הערה על מאמרו של הרב הלל בן שלמה "תבשילים זכר לפסח ולחגיגה" (עמוד ט"ו)
הערה
יש לבדוק האם טעם המנהג אינו להעדיף דווקא בשר לזכר קרבן פסח וע"כ דווקא אותו בעי לצלות, משא"כ בביצה שיש בה עוד טעמים כנ"ל (ואגב כמדומה הגר"א שלל הטעם של זכר לחורבן, בליל הסדר. עי' בהגר"א שו"ע סו"ס תע"ו ד"ה נוהגין כו').
תשובת המחבר
מאחר שגם הפסח וגם החגיגה הם קרבנות, הרי ששני מיני הבשר נאמרו לזכר שניהם - ואדרבה, הטעם של אבלות בביצה על העדר קרבן פסח, או הטעם האחר "דבעא רחמנא למיפרק יתנא", שייכים לקרבן פסח יותר מאשר לחגיגה. ובאמת, משמעות "זכר לקרבן" אינה זכר לאבלות אלא דווקא התעוררות חיובית - כמו שאנו מוצאים במקרים רבים על "זכר למקדש" בחז"ל. "זכר לחורבן" לא נזכר בחז"ל, שלא היו זקוקים להיזכר בחורבן. הם הבינו שזו המציאות. לפעמים נמצאים עמוק בשגרת הגלות, שאנו צריכים להזכיר לעצמנו את זה שהמצב צריך תיקון.
הלל בן שלמה
♦