בני ברק
תשובות ממרן הגרח"ק בענייני חנוכה ושאילת טל ומטר[2]
בענייני שאילת טל ומטר
א. בהא דאחר ל' יום אם הוא מסופק בהזכרת טל ומטר אי"צ לחזור, מה הדין אם חלק מה-ל' יום אמר ותן ברכה ורק בשומע תפילה אמר טל ומטר, האם ימים אלו לא מצטרפין כי התרגל בהם לותן ברכה, וגרע משבתות שלא הזכיר בהם דבר הפוך.תשובה: עי' שונ"ה סי' קי"ד דין ט"ז.
ב. נזכר בתקע בשופר ששכח טל ומטר, ובמקום להמתין לשמע קולנו טעה וחזר לברך עלינו וסיים את השמו"ע, האם י"ל דלא יצא כי חזרתו לברך עלינו היא לבטלה, ואין נחשב שתיקן את הותן טל וכיון שלא אמר אח"כ ותן טל גם בשומע תפילה לא יצא.
תשובה: מסתבר שיצא.
ג. כשמרגיש שהתרגל לומר ותן טל ממילא ובשיגרות לשון לפני ל' יום, ובתפילה אחרת אין יודע אם אמר ותן טל, ולא שמסתפק אלא חלם בברך עלינו ולא זוכר כלל, האם אמרינן שאצלו ההתרגלות מהר ולא יחזור.
תשובה: יחזור בנדבה.
♦
בענייני חנוכה
דיני היום
א. במגילה דף ד. אמרו דבפורים יש תקנת הלכות חג בחג. האם זה גם בחנוכה או רק בפורים שזה דברי קבלה.תשובה: חנוכה ופורים שוין.
ב. האם בחנוכה קורעים על מקום המקדש.
תשובה: כמדומה שכן.
ג. האם חיישינן לשיטות שהובאו במשנ"ב שאף אנשים לא יעשו מלאכה כשהנרות דולקים.
תשובה: לא שמענו.
ד. מה גדר איסור עשיית מלאכה לנשים כשהנרות דולקות, כחוה"מ ור"ח או יותר חמור.
תשובה: כחוה"מ.
ה. בביה"ל תכב, ב. כתב דאשה פטורה מכל הלל חוץ מליל פסח, שאף הן היו באותו הנס. וצ"ב אמאי פטורה מהלל דחנוכה, דהרי גם בזה נכללו הנשים [וכדחייבת בהדלקה].
תשובה: אולי מפני שאין חייבות בהדלקת הנרות בביהמ"ק. שוב כתב תשובה: לא נלחמו.
ו. שכח על הניסים בשבת האם יאמרנו בסוף בלשון בקשה, דזו בקשה שאין טבועה בקביעות.
תשובה: יכול לומר.
ז. האם אף לשו"ע שכתב דריבוי הסעודות שבחנוכה הן רשות מ"מ מקצת מצוה איכא, דמצינו בשבת דף כה: דרחיצת פניו בער"ש היא רשות, וכן לשונו ריבוי סעודות שמרבים ולא כתב שאין טעם להרבות.
תשובה: נכון (א.ה. והוסיפו דאף בביצה דף לו: חילקו בין רשות לשבות).
ח. כתב הרמ"א דכשאומר שירות ותשבחות בסעודות "שמרבים" זה סעודת מצוה, משמע רק כשהסעודה מיוחדת לכבוד החנוכה, אך לא מהני להחשיב את ארוחת בוקר הרגילה שלו לסעודת מצוה ע"י שירות ותשבחות כי בלא"ה היה אוכל, האם נכון.
תשובה: נכון.
ט. בנ"ל, מה הדין כשמוסיף בה פרט לכבוד חנוכה, אם יהני שירות ותשבחות להחשיבה למצוה.
תשובה: אולי.
י. בהא דרק נשים פורשות ממלאכה בזמן שהנרות דולקים כי בהן נעשה הנס, צ"ע וכי במתתיהו ובניו שהם אנשים לא נעשה הנס.
תשובה: עיקר הנס היה באשה.
יא. בנ"ל הרי כל נצחון המלחמות היה באנשים בחשמונאים.
תשובה: ע"י אשה נצחו (א.ה. אולי כוונתו למה שאמר לי הגרא"י צוקער שליט"א דנלחמו רק מפני שנלקחה אחותם להגמון).
יב. אמר בר"ח טבת חצי הלל האם ברכתו לבטלה או שקיים לכה"פ תקנת הלל דר"ח.
תשובה: לכאו' הוא לבטלה.
יד. שכח בר"ח טבת שהיום ר"ח ואמר הלל רק לשם חנוכה, האם למ"ד מצוות צריכות כונה לא יצי"ח של ר"ח.
תשובה: יצא.
טו. המדליק בצאה"כ ותמיד מתפלל מעריב מאוחר - האם יכול להדליק קודם מעריב כיון שאין בדעתו כעת להתפלל, או שכיון שפונה מעסקיו לצורך מצוה כבר מוטל עליו מיד לקיים המצוה התדירה.
תשובה: יכול.
♦
אכילה קודם ההדלקה
טז. במשנ"ב רלה, יח. התיר לכתחילה לאכול קודם ק"ש דאורייתא דערבית ע"י שומר וכן התיר טעימה לכתחילה. וקשה, דבתרצב, יד ו-טז. לגבי מגילה שופר ולולב לא התיר אלא בדחק גדול וחולי, ושם מיירי אף במגילה דלילה דרבנן (בסקי"ד).תשובה: הפוסקים כתבו דק"ש שהוא כל יום לא ישכח כ"כ וקל יותר.
יז. בנ"ל צ"ב דגם בדיקת חמץ אינה כל יום ובסימן תל"א סק"ו התיר לכתחילה טעימה ושומר.
תשובה: יתכן משום דבדיקה מדרבנן ואינו מדברי קבלה (א.ה. ואף מגילה דלילה ולולב כל ז' לא חילקו בזה מעיקרו שהוא לא רק דרבנן).
יח. בנ"ל מה הדין בנר חנוכה אם מותר טעימה לכתחילה.
תשובה: יתכן שאפשר להקל (א.ה. זהו להמבואר בתשובה הקודמת).
יט. כשהפסיד זמנו דדינו להדליק כל הלילה, האם כעת כשהתחיל לאכול באיסור אינו פוסק, כי כעת כבר יש לו שהות, או שחייב לפסוק כעיקר דינו בזמן ההדלקה, שהיה חייב לפסוק כי אז לא היה שהות.
תשובה: יתכן שראוי להפסיק.
♦
הידור מצוה
כ. מי שיש לו חנוכיית כסף ומדליק בשמן שבתוך זכוכיות שעל גבי קניה - האם הידר ביופי המצוה או שלא עשה כלום כיון שאין השמן והאש בתוך החנוכיה.תשובה: הידר (א.ה. וראיה מביכורים שייפו הסלסלה).
♦
דין הברכות
כא. המוציא את אשתו האם מוציא אותה י"ח גם בברכת אקב"ו להדליק.תשובה: כן.
כב. מרן (שליט"א) [זיע"א] הורה דיש להוציא את אשתו י"ח ברכת להדליק, וצ"ב דהבעל שליח ובכל שליחות שליח מברך ולא משלח, ואף אין השליח מוציא את המשלח בברכה.
תשובה: כאן יש להוציא שלא תתחייב בברכת הראיה.
כג. בנ"ל צ"ע דהרואה לא מברך להדליק.
תשובה: הבעל אינו שליח כי חייב מצד עצמו (א.ה. יעויין בכל זה ביד אפרים בגליון המג"א תלב, ו).
כד. במשנ"ב תרעה, ט. וכן איש מברך לאשה ויוצי"ח אם עומדת שם ושומעת הברכה לא בענין אחר, וצ"ב דבכל מקום אין הברכה מעכבת את המצוה.
תשובה: היא צריכה לצאת הברכה שאל"כ תצטרך לברך ברכת הרואה (א.ה. כלומר דכוונת המשנ"ב דבענין אחר לא עבדה שפיר משום חשש בדין הברכות, אך ודאי יצאה ידי חובת ההדלקה).
כה. התחיל לומר הנרות הללו אחר נר ראשון, ואח"כ הבחין שהנר לא היה דלוק באופן הראוי לדלוק חצי שעה ולא יצי"ח, האם אמירת הנרות הללו הויא הפסק ויברך שוב.
תשובה: לא. אח"כ כתב תשובה: לא הוי הפסק שהוא מענינא.
כו. מבואר דהשמן הוא חלק מדין ההדלקה (דבתרע"ג פסלו מיכתת כתית שיעוריה בשמן, אף שהנר דולק כשיעור). ויל"ע כשבירך ונשפך השמן ומילא שמן חדש, אם יברך שוב כעין דין מי שמחליף שופר בין הברכה לתחילת התקיעות.
תשובה: יתכן שלא.
כז. האם ברכת המצוות חייבת להיות בזמן המצוה או שסגי לברך ממש קודם הזמן, דכשיסיים הברכה יגיע הזמן.
תשובה: צריך בזמן.
♦
דיני הנר
כח. האם יש שיעור לשלהבת בנר חנוכה או שכל ניצוץ שניכר קצת נחשב.תשובה: כשר (א.ה. והבית הלוי הקשה בכבתה אמאי אין זקוק לה משום חשד ותירץ דמיירי שנשאר ניצוץ, והבין שניצוץ אינו כשר לנ"ח ומהני רק למניעת חשד).
כט. כשאמרו מוכר כסותו לנ"ח האם זה רק בגד לכבוד וכדו' או אף בגד המחממו שלא יצטנן בקור.
תשובה: אם אינו פקו"נ.
ל. למה לא נהגו שהאשה תשתתף בהכנת הנ"ח כדרך שהבעל מכין נר שבת להיות שותף במצוה.
תשובה: אם יכולה תעשה.
לא. האם ראוי להדר שאור החשמל יהיה סגור בחדר של הנרות דבזה יראום יותר בני רה"ר ולא יהיו שרגא בטיהרא.
תשובה: לא ראינו מקפידים.
♦
דין השמן
לב. שמן שהיה תחת מיטת אדם ישן האם הוא כאינו ראוי לאכילה, דכתב האור החיים להדר שלא להדליק בו.תשובה: אין ראוי.
לג. בנ"ל האם זה רק חומרא ע"פ האור החיים משום שאינו ראוי למאכל, או שגרע טפי דרוח רעה זה מאוס כשמן שנפל בו עכבר שפסל המשנ"ב תרעג, ג.
תשובה: מאיס (א.ה. ע' בן איש חי וישב י"ב וכף החיים תרעג, יא).
לד. במשנ"ב תרעג, ב. פסל שמן איסור הנאה ובשע"ת ביאר דמיכתת כתית שיעוריה, וצ"ב דאי"צ כלל שמן אלא רק שידלק חצי שעה במה שרק יהיה וכיון שדולק חצי שעה איכא שיעור.
תשובה: צריך שמן כשיעור (א.ה. היינו דבמה שרק ירצה להדליק תיקנו שיהיה בדבר שיש בו שיעור לדלוק חצי שעה וצ"ע).
לה. שמן העשוי מגפת וראוי למאכל האם נחשב שאי"ז דומיא דמנורה לאור החיים שהחמיר בזה.
תשובה: כשר אבל אין בו ההידור של שמן זית.
לו. בנ"ל נתברר שהיום בכל שמן יש מעט העשוי מגפת האם יש ענין להדר במזוקק כיון שאינו דומה לגמרי למנורה.
תשובה: בשעה"ד אין מעכב.
לז. בנ"ל הבנתי ממרן (שליט"א) [זיע"א] דכבר אין ענין בנ"ח להדליק דוקא בראוי למאכל כיון שזה לא דומה ממש למנורה, האם הבנתי נכון, או שצריך ע"פ האור החיים להדליק במה שיותר מתקרב להיות כמנורה [שיש בו הכי קצת גפת] ורק על המותר דנים שבשעה"ד אין להקפיד.
תשובה: תפוס לשון אחרון.
לח. הרגיל בנר הוויין ליה בנין ת"ח, האם זה גם בחומרת שמן, וראוי למאכל וכו', או רק בעצם ההדלקה, ואולי צריך לזה שירגיל בנר צלול [אפי' שעוה].
תשובה: בהדלקה (א.ה. ע' ב"ח ריש סימן רס"ג והובא שם במשנ"ב).
לט. האם מ"מ הידור דשמן הראוי לאכילה מוסיף לענין הרגיל בנר הוויין ליה בנין ת"ח.
תשובה: אולי. אח"כ כתב תשובה: כן.
מ. האם יש הידור בנר שבת לא להדליק בשמן זית למאור מפני שיצרוהו באופן רע מפסולת והקריבהו נא לפחתך וכו'.
תשובה: יש הידור להדליק בשמן זית (א.ה. ותו לא).
♦
זמן ההדלקה
מא. דנתי לפניו בשיטות בענין זמן ההדלקה.תשובה: כ' מינוט אחרי השקיעה עדיף מכולם.
מב. הנוהגים להדליק כהחזו"א כ' דקות אחר השקיעה, ממתי אסור לאכול לפנ"ז - האם מחצי שעה קודם זמנם או קודם השקיעה [כיון שזה בנוי גם לשיטות שהזמן בשקיעה וזה תוך חצי שעה לשקיעה].
תשובה: יש ליזהר חצי שעה קודם שקיעה.
מג. האם צריכות הנשים להימנע ממלאכה עד חצי שעה אחר צאה"כ אף שהדליקו בשקיעה, או שרק אחר חצי שעה מהזמן שנוהגין הן להדליק.
תשובה: עד חצי שעה אחר צאה"כ.
מד. מי שלא הדליק כל הלילה ונזכר רבע שעה לפני עלוה"ש - האם ידליק כעת שיעור הראוי לדלוק חצי שעה או שהפסיד את המצוה.
תשובה: ידליק בלי ברכה.
מה. כשנאנס מלהדליק בזמן - האם יעדיף להדליק בפלג המנחה או בלילה מאוחר עם בני ביתו.
תשובה: כרצונו.
מו. נאנס מלהדליק בזמן, דדינו להדליק כל הלילה עם בני ביתו, האם מותר אז להמתין עד שאשתו תחזור אף שבניו נמצאים.
תשובה: יכול.
♦
משך זמן המצוה
מז. שמעתי שהחזו"א זיע"א כיבה את נרות החנוכה שלו לאחר חצי שעה בשעון, אף ששעה זמנית בליל כסלו וטבת ארוכה טפי. ומנלן שלא הצריכו חצי שעה זמנית.תשובה: עבר גם (א.ה. חצי) שעה זמנית.
מח. בחצי שעה זמנית דנר חנוכה אחר צאה"כ האם נחשב לפי קוצר היום או לפי אורך הלילה, כיון דזמנה בצאה"כ.
תשובה: לכאו' לפי הלילה.
מט. לכאו' לתירוץ הגמ' דאי לא אדליק מדליק, שיעור ההדלקה לא קצוב ויש מצוה אף טפי מחצי שעה, והמשנ"ב חשש לתירוץ זה במי שיש לו שמן פחות מחצי שעה שידליק בלא ברכה. וא"כ אמאי כיבה החזו"א זיע"א את נרותיו אחר חצי שעה ולא הוסיף על המצוה לפי אותו תירוץ שיש מצוה גם אחר חצי שעה.
תשובה: אחר חצי שעה לכו"ע לאו זמן הדלקה.
נ. כתב המשנ"ב תרעג, כה. דהדליקה במקום רוח ונכבית מדליק בלא ברכה כמי שלא נתן שמן כשיעור אך כשרואה שהאור אין נאחז בהפתילה ובודאי יכבה במהרה אינו יוצא וצריך מדינא לחזור ולהדליקה כשנכבית עכת"ד, ומשמע שבציור ב' חוזר ומדליק בברכה. וצ"ב, דבלא נתן שמן כשיעור אין מברך שוב, כי לתירוץ הגמ' דאי לא אדליק מדליק אי"צ שיעור, וא"כ אף כשאין האור נאחז ובודאי יכבה במהרה מ"מ לרגע זה דלק ויצי"ח לאותו תירוץ הגמ' ולמה יברך. דאף המשנ"ב לא כתב שגם ברגע זה אין דין דלוק ורק כתב שוודאי יכבה.
תשובה: אם עומד ליכבות מיד אינו כלום.
נא. בהא דאין מצוה שידלק יותר מהשיעור, האם מ"מ יש בזה ענין דמ"מ מתפרסם הנס, ולא גרע ממה שהצריכו הפטרת חנוכה לפרסומי ניסא אף שודאי אי"ז מתקנת החנוכה.
תשובה: אם א"צ אין בזה מצוה.
♦
פסול בשעת הדלקה כשבדעתו לתקן
נב. אם בשעת ההדלקה יש כיסוי בין הנרות לרה"ר ואח"כ מסירו - האם יש בזה ריעותא שלא קיים את עיקר התקנה משום שהדלקה עושה מצוה ואז אין פרסו"נ לרה"ר.תשובה: אם דעתו להסיר מהני (א.ה. ע' טעמא דקרא).
נג. בנ"ל צ"ב דהרי בדיעבד יוצי"ח בתוך הבית והחצי שעה מתחילה מיד בהדלקה, קודם הסרת הכיסוי, ונמצא שחלק מהזמן אין פרסו"נ ברה"ר [והבנתי ממרן (שליט"א) [זיע"א] דיצא אף ידי עיקר התקנה].
תשובה: מנ"ל שיוצאין בדיעבד בתוך הבית אם אפשר מבחוץ (א.ה. אך כשא"א בחוץ זה נכלל בתקנת שעת הסכנה שיש להדליק בפנים, וכעין מה שכתב הריטב"א במקום שיש רוח).
נד. פתילות המצופות שעווה, דברגע ההדלקה היניקה מהשעוה ולא מהשמן, האם יש ריעותא להדליק בהם כיון שהדלקה עושה מצוה.
תשובה: כשר.
נה. בנ"ל האם חסר בזה בהידור.
תשובה: לא חסר.
♦
מקום ההדלקה
נו. בנ"ל, הבנתי לצדד דלא יוצי"ח בפנים כשאפשר להדליק בחוץ. מה הדין במי שאין לו חלון ויוכל להדליק בפתח הדירה לחדר מדרגות והדליק בפנים - האם גם בזה מצדדים דלא יצי"ח אף בדיעבד או שחדר מדרגות אינו רה"ר לענין שנפסול את ההדלקה שבפנים.תשובה: זה פתח הבית.
נז. במשנ"ב תרעא, לח. כתב וז"ל: ומ"מ אם יש חלון הסמוך לרה"ר נכון יותר שיניחנו שם וכו', אם לא במקום דשכיחא הזיקא עי"ז. ומבואר דאף היכא דלא שכיחא הזיקא רק נכון להניח כלפי רה"ר ובדיעבד יוצי"ח, ומבואר דאף היום שאין סכנה ואפשר להדליק בחוץ יוצי"ח בפנים, איך זה מתפרש.
תשובה: מיירי שא"א להדליק בדלת. שוב כתב תשובה: אבל לא כשיש פתח הבית (א.ה. והבין דחלון אינו עיקר התקנה ולכך אינו לעיכובא, ויעויין בזה בתשובות לענין דין חשד).
נח. מרן (שליט"א) [זיע"א] צידד דכשאפשר להדליק בחוץ והדליק בפנים לא יצא, מה הדין בנתאחר אחר שיעור חצי שעה ובזמנינו יש עדיין אנשים בחוץ והוא הדליק בפנים. האם זה נחשב שאפשר בחוץ כיון שיש שם אנשים ולא יצא בפנים, או שדנים לפי זמן חז"ל, דאחר השיעור לא היו אנשים בחוץ ותיקנו לתמיד דאז יוצאים בפנים.
תשובה: בדיעבד מקילין.
נט. שמעתי בשם מרן (שליט"א) [זיע"א] דמי שאין לו חלון לרה"ר אי"צ להדליק בפתח הדירה לחדר מדרגות, כיון שאין המדרגות רה"ר, וידליק בפנים. וצ"ב למה אין חייב להדליק בפתח הדירה כדי שמי שיבוא לשם יראה את הנרות.
תשובה: יש לו להדליק בפתח הדירה (א.ה. והשמועה אינה אמת).
ס. יש לו חלון והדליק בפתח דירתו לחדר מדרגות האם יצא.
תשובה: אולי יצא.
סא. בנ"ל הבנתי דהדבר ספק, וצ"ע א"כ איך בספק חלון גבוה כ' אמה או רחוק כ' אמה וכדו' ההוראה להדליק בפתח דירתו לחדר מדרגות, והרי יש צד שיש חלון ואז יתכן שלא יוצא בפתח דירתו.
תשובה: אינו ספק ובדלת יוצא (א.ה. ולכאו' מש"כ בתשובה הקודמת לשון אולי הוא משום שלא ניח"ל במיעוט פרסו"נ).
סב. מי שיש לו חדר גמור עם חלון הפונה לרה"ר ורוצה להדליק בפתח אותו החדר ויראו בני רה"ר דרך חלון החדר - האם זה טוב או שחייב בחלון כיון שהפתח לא סמוך לרה"ר.
תשובה: איפה שיש יותר פרסומי ניסא (א.ה. וכן אמר בכל גוונא שיש פתח הבית ויש חלון במקום אחר, דיעדיף היכן שיש יותר פרסו"נ. ובשאלה שנשאלה ממילא יש יותר פרסו"נ בחלון, אך מדינא אין חייב להדליק שם מחמת שהפתח רחוק מרה"ר, כיון שגם הפתח נראה ברה"ר).
סג. בגמ' אמרו בשעת הסכנה מניחו על שולחנו ודיו. וצ"ב למה לא יניחנו על אחד הפתחים בביתו כדי שיהיה מסובב במצוות.
תשובה: אם לא פתח הבית אין בפתח כלום.
סד. בנ"ח שהניחה נמוך מג"ט, דלכתחילה אינו כדין (משנ"ב תרעא, כו), האם הכוונה על החנוכיה או על האש.
תשובה: האש.
סה. במניח נמוך מג"ט כתב המשנ"ב תרעא, כו. דטעם חסרונו משום דאין נראה שבעה"ב הניחו שם ובדיעבד יצא. האם גם במניח רחוק יותר מטפח לפתח דכתב המשנ"ב סקל"א את אותה הלשון דאין נראה שבעה"ב הניחו שם, יצי"ח בדיעבד.
תשובה: דינו כהדליק על שולחנו (א.ה. והחילוק פשוט דבפחות מג"ט ניכר שזה של הבעה"ב ורק לא ניכר שהניחו שם דנראה כמושלך ולכך כשר בדיעבד, אך רחוק מהפתח טפי מטפח, כלל לא נראה שהבעה"ב הוא זה שהניחו שם, וא"כ לא פעל כלל פרסו"נ ולא יצא. ולשון המשנ"ב מתפרשת בכל מקום באופן אחר).
סו. ראיתי שמרן (שליט"א) [זיע"א] כתב דאין להדליק בבית ליד כותל זכוכית אף שרואים בחוץ דיש דין פתח או חלון, מה הדין במדליק בחלון עם סורגים שיש בהם לבוד, דשוב ע"פ דין מתבטל דין חלון ואי"ז כדין.
תשובה: כשר להדליק שם.
סז. דירה שפיתחה האחורי רחוק כ' אמה מהרחוב, ויש אפשרות להדליק בפתח הבית לחדר מדרגות, אמנם הדרך המובילה לחדר המדרגות קרובה לפתח האחורי הנ"ל פחות מכ' אמה. האם יעדיף להדליק בפתח האחורי שיראו מרחוק ברחוב וגם כל מי שיבוא לביתו יראה מקרוב, או שידליק בפתח הבית לחדר מדרגות.
תשובה: בפתח הבית לחדר מדרגות.
סח. שמעתי בשם מרן (שליט"א) [זיע"א] דאף המניח הנרות על שולחן ביתו ונראין לרה"ר צריך להסמיכן טפח לחלון, וצ"ב דטעם טפח הוא שיובן שבעה"ב הניח, וכאן זה בביתו וזה מובן אף ברחוק טפח.
תשובה: שצריך שיהא ניכר שהניחו לשם מצוה ולא לצרכו (א.ה. אמנם בסורגים בולטים יותר מטפח אין להקשות ואף שנראה שהבעה"ב הניח וכן אי"ז נראה שהדליק לצרכו, דזה דומה למניח רחוק טפח מפתחו וכותב על זה שזה שייך לו, דהצריכו שיראה מחמת המיקום ולא שיבנה סורגים מפתחו עד הנ"ח שיבינו שזה שלו. ומ"מ כתב לאחי ראשב"א שליט"א לענין סורגים הבולטים דבדיעבד יצי"ח, ולכאו' טעמו דזה נחשב להרחבת דירתו ונחשב שהדליק בחלון).
סט. בנ"ל צ"ב דלשון רש"י במי שדר בעלייה: "מניחה מבפנים כנגד חלון הסמוך לרה"ר", משמע ממש בפנים ורק כנגד החלון.
תשובה: אם יכול בחלון לא יתן על שולחנו (א.ה. ומשמע שכל הסברא הנ"ל היא רק לכתחילה).
ע. מש"כ רש"י בשבת דף כא: מניחה "מבפנים" כנגד חלון הסמוך לרה"ר, האם זה בדווקא כי צריך שהנר יהיה בבית, אך אם יניחו על אדן החלון גופא אינו לכתחילה.
תשובה: בתוך טפח לחלון מותר.
עא. הדין בפתח בלי מזוזה דיש להדליק בימין שהכל פונים לימין, וצ"ב דהעוברים ברחוב פונים לימין של עצמם, וזה בכל רוחב הרחוב ואף בשמאל הפתח, ואין מצוה להביט על ימין של כל חפץ ובית.
תשובה: תלוי במברך (א.ה. דעליו לפנות לימין ולהדליק שם).
עב. דלת נעולה כל החנוכה - האם ידליק בשמאלה או בימינה, כי לא שייך ענין מסובב במצוות דלא עובר בה.
תשובה: אם אין לה מזוזה.
עג. מי שרבים בוקעים בתוך חצרו שמאחורי ביתו ואין המקום מיועד להם - האם יוכל להדליק נ"ח בחלון הפונה לשם או שזה כמכניס רבים לתוך ביתו, דאי אפשר להדליק שם כי זה לא רה"ר.
תשובה: יכול.
עד. מאחורי ביתי יש שביל קטן בין רה"ר לביהכ"נ, האם שביל זה המיועד לרבים אך לא כדרך רחוב מפולש למעבר כולם, נחשב רה"ר לנ"ח.
תשובה: אם רבים רואים אותו (א.ה. תלוי בתיפקוד הביהכ"נ בשעה זו).
עה. נרותיי נראין ברה"ר רק בכביש המיועד למכוניות ולא במדרכה המיועדת לאנשים, האם זה נחשב לרה"ר, דאין אנשים מתעכבים ומתבוננים בכביש.
תשובה: נחשב.
עו. כשיש מזוזה בימין, וראובן הדליק נ"ח בשמאל, האם שמעון שבאותה דירה ידליק נ"ח בימין כיון שבלא"ה הוא מסובב במצוות ע"י נרותיו של ראובן.
תשובה: כן (א.ה. ולא אמרינן דצריך להיות מסובב דוקא במצוות השייכות לו).
♦
למעלה מי' טפחים
עז. בהא דעדיף לתת הנרות תוך י"ט - האם קאי על תחתית החנוכיה או על האש.תשובה: על האש.
עח. שמעתי שהורה מרן (שליט"א) [זיע"א] דכיום שאין יוצי"ח בתוך הבית אין ענין להשתדל קצת בנ"ח העומד בחלון שיהיה תוך י"ט לקרקע הבית כיון שזה גבוה טפי מי"ט מקרקע רה"ר ואין בני רה"ר יודעים שבבית זה פחות מי"ט, האם זה נכון.
תשובה: אינו נכון (א.ה. ובאמת קל לבני רה"ר לשער אם זה תוך י"ט לפי עובי הקרקע של כל קומה וגובה הקיר ע"פ הדרך המקובלת בעיר).
עט. מרן (שליט"א) [זיע"א] כתב שאף בזמנינו שיוצאים רק בהדלקה הנראית בחוץ יש להדר שהנרות העומדים בחלון יהיו תוך י"ט לקרקע העליה אף שגבוהים יותר מי"ט מרה"ר. האם גם הידור זה עדיף על חנוכיית כסף גבוהה יותר מי"ט או שבזמנינו יוכל להדליק בחנוכיית כסף יפה גבוהה, כיון שבלא"ה אין מצוותו לפרסום בתוך הבית.
תשובה: הידור תוך י"ט כתוב בגמ'.
פ. האם ראוי להגביה הנרות יותר מי"ט כשרק עי"ז יראום בני רה"ר יותר בקלות ויותר ברור.
תשובה: לא.
פא. כשלא שייך להדליק תוך י"ט, האם יש ענין להשתדל להניחם מאד נמוך שאפשר (למעלה מי"ט).
תשובה: יתכן.
♦
למעלה מכ' אמה
פב. מרן (שליט"א) [זיע"א] אמר לי בדירה שחלונה בין בניינים ורחוק כ' אמה מהרחוב לא להדליק בחלון אף שאינו גבוה כ' אמה [אלא בפתח הדירה], ואמאי לא מהני מה שבבניינים ממול יש דירות שקרובות לחלון הנ"ל קרוב מכ' אמה.תשובה: כמו פורחים באויר.
פג. כתב המשנ"ב תרעא, ל. דאם הדליק תוך כ' אמה ונטלה למקום אחר תוך כ' אמה יצי"ח כיון דשתי המקומות כשרים, וצ"ב דאף אם יקח למקום אחר גבוה יותר מכ' אמה יצי"ח כיון שהדליק כדין והדלקה עושה מצוה.
תשובה: הדליק להליכה גרע (א.ה. היינו דמיירי שכבר בשעת ההדלקה חשב להוליך, ולכך בעינן שלא יחשוב מחשבת פסול, וע' טעמא דקרא).
פד. האם מהני אמלתרא בנ"ח שייפה סביב החנוכיה.
תשובה: כמדומה שכתבו דבנ"ח לא מהני אמלתרא.
פה. בנ"ל מה המקור.
תשובה: כמדומה שכ"כ הרז"ה.
פו. בשעה"צ תרעא, לג. פסל בנר שמתחיל תוך כ' אמה והלהב למעלה מכ' אמה, וצ"ב מאי שנא מדפנות מגיעות לסכך דכשר כיון שעי"ז רואים למעלה מכ' אמה.
תשובה: בנ"ח לא מהני אמלתרא (א.ה. היינו דכל שמועיל אמלתרא לא אמרו לא פלוג, וא"כ מועיל גם דפנות מגיעות לסכך).
פז. האם יוכל להדליק רחוק כ' אמה מרה"ר באופן שזה ממש מול ובגובה רה"ר.
תשובה: יכול [ובלבד שלא יהא הנר גבוה כ' אמה].
פח. כשהנרות קרובים תוך כ' אמה לרה"ר אך הם בין בניינים וקשה להתבונן בהם, האם זה פסול כלמעלה מכ' אמה או שאין לנו אלא מה שאמרו חז"ל.
תשובה: כשר.
♦
דין חצר
פט. בדברי החזו"א זיע"א דבזמנינו אין לחצרות דין חצר, אחי רמ"א שליט"א שואל שיש לו חצר פרטית ותולים שם כביסה והילדים יחיו אוכלים שם ארוחת ערב ונמצאים שם הרבה אם זה כדין חצר של זמן הגמ' ויוכל להדליק שם בפתח.תשובה: אין להדליק שם.
צ. בשנת תשס"ז היו כמה הוראות ושמועות ע"פ הנהגת החזו"א זיע"א שאין להדליק במרפסת או בחלון עם פירצה גדולה (א.ה. ואיני מעתיקם מפני המשך הדברים) ואמר מרן (שליט"א) [זיע"א] שאי"ז ברור כי זה רק ביאור בדעת החזו"א שלא רצה להדליק במרפסת שלו והדליק בפתח הבית והדבר ספק מה בדיוק הטעם. ובשנת תשס"ח הורה לאחי ראשב"א שליט"א שאפשר להדליק במעקה של חלון גדול כעין הקיים במרפסת של סוכת מרן (שליט"א) [זיע"א], ויל"ע בדבר כל ההוראות שהיו בשנת תשס"ז.
תשובה: יש הבדל בין מרפסת פתוחה לסגורה. והוסיף בע"פ תשובה: אם זה ראוי לדיור אפשר להדליק שם.
צא. בנ"ל מה הדין במרפסת פתוחה ויש בה גם חלון רגיל קטן [שאדן החלון גבוה] האם כשר להדליק בחלון ההוא.
תשובה: לא.
צב. שוב שאלתי בשנת תשע"א: האם נכון דבמרפסת סגורה כעין סוכת מרן (שליט"א) [זיע"א] אפשר להדליק בלי שום חשש אף באדן החלון הענק שהחלון נראה כפירצה.
תשובה: לא (א.ה. וזהו כסברתו הנ"ל בשנת תשס"ז).
צג. מרן (שליט"א) [זיע"א] הורה לא להדליק במרפסת פתוחה, וצ"ב וכי גרע מחצרות של זמנם דבמרפסת מכבסים וכו'.
תשובה: אם יש לה פתח החוצה ידליק שם (א.ה. דבלא"ה אין נחשבת לחצר).
♦
שיתוף בפרוטה
צד. לשו"ע דיש להדליק נ"ח בפתח החצר (עם דין חצר שהיה בזמנם), האם יהני ששכן אחד ידליק בפתח החצר והשכן השני ישתתף עמו בפרוטה. דלכאו' י"ל דרק כשאכסנאי נמצא בבית של הבעה"ב מהני שיתוף כי זה ההדלקה של אותו הבית שהוא נמצא, אך בזה אף שההדלקה של ב' השכנים היא בפתח החצר, מ"מ שכן זה מדליק לצורך בית זה ושכן זה מדליק לצורך בית זה, והוו כעין ב' מעשים נפרדים, ולא יועיל לשכן זה להשתתף במעשה של השכן השני, שאינו לצורך הבית של המשתתף.תשובה: מועיל.
♦
אופן המהדרין
צה. מה דין המדליק ביום ד' דחנוכה ה' נרות, האם יכבה אחד ויישארו ד' נרות, או שזה לא הדלקה כדין דלא הדליק כצורת התקנה, ועל כן יכבה הכל חוץ מאחד שהוא עיקר החיוב ויחזור וידליק כדין.תשובה: יכבה א'.
צו. הדליק ביום ב' נר אחד וכיבו לו אותו [ולא היתה סיבה לכיבוי בשעת ההדלקה] דיצי"ח כדקימ"ל כבתה אין זקוק לה, ומ"מ לא קיים עדיין את ההידור, האם ידליק כעת ב' נרות להידור, או שכבר נגמרה מצוותו ול"ש לקיים הידור בפנ"ע.
תשובה: יכול להדליק וראוי (א.ה. עשעה"צ תרעו, ה).
צז. האם יש ריעותא כשמדליק כמה נרות הידור בבת אחת ביחד, משום שצריך להדליקם דוקא בזה אחר זה.
תשובה: אין ריעותא.
צח. ברמ"א סתם לנהוג שלא להדליק מנר לנר, ומשמע אף נר הידור מנר הידור, וצ"ב דטעמו משום שהראשון עיקר והשאר רק הידור, וזה לא שייך כשמדליק הידור מהידור, ואולי בכה"ג באמת מותר לכתחילה.
תשובה: על כל א' אפשר לומר שהוא העיקר והשני ההידור (א.ה. זהו ע"פ החידוש בטעמא דקרא שהכל הדלקה אחת, וכאן חידש שאחד מהם עיקרי ואין ברור מי הוא, ושם כתב דבאמת אין עיקרי וכולם כאחד חשובים ואסור רק מפני מראית העין. וצ"ב לפ"ז, דבשני ושלישי אין מראית העין דנראה שזה הידור מהידור).
צט. כשכבה אחד מנרות ההידור תוך חצי שעה ואין בדעתו לחזור ולהדליקו (כהלכה שאין זקוק לה), האם יוכל לכבות את שאר נרות ההידור כי אינם כמספר היום (למשנ"ב שביום ג' אין טעם להדליק ב').
תשובה: לא יכבה (א.ה. לשיטתו שכולם עיקריים).
ק. מרן (שליט"א) [זיע"א] הורה שאי"צ להדליק בימין החלון כי הכל לפניו [ורק פתח שייך בו ימין של הנכנס בפתח], וצ"ב דלשו"ע תרעו, ה. מתחיל ביום א' בנר היותר ימיני שבחנוכיה אף שהכל לפניו.
תשובה: ימין החנוכיה שייך ולא ימין החלון. שוב כתב תשובה: שזה מתחלת הכלי.
קא. במשנ"ב תרעה, ט. הביא מהעולת שמואל דנשים טפלות לאנשים ואם רוצות להדליק לבד מברכות, ובשעה"צ סק"י מפורש דמיירי באשתו ולא רק בבנותיו. וצ"ב דאשתו כגופו ואיך יכולה לכוון שלא לצי"ח ממנו, דהמשנ"ב תרעז, טז. כתב דאין איש יכול לכוין שלא לצאת בהדלקת אשתו.
תשובה: אינו כגופו ממש (א.ה. ואף המשנ"ב ברוב דבריו בסימן תרע"ז צידד כהשיטות שיכול הבעל לכוין שלא לצי"ח בהדלקת אשתו, ואה"נ דהעולת שמואל סובר כמותם ולא כהשיטה שהובאה במשנ"ב תרעז, טז.).
♦
פתילות ושמנים האסורים בשבת
קב. ברמ"א תרעג, א. אסר להדליק נר חנוכה בשבת חנוכה בפתילות ושמנים שאסורים בנר שבת, אם מדליק יותר מכשיעור, כיוון שמותר להשתמש לאורה לאחר חצי שעה, האם יש להתיר בזה למי שמחמיר כהמשנ"ב תרעב, ח. שלא להשתמש אף אחר חצי שעה.תשובה: אין להקל.
קג. במשנ"ב סימן רס"ד ביאר דענין שצריך להדליק ברוב היוצא מן הפתילה, הוא שיהיה הלהב עולה מאיליו, ובשבת דף כב. אמרו דבמקדש שצריך להב עולה מאיליו פסולים השמנים שפסולים בנר שבת, וא"כ בחנוכה ששמנים אלו כשרים ל"צ להב עולה מאיליו ואי"צ רוב היוצא מן הפתילה, ואמאי הצריך הביה"ל סימן תרע"ג בנר חנוכה רוב היוצא מן הפתילה.
תשובה: לא חששו כ"כ בחנוכה אבל לכתחילה נכון ליזהר. שוב כתב תשובה: אין דולק יפה (א.ה. כוונתו שאי"ז מדין שלהבת עולה מאיליה אלא כדי שידלק הנר יפה בשעת מצוותו, וצ"ע אם כך הביאור במשנ"ב רסד, כו, וכן בסוגיא סופ"ק דשבת בע"א וע"ב מבואר דשלהבת עולה מאיליה ולהדליק ברוב היוצא שתיהן הן דין שידלק יפה ולא יכבה).
קד. הנה המדליק ביום חול בפלג המנחה פשוט שכבתה קודם שקיעה זקוק לה, ואמאי לא נזכר שאז צריך דוקא פתילות כשרות לשבת.
תשובה: אינו מוכרח די"ל לא פלוג.
♦
אבוקה
קה. מסקנת המשנ"ב במדליק בפמוט, דדי או בהפסק מחיצה או ברוחב אצבע, האם זה גם בקערה, או ששם גרע וצריך גם מחיצה וגם הפסק (דיש כזו לשון במשנ"ב).תשובה: סגי בחדא.
קו. אמאי אין נזהרין כשמדליקין עם השמש את הנ"ח שלא יתחברו ברגע ההדלקה הפתילות של השמש והנ"ח, דהוה אבוקה ונמצא שלא קיים את המצוה.
תשובה: מפני שדעתו להפריד מיד (א.ה. ע' טעמא דקרא לענין בית חנוכיה המגן מרוח, וכאן זה מחודש טפי דהרי יש את הפסול ולא רק יבוא אח"כ כעין כיבוי הרוח).
קז. אמאי בשבת כשר להדליק באבוקה, והרי תיקנו נר ורש"י פירש שבחנוכה פסול להדליק בקערה שהקיפה פתילות כי זה אבוקה ולא נר, וא"כ זה שייך אף בשבת.
תשובה: בשבת צריך אור ולא נר (א.ה. ורק בחנוכה דייקו נר ולא אבוקה וכפי שיש מפרשים דזה דומיא דמנורה).
♦
הרואה אומר
קח. מרן (שליט"א) [זיע"א] הורה דטעה ביום א' והדליק רק את הקנה של השמש בחנוכיה לא יצא, דהרואה אומר לצורכו הדליק ואף שכוונתו למצוה, וצ"ע דהרואה יבין שלא הדליק שמש בלי נ"ח ויבין שהתכוין בזה לנ"ח.תשובה: יחשוב שכבו.
קט. במה שכתוב לא להדליק במקום שכל השנה מדליק את נרותיו, משום היכר, ארון שמדליק עליו נר שבת וכעת מזיזו ממקומו ומעמידו בחלון כדי להדליק עליו נר חנוכה האם יש חסרון מחמת שזה אותו ארון של נר שבת.
תשובה: מותר.
קי. בנ"ל האם יש חסרון שידליק בשבת חנוכה על ארון הנ"ל שהעמיד בחלון במשך ימי החנוכה, גם נר שבת וגם נר חנוכה.
תשובה: מותר.
קיא. האם גם המדליק בחנוכיית מנורה שניכר שהיא למצוה, צריך ליזהר לא להניחה במקום שכל השנה מדליק נרות, משום היכר.
תשובה: ראוי ליזהר.
♦
חשד
קיב. מה הטעם דבב' חלונות בב' רוחות אי"צ להדליק בשניהם מפני החשד, דהרי שייך את אותו החשד כמו בב' פתחים.תשובה: המצוה בפתח ולא בחלון ול"ש חשד.
קיג. בנ"ל מה הדין בב' מרפסות מב' רוחות שיש לכל אחת פתח מהבית, דדינו שהוא פתח הבית, האם צריך להדליק בשתיהן או שדין זה קיים רק בפתח רגיל מהרחוב לבית [ולא מהמרפסת לבית].
תשובה: אפשר להקל.
קיד. כשיש לי ולשכן ב' בתים עם ב' פתחים לרוח אחת, והשכן לא הדליק, האם אני חייב להדליק בפתח שלו, שלא יחשדו שהנר שבפתח שלי שייך לשכן ושאני לא הדלקתי.
תשובה: לא.
קטו. בשתי פתחים בשתי רוחות, אך אין דרך לפנות ימין ושמאל וכל העובר כאן יעבור גם בפתח השני, האם נחשבים כרוח אחד ואי"צ להדליק בשתיהם, או שחיישינן שכעת יתבוננו שלא הדליק ועד שיבואו לפתח השני לא יתבוננו.
תשובה: צריך.
♦
הוקצה למצוותו
קטז. האם יש איסור לצלם ילדים עם נר חנוכה שיהיה לו תמונה עמהן, משום משתמש בנ"ח.תשובה: אי"ז משתמש.
קיז. במשנ"ב מבואר דהטעם שאסור להשתמש בנ"ח משום בזיון, נצרך לתשמיש עראי שבו אין את הטעם משום היכר, ואח"כ כתב דלשיטות שאסור ללמוד לאורם דרך עראי זה כהר"ן שאסרו מטעם דומיא דמנורה, וקשה להר"ן למה צריך לטעמא דבזיון והרי גם לימוד שאינו בזיון אסור עראי.
תשובה: עיקרו משום בזיון אבל השווהו למנורה.
קיח. בגמ' מבואר דאם מותר להשתמש לאורה צריך להדליק נ"ח בשבת בשמן הכשר לנר שבת, וצ"ב דהרי ודאי יש גם נר שבת [דקודם לנ"ח] וכשיש נר כשר מותר להשתמש גם בנר שמודלק בשמן לא טוב [התוס' התירו אף לכתחילה, והובא דבר זה ברמ"א] ולמה אין מדליק בזה נ"ח.
תשובה: הטעם משום שלא נקרא משתמש לאורה אבל בנ"ח שראוי להדליק יש לחוש שמא יטה. כעת כתב תשובה: זה רק אם האור הנר מגיע שיוכלו להסתכל בספר וכה"ג (א.ה. לכאו' היה מקום לתרץ בזה דלמ"ד מותר להשתמש נ"ח קודם לנ"ש וישתמש בו לשלום ביתו, ומיירי שיש רק נ"ח ולכך אסור בפתילות פסולות).
קיט. נ"ח שברור שלא יסתיים לחלוטין (שכיח בשעוה) האם במה שנשאר יש אומדנא שלא הקצה לנ"ח.
תשובה: צ"ע. שוב כתב תשובה: כי לא ידעו איזה ידלק (א.ה. והיינו בשמן אך בשעוה ידעו).
קכ. מרן (שליט"א) [זיע"א] הורה דפתילות ושמנים שנשארו לאחר חנוכה אי"צ דוקא לשורפן וסגי לזורקן, וצ"ב דבשו"ע כתב עושה לו מדורה ומה כוונתו.
תשובה: טוב לשורפן שלא ימצאוהו וישתמש בו. שוב כתב תשובה: שלא יבוא לידי תקלה (א.ה. ולכאו' כוונתו דזו רק עצה וגדר ואינו מדינא).
קכא. במשנ"ב כתב דנ"ח שנתערב לא בטל באלף רק בחנוכה ולא כשנתערב אחר חנוכה, מה הדין אם נתערב בחנוכה וכעת עבר חנוכה האם כעת חל ביטול.
תשובה: יתכן וצ"ע. שוב כתב תשובה: כבר נאסר.
קכב. לא נזכר איסור הסתפקות מכסף (נסכא) החנוכיה כשהנרות דולקים אף שהיא נוי הנרות, ומאי שנא מנוי סוכה.
תשובה: אולי אסור.
קכג. בהא דאין נ"ח מתקצה בהכנה בלא הדלקה, אם עבר והדליק במקום שאין ראוי לדלוק ונכבה מיד אחר הדלקה ברוח, האם י"ל דהוה כמי שלא הדליק כי לא יצי"ח או שבמציאות בהדלקה יש הקצאה.
תשובה: הקצאה בטעות (א.ה. ומ"מ ביכול היה לדלוק מעט ע' שעה"צ תרעה, ט. שציין לנשמת אדם).
קכד. נר שעוה שכבה תוך חצי שעה, האם הוקצה החלק התחתון שלא היה בא לשימוש כל החצי שעה (דאי"ז כשמן שהכל מעורב).
תשובה: יתכן שהוקצה שיונק גם ממנו.
קכה. מצוי נרות שבית הקיבול שלהם חד פעמי - האם מותר אח"כ לזרוק את בית הקיבול בבזיון או שצריך לזורקם בכבוד כתשמישי קדושה.
תשובה: אם הדליקו בו בשבת או בחנוכה אין ראוי.
♦
אכסנאי
קכו. מרן (שליט"א) [זיע"א] הורה דאין להדליק לאכסנאי בביתו הריק, דלא נחשב בית אא"כ יאכלו שם בני הבית, ויש לדון אם מספיק שיאכלו פעם אחת או שצריך דווקא לישן ולאכול ב' סעודות.תשובה: רוב הסעודות.
קכז. בנ"ל צ"ב דבאכסנאי כשיש לו בית לבד שישן שם בלבד, כתוב שמדליק שם וזה נחשב לבית, וא"כ בנ"ל למה לא מספיק שישנו בבית בלא אכילה בכדי שיחשב לבית.
תשובה: שישן לבד לא ידליק שם (א.ה. לכאו' כוונתו דוקא כשאפשר לו להדליק במקום אכילתו).
קכח. מרן (שליט"א) [זיע"א] אמר דהנמצא בחו"ל זה נידון אם יצא בנ"ח בביתו שבא"י כיון שהשעות שונות ויכוין להדיא לא לצאת בביתו וידליק לבד, מה הדין אם אשתו בביתו ומדלקת דבזה כתב המשנ"ב תרעז, טז. מחלוקת אם יכול לכוין לא לצאת י"ח בהדלקתה וכתב שידליק לפני שהיא מדלקת ובחו"ל אי אפשר להדליק קודם אשתו דזמנם מאוחר מזמן א"י.
תשובה: בחו"ל מסתבר שיכול להדליק בברכה אפילו היא הדליקה כבר בארץ.
קכט. צ"ב במשנ"ב הנ"ל, מאי שנא אשתו מדלקת ממהדרין שכל אחד מכוין לצאת לבד ומדליק לבד.
תשובה: אשתו כגופו.
קל. מקובל שהנוסע לחו"ל מיד אחר ההדלקה מ"מ מדליק בברכה כיון שבשעת ההדלקה זה ביתו [אף שלא יאכל אח"כ] ואף שאי"ז ביתו הפרטי, האם יוכל להדליק בברכה בפלג המנחה וליסע קודם השקיעה.
תשובה: יתכן (א.ה. ע' שלמי תודה בהוראות החזו"א לבחור ישיבה שהיה בשבת בביתו וחוזר במוצאי שבת לישיבה וכן בנוסע להוריו בשבת, דנשמע שלא אחז ממה שהובא בנוסח השאלה, וע' שאלה הבאה שנשאלה שוב בנוסח דומה).
קלא. נמצא אצל חברו בחוץ לארץ וחוזר לארץ ישראל, וכשיוצא מחברו זה אחר פלג המנחה, האם יוכל להדליק אז נר חנוכה כי כעת זה ביתו ואף שבזמן ההדלקה שבלילה זה לא יהיה ביתו דיהיה בדרך.
תשובה: רק שיאכל שם אחר ההדלקה.
קלב. מי שאינו בביתו איך אופן ההדלקה עליו בביתו.
תשובה: נר חנוכה תלוי במקום שאוכל [ורק מפני החשד ידליק בביתו בלא ברכה], וכשהוא בדרך רחוקה ולא אוכל באיזה בית יתכן שיוצא בהדלקת אשתו.
קלג. בנ"ל האם בכה"ג יוצא בהדלקת זוג נשואים שנמצאים בביתו, ולעולם מדליקים נר שבת ונר חנוכה אף כשהבעה"ב נמצא עימם.
תשובה: לא.
קלד. ביתו שאוכל וישן שם, האם יש עדיפות להדליק בחדר אכילה ולא בחדר שינה כיון דעיקר הקביעות באכילה.
תשובה: אם מדליק בפנים (א.ה. ולשיטת מרן (שליט"א) [זיע"א] היינו כשאי אפשר להדליק בחוץ דבלא"ה לא יוצי"ח).
קלה. אלמנה שאוכלת וישנה בביתה הקבוע, ואוכלת ב' סעודות "יוצא זיין" אצל בנה, האם חייבת להדליק בביתה הקבוע או שתוכל להדליק אצל בנה.
תשובה: אצל בנה אבל גם בביתה ראוי להדליק בלא ברכה מפני החשד (א.ה. ואצל בנה סגי שתשתתף עמו בפרוטה בנרו).
קלו. ראובן שיודע שיתארח בבית שמעון בשינה וב' ארוחות משעה אחרי הדלקת נרות חנוכה, האם יוכל ראובן להשתתף עם שמעון ולצאת בהדלקתו שבבית שמעון, אף שבשעת הדלקה הוא עוד לא הגיע אליו, כיון שכעת הוא יודע שזה יהיה ביתו ביום הקרוב.
תשובה: כן (א.ה. וכן הורה לי דשייך לקרוא בפרזים מגילה בליל ט"ו כשיודע שעתיד ליסע הלילה למוקפין ולהתחייב בט"ו).
קלז. הנמצא בביתו הקבוע בשעת הדלקה ומיד נוסע אח"כ והבית יהיה כל היום ריק לחלוטין, ואין מי שיאכל או ישן שם - האם יוכל הבעה"ב להדליק שם בכה"ג.
תשובה: יתכן שיכול (א.ה. דאף שבית ריק אינו בית, מ"מ כאן הבעה"ב עדיין בבית הקבוע לו מתמיד).
קלח. הדליק אצלי אורח נ"ח כי חשב בזמן ההדלקה לאכול ולישן אצלי, ולאחר כמה דקות נמלך לשוב מיד לביתו, האם נאסר לו לעזוב את ביתי כי ימצא שברכתו לבטלה, ומה יעשה.
תשובה: י"ל שאינו לבטלה כיון שהיה דעתו כן.
קלט. הנמצא בדרך רחוקה ואין מי שידליק עליו בביתו - האם בדיעבד סגי שיכנס לאיזה בית חצי שעה וידליק בברכה ויאכל סעודה אחת ומיד אחר חצי שעה ימשיך לדרכו.
תשובה: צריך שיאכל שתי סעודות.
קמ. בנ"ל האם בדיעבד מהני בב' סעודות בלילה שיאכלן וילך לדרכו, אף שסעודה ב' רק "יוצא זיין".
תשובה: ידליק בלי ברכה.
קמא. כשאני אצל ההורים בשבת חנוכה, האם מה שיש לי שותפות בנר חנוכה של ההורים זה מוציא גם את אשתי י"ח, כיון שהיא נמצאת עמי שם אף ששם אינה סמוכה על שולחני.
תשובה: אולי.
קמב. בנ"ל את"ל דאשתו כגופו ויוצאת י"ח, מה דין ילדי שיחיו.
תשובה: כנ"ל.
♦
חינוך
קמג. קטן שלא הגיע לחינוך שהדליק ונכבה, האם זה הוקצה למצוותו, ואולי נחשב שהאב הקצה.תשובה: אם זה שלו (כגון שנתנו לו) יתכן שהוקצה.
קמד. ממתי ראוי להרגיל קטן להדליק נר חנוכה בשמן זית ולא בנרות.
תשובה: כרצונך.
קמה. מצינו בנר חנוכה שהוא מדרבנן ויש חיוב חינוך לקטן אף שזה הוצאת ממון ואין לקטן ממון, ואמאי הורה מרן (שליט"א) [זיע"א] שבמתל"א ומשלו"מ אין חינוך כי יש בהם הוצאת ממון ואין לקטן ממון, ורק במצה יש חינוך על אף ההוצאת ממון דהיא מדאורייתא.
תשובה: אין חיוב אבל אם רוצה יכול וכן כאן (א.ה. היינו במתל"א ומשלו"מ שעליהם נשאל).
♦
ביהכ"נ
קמו. יש בתי כנסת שיש שם שיעור ובאים פחות ממנין - האם ידליקו שם נ"ח בברכה.תשובה: יתכן שידליקו בלי ברכה.
קמז. ביהכ"נ שיש בו שיעור תורה עם י' אנשים ואין מתפללין שם האם ידליקו נ"ח עם ברכה.
תשובה: לא נהוג.
קמח. בנ"ל צ"ב דהמשנ"ב כתב להדליק בביכ"נ ובביהמ"ד.
תשובה: בביהמ"ד שמתפללין.
קמט. בית הכנסת שאין מקום למדליק לעמוד כשאחוריו לדרום, והחנוכיה בדרום ופניו לדרום, האם יעדיף להדליק בימין החנוכיה תחילה או בנר הסמוך למזרח.
תשובה: תלוי בדעות בשו"ע (א.ה. ועחת"ס שהובא במשנ"ב, ושם חשש להסמיך לארון הקודש).
קנ. נרות חנוכה שמדליקים בבוקר בשחרית בביהכ"נ, האם מותר להשתמש לאורם.
תשובה: לא.
קנא. למדליקין בביהכ"נ אף בשחרית, למה אין מדליקין גם במנחה כשזה קודם פלג המנחה, שזה עוד זמן שלא שייך למחר.
תשובה: רק אחר פלג (א.ה. לכאו' נקט דאה"נ ולפני פלג יש להדליק).
♦
שבת
קנב. בערב שבת דחנוכה האם אין להדליק קודם מנחה משום תרתי דסתרי.תשובה: אין לחוש.
קנג. בנ"ל צ"ב דהמשנ"ב סו"ס תרע"ט הצריך כן לכתחילה.
תשובה: המ"ב מיירי אם הוא הרבה קודם שקיעה (א.ה. עשעה"צ וכבר ביאר מרן (שליט"א) [זיע"א] בתשובה הקודמת דבלא"ה אין לחוש כלל להדר בזה).
קנד. הנחתי בליל שבת את הנר חנוכה בדלת על כסא ועמו חלות כדי שהכסא לא יהיה בסיס, והעירו דמדין נ"ח לא להזיזו ובביה"ש לא יכול להזיז את הכסא ונעשה בסיס, אמנם בדיעבד מותר להזיז נ"ח, האם הכסא נאסר.
תשובה: להזיז משהו אין קפידא.
קנה. בהדלקת נ"ח בערב שבת דזו הדלקה ששייכת לשבת, האם הברכות עולות למאה ברכות של יום השבת.
תשובה: לא.
קנו. במוצאי שבת דחנוכה, למנהגינו שמתפללין 45 דקות אחר השקיעה ועד סוף התפילה עובר זמן ההדלקה, למה לא מדליקין קודם מעריב בתוך חצי שעה לצאה"כ, דאף שק"ש תדיר, מ"מ הא דתדיר קודם זה רק אם השאין תדיר יהיה כמצוותו ולא כשיפסיד את זמנו.
תשובה: במו"ש זה המצוה.
קנז. מרן (שליט"א) [זיע"א] כתב לי דבמוצ"ש הזמן לנר חנוכה כשמוציא את השבת כרגילותו, האם צריך להדליק דוקא חצי שעה תוך הזמן שהוציא את השבת או שכיון שעבר הזמן הרגיל שוב אין זמן ורק מדין זריזין צריך להקדים.
תשובה: לכתחילה ראוי ליזהר.
קנח. בנ"ח במוצאי שבת, אם אנוס מלהדליק עד שעה אחר צאה"כ האם ראוי שלא יאמר עד אז ברוך המבדיל כדי שימצא שלא הגיע עוד זמנו להדליק ונמצא שלא התעכב אלא הדליק מיד בצאת השבת אצלו.
תשובה: לא מהני.
קנט. מי שאינו מקפיד במוצאי שבת על זמן ר"ת ומ"מ דרכו למשוך סעודתו עד זמן ר"ת, האם יוכל לנהוג כן בחנוכה או שעליו לגמור בזריזות בזמן חזו"א כדי להדליק יותר מוקדם נ"ח.
תשובה: יזדרז.
♦ ♦ ♦