מח"ס "גם אני אודך" ו"פרדס יוסף החדש" על המועדים
השטרות החדשים של בנק ישראל
א. שטרות עם דמויות נשים
הנה משרד האוצר ובנק ישראל הנפיקו שטרות חדשים, של 20 ש"ח, ושל 100 ש"ח, ועל גבם דמויות נשים, ויש לעיין האם מותר להשתמש בשטרות אלו, מצד איסור "לא תתורו".והגאון רבי ברוך דדון שליט"א כתב לי וז"ל:
הנלענ"ד דשרי להשתמש בשטרות אלו מכמה טעמי תריצי:
א. תחילה וראש, הנה על פי רוב, אין העולם מביטים בהתבוננות מעמיקה בדמויות שעל גבי המטבעות והשטרות, אלא הדבר נעשה בין רגע, בנתינת השטר או המטבע למוכר לקונה או למשלם, ואין לב האנשים נתון על פרטי השטר והמוצג בו[2], ובאופן כזה לא אסרו משום "לא תתורו", כי האיסור הוא רק בהסתכלות ובהעמקה בדמות אשה, ולא בהבטה בעלמא, ובפרט כשאינו מביט להנאה, וכעין מה שכתב במשנה ברורה (סימן ע"ה ס"ק י"ח). ע"ש. וכן כתב בשו"ת תורה לשמה (סימן שצ"ד), כשאינו מתכוון לראות ביופיה קיל טפי. יעו"ש.
ב. עוד י"ל שרוב האנשים המשתמשים בשטרות טרודים במלאכתם, להפקיד או למשוך כסף מן הבנק, לשלם ולקנות, והרי זה בכלל בעבידתיה טריד, דלא חיישינן להרהור עבירה, וכמבואר בגמרא בעבודה זרה (כ:) שמטעם זה מותר להרביע בהמה, וראה עוד בזה בש"ך יו"ד (סוף סימן קצ"ה), ובשו"ת בנין ציון ח"א (סימן ע"ה), ובספר טהרת הבית ח"ב (עמ' רכ"ב). ועוד.
ג. הנה בגמרא בתענית (ה:) אמרו "כל האומר רחב רחב מיד נקרי... ביודעה ובמכירה", וביאר רבינו יוסף חיים בספרו בן יהוידע (שם), שכל זה דווקא כשראה אותה בחיים חיותה במלא קומתה, אך אם ראה אותה בצורה ותמונה בלבד, אין לחוש. יעו"ש. והאריך בזה בשו"ת יביע אומר (ח"ט או"ח סימן ק"ח). והכי נמי בנידון דידן, הנשים הנדפסות על גבי השטרות, אין האנשים מכירים אותן כלל בחייהן, ולא ראו דמותן בקומתן, ולא חיישינן בזה להרהור כלל.
ד. ואם יוספים אנחנו, הנה הנשים הנדפסות על גבי השטרות הנזכרים, נפטרו זה מכבר לפני שנים רבות, ובאשה מתה, הדבר קיל טפי, שאין בא להרהור כל כך, וכמו שכתב בשו"ת הב"ח (סימן שצ"ד), וכן כתב רבי יוסף משאש זצ"ל בספרו אוצר המכתבים (ח"ג סימן אלף תתמ"ז), יעו"ש. ובמקום אחר הארכנו בזה, גבי הדפסת תמונת אשה שנפטרה בספר.
ה. ונוסף גם הוא שתמונות אלו נעשו בצורה עמומה שאיננה בולטת ובצבעים חלשים שאינם צבעוניים ומושכים את העין, ולכן אין העין צדה להסתכל בזה כל כך, וכבר הביא בספר שולחן מנחם (חאהע"ז ח"ו עמ' ע"ד) בשם הרבי מלובביץ' זי"ע, שהתיר להדפיס את תמונת אשתו הרבנית, בתנאי שידפיסו בצבע שחור לבן, שלא יהיה בכלל בגדים צבעוניים, ומה עוד שהרבנית לא הופיעה בכלל בפני ציבור ואיננה בכלל מכירה הבא לידי הרהור, ומה עוד שהאנשים אינם מסתכלים ליהנות, אלא בהבטה בלבד. יעו"ש. והוא הדין בנידון דידן.
ועל פי כל האמור אין כל חשש להשתמש בשטרות אלו על אף שמודפסת עליהם צורת אשה, וכבר ראינו גדולי ישראל שהשתמשו בעבר בשטר עשרה שקלים חדשים, על אף שהייתה מודפסת עליו דמות אשה, וכן גדולי עולם באירופה השתמשו ומשתמשים במטבעות ושטרות עליהם מודפסת דמות מלכת בריטניה ודמויות נוספות ואין פוצה פה ומצפצף.
ומספרים בדרך מליצה על חסיד אחד שבא לפניו האדמו"ר שלו, ואמר לו שהדפיסו שטרות עם דמויות נשים, והוא איננו יודע כיצד לנהוג ומה לעשות, ואיך להשתמש בהם, וגם שאר החסידים מסתפקים בדבר, והאדמו"ר השיב לו תשובה השערה: לך ואמור לכל החסידים שכל מי שיש לו ספק או פקפוק בשטר הזה שמודפסת עליו דמות אשה, שיעביר לי אותו, אני אינני חושש בדבר, ואשמח להשתמש בו...
וה' יתברך מלא רחמים, יערה עלינו רוח ממרומים, להתקדש ולהיטהר בקדושת קדומים, ראשונים כמלאכים שרפים ותחכמונים (עכ"ל).
♦
ב. שטרות עם תמונות רבנים ואמרותיהם
עוד הסתפקתי לפני כמה חודשים אודות השטרות חדשים של 20 ש"ח ושל 100 ש"ח אשר עליהם יודפסו דמויות נשים מפורסמות. ולפני הוועדה לתכנון שטרי כסף, הוגשה הצעה להדפיס שטרות חדשים עליהם מודפסים תמונות רבנים ואמרותיהם התורניות, ובמקרה שכזה תהיה בעיה לכאורה להכניס שטרות שכאלו לבית הכיסא, ויש לנהוג בהם בכבוד, או להדפיס שטרות עם דמויות נשים מפורסמות, שיש בזה לכאורה בעיית צניעות, ומה עדיף.וכתב לי בזה אחי הגאון רבי אברהם יהודה הכהן רבינוביץ שליט"א, וז"ל:
נראה פשוט שבוודאי עדיפא שיהיה תמונות של רבנים ואימרותיהם בתורת ה', שהרי כתב המגן אברהם (סימן פ"ה ס"ק ד') בשם הספר חסידים, אם נכנס בלבו הרהור עבירה, מותר להרהר בדברי תורה בבית הכיסא, מפני שזהו כמו להפרישו מאיסור, שהתורה מצלת מהרהורים רעים, והביאו הערוך השלחן (סעי' ב') והמשנה ברורה (ס"ק י"ג) ועוד פוסקים.
ועוד שבלאו הכי הרי בדרך כלל זה נמצא בכיסו, והמשנה ברורה (בסימן מ"ג ס"ק כ"ה) הביא להתיר להכניס כתבי הקודש בבית הכיסא, אפילו בכיסוי אחד. ובפרט בנידון דידן שסתם כיס כהיום הוי שני כיסוים.
ועוד הבט וראה במה שכתב בשו"ת בצל החכמה (ח"ו סי' קכ"ד) ובשו"ת משנה הלכות (ח"ה סי' קי"ז) ובשו"ת שבט הלוי (ח"ו סי' ח') ובשו"ת יביע אומר (ח"ד סי' כ"א וכ"ב) שכולם כתבו להתיר להכניס לבית הכיסא שטרי כסף שמודפס עליהם דברי תורה, ואפילו פסוקים, כיון דלשם חול הודפסו, ועיין שם עוד (עכ"ל).
והגאון רבי ברוך דדון שליט"א השיב לי בזה וז"ל:
בגמרא בשבת (סד.) דרשו את הפסוק: "ויקצוף משה על פקודי החיל" (במדבר ל"א), אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר להן משה לישראל שמא חזרתם לקלקולכם הראשון, אמרו לו לא נפקד ממנו איש, אמר להן אם כן כפרה למה, אמרו לו, אם מידי עבירה יצאנו, מידי הרהור לא יצאנו, מיד ונקרב את קרבן ה'. ונמצאנו למדים שהרהור עבירה חמור מעבירה עצמה (וראה עוד בזה למרן הראש"ל רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו מאור ישראל (שם) ותרווה נחת).
ומהכא איכא למידק גבי נידון דידן, שחמור הרהור עבירה באותן דמויות נשים מפורסמות, המודפסות על השטרות, יותר מ"עבירה" של זלזול בכבוד שטרות המודפסות בהם דמויות רבנים ומדברי תורתם, ואין הצר שווה בנזק המלך, ועל כן ודאי שעדיף להדפיס דמויות רבנים, מאשר דמויות נשים, ואע"פ שיכולים שטרות אלו להגיע לידי בזיון, הנה כבר האריכו בזה הפוסקים להתיר להיכנס עם שטרות אלו לבית הכיסא, וכפי שהעלה מרן הראש"ל רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר (ח"ד יו"ד סימן כ"א אות ד'), לגבי שטרות כסף אשר מודפס עליהם קטעים מהמגילות הגנוזות בספר ישעיה, ובהם אזכרות שם שמים, וניתן להבחין בזה על ידי זכוכית מגדלת, ומותר להיכנס בהם לבית הכיסא ולבית המרחץ, כשהם מכוסים בבגדו או בארנק, וכן מותר לשרפם ולבערם בזמן שירצו להוציאם מן המחזור, עכ"ד. וכ"כ בזה בשו"ת אוהל יששכר (סימן ע"ה), ובשו"ת משנה הלכות ח"ה (סימן קנ"ז), ובשו"ת ציץ אליעזר חט"ז (סימן ל"א), ובספר גנזי הקודש פרק ד' (סימן ס'). יעו"ש.
ועל כן יש מעלה בהדפסת תמונות דמויות רבנים תלמידי חכמים ומאורי הדורות על גבי השטרות, ובפרט שהסתכלות בדמות הצדיקים, יש בה מעלה גדולה לנשמה, וכמו שכתב מרן החיד"א בספרו מדבר קדמות (ערך ציור) וז"ל: "כאשר יצייר האדם בדעתו צורה קדושה, הנה הצורה הקדושה שידמה בדעתו, ישלים שכלו. וזהו שאמר ר' אבא (זוהר פרשת משפטים דף קכ"ג:) שהייתה צורת ר"ש מצויירת לפניו, והיה משיג על ידי זה השגה גדולה, וזהו סוד שאמרו חז"ל חייב אדם להקביל פני רבו, וכן כתב רבינו האר"י זצ"ל כי כאשר יתקשה בדבר תורה יצייר צורת רבו, וטוב לו להבין העניי"ן". עכ"ד. ועוד אומר החיד"א בשם האר"י ז"ל: דהרוצה להצליח בלימודו ולהבין, יצייר בדעתו דמות דיוקנו של רבו, ובזה ייפתחו לו שערי אורה ("תורת החיד"א" פרשת תרומה אות ל"ג בשם האר"י ז"ל). ועוד האריכו בזה רבות במעלת ההסתכלות בפני צדיקים, ומעלה זו דוחה את החשש מפני זלזול בכבוד התורה, כי עדיפים פני הצדיקים על פני דמויות נשים מפורסמות (עכ"ל).
ולסיום חשבתי בדרך צחות שהנה השטרות חדשים, של 20 ש"ח, ושל 100 ש"ח, יש על גבם דמויות נשים, וזהו מרומז בפרשת חיי שרה שכתב רש"י: בת ק' כבת כ'. ודו"ק.
♦ ♦ ♦