הערה על מאמרו של הרב משה מרדכי אייכנשטיין "בעניין תקיעות על סדר הברכות" (עמוד ט"ו)

יש להוסיף שלפי מה שכתב המג"א (תקצ"א א’) שא"א לצאת בימינו בתפילת היחיד מהש"ץ כיון וכיום נהוג להוסיף פיוטים בתפילה (ואפי' על הש"ץ בעצמו דן שם הפמ"ג אי יוצא יד"ח תפילה דידיה בכך), לכאורה לא יתכנו כלל דברי הרי"ז לפי הרי"צ גאות, שהלא כל דבריו אינם אלא היכא שיכול לצאת מהש"ץ, דו"ק ותשכח.
אולם בעיקר דבריו של המג"א העיר בצדק חכ"א, דהאיך יתכן שנאמר שאין תפילת הש"ץ מוציאה אפילו את עצמו כיון ומוסיף בה פיוטים המהווים כעין הפסק, ואם כן לשם מה היא תפילה זו. ואין כאן מקום להאריך בזה אך בקצרה נאמר שלכאורה נראה מדברי המגן אברהם שהבין שכיום תפילת הש"ץ אינה להוציא יד"ח לא את הרבים ולא את עצמו, אלא עקירה לעצם שם תפילת הציבור בהיותה כוללת קדושה בציבור וכן סדר התקיעות בר"ה וסדר העבודה ביוה"כ, ולכן ככזאת אין מניעה מלהוסיף ולהרחיב בה בפיוטים, אף שכאמור א"א לצאת בה עצם חובת התפילה בנוסח שתיקנו חכמים, עי'.
המחבר
♦