (סק"ח) תמה על הש"ע בסימן קפד, למה פסק להקל כמו שכתב הר"ן בדעת הרי"ף והרמב"ם דס"ל להקל. הואיל ולא מצינו בשום פוסק שמפרש את דברי הרי"ף והרמב"ם כן. וגם מהר"ן אין הכרח להקל בכל ענין. כיעויי"ש.
ואציין שבשו"ת חקרי הלכה (חאו"ח סימן א') הבאתי מקורות רבים שבדבר שאינו מפורש בעמודי ההוראה אין הכרח שמרן יפסוק כדבריהם, ושכן מבואר בדברי החיד"א ועוד פוסקים, ושעל פי זה ניחא פסקי מרן במקומות רבים בשלחן ערוך שלא פסק כעמודי ההוראה. ושם ציינתי שעפ"ז ניחא פסק מרן ביו"ד סימן קפט שפסק דלא כהרי"ף והרמב"ם, משום שאין זה מפורש בדבריהם (ושם צויין ג"כ לתפארת צבי הנ"ל שכתב לבאר שאין הכרח כלל שהרי"ף והרמב"ם מקילים). וע"ש באורך. ודו"ק. (וכמדומני תשובה זו נדפסה בקובץ האוצר לפני כשנתיים או ג' שנים).
ביקרא דאורייתא, יצחק מאזוז