מעשי למלך[2]
חידושי רמב"ם להגאון רבי אליהו דוד רבינוביץ-תאומים [האדר"ת]
סימן קלד - קלו
סימן קלד
נהרג זה שהעידו עליו ואחר כך הוזמו אינן נהרגין מן הדין שנאמר כאשר זמם לעשות ועדיין לא עשה ודבר זה מפי הקבלה אבל אם לקה זה שהעידו עליו לוקין וכן אם יצא הממון מיד זה ליד זה בעדותן חוזר לבעליו ומשלמין לו. [עדות כ, ב].הרמב"ם פ"[כ] מעדות ה"[ב] פסק דבממון וכן במלקות אף לאחר ששלמו מ"מ צריכים העדים לשלם וכן להלקות, והשיג הראב"ד דמנ"ל לחלק מבמיתה דקיי"ל הרגו אין נהרגין, ונ"ל דהאורים ותומים [סי' לח סו"ס קב] מקשה ל"ל לו ולא לזרעו דאין עושין בן גרושה או בן חלוצה ת"ל ממ"נ אם קודם שנגמר הדין הא אינם חייבין עד שיגמר הדין ואי אחר שנגמר הדין הא קיי"ל הרגו א"נ, וא"כ י"ל שמזה לקח הרמב"ם לומר דדוקא במיתה אמרינן כן וא"כ א"ש דצריך קרא[3].
אך ק"ל למה צריך קרא ת"ל מדכתיב משפט א' יהיה לכם משפט השוה לכולכם כדדריש ר"ש כן בב"ק פ"ג, ב', פ"ד, א', שוב מצאתי קו' זו בספר אחד בשם גדול אחד, ואח"כ ראיתי ת"ל שאין כאן ריח קו' דהרי תוס' כתבו במכות ב', א', סד"ה [מעידין] דה"ל למימר דמעידין שהוא ממזר אלא מוקי בכהנים כו', וא"כ לק"מ דצריך קרא לשמעידין שהוא ממזר וק"ל.
♦
סימן קלה
הרמב"ם לא דריש את. וא"כ ק' מנ"ל שצריך לֵרָאות מת"ח, דלפ"ז ליכא למידרש מאת ה' א' תירא. ונראה דתוס' [ב"ק מ"א ב' ד"ה לרבות ת"ח] הקשו ל"ל את ת"ל מדכ' מפני ששיבה תקום ותי' מה שתירצו. ול"נ דר"ע ס"ל כת"ק דבקדושין ל"ג, ב', דס"ל דאין לעמוד מפני יניק וחכים א"כ לא דריש שיבה את"ח, אבל לדידן דפסקינן כריה"ג דאפי' יניק וחכים א"כ כבר ידעינן ממפני שיבה תקום כקו' התוס' וא"ש.♦
סימן קלו
נאמר בשור הנסקל ולא יאכל את בשרו והיאך היה אפשר לאכלו אחר שנסקל והרי הוא נבילה אלא לא בא הכתוב אלא להודיעך שכיון שנגמר דינו לסקילה נאסר ונעשה כבהמה טמאה ואם קדם ושחטו שחיטה כשירה הרי זה אסור בהנייה ואם אכל מבשרו כזית לוקה וכן כשיסקל לא ימכר ולא יתננו לכלבים ולא לעכו"ם לכך נאמר לא יאכל את בשרו ופרש של שור הנסקל מותר בהנאה נודע שהוא פטור מסקילה אחר שנגמר דינו כגון שהוזמו העדים יצא וירעה בעדר ואם נודע אחר שנסקל הרי זה מותר בהנייה. [מאכלות אסורות ד, כב].הרמב"ם פסק [פ"ד ממאכלות אסורות הכ"ב] דעור של שור הנסקל אסור, והקשה בס' שאילות שמואל [יו"ד סימן ס'] מנ"ל הא לא דריש את, ונ"ל בדברי תוס' נדה נ"ה, א', ד"ה שמא, [שכתבו] ועוד נראה דעור אינו בכלל בשר כו' וניחא השתא דאיצטריך בשור הנסקל לא יאכל [נ"ל דצ"ל לא יאכל את בשרו ודו"ק] להנאת עורו דלא אתי מבשרו, עכ"ל, א"כ כיון שפסק הרמב"ם לעיל דעורו כבשרו א"כ ל"צ כלל קרא לעורו.
♦ ♦ ♦