בדין פשיטת המגילה בעת קריאתה
לאחי, הרב סער הדר שליט"אבמה שהראית לי בכתבי מרן האר"י, דמשמע שאין לפשוט את המגילה קודם קריאתה, ולא כמנהג הפשוט היום.
♦
א. פשיטת המגילה לאפוקי קריאתה כס"ת
פרסומי ניסא דפוריא בקריאת המגילה הוי, כמבואר בש"ס בכמה דוכתי (ברכות יד ע"א, מגילה ג ע"ב). ותנן (מגילה יח ע"א): והלועז ששמע אשורית יצא וכו', - והא לא ידע מאי קאמרי? - מידי דהוה אנשים ועמי הארץ. - מתקיף לה רבינא: אטו אנן האחשתרנים בני הרמכים, מי ידעינן? אלא מצות קריאה ופרסומי ניסא - הכא נמי מצות קריאה ופרסומי ניסא. ע"כ. ופרש"י שם (ד"ה ופרסומי ניסא): אף על פי שאין יודעין מה ששומעין, שואלין את השומעין ואומרין מה היא הקרייה הזו, ואיך היה הנס, ומודיעין להן. ע"כ. משמע דקריאת המגילה היא גופא פרסומי ניסא. וע"כ אופן קריאתה אינו כקריאת ס"ת, שגולל את הצד הנפשט מיד, אלא מותירו פתוח.♦
ב. מחלוקת ראשונים בגרסת רב האי
וכתב הרי"ף (מגילה ג.) וז"ל: וכתב רב האי גאון ז"ל מנהג דחזי לנא דמאן דקרי לה למגלה קורא ופושט כאגרת אבל קורא וכורך כספר תורה לא חזי לנא. ע"כ. וכ"כ הרא"ש שם (סי' ז). וכעי"ז כתב הרמב"ם (פ"ב הי"ב), וז"ל: ומנהג כל ישראל שהקורא את המגילה קורא ופושט כאגרת להראות הנס, וכשיגמור חוזר וכורכה כולה ומברך. ע"כ. ובמרדכי (סי' תת) הביא את שתי הסברות, דהיינו סברת רב האי הנז', וסברת גאון אחר, לקוראה כס"ת, ושכן נהגו בכמה מקומות. כל זה בא בלשון הב"י (סי' תרצ).אלא דלכאורה לא נחית הב"י למ"ש הטור משם רב האי, וז"ל הטור (שם): כתב רב האיי ז"ל מנהג דחזי לן מאן דקרי לה למגילה פושט וקורא באיגרת אבל כס"ת לא חזי לן ורב נטרונאי ז"ל כתב הוו יודעין שבב' ישיבות שבבית רבינו שבבבל ובכ"מ ישראל קורין וכורכין כס"ת ונוהגים בספרד ובאשכנז וצרפת כרב האיי. ע"כ. וגרסה אחרת היא בלשונו, דגריס פושט ואחר כן קורא, דלא כשאר גרסאות. וגרסה זו כבר מצאנוה בדברי התוספות שם (מגילה ד ע"א ד"ה פסק) וז"ל: וכשרוצה לקרות פושט את כולה קודם כאגרת אבל לא גולל וקורא כמו ס"ת וכו' ע"כ. גם הדרכי משה (שם אות ה) כתב כן משמיה דהאגור (סי' אלף מח) ומהרי"ל (סי' נו).
♦
ג. גם למ"ד פשיטתה קודם קריאתה הוי לבעל קורא בלבד
ובשו"ת מהרי"ל הנ"ל כתב לבאר את ההפרש בין לשונותיהם, וז"ל: המיימוני כתב וז"ל ומנהג בא"י שהקורא את המגילה קורא ופושט כאגרת וכשגומר חוזר וכורכה כולה ומברך. הג"ה וכן נמצא בשם רבינו מאיר ש"ץ, וכן הנהיג מהר"ם ז"ל, עכ"ל. והנה יש מקומות הפושטים המגילה כאגרת גם קודם הקריאה, ומנלן המנהג, הא מדקאמר קורא ופושט משמע דקורא הקריאה אינו פושט, דאם צריכא להיות פושט גם קודם הקריאה, אז לא היה צריך לומר קורא ופושט כאגרת כיון דבלאו הכי היה פושט, אלא כך היה לו לומר הקורא את המגילה כשיגמור חוזר וכורכה כולה ומברך, ושמעינן שפיר בשעת הקריאה היתה פשוטה מדקאמר חוזר וכורכה. וכ"ת אי אמר הכי הו' אמינא אפי' בשעת קריאה אינו פושט' אלא קוראין וכורך כס"ת כמו שכתב מר בר רב יצחק גאון, ומה שאמר חוזר וכורכה ה"א דהכי פי' כשיגמור הקריאה חוזר וכורכה כולה מסופה לראשה, זהו ליכא למימר דמה לנו להצריך לחזור ולכורכה, יברך כמה שהיא. ע"כ.♦
ד. אחרונים שפסקו כמהרי"ל
גם הב"ח (שם אות ח) שם ליבו לשינוי בלשון הטור, וז"ל: לשון זה משמע דפושטה קודם הקריאה וכן המנהג, אבל בכל שאר המחברים שהעתיקו דברי רב האי כתוב קורא ופושט כאגרת משמע דקודם הקריאה אינו פושט אלא בשעת קריאה כל מה שקרא מניחה פשוטה עד אחר גמר הקריאה וכבר האריך בזה בתשובת מהרי"ל בסימן נ"ו ומסקנא לפשטה קודם הקריאה ומכל מקום כתבו על שמו דוקא הקורא בצבור להוציא אבל היחידים שיש להם מגילות אינן צריכין לפשוט וכו'. ע"כ. וכ"כ הלבוש, שכנה"ג בהגהות הטור (אות ה), מג"א (ס"ק יח) פר"ח, א"ר (ס"ק יב), פמ"ג במשב"ז (אות י), חיי אדם (כלל קנה סע' כג), עטרת זקנים (אות ד), ומשנ"ב (ס"ק נו), וכתב מהר"ח פלאג'י בספר רוח חיים (שם סק"ד), ובמועד לכל חי (סי' לא אות פט) דמהיות טוב יעשה כנ"ל. וכ"כ בחזו"ע (פורים עמ' עה).♦
ה. בשו"ע הכריע קורא ופושט
אלא מאן דחזי שפיר ללשון מרן בשו"ע (סע' יז), יראה דהעתיק את לשון הרמב"ם ולא את לשון הטור. וביאר הט"ז (סק"י) בדעתו, דאין לפשוט כי אם מה שקורא, ודלא כטור. וכ"כ כה"ח סופר (אות קב) משמו.♦
ו. דעת רבנו האר"י קורא ופושט
וחזי לן מר דברי רבנו האר"י (שעה"כ קט ע"ב) וז"ל: וז"ס קריאת המגילה והתפשטותה בעת קריאתה לטעם פרסום הנס הוא ענין הארת עטרת מלכות דאבא המתגלית ויוצאת לחוץ ולכן נקרא מגלה לשון גילוי וצריך לגלותה ולפרסמה. וכו' ע"ש. נמצא דיש טעם ע"פ הסוד לפשוט אותה בעת קריאתה דווקא, ולא קודם לכן. שו"ר שכן דייק בדבריו הרב עזריאל מנצור שליט"א, ראש ישיבת שובי נפשי (כתב עת זכור לאברהם תשס"ג, עמ' קסט - קע), וכתב שכן מדוייק אף ממחברת הקודש (דף ג"ן עג), ומסידור חמדת ישראל (קפה ע"ב), וכן מספר טור ברקת לרבי חיים הכהן תלמיד הרח"ו. וליודעי ח"ן יובן, דהיא רומזת לסוד התפשטות ההארה בעת הקריאה דווקא, וקיומה כל היום בסוד וזכרם לא יסוף מזרעם ודי בזה.♦
ז. דעת הראשונים קורא ופושט בדוקא
ועתה, מאחר דגלי לן דדברי הראשונים לקרוא ואז לפשוט בדווקא הם, מי יהין לחלוק על ג' עמודי הוראה ופסק שו"ע. ובפרט דבנוסחת רב האי נחלקו, ושמא נוסחה משובשת הזדמנה להם, דהרי רוב הראשונים גרסו לה קורא ופושט, כ"כ רבנו חננאל (מגילה ה ע"א) ומאירי (שם יח ע"ב ד"ה על הנייר), ומחזור ויטרי (עמ' ריג), וראבי"ה (מגילה סי' תקסא), ואור זרוע (ס"ס שע), ובחידושי הריטב"א (מגילה יט:), הגהות מיימוניות (הל' מגילה פ"ב אות צ) ורי"ץ גיאת (עמ' שמה ד"ה ואמר רב) בשם רב צמח ורב פלטוי גאון, ובס' המנהיג (מב ע"א) משם רב נתן גאון, משם רב והכלבו (סי' מה ד"ה וה"ר אשר), ואורחות חיים (הל' פורים אות יט), ובספר אהל מועד (שער מו"ק דרך ב נ"ב).♦
ח. אחרונים דסבירא להם דקורא ופושט בדוקא
וכבר כתבו מן האחרונים דאין לשנות מן המנהג שנהגו שלא לפושטה כולה קודם הקריאה, כ"כ בשו"ת בית דוד (או"ח סי' תפה), אלא פושט וקורא. וכ"כ בשלחן גבוה (סי' תרצ ס"ק לח), ובספר חכמה ומוסר (אות רמד), וביפה ללב, ובנהר מצרים (נב ע"א). וע' במאסף לכל המחנות, חזו"ע שם.♦
ט. העולה מכל האמור
נמצא, דאף לבעל הקורא אין לפשוט את כל המגילה קודם הקריאה, אלא לפושטה עם קריאתה, כדעת הגאונים, וכדעת רוב הראשונים מהם ג' עמודי ההוראה, וכפסק שו"ע, והוראת רבנו האר"י.והנלענ"ד כתבתי
שיר שלום יוחנן ס"ט
♦ ♦ ♦