הספד בקצרה על הגאון האמיתי צדיק מפורסם בחסידותו וגמ"ח הגאון מרן רא"ח מייזיל זצוקלל"ה[3]
פתחתי הגמ' אבעי הספדא יקרא דחיי או דשכבי, מביא שם בסנהדרין מ"ז [ע"א] כמה מקורים ודחיי', עד שמסיק ת"ש ר' נתן אומר סימן יפה לאדם כו' שמע [מינה] יקרא דשכבי ע"כ, הקשיתי מדוע לא פשטו מהא דר"מ שהובא במ' כתובות ע"ב [ע"א] ונדרים פ"ג [ע"ב] והחי יתן גו' מאן דספד יספדוני' כו', מוכח מזה דיקרא דשכבי דומיא דאידך יקברוני' כו', וא"ל דאבעי דשכבי בודאי אלא אי גם יקרא דחיי נמי הוא, כתוס' קדושין כ"ג גבי כהני שלוחי דידן כו', דא"כ אין פשיטות מר"נ דגשמים מזלפין על מטתו כו', אולי גם יקרא דחיי נמי אלא בהכרח צריכין לומר דע"כ לא איבעי להו אלא בסתם בנ"א לא בפחותים כי לגרועים בודאי טוב לשכבא דיספדוני', ר"ל בשכר הספדו יזכה לשוב לכה"פ שילך כישראל מעוה"ז, וזהו שדרש והחי יתן גו', מאן אפילו מי שהוא, אבל בבינוני ובפרט צדיק גמור, לכאורה ל"ל יקר האם לכבוד הוא דורש, ואי מטעם עדות עליו, הלא קמי שמיא גליא, לכן האבעיא ופשטו שיקרא דשכבי' משום אין צדיק בארץ, וכל ימי חייו אין אדם בטוח, כמו שדרשו גבי יצחק אבינו, כן אל תאמין בעצמך כו', לכן הכל הולך אחר החיתום, כמו שפירש הרמב"ן פ' לך אם עושין רמז למטה מקובל למעלה, אולם בצדיק גמור כהנספד הנ"ל אין צריך לדברינו, הכל יודעים את שמעו וחסדיו המרובים, כי קמץ הכל ונתן ופזר לאביונים לכלל ישראל ופדיון שבוים.המלצתי עליו הגמ'[4] נשי דשכנציב אמרו וי לאזלא וי לחבילה, לכאורה אין שום שייכות לומר וי ותמיד וי שלו הי', כי וי לחבילה אשר סבל על כתפי' חבילה ומשא מעירו הגדולה וכל כלל ישראל, ובזה יומלץ, וי לאזלא מתי - וי לחבילה אבל לא מחסוריו, כי חי רק בשביל זולתו.
בארתי מאמרם ז"ל כשם שבגדי כהונה מכפרין כך מיתת הצדיקים כו', פלא לכאורה, הלא ב"כ עוסקים בעבודה, לא כן במות הצדיק נפסק עבודתו. אמנם הסבר, כמו גבי ב"כ הי' צריכים גם לויים גם אנשי משמר ומעמד, כן גבי מיתת הצדיקים, שאיתא במדרש הובא תוס' סוף מנחות מיכאל המלאך עומד ומקריב נשמותן של צדיקים על מזבח של מעלה, לפי"ז אם אנשי מעמד משברים לבם לאביהם שבשמים על הקרבן הגדול הזה ומספידים אז מכפר ומועיל לתשובה.
בארנו המדרש, ת"ח שמת אין לו תמורתו אנו שאבדנו את רבי סימון מי יביא לנו חליפתו, פליאה להבין כפול תמורתו חליפתו?
אולם ביאור הדבר, לכאורה קשה הלא איתא בגמ' וזרח השמש ובא גו' עד שלא שקעה שמשו של עלי כה"ג זרחה שמשו של שמואל כו', ולכאורה יש תמורה?אולם כד נעיין היטב למה הדבר דומה, לאסון נורא ר"נ שריפת עיר או מדינה ר"נ, אשר הסיבה האיומה הזיקה מאוד, בכ"ז השמש זורחת על הארץ למען שלא יכלה העולם הכללי, אבל הצער להנהרגים ולאומללים מאוד, כי מה יומתק להם אור השמש כמו קינה ר"י הלוי, כן בהצדיקים מקיים כי לא תשכח דאל"כ ח"ו העולם יחרד כד'[5] כי מצוקי ארץ וישת עליהם גו', לכן להקים העולם בודאי תמיד ההכרח לא יושבת, אבל האסון מכל ת"ח שאיננו אין לנו תמורתו, וזהו בכל ת"ח כמו תמורה שאין חילוק בין גדולה וקטנה, אבל אנו שאבדנו את ר' סימון שידענו מה שעשה ופעל מי יביא חליפתו, ר"ל כבתוס' דתמיד חליפין שוה בשוה, ומי לנו גדול בג' עמודים הן בתורה ועבודה וגמ"ח, מי יביא לנו חליפתו.
המלצתי עלי' הגמ' כשנפטר א"א ע"ה עמדו עליו גדולי הדור בשורה ואמרו אוי לעולם שאבד מנהיגו ואוי לספינה שאבדה קברניטה, לכאורה כפול, אולם כשספינה גדולה טובעת בים, היזק לכל העולם, כי מוליכה סחורות נחוצים ממקום זה למקום אחר, גם אבידה לספינה גופה לעוזרי' וחילה, כן הצדיק בפעולותיו הגדולות וי למנהיג שאין לעולם, כידוע הגאון הצדיק דלודז' עסק בעד עמנו ישראל, כן אוי לספינה עיר גדולה, ע"י דרכיו היו לומדים ממנו מדותיו התרומיות.
אמרנו עליו הקינה של דהע"ה על אבנר, הלא תדעו כי שר וגדול נפל גו', כי נתקיים בהגאון וראו כל עמי הארץ גו', מפני צלם הק' עליו והי' שר[6] ג"כ וגדול בתורה ומצוות אין לתאר, ועליו נאה להמליץ, ואלישע מצעק אבי אבי גו', כי אלי' הזה עלה בסערה השמים בעת סערה גדולה ר"נ בים התלאות של עמנו, והוא הי' המגין על הדור לכלכל את הצדיקים, וכאשר אלישע ראה את רבו עולה, מצעק עליו אבי אבי רכב גו', ר"ל כי כל עירו וכל ישראל הי' חבילתו על כתפיו, והי' הרכב בעצמו ליתן המשא על גופו הרך, כי לא נח ולא שקט עד שהציל כמה נפשות מישראל, ופרשיו כי האיר להם הדרך איך להלוך בהרכב שלו, וזהו רכב ישראל דאגתם הגופני ופרשיו על הנהגת הרוחני.
ואמרנו עוד עליו, הצדיק אבד גו' ואנשי חסד גו' באין מבין כי מפני הרעה נאסף גו', הקשיתי הלא יש פרושים ב' שלא יראה גם שלא יבוא, הלא גוע בשיבה קרוב לתשעים ושלש, מדוע? לא מפני ששלמו שנותי' כמו שאמר אדון הנביאים, בן מאה ועשרים גו' היום, ודרשו[7] מלאו ימי ושנותי קכ', אלא י"ל דבצדיק שחי עבור עצמו בודאי נופל הפלוגתא דר"ע ורבנן ביבמות מ"ט[8], אבל מי שחי רק בעד זולתו, אין שייך שיכלה שנותיו, ורק מרע"ה בענותו אמר, כי מלאו שנותיו, הקב"ה אמר טעם אחר רב לך ומנו יהושע[9], אבל לולא זמן של יהושע, הי' חי יותר. לכן מדוקדק הנביא, הצדיק אבד, משמעות קודם זמן כמו אבידה שחשב בעל האבידה שיהי' ת"י [תחת ידו] ולא יאבד, לכן בודאי מפני ב' טעמים, מפני הרעה נאסף הצדיק או ואנשי חסד נאספים, ר"ל לא חיים בעדם[10] כי אם לעשות חסד עם בני אדם, מדוע נאספים כמוהם, הלא מפני הרעה גו'.
והנה על הנספד הגאון דלודז' יש לקונן כי אבד קודם זמן מפני מה, ואנשי חסד נאספים ר"ל הוא הי' עושה ומעַשה הצדקה והרבה אנשי חסד, ומי ידמה לו שישמעו לקול כמו ששמעו לקולו ועי"ז הרבה אנשי חסד, ובמותו אנשי חסד נאספים, לכן באין מבין כי גו', אכן נחזק עצמנו שיקויים בלע המות לנצח ומחה גו' מעל כל פנים, כי עליו בוכים כל פנים, וחרפת עמו יסיר, ר"ל יצה"ר הוא חרפת עמו כאשר נשוב בתשובה שלימה נזכה לתחיית המתים וגאולה שלימה בבאו"א.
♦ ♦ ♦