הרב יואל שילה

תמצית הטענות בסוגיית מכונות הגילוח

ידוע שדעת רבים מגדולי הפוסקים בשלשים השנים האחרונות היא לאסור את השימוש במכונות הגילוח המצויות, וממילא לא מלאני לבי להתיר למעשה, ואיני אלא כתלמיד הדן לפני רבותיו בקרקע.
ברצוני לבאר מדוע הדברים נוטים לענ"ד לכך שאין איסור גילוח במספריים שמשחיתות, וממילא אין איסור מן הדין לגלח במכונות הגילוח הפועלות בעקרון המספריים, אף שיש בדרך זו כמה דחוקים - וזאת מאחר ולענ"ד השיטה האוסרת את השימוש במכונות הגילוח לכאורה דחוקה ואולי אף קרובה להיות בלתי אפשרית.
ואלו תמצית טענותי:
♦
האוסרים את השימוש במכונות הגילוח, מעיקר הדין, חששו לשני חששות:
א. שפעולת המכונה היא כסכין ולא כמספריים. מה שהבינו שהמציאות של הגילוח במכונה היא מחמת חריפותה כתער, ולא באמצעות גזירת השער בין הסכין לרשת כמספריים - נובע גם ממה שנראה בהשקפה ראשונה מההסרטה המיקרוסקופית של חברת פיליפס, שנראה בה בבירור שהשער נחתך מהסכין עוד לפני שנח על הרשת, כך שאין כאן גזירה אלא חיתוך, כתער.
ב. גם אם פעולת המכונה היא כמספריים - הרי אסור לגלח במספריים שמשחיתות. זאת, על בסיס הביאור הפשוט לסוגיא [מכות כ"א. "ת"ר ופאת זקנם לא יגלחו, יכול אפילו גלחו במספריים יהא חייב - ת"ל לא תשחית, אי לא תשחית יכול אם לקטו במלקט ורהיטני ('פינצטה' לרמב"ם או סכין של רצענים לרש"י) יהא חייב - תלמוד לומר לא יגלחו, הא כיצד גילוח שיש בו השחתה - הוי אומר זה תער"] - שכאשר מתקיימים שני התנאים, גילוח [לרמב"ם - חיתוך, ולרש"י - שימוש במכשיר שהדרך לגלח בו] והשחתה [אין שארית שער לאחר הגילוח] - הרי זה איסור תער, אף אם נעשה במספריים.
לדבריהם, חובה להסביר שההיתר לגלח ב'מספריים כעין תער' מיירי רק כשעכ"פ נשארת שארית זיפים המורגשים בצפורן, אך אם אין מורגשים כלל זיפים - הרי אין אלו מספריים אלא תער ממש, והוכיחו זאת מדברי הראשונים המגדירים שלאחר הגילוח במספריים [המפורש בגמ' להיתר] נשארת שארית שער. השיעור של 'נרגשים בצפורן' נלקח מדברי מרן החת"ם סופר (א' או"ח קנ"ד), המבאר כך את השיעור הקטן שבמשנה 'כדי לקרוץ בצפורן' - שבשיעור פחות מכך לשער אין שֵם שער. עוד הסתייעו מפסק תה"ד (רצ"ה) שאסור להשתמש במספריים חדודות כתער, שמא הסכין התחתונה תגלח את השער ישירות; ומדברי החת"ם סופר (שם) שהגדיר שהגילוח במספריים שמשחיתות - היינו איסור תער; ומדברי החפץ חיים (לקוטי הלכות מכות ג', עין משפט י"ד) החושש לאיסור תער בשימוש ב'מכונה החדשה'.
עד כאן תמצית טענות האוסרים, וכך היא השיטה הרווחת להלכה - שלא להתיר מכונת גילוח שאינה משאירה זיפים הנרגשים בצפורן.
♦
לענ"ד יש לדון בדבריהם, כתלמיד הדן לפני רבותיו בקרקע:
א. לענ"ד החיתוך במכונה לא נעשה מחמת חידוד הסכין, שכלל איננה חדה אלא בזוית כשישים מעלות בלבד , אלא רק מחמת גזירת השער בין הסכין לרשת. בעיון גדול בהסרטת פיליפס מוכרחים לומר שמה שנראה בהסרטה בהשקפה ראשונה, שהשער נחתך בעודו באויר שבין חריצי הרשת, כלל איננו אויר, אלא הוא החלק המתכתי הפנימי של החריצים האלכסוניים, הנראה מוצלל בהסרטה, כלומר - השער נחתך רק לאחר שהושכב על הרשת ולא באויר החריצים, ונמצא שאין כאן חיתוך ישיר מחמת חוד הסכין, אלא גזירת השער בין הסכין שאיננה חדה לבין הרשת [רק כך ניתן להבין כיצד השער מתקפל באמצעו ולא בבסיסו, ומה נותן את ההתנגדות הגורמת ל'התקן ההרמה' להרתע לאחור למרות עוצמתו ומהירותו (כ-73 קמ"ש), ומה גורם לשער להסתובב תוך כדי החיתוך].
את דברי תמכתי בנסיונות לחתוך שער כשהמכונה פועלת ללא רשת - שעור ידי נקלף אך השער לא נחתך אלא נדרס, וכן מנסיונות כושלים לחתוך שער באמצעות גירודו בסכין המכונה האחוזה בידי. ואילו כשהנחתי שער בתוך חריצי הרשת וסובבתי את הסכין ביד במהירות אפסית - השער נחתך מיידית, ממילא מוכח שהשער נחתך בעקרון המספריים ולא רק באמצעות חוד הסכין [כמובן שדקות הרשת גורמת שמקום החיתוך צמוד לעור, אך אין בזה נפ"מ, כמבואר בהמשך].
מ"מ יתכן שראוי לשייף מעט את חודי הסכינים בפצירה כדי להוציא מכלל ספק שמא יארע ששערה תחתך מחמת חוד ומהירות הסכין, וישנן מכונות שבהן אין אפילו צד לחשש זה.
ב. ביאור הסוגיא המקובל נובע מביאור המנחת יצחק (ד' קי"ג) והשבט הלוי (ב' ק"ה ב', ד' צ"ו, ה' ק"א, ו' קי"ז), שהבינו שכוונת הגמרא שגילוח והשחתה הם שני תנאי האיסור, ואין נפ"מ באיזה כלי נעשה הגילוח, ואילו ביאורו של הגר"מ פיינשטיין לסוגיא (כפי שביארו הגר"י בעלסקי והגר"ד פיינשטיין והרה"ג ר' ראובן פיינשטיין את דעת האג"מ, כמובא במאמר של מכון 'הלכה ברורה' 'Electric Shavers in Halacha') הוא שונה, שלדבריו הגמ' הניחה שהתורה אסרה דוקא גילוח בכלי מסויים, והוכיח שהתורה לא אסרה לגלח במספריים [כי אז לא היתה אומרת שאסור להשחית] וגם לא אסרה להשחית את השער במלקט ורהיטני [כי אז לא היתה אומרת שאסור לגלח], ע"כ כוונת התורה לאסור לגלח בתער [ולכן אסרה גם גילוח וגם השחתה]. לפי ביאור זה אין איסור לגלח במספריים שמשחיתות, וה"ה במכונה, ואין נפ"מ באם יש שארית הנרגשת בצפורן, או שאין, ובאם יש או אין במכונה התקן הרמה [Lift & Cut, המכונה בטעות 'סכין כפול'].
ג. לענ"ד, לפי הבנת הסוגיא עפ"י האוסרים - לא היה להם להתיר לגלח במכונות גילוח שנשארים זיפים הנרגשים בצפורן, וגם לא להתיר לגלח במספריים רגילות [דלא כמפורש בסוגיא להיתר!], וגם לא להתיר לגלח בסם, ואבאר דברי. אם היתר מספריים מתבסס על כך שתשאר שארית [כי ללא שארית נחשב כתער גמור] - הרי היה צריך להיות מפורש בחז"ל או בראשונים מה אורך השארית המבדילה בין איסור דאורייתא לבין היתר לכתחילה. המקור היחיד שלנו לשיעור השער הוא המשנה (נדה נ"ב: "שתי שערות האמורות בפרה ובנגעים והאמורות בכל מקום - כדי לכוף ראשן לעיקרן דברי רבי ישמעאל, ר"א אומר כדי לקרוץ בציפורן, רבי עקיבא אומר כדי שיהו ניטלות בזוג"), ועליה אומרת הגמ' "הלכה כדברי כולן להחמיר" - כלומר, שלהבנתם ההיתר לגלח במספריים צ"ל מותנה בכך שתשאר שארית שער כפי השיעור הארוך.
והנה, נחלקו הראשונים האם השיעור הארוך הוא כדי לכוף ראשו לעיקרו [לרמב"ם מכות פרק ג' ה"ה], או כדי נטילת הזוג [לרש"י קדושין ל"ה: ד"ה ת"ל, נדה נ"ב: לפי הסבר האו"ז א' חליצה תרע"ב ד', וגירסת המהרש"ל ברש"י, המובאת במל"מ אישות ב' ט"ז - נטילת הזוג הוא ארוך רק מ'כדי קריצת הצפורן'], ותמה החת"ם סופר (א' או"ח קנ"ד) כיצד 'כדי נטילת הזוג' הוא שיעור ארוך - הרי הל"ל שזה השיעור הנמוך - כי מספריים חותכות גם שער כל כך קצר שצפרניים כבר לא תופסות, ולכן חידש ש'כדי לקרוץ בצפורן' איננו תפיסה בין שתי צפרניים אלא שער הנרגש בצפורן אחת. ביאור זה הוא מנוגד להבנת האו"ז בדעת רש"י - שהבין את רש"י כפשוטו, וגם את קושיית החת"ם סופר ניתן ליישב, כפי ביאור ה'מלמד להועיל' (ב' ס"ד), שרש"י הבין ש'כדי נטילת הזוג' הוא שער שניתן לחותכו בכל מספריים, אך שאינן חדות כל כך, וממילא צריך גם לאוחזו באצבעות כדי שיוכלו לחותכו במספריים אלו. מכל מקום, שיעור זה של החת"ם סופר לא חודש אלא לחומרא, לגבי שאלת הבשמים רא"ש (סי' י"ח) אם מותר לגלח בתער לאחר שסיפרו את השער במספריים, שהרי כבר לא נותר בו שיעור 'כדי לכוף ראשו לעיקרו'. והנו"ב (תניינא יו"ד פ'-פ"א) אסר בזה לגמרי, בטוענו שכלפי איסור גילוח הזקן שיעור השער הוא 'כל שראוי לתער' ולא שיעורי המשנה, והחת"ם סופר חלק עליו וסבר ששיעורי המשנה שייכים אף כאן, אלא שיהיה מותר לגלח בתער רק אם לא ישאר השיעור הקטן - שלחידושו (שנזכר לעיל) הוא כל שנרגש בצפורן.
מ"מ, כל נידון החת"ם סופר היה לחומרא - להתיר לגלח בתער לאחר מספריים, אולם להתיר לגלח ב'תער' העשוי ממספריים דקות, תוך הסתמכות שישאר שיעור המורגש בצפורן - הוא קולא שאינני מכיר לה שום מקור או ראיה, מאחר והן לנו"ב [שכל שראוי לתער - היינו שיעורו] והן לחת"ם סופר [שהשיעור שמותר לגלח בתער הוא רק אם יש פחות מהרגשת הצפורן] - אין שום קולא לגלח בתער כשנשארת שארית מזערית, שהרי מפורש בגמ' שאזלינן בתר השיעור החמור יותר, ונמצא שלפי ביאור הרבנים בסוגיא - מוכרחים לאסור את מה שמפורש בגמ' להיתר. לא מצאתי התייחסות בדברי המנחת יצחק ושבט הלוי למה ששיעור החת"ם סופר נאמר רק לחומרא ולא לקולא, ובעקבותיהם הלכו שאר האוסרים לגלח במכונה - שהתירו עכ"פ לגלח כשהרשת מספיק עבה כך שהשער נרגש בצפורן לאחר הגילוח.
לענ"ד, לפי ביאורם, שכל מכשיר שאינו משאיר שארית הנרגשת הוא אסור, היו צריכים לאסור לא רק את הגילוח במכונה בעלת רשת עבה, אלא גם לאסור לגלח ב'פאטר', שהוא ממש מספריים דקות אך איננו משאיר שארית 'כדי לכוף ראשו לעיקרו'. ולא עוד אלא שגם היו צריכים לאסור את הגילוח בסם - שהרי הוא אמצעי חיתוך מקובל שאינו משאיר שארית [=כל התנאים לאסור], ומה שמבואר בגמ' (נזיר מ'.) ש'סך נשא' מותר - אינו אלא כלפי נזיר, שאסור רק לגלח בתער, אך אין מקור לומר שאיננו נחשב 'דרך גילוח', וממילא כלפי גילוח הזקן היה להם לאסור.
ד. עוד חיילי ממנהג הראשונים[2] שהתירו לגלח במספריים העשויות משני תערים [עכ"פ מעיקר הדין, ורק הסתפקו באזהרה לספר שלא להניד את החלק החדוד המונח על העור כדי שלא יחתוך כתער (ולדעת התה"ד (סי' רצ"ה) אסור לגלח במספריים אלו, שמא הספר יניד את החלק הנוגע בעור ונמצא שגילח בתער, ויש שאסרו מפני גזירת הרואין, אך כאמור הרמ"א הכריע להיתר)] - שאינני מכיר שום אפשרות להבין כיצד התירו לגלח במספריים חדודות שאין משאירות שארית - אא"כ מניחים שסברו שאין איסור לגלח במספריים שמשחיתות.
אף שלשונות כמה ראשונים מורות שהיתר מספריים מותנה בכך שתשאר שארית שער[3], אך לענ"ד מוכרחים לפרש (וכ"כ בשו"ת שאול שאל סי' ק"ו) שראשונים אלו רק הסבירו מדוע באופן עקרוני הגילוח במספריים אינו נחשב כ'השחתה', אך לא התכוונו לומר שבמקרה הנדיר של מספריים כעין תער שיש בו גילוח וגם השחתה - יהא אסור כגילוח בתער, וממילא אין בכך סתירה למה שמותר להשתמש במספריים כעין תער אף שמשחיתות, שהרי לגבי מספריים כעין תער התבטאו הפוסקים שהמושג 'כעין תער' משמעותו השחתה מוחלטת[4]. גם במקרה הנדיר שהמכונה תחתוך שער באמצעות הסכין - לכאורה לא גרע ממנהג ראשונים זה שהתירו לגלח במספריים חדודות, שבעקרון החיתוך נעשה באמצעות גזירה, אך לעתים הספר עלול לטעות ולהניד את החלק התחתון של המספריים - ונמצא שגילח בסכין בכלי שאיננו מיועד לכך, וה"ה לנדו"ד.
ה. עוד יש להעיר לענ"ד על מה שהוציאו המנח"י (ד' קי"ג) ושבה"ל (ד' צ"ו) מדברי החת"ם סופר (א' או"ח קנ"ד), שדן בגילוח בתער של שער שגולח במספריים, ואסר כשיש בשארית השער שיעור שנרגש בצפורן [כשיטתו דלעיל, שכך השיעור הקטן ביותר הנחשב כשער].
המנח"י ושבה"ל תפסו את תחילת דבריו בהוה אמינא, שהמספריים שהשחיתו נחשבים כתער כי לאחר הגזיזה אין בשער שיעור שיער [ש"מ שמספריים שמשחיתות - אסורות], וכלל לא ביארו את סיום דבריו, שהאיסור למעשה לגלח בתער את השארית הגזורה - נובע רק מכך שלאחר הגזיזה עדיין יש בשער שיעור האסור בגילוח בתער, ולא מחמת הקטנת השערות באמצעות המספריים [וכלל לא ביארו את המשך דבריו 'אע"כ צ"ל...'], הסברתי את דיוק דבריו בחוברת 'כעין תער'.
ו. עוד חיילי מהידיעה ההיסטורית שלפני תשובת המנחת יצחק המנהג הרווח גם אצל היראים היה להתגלח במכונה, שהיתה טובה ביותר גם אז, ראה מכתבו של הרב והפוסק של קהילה אחת, שכתב עבורי ע"מ לפרסם: "באשר לצערנו קיימת מגמה לסלף את המציאות שהיתה נהוגה אצל היראים בענין הגילוח במכונה, ארשום למזכרת כי מנהג היראים באירופה ובארה"ב היה להשתמש במכונת גילוח, וההיתר היה כל כך פשוט עד שגם בחורי הישיבות שהיו מעטים ומובחרים בימים ההם [כוונתו בערך לשנת תש"כ, כשבע שנים לפני תשובת המנח"י] נהגו להשתמש במכונה ולא ידעו ולא שמעו שיש פקפוק בזה, וזאת על אף שהידרו אחרי חומרות שלא קבלו מאבותיהם כדרך הצעירים כידוע. והטוענים שלא היה מי שהתיר להם במפורש אלא רק העלימו עין מפני שסברו דמוטב שיהיו שוגגים - מסלפים את המציאות [לא ידעתי אם בשוגג אם במזיד] כי אין ספק שכך היתה ההוראה הרווחת, ואדרבה היראים השתמשו במכונת גילוח על פי רבותיהם, והפושעים השתמשו בתער כידוע. כמובן שלא מפני זה אנו פטורים מלדון לגופו של ענין, ובפרט שיתכן שחל שינוי בטיב המכונות, ולא כתבתי את הדברים אלא מפני שאסור להוציא לעז על הראשונים גם כשהמטרה היא ליצור שינוי לטובה - כי המטרה אינה מקדשת את האמצעים, וחלילה להפוך את אבותינו שנזהרו בקלה כבחמורה לעבריינים". וכן העיד שבישיבתו באירופה כל הבחורים התגלחו במכונה, פרט לאחד שהשתמש בסם, ועוד העיד שגם אז תוצאת הגילוח היתה חלקה כבתער.
ז. הפקפוק בזה למעשה - התחיל אצל המנחת יצחק, אך לשונו ולשונות הפוסקים שאחריו - מעידים שהניחו שהמכונה עובדת באמצעות תערים קטנים[5] - וכן מסתבר שבעבר היכולת הטכנית לא אפשרה לייצר התאמה מדוייקת של חלקי המתכת הזעירים כדי שהמכונה תוכל לפעול כמספריים זעירות מושלמות - אלא החיתוך התבסס בעיקר על סכין חדה המוגנת באמצעות רשת עבה, ואילו את המכונות המודרניות עפ"י רוב מוחלט מייצרים עם סכין שאינה חדה כל כך [כשישים מעלות , ואילו זווית התער בערך מעלה אחת בלבד] למניעת פציעה, ולכן יכולים לייצר רשתות דקות ביותר המאפשרות מגע הסכין עם העור. בשל כך לסכיני המכונה אין יכולת ממשית לחתוך מחמת חריפותן, אלא רק בגזִירת השער בין הסכין לרשת. גם לשונו של החפץ חיים מעידה שהבין שכוונתו היתה לאסור את השימוש ב'משינקע החדשה' מחמת חידוד סכיניה, ואף שאין לנו ידיעה מוחלטת לאיזה מכשיר חיתוך התכוון [מאד יתכן שכוונתו היתה ל-Safety Razor שיצאה לשוק בשנת 1904], אך אין להוכיח מדבריו מאומה לגבי הגילוח במספריים חדודות.
כאשר אני נשאל על כך למעשה, רגילני ליידע את השואל שכמעט כל חכמי הדור שווים לאיסור, וממילא לא יוכל לסמוך על הביאור שלי לנושא, אך אם מתעקש הוא להשתמש במכונת גילוח - עכ"פ שישייף מעט את חוד הסכינים [ובכך מכונות אלו תהיינה דומות למכונות שנהגו בהן היתר לפני ההתעוררות לנושא], ואם שואל איזו מכונה לקנות - אני ממליץ על מכונות שהסכין שלהן קהה ביותר או אפילו בעלות זוית ישרה, כגון אלו המנידות מערכת עיגולים ימינה ושמאלה במהירות נמוכה [כגון Norelco G370, Braun 130,150] - ששם לא רק שהרשת חייבת להשתתף בתהליך החיתוך כמחזיקה את השער, אלא הרשת אפילו משתתפת פעילה בחיתוך.
♦
אסכם שוב את עיקרי הדברים:
יש שתי גישות: או שכשהתורה אמרה שלא לגלח [לאפוקי מלקט ורהיטני] ושלא להשחית [לאפוקי מספריים] 'הא כיצד גילוח שיש בו השחתה - הוי אומר זה תער' - כוונתה לקבוע שני תנאים לאיסור, ובהתקיים שניהם - הפעולה אסורה, וממילא גם מספריים שמשחיתות תהיינה אסורות, ולגישה זו ההיתר היחיד למכונות גילוח הוא רק באופן שהשער לא יושחת. לרמב"ם מלקט ורהיטני הם פינצטה, וממילא י"ל שהבין ש'גילוח' הוא חיתוך, ולרש"י וסייעתו מלקט ורהיטני הם סכינים שאינם משמשים לזקן, כגון של סנדלרים, והסביר ש'גילוח' הוא הפעולה שהדרך לגלח באמצעותה.
הגדרת 'השחתה' צ"ל שמגלח באופן שלא נשאר שיעור שמחשיב אותו 'שיער', אלא שמבואר בגמ' נדה ש'הלכה כדברי כולם להחמיר' ששיעור המחשיב ל'שער' הוא 'כדי לכוף ראשן לעיקרן' או 'כדי לקרוץ בציפורן' או 'כדי שיהו ניטלותבזוג' - וממילא כדי שהשער עדיין יחשב כשער לאחר הגילוח במכונה - צ"ל שגם לאחר הגילוח עדיין יהיה בו את השיעור הארוך מכולם, שהוא בפשטות כדי לכוף ראשו לעיקרו.
מכונת גילוח משאירות שער בשיעור הרבה פחות מזה, ולכן למי שסובר כגישה זו - לא אמורה להיות שום מכונה המותרת בשימוש.
אמנם, מזה שהיה ברור לגמ' שמותר לספר את הזקן במספריים, אפילו שלאחר התספורת לא נותר שיעור כדי לכוף ראשו לעיקרו, הרי שהיתר מספרים המבואר בגמ' לא מותנה בכך שתשאר שארית שיש לה שם 'שער', וזו לכאורה קושיא חזקה לכל ההבנה הזו בגמ'.
ובפרט, שהסתמכות על כך שבשער נותר שיעור כדי שיורגש בציפורן מתבססת על הגדרת החת"ם סופר ל'כדי לקרוץ בציפורן', אלא שיש לדעת שהוא השתמש בשיעור זה רק לחומרא - להתיר לגלח בתער לאחר שסיפרו את הזקן במספריים דקות ולא נותר אפילו שיעור זה שמורגש בציפורן, אך לא עלה על דעתו שישתמשו בשיעור שלו לקולא, כלומר, לגלח במכונה שנחשבת כתער - על סמך זה שנשארת שארית מועטת זו.
בנוסף, לגישה זו, שיש לאסור כל אופן שהשער נחתך כפי דרכו ואין שארית, לכאורה היה צ"ל שאין להתיר להשתמש בסם, שהרי כל שמבואר בגמ' ש'סך נשא' אינו בכלל האיסור - הוא רק בנזיר, ששם איסורו מותנה בשם 'תער' - והגמ' קמ"ל שנשא איננו תער, אולם באיסור גילוח הזקן, הרי לשיטתם האיסור נובע מכל אופן שיש שילוב של גילוח והשחתה, ולכאורה לא היה להם להתיר גילוח בסם.
גישה אחרת לסוגיא היא שלגמ' היה ברור שיש אופן פעולה אחד שאותו התורה אסרה, והגמ' מנסה לפענח מהו, ומבארת הגמ' שבודאי שהתורה לא התכוונה לאסור את התספורת במספריים - כי אז לא היתה אומרת שאסור להשחית, וגם לא התכוונה לאסור מלקט ורהיטני - כי אז לא היתה אומרת שלא לגלח, אלא מזה שאמרה גם גילוח וגם השחתה - הרי שהתכוונה רק לאסור את הגילוח בתער. לגישה זו לכאורה יהיה מותר לגלח את הזקן במספרייםשמשחיתות - שבהן יש פעולת גזירה בין שני אלמנטים, ואסור רק בתער - שבו השער נחתך רק באמצעות אלמנט חד אחד.
לגישה זו יש לבאר שכשבחלק מהראשונים כתוב שבמספרים נשארתשארית - אין כוונתם להגדיר שזה מתנאי ההיתר, אלא רק לאפיין מדוע מספריים נורמאליות אינן משחיתות, ואכן כמה ראשונים ופוסקים כתבו במפורש ש'מספריים כעין תער' המותרות - הן גם כשהשער מושחת לגמרי.
יש לסייע לשיטה זו מהמבואר בכמה ראשונים, וכ"פ הרמ"א, שמותר לגלח גם במספריים חדודות, כלומר שעשויות משני תערים, ורק יש להזהיר את הספר שלא להניד את החלק התחתון הנוגע בעור, אולם לא אסרו לספר בהן כי תוצאת החיתוך היא חלקה [ויש שאסרו זאת מחמת מראית העין או מחמת שמא הספר יניע את החלק הנוגע בעור, אך הרמ"א פסק להתיר].
וממילא אינני יודע מה הבסיס לאסור את התספורת במספריים שלא משאירות שארית, כלומר, במכונת גילוח.
אשר על כן, צריך רק לוודא שהמכונה לא פועלת בעקרון של סכין - החותכת את השער לבדה, מחמת חידודה ומהירותה, אלא רק בעקרון שלמספריים - שחותכים את השער בגזירה בין שני אלמנטים.
מהסרטת פיליפס הסקתי שמכונות גילוח פועלות רק בשילוב הרשת והשער לא נחתך רק מחמת הסכין, אך עדיין אין הוכחה שלא יתכן שאי פה אי שם תחתך שערה רק מחמת הסכין המחודדת והמהירה.
אשר על כן, חושבני שיש לשייף מעט את חוד הלהבים עם פצירת צפרניים, ועוד יותר טוב לרכוש מכונות שבהן הסכינים כלל לא חדות, וגם מהירות התנועה של הסכינים היא איטית - שבהן אין סיכוי שהשער יחתך רק מחמת הסכין. במכונות אלו יש רשת עגולה הנראית כצינור החתוך לאורכו, ובו נעים עיגולים ימינה ושמאלה במהירות לא כל כך גבוהה, ומגלחים את הזיפים הנכנסים לרשת.
וכן ראיתי במאמר [FEM simulation of single beard hair cutting with foil blade shaving system] של ד"ר גאנג פאנג (מאוניברסיטת צ'ינגואה, בייג'ין, סין) וד"ר אלואיס קופל (מקרונברג אים טאונוס, גרמניה) המוכיחים שככל שהסכין בעלת זוית קהה יותר - הרשת עצמה משמשת לא רק כסדן שעליו החיתוך מתבצע, אלא גם משתתפת בפועל בחיתוך, וכן, כשהמרחק שבין הסכין לרשת גדול יותר - גם הרשת משמשת כחותכת, ושם גם כתבו שמהירות החיתוך במכונות בראון הנ"ל היא כ-3.2 קמ"ש [ואילו בפיליפס המהירות כ-73 קמ"ש]; אף שהיתר 'מספרים' לא מותנה בכך ששני החלקים יחתכו, אך אם בפועל זה מה שקורה, ואם אין אפשרות שחלק אחד יחתוך ללא האחר - לכאורה יש להחשיבן כמספריים גמורות[6].
♦ ♦ ♦