מח"ס "גם אני אודך"
ו"פרדס יוסף החדש" על המועדים
משחק "ספינר" בשבת
יש היום משחק חדש הנקרא בשם "ספינר" (fidget spinner), שהינו צעצוע קטן בצורת משולש מעוגל, בעל שלוש צלעות, אשר אוחזים אותו במרכזו ומסובבים אותו בעזרת האצבעות. ולאחרונה נטען שדבר זה מסייע לתלמידים עם בעיות קשב וריכוז.והסתפקתי מכמה צדדים אם מותר לשחק בזה בשבת: א. משום רפואה. ב. משום ביטול בתורה הנגרם ע"י משחק. ג. משום מוקצה. ד. משום בנין וסתירה.
♦
תשובת הגאון רבי אלחנן פרינץ שליט"א
מח"ס "אבני דרך"
א. גם בריאים משתמשים בו
המשנה ברורה (שא, סק"ז) כתב: "וכן מותר לטייל אפילו אם כוונתו להתעמל ולהתחמם משום רפואה, מ"מ שרי כיון דלא מוכחא מילתא שעושה כן לרפואה, אבל אסור לרוץ כדי שיתחמם לרפואה כיון דמוכחא מילתא ואסור משום שחיקת סממנין". וממילא כיוון דאינו ניכר שהוי לרפואה, יש מקום להתיר[2]. וכבר כתב בשו"ת ציץ אליעזר (ו, ד) להתיר להשתמש בדבר המחזק את שריר כף היד בשבת, כיוון שאין מתעייפים ומזיעים מכלי זה, וציין בייחוד שאין ניכר שעושה זאת לצורך בריאותו, דהרי גם בריאים מתאמנים בו. ואכן, אנכי ראיתי דגם אנשים שאין להם בעיית קשב וריכוז משחקים בזה. ולפיכך, כיוון דגם בריאים משתמשים בזה ואין הדבר גורם להזעה וכו' לכאורה אין איסור לשחק בו בשבת.♦
לקחת "ריטלין" בשבת
יתרה מכך, אם התירו לקחת ריטלין בשבת (עיין שו"ת אבני דרך ז, סד) דבזה מיירי בכדור לבליעה שהיה מקום לחוש לגזירת שחיקת סממנים, על אחת כמה וכמה הכא, דגורם לרוגע ולחידוד בריכוז בעת לימודו, באופן שאינו לוקח תרופה. וכבר כתב בשו"ת מנחת יצחק (א, קח) להתיר לקחת תרופה בשביל להתרכז בלימוד התורה, וממילא מדוע הכא נחמיר. בייחוד דיודעים אנו דבשבת צריך יותר לעסוק בתורה, דלכך ניתנו השבתות (עיין שולחן ערוך רצ, ב).♦
תרגילים פשוטים ביד
ונראה להוסיף עוד בזה את דברי השמירת שבת כהלכתה (לד, כב) שביאר: "אין לעשות תרגילים בכלי קפיצי לשם חיזוק שרירי הגוף, אבל מותר לעשות תרגילים פשוטים ביד, ואף בכלים פשוטים המיוחדים ליד" (וע"ע בספר עובדין דחול ה, כה).♦
ב. משחקים בשבת
יש לעיין מצד משחקים בשבת [שיש בהם משום עובדא דחול וביטול תורה], אולם כבר כתב המגן אברהם (שלח, סק"ח) לגבי משחקים שבמקום שנהגו להקל, אין למחות בידם (וכ"כ המשנה ברורה סקכ"א. ואגב עיי"ש דחשש למושב לצים במשחק, מה שאינו שייך אצלנו). ומובא במגן אברהם (שא, סק"ד): "אע"פ שאסור לראות דיוקנאות... מכל מקום אם הראיה עונג לו, מותר. והב"ח פירש דמותר לרוץ כדי לראות דבר עונג".ואמנם הרוקח (נה) כתב שעיר שמעון חרבה כי שיחקו בשבת. אך הדגיש שזה היה בגלל שביטלו תורה (עקב משחקם). ואילו הכא אין בזה בזבוז זמן ומניעה מלימוד תורה, אלא להיפך. ואם התירו שחמט (עיין בזה בשו"ת אבני דרך ח, רצ. ובספר פסקי תשובות שלח אות יג), מדוע נחמיר בזה[3]. [ועיין בברכי יוסף (שלח, סק"א) שכתב כי ההיתר של הרבנים ששיחקו שחמט בשבת, היה מפני שסבלו ממרה שחורה, וכדי להסיח את דעתם מן הדאגות, שיחקו. וממילא גם למחמירים הכא בספינר שנועד לכעין הרגעה וסיוע בריכוז, לא יהא מקום להחמיר].
♦
ג. אין מקום לאסור מצד מוקצה
ופשיטא שאין מקום לאסור משום מוקצה, כיון שייחדו מראש. ונראה דאף אין צורך לייחדו, שהרי כל הגזירה במשחק משום מוקצה היתה משום שאינו ראוי לצור בו ע"פ צלוחיתו (שמאוס ומטונף), מה שלא ניתן למימר לגבי הספינר[4].♦
קשה לילדים לעזוב זאת
ובעודי בזה אעיר, כי ילדים המסובבים את הספינר יום יום קשה להם מאוד לעזוב זאת, וראיתי שהובא בארחות שבת (יט הערה קח) בהאי לישנא: "וכתב לן הגר"ח קניבסקי שליט"א לגבי מקרה שאדם רגיל לטלטל חפצים מחמת שיעמום כמתעסק בעלמא, ללא צורך כלל, אך אם יורו לו שהדבר אסור, קשה לו מאד להימנע מרוב הרגלו, שהחזון איש הורה בזה דחשיב צורך, והרי זה מותר".♦
ד. לחבר החלקים בחוזק
אלא שראוי לעורר ולהעיר שישנם משחקים מסוג זה מחברות שונות המצריכים גם הרכבה שיש בה תקיעת המשקולות בצדדים. ואם צריך לחברם בחוזק (ולא סגי בהנחתם), הרי יש בזה איסור של מלאכת בונה - תוקע[5]. ובאופן זה שצריך לתקוע, אסור לגדול לחברו חזרה בתקיעה (שכן עיקר המשחק אינו פירוק והרכבה, אלא לסובבו), ואילו לקטן יהיה מקום להתיר.♦
העולה לדינא
העולה לדינא שהספינר (שתואר בשאלה) מותר לסובבו בשבת.אולם לגבי הספינר שבעת סיבובו נדלקים אורות בצלעותיו, או שאר מלאכות שבת שעלולים להיות בחידושים הבאים של המשחק, וודאי שלא יהא לזה כל היתר בשבת. ובדור בו בכל עת מפתחים ומשכללים את המשחקים, חובה עלינו להתבונן היטב מה עומד לפנינו. (עכת"ד).
♦ ♦ ♦