רב ומו"צ בבית הוראה יד הרמ"ה
מח"ס "אוהל יעקב" ז' כרכים, ושא"ס
ירושלים
עשיית חפציו לפני התפילה
לכבוד ידידי היקר הגאון החשוב הנודע לתהילה המרביץ תורה לאלפים ה"ה רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א מח"ס "גם אני אודך", ו"פרדס יוסף החדש" על המועדים, ושא"ס, באתי כאן אחרי שראיתי כמה חקירות חשובות שחקרתם בכמה פרטים הנוגעים מאוד למעשה לגבי האיסור של עשיית חפציו לפני התפילה, ולתועלת הענין רשמתי כאן תשובות לחקירות שלכם והוספתי עוד פרטי דינים.♦
מקור האיסור לעשות מלאכה לפני שחרית
איתא במסכת ברכות (דף יד.): "אמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיאן אסור לו לאדם לעשות חפציו קודם שיתפלל שנאמר צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו". וברש"י שם (דף ה: ד"ה סמוך למטתי) כתב דכל ימי נזהרתי שלא לעשות מלאכה ושלא לעסוק בתורה כשעמדתי ממטתי עד שאקרא ק"ש ואתפלל. וכן הביאו תוס' (שם ד"ה אלא אימא). ובשו"ע (סימן פ"ט סעיף ג') נפסק שאסור לו לעסוק בצרכיו או לילך לדרך עד שיתפלל תפילת שמונה עשרה. והרמ"א שם כתב שיש מקילין לאחר שאמרו מקצת ברכות קודם שאמרו ברוך שאמר, וטוב להחמיר בזה [ואף שמשמעות מקצת ברכות הוא ברכות השחר לפני ברוך שאמר, מ"מ יתכן שהוא רק ברכת התורה, ראה בשלחן ערוך הרב].והמשנה ברורה שם (ס"ק י"ז) הביא מהשל"ה שקודם אור הבוקר מותר לעשות מלאכה. וכתב האליה רבה דמכל מקום אין לעשות שום ענין עד שיברך סדר הברכות, ופשוט דכוונתו בחצי שעה שסמוך לאור הבוקר. ועי' בערוך השלחן שם (סעיף כ').
וטעמא דהך איסור כתב בשו"ע הרב (סעיף ד') משום שאין להתעסק בצרכיו לפני שיתפלל לה' כדי שלא יפנה לבו עד שיתפלל.
♦
עשיית חפציו אחרי אמירת ברכות
כתב הרמ"א (סי' פ"ט סעיף ג') בדין עשיית צרכיו קודם תפלה וז"ל: "ויש מקילין לאחר שאמרו מקצת ברכות קודם שאמרו ברוך שאמר, וטוב להחמיר בזה (תרומת הדשן סי' י"ח)". והנה מקורו הוא התרומת הדשן וז"ל: "שאלה, המשכים ואומר ברכות ושבחות עד ברוך שאמר וחוזר לביתו ועשה צרכיו וחפציו שפיר קעביד או לאו. תשובה, יראה דלא שפיר קעביד דגרסינן פרק היה קורא אסור לאדם שיעשה חפציו קודם שיתפלל, וסתם תפלה המוזכרת בתלמוד הוא תפלת שמ"ע, וא"כ לא יועיל מה שאמר ברכות ותשבחות כבר בבהכ"נ, דאתפילת שמ"ע שנקבעו עיקר לעבודת המקום ב"ה וחמירי טפי לכמה מילי אפי' מק"ש קפיד תלמודא להקדים אותה לעשיית חפציו, והכי מוכח וכו'. אמנם ראיתי רבים המדקדקים שהיו נמנעים ללכת לצרכיהם בשחרית עד שהיו נכנסין בתחילה לבהכ"נ ולומר ברכות ותשבחות ואח"כ היו הולכין לצרכיהם אנה ואנה. והנראה לענ"ד לפום דינא דתלמודא כתבתי".וכתב הג"ר בן ציון יעקב ואזנר שליט"א (קובץ אור ישראל חלק כ"ח) דיש סומכים על דברי הרמ"א אלו, אולם כמה שגו וטעו לסמוך על דברים הללו שאין להם שום פירוש. דהנה כל מעיין שם ע"כ א"א לומר דמפומי' דהרמ"א יצאו, דהאיך אפשר שהרמ"א יעתיק קולא בדבר שמקורו בתרומת הדשן, והתרומת הדשן בעצמו פתח וסיים בגנות הנוהגים כן, וכתב דלאו שפיר עבדי, לעשות דבר הנוגד תלמוד מפורש. וכן נקט הרמ"א בדרכי משה, א"כ איך כתב הרמ"א כאן להקל, ומקורו הוא בתרומת הדשן. ובאמת בדרכי משה הביא דמדברי הארחות חיים משמע שאין לחוש כל כך. מ"מ לא היתה כוונתו להורות בזה שום קולא למעשה, אלא כמעיר בעלמא.
וכן יש להוכיח כן, מהא דלא כתב קודם דברים אלו "הג"ה" כמו שכתב בכל פעם שהביא דברי הרמ"א. ועוד דהלבוש שהוא תלמידו המובהק מהרמ"א לא די שנמנע מלהעתיק שי' רבו בזה, אלא אדרבה סתם להיפך, דלא סגי באמירת ברכות. וכן בשו"ע הרב יצא כאן מחוץ לדרכו, שאף אם אמנם העתיק מנהג המקילים, אבל מאחר שמצאם תמוהים, שיכל את ידיו, ובמקום "וטוב להחמיר" סיים להיפך "ואינו נכון", עכת"ד.
וידידי מח"ס סוכת חיים שליט"א העיר על זה בספרו סוכת חיים הל' תפילה וז"ל: דבר זה לא ניתן להיאמר דאין זה מלשון הרמ"א, דהרי הערוך השלחן כתב כן בשם הרמ"א. וכן המ"ב לקמן (סי' צ' סקנ"ג) כתב כן בשם הרמ"א. וכן מש"כ דלא כתב כאן הג"ה, אין זה דיוק דכמה וכמה פעמים לא כתוב הג"ה, ובודאי הוי דעת הרמ"א. ונראה דהרמ"א סמך על הארחות חיים, דכתב דיש להקל בזה, ומש"כ המראה מקום לדברי התרומת הדשן, זהו מש"כ לבסוף דטוב להחמיר.
ולענין דינא ראה מה שכתב הלבוש (סעיף ג') וז"ל: "וכן אסור לו להתעסק בצרכיו או לילך לדרך עד שיתפלל תפלת שמונה עשרה, ולא כאלו שמשכימים ואומרים קצת שירות ותשבחות וקודם שיתפללו הולכים לעשות חפציהם, דודאי לא שפיר עבדי, דעיקר מה שהקפידו חז"ל אתפלת שמונה עשרה הקפידו שלא יעכבו אותה". עכ"ל.
וכן בשו"ע הרב (סעיף ד') כתב וז"ל: "אסור לאדם להתעסק בצרכיו קודם תפלת י"ח בשחר כדי שלא יפנה לבו לשום דבר עד שיתפלל, ויש נוהגין להקל בזה לאחר שאמרו ברכות השחר קודם ברוך שאמר, ואינו נכון". עכ"ל.
ובערוך השלחן (סעיף כ"א) האריך יותר בזה וז"ל: "ובס' תרומת הדשן שאלו ממנו על האנשים שמתפללים עד ברוך שאמר והולכין לעסקיהם ואח"כ מתפללים אם מותר לעשות כן, והשיב שאסור דכונת הגמ' הוא על תפלת שמ"ע וכו', ועפ"ז כתב רבינו הרמ"א דיש מקילין לאחר שאמרו מקצת ברכות קודם שאמרו ברוך שאמר וטוב להחמיר בזה עכ"ל, ואינו מובן מי הם היש מקילין, ואם כונתו על איזה אנשים שמקילים בזה א"כ לא הו"ל לומר וטוב להחמיר דמשמע דהוא חומרא בעלמא, והרי מעיקר הדין כן הוא כמ"ש התה"ד, וכך ה"ל לומר ויש מקילין וכו' ואין להקל בזה וצ"ע, ובאמת הלבוש כתב כן ע"ש, וכן עיקר לדינא". עכ"ל. וראה עוד בשו"ת שבט הלוי (ח"ח סוף סי' י"ט) שכתב דהא דכתב הרמ"א דטוב להחמיר, היינו במקום שאינו צורך, אבל במקום צורך אפי' אם אינו צורך גדול כ"כ אפשר לסמוך ע"ז.
♦
כמה נחשב מקצת ברכות
בספר הליכות חיים חלק א' (עמוד ט"ז) שאל הגר"י טאפלין שליט"א את הגר"ח קניבסקי שליט"א כמה ברכות חשיב מקצת, האם גם אחד או שנים מספיק. והשיב וז"ל: "מספיק, אבל יותר טוב שיאמר כולן". ובשו"ת אבני ישפה חלק ו' (סימן י"ב ענף ה') נשאל בזה, וכתב שכיון שלא מוזכר הגדר בפוסקים כמה ברכות צריך לברך, אם כן מוכח שאין שיעור לדבר, וכל שברך מעט ברכות, כבר מותר לו. וכן נראה מסברא כי העיקר שפנה להקב"ה לפני שעסק בצרכים שלו, וכ"כ ברמ"א "מקצת ברכות". וכמו כן כך שמעתי מכמה מורי הוראה שליט"א שהכוונה מקצת כפשוטו "מקצת", ויש שאמרו הכוונה לכל ברכות השחר.♦
עשיית חפצי שמים (מצוות) לפני התפילה
במגן אברהם (סימן רנ"א סוף ס"ק ו') כתב שאם לא ימצא לקנות צרכי שבת אחר התפילה אז יקנה ואח"כ יתפלל, שזה מצוה עוברת, ובלבד שיקרא קר"ש קודם, יוצא מדבריו שאינו מותר אא"כ הוא מצוה עוברת, וגם רק בקניית מאכלי שבת שעיקרו מן התורה. ובמשנה ברורה (סימן ר"נ ס"ק א') אחרי שהביא דברי המגן אברהם שם כתב שזה לא מה שכיוונו חז"ל שאסור לעשות חפציו לפני התפילה, כי הרי זה חפצי שמים, ומשמע מדבריו שכל חפצי שמים מותרים לכתחילה, וראה עוד בפרי חדש כאן אות ו', ובערוך השלחן (סעיף כ"ב), וכן בספר חוט שני הל' תפילה (עמוד קפ"ב).♦
קניות לפני התפילה
והנה כתב בערוך השלחן (סעיף כ"ב) שפשוט הוא דדוקא חפציו אסור אבל חפצי שמים מותרים ולכן מותר להכין צרכי שבת בערב שבת או ערב יום טוב. וכן מובא במשנה ברורה (ס"ק ל"ו) שלקנות צרכי סעודה בערב שבת קודם תפילה שרי, דחפצי שמים המה, הא בחול אסור. ומבואר מכאן שדוקא בערב שבת ויום טוב מותר לעשות קניות, וכן מבואר במשנה ברורה (סימן ר"נ ס"ק א') ובביאור הלכה שם שיש להשכים לעשות קניות לשבת גם אם יפסיד תפילה בציבור, ומ"מ יראה לקרוא ק"ש תחילה. וכן דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל מובא בספר תפילה כהלכתה (פרק ו' הערה ל"ח) שאין לעשות קניות במכולת לפני התפילה. ובספר חוט שני שם כתב דמבואר מדברי המ"ב שאפי' אם לא יהיה לו מאכל אחר התפילה בימות החול אסור דאין זה חפצי שמים.ועי' בשו"ת שבט הקהתי חלק א' (סימן ס"ט) שהביא דאם לא ימצא אחר התפילה לקנות צרכי שבת יקנה תחילה אח"כ, ומשמע מדברי השו"ע ומשנה ברורה שם שאם יכול למצוא לקנות אח"כ, אע"ג דהוי צרכי מצוה אסור לקנות קודם התפילה. והוסף שם וז"ל רע עלי המעשה לאלו שקונים בימי החול קודם התפילה באופן שאפשר לקנות אח"כ, דאפילו בערב שבת דהוי מצוה משמע במגן אברהם דאסור לקנות קודם התפילה אפילו בחול דהא צריך לו שיהיה בבית לאכול והא דמשמע במגן אברהם דרק בערב שבת מותר לקנות אם לא יוכל למצוא אח"כ הא בחול אסור אפילו בכה"ג, היינו אם יש לו לאכול ורק בערב שבת קונה מאכלי שבת אז כה"ג בחול אסור לו לקנות צרכיו סתם קודם התפילה ביש לו לאכול אבל בערב שבת מותר לקנות כל צרכי שבת, אבל אם יכול לקנות אח"כ אין שום היתר לקנות בחול קודם התפילה חוץ אם צריך לקנות מה שהוא צריך שיהיה בביתו לאכול עכשיו או אוכל לילדים וכדומה.
♦
קניות אוכל לילדים עבור תלמוד תורה
כתבו הפוסקים שיש להקל לקנות אוכל לפני שחרית לקטנים היוצאים ללימודם, וה"ה להכין הארוחה עבורם, שהרי ודאי מוטל עליו לעזור לבני ביתו וגומל עמהם חסד בכך וחשיב כצרכי שמים. וכן דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל מובא בספר תפילה כהלכתה הערה ל"ט שהרי עצם אכילתם לפני התפילה מותרת, וכן דעת הגרשז"א זצ"ל, ואף מותר לפרוס לחם ולמרוח עליו. ובספר אור לציון חלק ב' (סימן מ"ה סעיף כ') כתב דאף שאין לו לאדם לעסוק בצרכיו קודם התפילה, מ"מ מותר לו לטפל בילדים קודם התפילה. וכן רשאי לקנות דברי חלב וכדומה כשזה לצורך הילדים, או משום כיבוד אב ואם, אם הוריו בקשו ממנו לערוך קניות, ומותר לעשות דברים אלו משום חינוך ילדים.♦
ללכת לעבודה לפני התפילה
אסור ללכת לעבודה ולהתחיל לעבוד לפני שמתפלל אפילו אם יתפלל אח"כ במנין, וכ"כ בשו"ת רבבות אפרים חלק א' (סימן ס"ו) שנשאל שם ממישהו שצריך ללכת לעבודה ואח"כ יתפלל שם במנין, והשיב שאסור על פי הנ"ל, ועוד שהמשנה ברורה כתב דאפילו אם במקום שיבוא יכול להתפלל עם הציבור בזמנו אעפ"כ אסור, ועי' במשנה ברורה שם (ס"ק ל"ג) שמבואר מדבריו דיותר טוב להתפלל ביחידות אפילו מי שיש לו שיעור קבוע מה שלומד שעליו להיזהר להתפלל בשעה שהציבור מתפללין ולא יתחיל בשיעור לפני התפילה פן ימשך ויעבור זמן התפילה, ומבואר מכל זה דאין לו להתחיל בשום עבודה לפני שיתפלל ואף אם מתפלל ביחידות דכיון שהוא מתפלל בזמן שהציבור מתפללין בבית הכנסת, ומבואר מכל הנ"ל שאין ללכת לעבודה לפני שיתפלל אפילו אם יתפלל אח"כ.♦
לסדר מיטתו קודם התפילה
מי שרואה שלא יהיה לו מספיק זמן לסדר מטתו אחרי תפילת שחרית מותר לסדר אותו לפני התפילה, וכן דעת הגרשז"א זצ"ל בספר הליכות שלמה (פרק ב' הערה ז'), וכן נקט באור לציון שם, ודעת הגר"מ שטרנבוך שליט"א מובא בספר שיח תפילה (עמוד תק"ל). ובעל הרבבות אפרים זצ"ל הביא שכן דעת החזון איש שיש לעשות כן משום דרך ארץ.♦
לכבס בגדים לפני התפילה
להכניס בגדים למכונת הכביסה והפעלתה מותר מעיקר הדין, כ"כ בספר הליכות שלמה שם. אבל דעת הגר"י בעלסקי זצ"ל הוא שלכתחילה יש למנוע מזה כשאפשר. ואח"כ ראיתי בספר חוט שני הל' תפילה (עמוד קפ"ב) שכתב דאסור להכניס כביסה למכונת כביסה וכדומה לפני התפילה. וראה עוד בספר ויברך דוד הל' תפילה (סימן נ"ט).♦
עיון בעיתון לפני התפילה
והנה יש לעיין אם מותר לקרוא עיתון (כשר כמובן) לפני התפילה או שהוי בכלל עשיית צרכיו כיון שאינו עושה מלאכה. ובשו"ת שבט הקהתי חלק ג' (סימן מ') הביא כמה טעמים למנוע מזה, מהא דאיתא (סימן צ"ג סעיף ב-ג) דלא יעמוד להתפלל מתוך כעס אלא מתוך שמחה ולא מתוך דין שלא יהא לבו טרוד. והכא נמי על ידי שקורא חדשות לפני התפילה דיש שם כמעט רוב הפעמים שמועות מעציב ומטריד דעתו של אדם. ומהאי טעמא נראה שיש למנוע את עצמו שלא יקרא חדשות לפני התפילה. מיהו הגרשז"א זצ"ל פסק שמותר להביט עיון קט בעיתון קודם התפילה.פסק הגר"ח קניבסקי שליט"א (דעת נוטה תשובה כ"ד) דאסור להסתכל בעיתון לפני התפלה, דהוי כמו שאר עשיית צרכיו שאסור לפני התפלה, ורק אם רואה ממילא ואין כוונה לקרות הוא דשרי. אך אם אמר ברכות אפשר דרשאי להסתכל לרגע בעיתון או במודעה לקרוא דבר נחוץ. ופסק הגרש"ז אויערבאך זצ"ל (הליכות שלמה פ"ב הערה ז') דעיון חטוף בעיתון שרי.
וכן פסק הגר"נ קרליץ שליט"א בספר חוט שני הל' תפילה (עמוד קפ"ב) וז"ל: "יש להמנע לקרוא כותרת העיתון קודם התפלה, דהתעסקות הראשונה של האדם בבוקר היא ההודאה לה' דעיקר קבלת מלכות שמים מתחיל מיד בעבודת ה', ולא להתעסק בדברים אחרים. וכל התעסקות אחרת מורידה את חביבות הענין, ומשו"ה אסור לאדם לעשות חפציו קודם שיתפלל, וק"ו לעמוד ולקרוא דברים אחרים שמראה בזה שישנם דברים אחרים קודם ה"צדק לפניו יהלך", ופרש"י צדק, תפלה שמצדיקו לבוראו והדר וישם פעמיו לדרכי פעמיו, וודאי שקריאת עיתון נחשב כזלזול בזה".
ובספר רב רבנן (עמוד תק"י) הביא שבעל שבט הלוי זצ"ל אמר שהקורא עיתון לפני התפילה אז בעת התפילה עצמה "ממשיכים לקרוא בעיתון", שחושב על מה שקרא בעיתון באמצע התפילה. ועי' עוד בספר ויברך דוד הל' תפילה (סימן ס"א).
♦
הוצאת האשפה בדרך לתפילה
והנה יש לעיין אם מותר להוציא האשפה בדרך לתפילה, והרי מקום הספק הוא על פי מה דכתב הערוך השלחן (סעיף כ"א) שהביא דברי התוס' במסכת ברכות שם וכתב דפשוט שאין לחלק בין מלאכה דוקא לשאר עסק דאיזה הפרש יש בין זה לזה. ולפי זה לכאורה הוצאת אשפה הוי כעסק אחר שלכאורה יש למנוע ממנו, אע"פ שהוא לאו דוקא נחשב כמלאכה.מיהו שוב ראיתי בספר תפילה כהלכתה שם שהביא דעת הגרשז"א זצ"ל שמותר לקחת האשפה בדרך לבית הכנסת כיון שזה לא נחשב כמעשה ממש, וכן דעת הגר"י קמנצקי זצ"ל מובא בספר אמת ליעקב (עמוד נ"א הערה קי"א).
♦
להמתין עם הילדים לאוטובוס לת"ת
מותר להורים להביא את ילדיהם לתלמוד תורה, כן נראה פשוט כיון שהוא נכלל בחפצי מצוה, וכן דעת הגר"ח קניבסקי שליט"א. וה"ה שמותר להמתין עם ילדיו לאוטובוס ללכת לתלמוד תורה, אבל העיר הגר"י בעלסקי זצ"ל שאם הוא רואה שזה לוקח הרבה זמן יש לומר ברכת התורה וברכות השחר קודם.♦
נהג אוטובוס שמסייע ילדים לת"ת אם מותר לפני התפילה
נראה שאסור להסיע ילדים או בחורים לישיבה או ת"ת באוטובוס או ברכב לפני התפילה, כיון שזה נחשב כהתעסקות בעסקיו וחפציו לפני התפילה. מיהו יש מקום לדון שיש בזה כעין צורך מצוה במה שמביאים אותם למקום לימוד, ובאמת הגר"א נבנצל שליט"א כתב לי שמותר לו להסיע אותם, ומח"ס שבט הקהתי שליט"א כתב לי שאם אינו יכול להתפלל לפני כן מותר לו להסיע אותם, וראה עוד בספר ויברך דוד הל' תפילה (סימן ס"ח).♦
תשלום חובות קודם התפילה
יש אומרים בשם הגר"י קמנצקי זצ"ל שהתיר לשלם חובות לפני התפילה כיון שתשלום חובות הוי מצוה, וכן עי' בספר דולה ומשקה (עמוד ס"ו). וראה עוד במה שכתב בספר ויברך דוד הל' תפילה חלק א' (סימן נ"ח).♦
החלפת דולרים לשקלים לפני התפילה כדי לחלק צדקה בארץ ישראל
כבר הזכרנו לעיל מדברי הערוך השלחן שמותר לעשות חפצי שמים ומצוות, ולכן מותר לאסוף צדקה, ומצוי שבן חו"ל מגיע לאר"י ואין לו כעת שקלים רק דולרים ורוצה לחלק כסף לצדקה בבית הכנסת ויש לעיין האם מותר לו ללכת קודם התפילה לחלפן כדי להחליף דולרים עבור שקלים לצורך נתינת צדקה בתפילה. וראיתי בשו"ת אבני ישפה חלק ו' (סימן י"ב ענף ו') שדן במקרה שאחד רוצה ללכת לחלפן כיון שהוא נמצא בקרבת המקום ולא לצורך לחלק צדקה, והשיב לו שנראה שיש בזה איסור גמור כיון שזה ממש כמו קניה ומכירה, ואין להקל בזה אא"כ אמר מקצת ברכות. וכדבריו כ"כ לי כמה מפוסקי זמנינו שפשוט שהוא אסור לעשות כן לפני התפילה, אלא שיש לדון בנידון דידן שרוצה לחלק הכסף לצורך צדקה דאז שפיר יכולים לעשות כן לפני התפילה. ובספר ויברך דוד הל' תפילה (עמוד קמ"ד) צידד שלכאורה מותר לעשות החלפה לפני התפילה למען חלוקת צדקה. וכתבו לי בתשובה הגר"א נבנצל שליט"א ומח"ס שבט הקהתי שליט"א שלצורך צדקה מותר להחליף הדולרים לפני התפילה.♦
אם מותר לסופר סת"ם לכתוב קודם התפילה
והנה יש לעיין אם מותר לסופר לכתוב סת"ם לפני שמתפלל, וצדדי הספק הם האם זה שהוא כותב נחשב צרכי מצוה או לא, יש לדון שמאחר והוא רוצה למכור הסת"ם אולי זה נחשב כסחורה ולא כצרכי מצוה. ובספר ויברך דוד הל' תפילה חלק א' (סימן ס"ו) דן בזה וציין לדברי הביאור הלכה (סימן ל"ח סעיף ח') שחידש שם דמה שכתב המגן אברהם דתגרי תפילין ומזוזות לא חשיבי עוסקים במצוה אא"כ עיקר כוונתם לשמים להמציא תפילין לבני ישראל אף שבדרך אגב מרויחים, לא כשעיקר כוונתו רק להשתכר, שזה דוקא בתגר מפני שלמכור תפילין אינו עצם המצוה, אבל סופר הכותב תפילין חשוב עוסק במצוה אף כשכל כוונתו רק בשביל להשתכר, שהרי הוא מקיים עצם מצוה בכתיבתו דכתיב בקרא וכתבתם וכו', וממילא ה"ה נמי לגבי סופר סת"ם לפני התפילה. וחידש לפי זה, שגם מוהל, אע"פ שעיקר כוונתו בשביל כסף, מ"מ כיון שלמעשה הוא מקיים מצות מילה אפשר לעשות כן לפני שמתפלל, וה"ה לגבי רופא חולי ישראל מותר לרפאות אותם לפני התפילה, כיון שהוא מצוה, עכ"ד.והנה נראה לענין דינא שאם התחיל הסופר לכתוב קודם התחלת זמן התפילה יכול להמשיך לכתוב אח"כ ובלבד שלא יעבור זמן התפילה, ובלבד שיאמר ברכת התורה קודם הכתיבה. ומשהגיע זמן התפילה לא יתחיל לכתוב לפני התפילה אלא יתפלל קודם, ואפילו אם אי אפשר לו להתפלל קודם לא יכתוב קודם התפילה אם יכול לכתוב אח"כ, ואם לא יהיה לו מספיק זמן בשביל פרנסתו במה שכותב רק אחר התפילה יכול לכתוב קודם התפילה ויהדר לכוין שרוצה לקיים מצות לימוד התורה ויברך מקודם ברכת התורה ומקצת ברכות, עכ"ד שו"ת שבט הקהתי חלק א' (סימן ס"ט) ועי' שם טעמו וביאורו. ועי' בשו"ת חיי הלוי חלק ב' (סימן א') מה שכתב בענין זה. וביררתי שאלה דידן אצל גדולי ההוראה שליט"א והשיב לי הגר"א נבנצל שליט"א שמותר לו לכתוב לפני התפילה, והגאון רבי עזריאל אויערבאך שליט"א פסק דאם יש לו זמן קבוע לתפילה מותר לו לכתוב לפני זה. ואילו הגאון רבי שריה דבליצקי שליט"א פסק דיאמר ברכות השחר מקודם (רשימות הגר"י שוב שליט"א).
♦
למכור ספרים לפני התפילה
והנה יש לעיין אם מותר למכור ספרים לפני התפילה, ולכאורה מכירת ספרים עצמו לא נחשב כמצוה ולכן קשה להקל בזה ולמכור לפני התפילה. ובספר חוט שני הל' תפילה (עמוד קל"ג) כתב שם בענין הל' הנוגעים בגדר עוסק במצוה שפטור משאר מצות, והעיר דנראה דאם אחד פותח חנות לממכר אתרוגים או סוכות וסכך או תפילין וכדומה, לא חשיב זה כדבר מצוה לענין זה שיחשב שעוסק במצוה ופטור משאר מצות, אם הוא עושה כן לפרנסתו. ואע"פ שדברים אלו וכן מכירת ספרי קודש נחשב צרכי מצוה, מ"מ כל עוד שהוא עושה כן לצורך מסחר לא חשיב דבר מצוה, ושאני מרופא שאף שגובה כסף עבור עבודתו מ"מ חשיב כדבר מצוה ואף אם אינו מתכוין לשם מצוה כלל, מ"מ עצם הריפוי הוי מצוה. ובספר ויברך דוד הל' תפילה (סימן ס"ו) כתב לענין מכירת ספרים לפני התפילה שיהא אסור כיון שמשתכר ואין עיקר כוונתו לשם מצוה, ועוד שאין מצוה בקניית ספרים, ובנידון דומה ציין שם לשו"ת דברי יציב או"ח (סימן נ"ט) שפסק דאסור לצאת ולהתעסק במלאכת השחיטה קודם שיתפלל עי' שם. ולא חשיב ליה למלאכת השחיטה מלאכת מצוה, ואולי משום שמקבל שכר עליה, מ"מ אולי חשיב מעשה מצוה, שהרי מברכין על השחיטה אשר קדשנו במצוותיו וכו', וצ"ע. ובאמת כששאלתי את פוסקי זמנינו ביררתי שנחלקו אם מותר למכור בנידון דידן, שהגר"א נבנצל שליט"א היקל בזה, ואילו מח"ס שבט הקהתי שליט"א פסק שאסור כמ"ש לעיל.ולענין אחד שמוכר אוכל מביתו אם מותר למכור לפני התפילה, ראה בשו"ת אבני ישפה חלק ו' (סימן י"ב ענף א-ב) שכתב שאין לעשות כן, אא"כ הוא צורך שאי אפשר לעשות אח"כ. ועוד העיר שם לענין מכירה לפני התפילה, שאע"פ שאחד רצה לומר סברא שתהיה מותר למכור אם לא גובה הכסף עד אחרי שמתפלל, מ"מ לענין הלכה למעשה לא נראה כן ולא מוסיף שום דבר להתיר מכירה לפני התפילה, וה"ה לענין מכירת הספרים לפני התפילה.
♦
לקנות ספרים לפני התפילה
נלענ"ד שאם אחד רואה ספר שרוצה ללמוד ממנו בפרט לפני התפילה, מותר לו לקנות אותו, וכמו שמצוי בבתי כנסיות שמוכרים ספרים ומונח לידם קופה להניח את הכסף, ולכאורה כל זה הוי חפצי מצוה.♦
אפיית מצות לפני התפילה
אחד שצריכים אותו לאפות מצות או שהוא צריך לאפות מצות וצריך לאפות לפני התפילה יש לעיין האם זה נחשב כצרכי מצוה שמותר לעשות לפני התפילה או לא. וביררתי אצל כמה פוסקים שליט"א אם נחשב כצרכי מצוה או לא, והגר"א נבנצל שליט"א כתב לי שמותר. ושוב ראיתי בספר החשוב ויברך דוד הל' תפילה (סימן ס"ה) שדן בזה ופסק שמותר, וביאר דלא מבעיא מי שיאכל ממצות אלו לשם קיום מצות אכילת מצה בליל הסדר, שאז חשיב כעסק של מצוה ממש, אלא אף מי שהוא ובני ביתו אוכלים ממצות אחרים, אלא שהוא רוצה להתעסק באפייה כדי לקיים בעצמו את מה שכתוב "ושמרתם את המצות", גם בכה"ג נחשב כמצוה ומותר להתעסק בזה לפני התפילה. מיהו מח"ס שבט הקהתי שליט"א כתב לי שאם אין לו זמן אחר לאפות אלא אותו זמן לפני שחרית יש לו לומר ברכות השחר לפני האפייה. ובספר הליכות שלמה (שם הערה 27) הביא שהגרשז"א זצ"ל היה משגיח על אפיית מצות לפני התפילה.ועי' בשו"ת רבבות אפרים חלק ח' (סימן תקל"ח) שכתב דמותר להכין סעודת מצוה לפני שחרית. וכבר הזכרנו מדברי הפוסקים שכל עזרה בתוך הבית נחשב כמצוה ומותר, כגון הכנת אוכל לילדים ושאר עזרה לאשתו.
♦
התעמלות לפני התפילה
מי שמעונין לעשות התעמלות או פעילות גופנית לחילוץ עצמותיו, כדי לחזק את גופו לעבודת הבורא, במידה ואין אפשרותו לעסוק בכך אלא לפני התפילה, מותר, ובתנאי שלא יעבור משום כך זמן ק"ש תפילה או תפילה בציבור. וכך הורה הגרח"פ שיינברג זצ"ל מובא בספר תפילה כהלכתה (פרק ו' סעיף כ"ג) וטעמו משום שכל כוונתו הוא רק להתחזק לעבודתו יתברך, ולא להנאת גופו בעלמא וצרכי שמים הם. ובאופן שאי אפשר לאחר התפילה.ובשו"ת רבבות אפרים חלק ה' (סימן ל"ט) כתב לענין ריצה לצורך ירידה במשקל האם מותר לעשות כן לפני התפילה, והביא שרק אם הריצה לצורך בריאות הגוף וכ"ש אם הוא לצורך רפואי אפשר להתיר כל זה אם אמר ברכות השחר וקצת מפסוקי דזמרה, ואחרת נראה שיש לאסור. מיהו אח"כ ראיתי בספר רשומי אהרן חלק שני (סימן פ"ט אות ג') שהביא פסקי הגר"מ פיינשטיין זצ"ל שהתיר להתעמל לפני התפילה כיון שלא נחשב כמלאכה. וכן דעת הגר"א נבנצל שליט"א.
♦
המתפלל וטעה בתפילתו אם אסור במלאכה
בספר ברכת משה הביא מהגרי"ש אלישיב זצ"ל שאם מישהו התפלל וטעה בתפילתו וצריך לחזור ולהתפלל, שוב ליכא איסור עשיית חפציו קודם שחוזר ומתפלל, אף לדעות הסוברות שתפילה הראשונה לאו כלום היא.♦
להכניס שקית עם גניזה בתוך תיבה של הגניזה
כתב בס' בכרמי יהודה (מהגר"י שפירא זצ"ל ראש כולל חזו"א, תשובה ר"מ) וז"ל: "שאלתיו האם מותר לשים שקית של דברי גניזה במקום המיועד לכך קודם התפלה. ואמרתי דנראה לי דדמי למש"כ המ"ב ריש סי' ר"נ דקנית צרכי שבת קודם התפלה, שרי, אם לא ימצא לקנות לאחר התפלה, משום דהוי חפצי שמים. וי"ל דה"נ דהוי דבר מצוה דגונז הדברי תורה, ובאם לא יוכל לשים לאחר התפלה שרי. והגאון שליט"א הסכים לזה". והנה לפי מה שפסק הגרש"ז אויערבאך זצ"ל לעיל דמותר להוציא אשפה לפח כיון דמלאכות שעושים מהר מותר לפני התפלה, ה"ה כאן מותר אפי' בלא אמירת ברכות.♦
לשלוח מכתב בדואר בדרך לתפילה
מותר לשים מכתב בתוך תיבת דואר בדרך לתפילה בבוקר כיון שאינו נחשב כמלאכתו, וכן שמעתי מהגר"י ליברמן שליט"א שהוא עצמו היה עושה כן למעשה, וכן השיב לי בתשובה הגר"ח קניבסקי שליט"א שמותר. ואח"כ ראיתי שבספר הליכות חיים חלק ב' (עמוד יט) נשאל בזה וז"ל: "אם מותר ליתן מכתב בתיבת דואר קודם תפלת שחרית. והשיב וז"ל, אם כבר אמר ברכות השחר יש להקל". [ואולי זו כוונתו במכתב אליי]. מיהו יש לציין דבכה"ג יש להוסיף הקולא של הגרשז"א זצ"ל לגבי מלאכות שגומרים אותם מהר כגון הוצאת האשפה שמותר אפילו אם לא אמר מקצת ברכות, ולכן ה"ה בזה שמכניס המכתב לתוך התיבה שלוקח כמה שניות.♦
לשלוח דואר אלקטרוני לפני התפילה
נראה שאסור לשלוח דואר אלקטרוני לפני התפילה כיון שהוא התעסקות בצרכיו לפני שמתפלל, מיהו יש לדון למעשה באחד שצריך לשלוח מכתב דחוף שיהיה לו תועלת גדול אם ישלח את זה לפני התפילה, ובפרט אם יטריד מחשבתו במשך כל התפילה אם לא ישלח את זה, שלכאורה בכה"ג יש מקום להקל, וכבר כתב לי אחד מפוסקי זמנינו שליט"א להקל בכה"ג. ומה טוב אם יכול לומר ברכת התורה או ברכות השחר לפני כן, כמ"ש לי עוד פוסקי זמנינו.♦
אם מותר לאשה להכין ארוחה לבעלה שיהא מוכן כשחוזר מהתפילה
פסק הגרש"ז אויערבאך זצ"ל (הליכות שלמה פ"ב סעיף ו') וז"ל: "אשה שדרכה להתפלל שחרית ולא הספיקה להתפלל עד ששב בעלה מתפילתו, אם רוצה הבעל לאכול מיד, תכין לו ארוחתו, ואינה צריכה לומר קודם לכן אפי' בקשה קצרה, הואיל והיא משועבדת בזה לבעלה". ולענין אם אצל נשים צריכים להקפיד לא להתעסק בצרכיהן לפני התפילה, ראה בשו"ת אבני ישפה חלק ו' (סימן י"ב), ובספר ויברך דוד הל' תפילה (סימן ע') כתב שהנשים מוזהרות בזה מלבד טיפול בבניה הקטנים, ואם אמרו מקצת ברכות יש להקל בשאר דברים.ויה"ר שלא נכשל בדבר הלכה
החותם בכל חותמי הכבוד
ידידך יעקב אהרן סקוצילס
♦ ♦ ♦