הערות על מאמרו של הרב אליעזר בוטון "הכשר סוכה שפרשו עליה רשת מתכת" (עמוד ס"ו)

הערה א'

יש לצרף עוד שתי שיטות שעל פיהם יש להתיר פריסת רשת מתכת על הסכך:
א. דעת הט"ז (סימן תרכ"ט סקכ"ב) שאם פרס סדין על גבי הסכך כדי להגן מפני החמה, אולם החמה עדיין מגיעה לגוף האדם היושב בפנים בפנים לסוכה, כשרה לכ"ע גם לדעת רש"י (שהיא דעת הסתם בשו"ע שם). ועיין בבאור הלכה שם (ד"ה פרס עליה).
ב. דעת הבית דוד (הלכות סוכה ס"ק תמא) שמרן באמת פסק כהיש אומרים, שאם פרס הסדין להגן עליו מפני החמה והעלין או לנאותה, כשרה. עי"ש.
מה שהעיר על המאמר מרדכי, שכתב שמרן סתם כדעת רש"י והביא שיטת הראב"ן בי"א, וע"כ דעת מרן כסתם; אולם לפנינו בשו"ע אין הגירסא כן, אלא י"א וי"א, וע"כ הלכה כי"א בתרא. בילקוט יוסף כתב לתרץ שאולי היתה למאמ"ר גירסא אחרת. אולם בדקתי במאמ"ר שנדפס בחיי המחבר סביב לשו"ע, והגירסא כלפנינו, וכן בעוד דפוסים ישנים. וצ"ע.
בעניין מש"כ בענף ו' שאין רשת המתכת מקבלת טומאה. עיין בספר באר חיים (עדס, סוכה סימן ה' אות ב') שהאריך לבאר העניין.
משה ב.
♦

הערה ב'

בעניין מ"ש בהערה א' לחלוק על דברי הכה"ח שאין לעשות סוכה תחת האילן כלל לכתחלה, "ואין לדייק מדברי מרן הש"ע שכתב 'העושה סוכתו תחת האילן'... כי מרן בש"ע נקט לישנא דמתני' 'העושה סוכתו תחת האילן כאילו עשאה בתוך הבית'".
הנה בטור הביא דעת רבינו יחיאל, שכאשר היה עושה סוכתו תחת גג שהסירו הרעפים, היה זוקף קנים מן הסכך עד הגג לערבו יחד עם העצים הדקים. ולכאורה הדבר תמוה שהרי אף לדעת רבינו יחיאל לא היו מצריכין לזקוף קנים, אלא היכא דאי מסלקת לסכך שתחת העצים הדקים הויא חמתא מרובה מצילת. וכתב הבית יוסף לתרץ שאפשר שהיו מצריכין לזקוף אף כאשר צלתה מרובה מחמתה ללא הסכך שתחת העצים הדקים, דגזרי הא אטו הא.
וכתב בעל הערוך לנר (בספר ביכורי יעקב סק"א) לדייק מדברי הרמ"א בתחילת הסימן "אין לעשות סוכה תחת בית או אילן" שלכתחילה אין לעשות סוכה תחת האילן אפילו שהסוכה כשרה לכולי עלמא בדיעבד. וכמו שכתב הב"י הנ"ל לתרץ שיטת ה"ר יחיאל. וכ"כ בספר נטעי גבריאל (פ"ג סעיף ד').
ולכאורה יתכן שכן הוא דעת מרן אף אם נקט בלשון המתני'.
צבי בן דוד
♦

הערה ג'

מש"כ לדמות את רשת המתכת לדברי הרשב"א (בתשובה ח"א סימן נ"ה), לכאורה אינו דומה שהרי הרשב"א תלה זאת בכך שהוי לנוי וכאן אינו לנוי.
רועי הכהן זק

תשובת המחבר

הרשת באה להנעים עליו את הישיבה בסוכה, ושתהא דירת הסוכה עריבה עליו, וניכר שלא נעשית לעיקר הסכך, ועיקר הסכך נעשה מפסולת גורן ויקב. וכמו שכתב הרשב"א לגבי נוי. הרשב"א לא תלה את ההיתר בנוי, אלא ביאר את ההיתר לנוי ע"פ נימוקים אלו.
אליעזר בוטון
♦