נשיקת ילד בעזרת נשים

הרב יעקב אהרן סקוצילס
רב ומו"צ בבית הוראה יד הרמ"ה
בנשיאות הגה"צ רבי מתתיהו דייטש שליט"א
מח"ס "אוהל יעקב" ז' כרכים ושא"ס
ירושלים
נשיקת ילד בעזרת נשים
לכבוד ידידי היקר והחשוב מרביץ תורה לאלפים הגאון שמתחשק להגדיל תורה ולהאדירה בכל כוחו רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א מח"ס יקרים ונצרכים "גם אני אודך" "ופרדס יוסף החדש"- מועדים - ושא"ס, אחרי מבוא הברכה והשלום.
בדבר השאלה החדשה שהסתפקתם לפי מה דאיתא ברמ"א (או"ח סימן צ"ח סעיף א') שאסור לנשק ילדים בבית הכנסת, האם אסור גם כן בעזרת נשים. וכדי לברר הלכה זו צריכים לבאר מתחילה את גדרי האיסור לנשק ילדים בבית הכנסת, והאם לעזרת נשים יש קדושה כבית הכנסת לענין זה, ונבאר כל זה בסמוך בס"ד.
♦
א.
בשו"ת בנימין זאב (סימן קס"ג) הביא בשם ספר אגודה (מסכת ברכות פרק ו') שאסור לנשק את בניו הקטנים בבית הכנסת ובבית המדרש, וכן פסק הרמ"א (או"ח סימן צ"ח סעיף א') וז"ל: "אסור לאדם לנשק בניו הקטנים בבית הכנסת, כדי לקבוע בליבו שאין אהבה כאהבת המקום". כלשון הרמ"א כתבו בחיי אדם (כלל י"ז דין ט"ו) ובקיצור שו"ע (סימן י"ג סעיף א'), ובדומה לכך בבן איש חי (פרשת ויקרא סעיף י"א), שאסור לנשק בניו הקטנים בבית הכנסת דאין ראוי להראות שם אהבה אחרת זולת אהבת המקום.
♦
ב.
הדרכי משה (סימן צ"ח ס"ק ג') הביא הדין הנ"ל ושינה את הלשון קצת, וכתב שאסור לנשק בניו בבית הכנסת "להודיע" שאין אהבה וחיבה כאהבת הקב"ה, עכ"ד. וראיתי בשו"ת משנת יוסף חלק ו' (סימן ל"א) תשובה ארוכה שנכתב למע"כ שליט"א בענין נשיקת ילד בבית הכנסת, וציין לדברי הדרכי משה ששינה את הלשון קצת, והביא כמה נפק"מ בין שני הביאורים האלו להלכה. ונפרט:
♦
ג.
בבית קודם התפילה, יש לעיין אם מותר לנשקם, דלרמ"א בהג"ה שהוא מטעם לקבוע בלבו, אין האיסור דוקא בבית הכנסת, אלא האיסור הוא על האדם קודם התפילה וגם בעת התפילה, ולפי הדרכי משה בביתו לא שייך להודיע ולהראות אהבה אחרת, כי זה רק בבית הכנסת או בשעת התפילה. ועוד נפקא מינה בבית הכנסת שלא בשעת תפילה, שבזה תהא קולא לדברי הרמ"א דמותר, דרק בזמן התפילה צריך לקבוע בליבו אהבת ד', ולדרכי משה שהוא להראות ולהודיע, תהא חומרא, דיש לומר שזה שייך בבית הכנסת תמיד, שהוא בית ה', מיוחד לעבודתו ולאהבתו ית"ש, ואין מראים שם שום אהבה לבשר ודם אפילו שלא בשעת התפילה.
וכיון ששני ביאורים יצאו ממקור אחד, מהרמ"א ז"ל, יש להתחשב בשניהם, וכמו שכתב בעל האז נדברו זצ"ל בספרו בית ברוך (כלל יז, ט"ו) שיש להחמיר לב' סברות, ולכן בכה"ג יש להחמיר גם בבית הכנסת שלא בשעת תפילה וגם בביתו קודם התפילה, ואין זה כספיקא דדינא בדרבנן להקל, כיון שנוגע לכבוד שמים, שהוא חשוב ביותר. ולכן הגם דבעלמא קיימא לן עיקר כהרמ"א שחיברו אחרי הדרכי משה (פמ"ג יור"ד סימן ס"ט משב"ז טז), מ"מ כאן משום כבוד שמים יש להחמיר בכל אופן, עכת"ד.
♦
ד.
והא חזינן מהנ"ל שיש צד גדול להחמיר לב' סברות, וכן נראה מדברי הכף החיים (סימן פ"ט ס"ק י"ג) שכתב דלא ינשק ילדיו לפני התפילה וכ"ש בתוך הבית הכנסת. מדבריו נראה שגם כן נקט להחמיר כב' חומרות, ולפי זה יש לעיין אם ניתן להקל בעזרת נשים, או ששפיר יש מקום להחמיר משום כבוד שמים, ונראה דמתחילה יש לברר אם עזרת נשים דינו כבית הכנסת, ואת"ל שלא, אולי הוא לא גרע ממה שיש מחמירים לנשק ילדיו קודם התפילה בביתו כנ"ל, ונבאר הצדדים בס"ד.
♦
ה.
האחרונים דנו האם מותר לנתוץ חלק מבית הכנסת לצורך עזרת נשים, ויסוד השאלה אם יש בעזרת נשים קדושה כבית הכנסת, מאחר והנשים מתפללות שם, או שלא, מכיון שאין להם חיוב להתפלל, ולצד זה יש בסתירה איסור של הורדת קדושה. בחיי אדם (כלל פ"ו דין ט"ו) כתב שאין קדושת בית הכנסת חלה על עזרת נשים, ולכן אסור לנתוץ שום דבר מבית הכנסת לצורך עזרת נשים (אלא שאין להקל בה בשחוק וקלות ראש). וכן כתב בשו"ת מהר"ם מלובלין (סימן נ"ט) שעיקר קדושת בית הכנסת הוא בעזרת הגברים, וכן נקט בשו"ת ציץ אליעזר חלק ט' (סימן י"א) בשם המהרי"ט. ובספר ברכת נפתלי חלק ב' (פרק ח' סעיף י"ג) כתב ששמע מהגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל שכוונתו שקדושתהו לא חמורה כקדושת בית הכנסת, וכך נקט לדינא.
♦
ו.
מאידך, הערוך השלחן (סימן קנ"ד סעיף ז') כתב דחלה קדושת בית הכנסת על עזרת נשים, ובשו"ת אבני נזר או"ח (סימן ל"ד אות י"ג) כתב שקדושת עזרת נשים קלה יותר מקדושת בית הכנסת. וראה עוד בספר מקור חיים שכתב שיש לעזרת נשים כל דיני בית הכנסת, וכן נראה מדברי שו"ת שואל ומשיב חלק ב' (סימן כ"ב) אלא שאין בו קדושת בית המדרש, כיון שאין לומדות שם. וכך נראה מסקנת רוב הפוסקים וכמ"ש בשו"ת יביע אומר חלק י' (או"ח סימן ט"ו) בשם הרבה אחרונים. וכ"כ בספר צדקה ומשפט לגר"י בלוי זצ"ל (פרק י"ב סעיף כ"א) וז"ל: "עזרה המיוחדת לתפלת נשים דעת רוב הפוסקים שיש בה קדושה, אלא שקדושתה קלה מקדושת בית הכנסת שמתפללים בו אנשים".
♦
ז.
בשו"ת דברי חיים חלק ב' (סימן י"ד) כתב להדיא דלעשות מבית הכנסת עזרת נשים הוי הורדה מקדושה חמורה לקדושה קלה. וטעם הדבר משום דאינו דומה כבוד בית הכנסת לעזרת נשים, כי הרבה דברי קדושה קבועים בבית הכנסת דוקא, ולא בעזרת נשים, כמו תקיעת שופר, הלל, לולב, קריאת מגילה ועוד. ולכן בודאי אין משנים בית הכנסת לעשות עזרת נשים. ועוד טעם מדוע עזרת נשים קדושתה פחותה מבית הכנסת מצאנו בשו"ת בית שלמה או"ח (סימן כ"א), כיון שהנשים אינן מתפללות בעזרת נשים בקביעות כ"כ כמו האנשים בבית הכנסת, שמתפללים בו בכל יום ערב ובוקר.
♦
ח.
בספר משנת יוסף הלכות בית הכנסת (סימן י"ט אות ב') כתב שגם אם אין לעזרת נשים קדושת שכינה של בית הכנסת, עכ"פ מקום קדוש הוא מצד התפילות הנשים, והביא ראיה לזה ממה שכתב ברמ"א (סימן פ"ח) שהמהג שאין לאשה נדה בימי ראייתה ליכנס לבית הכנסת או להתפלל [הכוונה לעזרת נשים]. ואם אין לעזרת נשים שום קדושה למה לא תכנס בימי נידותה, אלא ודאי יש לעזרת נשים קדושת עצמה, שלא גרעה משאר תשמישי מצוה, שהרי לתפילה מיוחדת. אבל פחותה במדרגתה מבית הכנסת של אנשים. ושוב מצא שכן מבואר בשו"ת תשורת ש"י (סימן תקמ"ה), עי' שם ביתר מראה מקומות. ועי' עוד לגבי קדושת עזרת נשים בשו"ת מנחת יצחק חלק ז' (סימן ח'), ושבט הלוי חלק ה' (סימן כ"א) ובשו"ת רבבות אפרים חלק א' (סימן ק"כ).
♦
ט.
ומעתה נראה דמאחר ויש קדושה לעזרת נשים עכ"פ מפני תפילות הנשים, יש מקום להחמיר (בפרט בשעת התפילה) לא לנשק שם ילד קטן, אא"כ להשקיט ילד קטן שבוכה או מפריע, שאז אינו דרך חיבה, וכמ"ש בשו"ת משנת יוסף שם להקל בזה. ועוד, לפי מה שהזכרנו לעיל שיש ענין להחמיר בנוגע לכבוד שמים אפילו כשיש צדדים להקל, יש מקום נוסף להחמיר גם בעזרת נשים. וראיתי בשו"ת משנת יוסף חלק ז' (סימן כ"ג) שכתב תשובה למע"כ שליט"א בנידון דידן והסיק להחמיר בזה עי' שם.
♦
י.
אמנם שוב מצאתי בספר פסקי הגרי"ש קובץ קיצור הלכות או"ח (עמוד ס"א סעיף כ"ד) שהביא דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל באיסור נשיקת ילד בבית הכנסת, שבעזרת נשים יש להקל לנשק קטנים. וכן ראיתי בשו"ת אבני ישפה חלק ט' (כת"י) תשובה למע"כ שליט"א בנידון דידן וכתב וז"ל: "בענין אם מותר לנשק לבניו בעזרת נשים, הרי עזרת נשים קדושתה קלה מקדושת בית הכנסת, ודברים שנאמרו לענין בית הכנסת לא נאמרו לענין עזרת נשים וכמו שכתב המ"ב סי' ק"נ ס"ק ט', ולכן מותר לו לנשק לבניו בעזרת נשים. וכן בספר בית הכנסת כהלכה (פרק י"ח סעיף ו') כתב שיש מי שאומר שמותר לנשק את בניו הקטנים בעזרת נשים, מאחר שאין קדושתו כקדושת בית הכנסת, ומקור לזה הביא מספר התפילה והלכותיה חלק ה' (סימן כ' הלכה ז') בשם שו"ת אדני פז חלק ד' (סימן ד'), אולם בשו"ת משנת יוסף שם החמיר", עכ"ד.
♦
יא.
ולענין דינא נראה שהמיקל יש לו על מי לסמוך, והמחמיר בענין כבוד שמים בודאי שתבוא עליו ברכה, ויש להתייעץ עם רבו מובהק לדעת כיצד עליו לנהוג בכה"ג. ומ"מ במקום הפרעת התפילה או להרגיע את התינוק, כבר הזכרנו שאין חשש לנשק אפילו בתוך הבית הכנסת. אלא שעדיין צריך עיון מה הדין לנשק ילד בעזרת נשים שלא בשעת תפילה, שהרי הזכרנו לעיל שיש אומרים שכל הדין של הרמ"א איירי דוקא בשעת תפילה, וא"כ אולי במקום שיש פוסקים שנקטו שאין קדושה לעזרת נשים, שלא בשעת תפילה שפיר יש להקל, וצ"ע. ועוד יש לעיין בעזרת נשים שבמשך השבוע לומדים שם אנשים, אולי דינו כבית מדרש ויש בו קדושה וצריך להחמיר, וצ"ע.
♦ ♦ ♦