הערות הקוראים
הערות על מאמרו של הרב יעקב דוד אילן "בדין תבנית המנורה ובמצות ההדלקה" (עמוד כ"ג)
הערה א'
מש"כ שהדליקו נרות בחצירות קדשיך משום דעדיין לא טהרו הכלים ולא היה מתקיים דין נוכח השולחן, ורק דין הדלקה שמעכב בה בית התקיים עי' שם באורך.ולא הבנתי, דאם עכ"פ הבית מעכב האיך הדליקו "בחצירות קדשיך", הלא הבית מעכב, ובמפורש כתב הטעם ע"פ המדרש להאיר את בית המלך, וגם האם נימא דידליק בכל ירושלים או בכל א"י, ומנ"ל עזרה דווקא למקום המנורה, וצ"ע.
משה מרדכי אייכנשטיין
♦
תשובת המחבר
אין הקושיא מובנת, הלא בודאי שהדלקה ה"ד במקום המקדש, ובחצרות קדשיך מתקיים הדלקה במקום המקדש, והוי להאיר את בית המלך, ואפי' הר הבית נחשב למקום המקדש כמבואר במס' בכורים עד שיביאנו להר הבית וכו' (ראה בארוכה תורת הקודש ח"ב סימן א), ורק ביארתי דדין הדלקה בהיכל ה"ד כשהוא נוכח השלחן עם לחם הפנים, ובליכא שלחן אין יכול להתקיים הדלקה בתבנית בית הבחירה בהיכל נוכח השלחן, ולכן מקיימים מצות הדלקה בחצרות קדשיך, אבל בודאי אם לא מדליק במקום המקדש ל"ש ההדלקה למקדש כלל, ופשיטא שלא נתקיים מצות הדלקה.♦
תגובה א' - הרב משה מרדכי אייכנשטיין
יש"כ, ואני בשלי אעמודה שלא מסתבר כלל שלעניין זה של להאיר בית המלך אף מקום העזרה (וכל הר הבית כדברי הגהמ"ח) בכלל.תגובה א' - הרב יעקב דוד אילן
הדברים פשוטים בתכלית למי שלמד סדר קדשים, והראיה היסודית היא מהסוגיא במעילה יט ורש"י חולין קלט דחיוב אחריות בקרבנות מתקיים בהבאת הקרבן לעזרה, וכדברי המשנ"ל דחשיב שהביא הקרבנות ופרע חובו למלך כיון שהביאו לעזרה, ולדברי הגר"א גם כשהגיע להר הבית התקיים חיובו, דהביאו לרשות גבוה, הרי דכל החפצא של מקדש הוא בית המלך, ושפיר קיים מצות הדלקת המנורה גם כשהיא בחצרות קדשיך, אך מדין תבנית ביה"ב בעי בהיכל, ואגב הבאתי במאמרי שגם החת"ס בחי' משנת תקב"ץ כתב כן להדי', והדברים ברורים.בידידות והערכה
י"ד אילן
♦
תגובה ב' - הרב משה מרדכי אייכנשטיין
אחלה כבוד הדר"ג, אם בכ"ז אעיר שאם קבלה נקבל ואם לדין יש תשובה, שיש לחלק בין קיום הבאת קרבנותיו, להדלקת מנורה שבחוץ אינה מאירה כלום ואין בה טעם לכא'.תגובה ב' - הרב יעקב דוד אילן
אני מתפלא עליך, האם באמת אתה מבין שצריכים את המנורה להאיר, וכמש"א וכי לאורה הוא צריך וכו' וכל ענין המנורה הוא כמשל שבאנו להאיר את פני המלך וכדברי המד"ר תצווה משל לפקח וסומא וכאילו מאירים בבית המלך, וכל עשייה של כלל ישראל הוא להראות כאילו מאירים בבית המלך ועושים אור להקב"ה וזוהי מהות מצוותה, ולכן דיינו במאירים בחצרות קדשיך.
ופשוט וא"צ לפנים וא"צ להאריך למי שאינו רוצה להתעקש.
♦
הערה ב'
מש"כ הגאון שליט"א לעניין עשר מנורות שהדליקו בנס בימי החשמונאים וזה היה ההידור, והנס שהיה כבר ביום ראשון וכו'. לענ"ד קשה טובא להעמיס נס גדול כזה בלא מקור ברור יותר, שהרי לא היה כאן אפי' התחלה של שמן שיתברך ע"י הנס, והוא נס גלוי לגמרי ולא מסתבר שהיה להם נס כזה שהוא כמעט כקריעת ים סוף ובפרט שלא נזכר מזה כלום (הגע עצמך שאפי' נס פך השמן המקובל בידינו לא היה מפורסם כ"כ וביוסיפון לא נזכר אלא נס אחר, ואם היה מתרחש להם נס כ"כ גדול מסתבר שהיה מתפרסם מקצה העולם עד קצהו, אף שי"ל שא"א היה לדעת האם היה להם שמן או לא ואם השתמשו בשמן טהור או לא). מה גם שלפי המתבאר ממגילת תענית לא היה בידם אפי' מנורה אחת ולקחו שיפודים של ברזל וחיפו אותם בבעץ, ומנ"ל עשרה מנורות.וזאת ועוד ובעיקר, שמן הנראה שעשרה מנורות הוא דין בתבנית הבית, שהרי רק במקדש עשה אותם שלמה מחמת גודל ההיכל יותר מהמשכן וכמו העשר שולחנות, ואם כן מהיכי תיתי שיהיה איזה עניין להדליקם בחוץ ולא בתוך הבית (וזה גם לפי שיטת הגאון שליט"א הנ"ל).
משה מרדכי אייכנשטיין
♦