מח"ס "אבני דרך"
בית שמש
טעינת אופניים חשמליות בבית כנסת
בס"ד, תשע"זבימי בין המצרים, ה' קרן עמו ירים, ויתברך מגבהי מרומים, ישאו הרים וגבעות חיים ברכה ושלום אל ידידי היקר, מסיק שמעתתא אליבא דהלכתא הרה"ג גמליאל רבינוביץ שליט"א – מח"ס גם אני אודך ופרדס יוסף החדש.
שלומך ישגא לעולם.
באשר שאלתני, אדם שיש לו אופניים חשמליות ובאמצע הדרך נגמרה סוללת האופניים. האם הוא יכול להטעין את האופניים בבית הכנסת.
ראשית, אציין כי פוסקים רבים דנו לגבי טעינת מחשב בבית הכנסת (והעלו להתיר[2]), אך זה אינו דומה כלל לשאלתנו, שהרי המחשב הוא לצורך לימודו בתוך בית הכנסת (או בית המדרש), מה שא"כ טעינת האופניים איננה בשביל בית הכנסת או בית המדרש.
♦
כניסה לבית הכנסת שלא לצורך בית הכנסת
כאשר אדם נצרך להיכנס לבית הכנסת, כדי שלא יראה כנכנס לצרכיו האישיים בלבד, עליו לומר פסוקים או ללמוד מעט תורה, כמובא בגמרא במסכת מגילה (כח, ב) וכן נפסק בשולחן ערוך (אורח-חיים קנא, א). אולם לכאורה זהו דווקא כשהוא צריך דבר מתוך הבית כנסת, כגון: לקרוא לחברו הנמצא שם (וע"ע בשו"ת חמדת אברהם א, ג).אולם כאשר חם מאוד בחוץ או גשם, אזי כתבו הרמב"ם (תפילה יא, ו) והשולחן ערוך (קנא, א) כי אין להיכנס לבית הכנסת. והעיר המשנה ברורה (סק"ד) דזה אפילו אם ישהה וילמד בתוך בית הכנסת, שכן כל מטרתו הינה להסתתר מהגשם או מהחמה (וכן ביאר בשער הציון סק"ב). וכ"כ בשו"ת אז נדברו (ח, נא) ובספר ברכת נפתלי (קדושת בית-הכנסת ג, י). לפי"ז נוכל למימר דאין היתר להיכנס לבית הכנסת כאשר זה לא לצורך בית הכנסת (או הלימוד שרגיל ללמוד בו), היינו לטעון את הסוללה, שהרי עיקר מטרתו איננה הלימוד, אלא טעינת הסוללה של האופניים.
אלא שבעיוני בזה ראיתי דרבים חולקים על כך ומתירים. וכן התיר ערוך השלחן (קנא, ד) אם לומד בבית הכנסת, כיוון שאז אין ניכר כוונתו שנכנס מפני החמה או הגשמים. וכ"כ להתיר בשו"ת שרידי אש (ב, יב אות ה ד"ה 'אלא') ועיי"ש בראייתו מהראבי"ה (ב, תקצא). וכן העלה להתיר גם בשו"ת רבבות אפרים (ה, קלא) ובשו"ת מנחת חיים אמסלם (מהדו"ת כה)[3]. וע"ע בספר פתח הדביר (סק"ד) ובספר עמק ברכה (עמוד יד).
וכתב בספר פניני הלכה (הלכות בית כנסת): "אין להיכנס לבית הכנסת שלא לצורך תורה או תפילה. ואפילו כשיורד גשם בחוץ, אסור להיכנס לתוכו כדי להנצל מהגשם. וכן בקיץ אסור להיכנס לתוכו כדי לשבת בצל כתליו. וכן אסור להיכנס לבית הכנסת כדי להטעין טלפון נייד. שכן בית הכנסת מקודש לתפילה ותורה ולא לשאר צרכי האדם".
ולפי המבואר כאן, נראה שאם בכל הזמן שטוען את הסוללה של האופניים הוא יושב ולומד והוגה בתורה הקדושה, ישנה סברא (ופוסקים) להתיר.
♦
בדרכו למצוה
כמו כן, הדין יהא קל יותר אם הוא בדרכו עם האופניים למצוה ונגמרה לו הסוללה באמצע הדרך, שהרי כתב הפרי מגדים להתיר לקצר את הדרך ולעבור בבית הכנסת (אף כשלא צריך את בית הכנסת), לצורך מצווה, וכן התיר הבן איש חי (פרשת ויקרא אות ט). אולם הביאור הלכה (קנא ד"ה 'לקצר') חולק על כך ומחמיר בזה (וכן החמיר בכף החיים קנא, סקל"ה). אלא שכתב בשו"ת ציץ אליעזר (יב, טז) שאם אין לו דרך אחרת והולך לצורך מצוה מותר לכולי עלמא, וכן איתא גם בספר חיי משה (ח"ב עמוד רח).אלא שבאופן זה שהולך למצווה גם הביאור הלכה מתיר אם יושב במקום ולומד (או אומר תהלים), דאז לא ניכר דהוי ביזיון (וע"ע בהליכות שלמה תפילה עמוד רלב). ונראה דהכי מדוייק מלשון הרמב"ם (תפילה יא, ח). אולם במשנת יוסף (הלכות בית כנסת סי' כו אות ה) כתב: "לקצר דרכו לעשות מצוה מחוץ לביכ"נ אין להתיר, שהלא יוכל לעשותה גם בלא"ה". אולם היכא דאין אפשרות, נראה דגם הוא יודה כשהוא בדרכו למצווה שיכול לטעון אם לומד בתוך בית הכנסת. וחזיתי שבשו"ת דברי שלום מזרחי (אורח-חיים ב, א) העלה שמותר לעשות קפנדריא כשממהר לצורך מצוה. ובבית ברוך על החיי אדם (כלל יז, סקפ"ב) התיר כאשר כוונתו להזדרז לעשיית המצווה, עיי"ש.
♦
הטענה בלי רשות הגבאי
וודאי שלכתחילה צריך לבקש את רשות מהגבאים לטעון בשקע בית הכנסת שהרי הם אחראים על כל הנעשה שם.במידה והגבאים לא נמצאים, ולא ניתן לבקש מהם רשות להשתמש בשקע החשמל, נראה לי שיהא מותר לו לטעון, שהרי מצד הנהלת בית הכנסת הגבאים היו מסכימים. וכבר פסק השולחן ערוך (חושן-משפט שנט, א): "אסור לגזול או לעשוק אפי' כל שהוא בין מישראל בין מגוי, ואם הוא דבר דליכא מאן דקפיד ביה שרי... ואף זה אוסר הירושלמי ממידת חסידות".
וכן מצינו שכתב הרמב"ם (הלכות עדות י, ח): "אריס שלקח דבר מועט מן הפירות שבכרו בימי ניסן וימי תשרי קודם שתגמר מלאכתן, אע"פ שלקח שלא מדעת בעל השדה אינו גנב וכשר לעדות, שאין בעל השדה מקפיד עליו", וזה מפני שהוא יודע שבעל הבית יתרצה על כך.
אמנם מצינו מחלוקת בדברי הרמב"ם אם כוונתו שאם עושה זאת לא עובר על איסור גניבה כלל או שיש בזה איסור גניבה אך הוא אינו נפסל בגלל זה לעדות.
המחנה אפרים (הלכות גזילה ב) הבין שאין בזה שום איסור. וכן העלה הש"ך (חושן-משפט שנח, סק"א) כי מותר להשתמש בחפץ של חבירו שלא מידיעתו באופן שאם ידע חבירו יתרצה ויסכים. והעיר שכיון שיודע שחבירו יתרצה א"כ השתא נמי בהתירא אתי לידיה, דמסתמא אינו מקפיד על זה. ויודע אנכי שהלכה כאביי בסוגית ייאוש שלא מדעת, וכ"כ התוספות (בבא מציעא כב, א, ד"ה 'מר') לגבי מרי בר איסק שכתבו דאין לומר שהיה סומך שיתרצה מרי בר איסק כשידע, וכן פסק קצות החושן (רט, ה'), אך הש"ך חולק בזה. וע"ע בספר ציון יעקב לגרי"ח סופר שחיזק שיטה זו.
לפיכך, נראה כי בית כנסת מוחל על סכום קטן, אך עדיין אם רוצה להתחסד הרי הוא יכול להניח שני שקלים בקופת בית הכנסת. וכן ראוי לעשות.
♦
הכנסת אופניים לבית הכנסת
אלא שכל דיוננו עד כה היה לגבי הטעינה של הסוללה בתוך בית הכנסת. אולם אם בכדי לטעון נצרך הוא להכניס גם את האופניים, בזה אין נ"ל להתיר כלל. וכן חזיתי שכתב בספר ילקוט יוסף (קנא, כו): "אין להכניס אופניים לבית הכנסת, אפילו אם הוא חושש להעמידם בחוץ מפני הגנבים, שאין זה כבוד בית הכנסת. אבל מותר להכניסם לחדר הסמוך לביהכ''נ, או למטבח והמסדרון". וכתב בהערה שכן פסק בשו"ת שער שמעון אחד (ב, מא). וכן ראיתי שהעלה בספר בית הכנסת כהלכה (יג, ד). ואגב, אם לסוכה החמירו (עיין נטעי-גבריאל נז, יח) מה נימא לגבי בית כנסת.♦
העולה לדינא
הנתקע בדרך עם אופניים חשמליות ונצרך לטעון את הסוללה שלהם, יכנס רק עם הסוללה בלא האופניים לבית הכנסת ויטעון אותם שם ובשעת ההטענה ישב וילמד שם תורה. אולם וודאי שהיכא שניתן לטעון את הסוללה במקום אחר, מחובתו לעשות זאת במקום אחר. ונ"ל כי אם הוא בדרכו למצוה יש להתיר זאת ביותר בנקל. וראוי למי שטוען לתרום מעט לבית הכנסת על מעט החשמל שהשתמש. אולם במציאות בה נצרך להכניס את האופניים עצמם לתוך בית הכנסת בכדי לטעון אין להתיר ההטענה כלל וחלילה להכניס לשם את אופניו דהוי זלזול בקדושת בית הכנסת. וה' יצילנו משגיאות.בברכת התורה, ובציפיה לישועה
אלחנן פרינץ
מח"ס שו"ת אבני דרך
רמת בית-שמש
♦ ♦ ♦