הערה על מאמרו של הרב איתמר לוי "בגדר חפצא דאיסורא" (עמוד קע"ה)
הערה
במאמר של הרב איתמר לוי בענין חפצא דאיסורא, ראיתי בדף קצ"ג שדן בענין עדל"ת בקטן, דאע"ג דליכא בהו קיום העשה מ"מ חפצא של המצוה איכא גם בקטנים. אפשר שיש להוסיף הסבר לפי מה שכתב רב ניסים גאון במס' שבת דף קל"ג דבכל עדל"ת הכוונה שהעשה היא תנאי בל"ת, דהיינו דבמקום העשה לא ניתנה הל"ת, וכ"נ מהחינוך מצוה תקפ"ד (אמנם במהרי"ק לא נהירא ליה זה) ולפי"ז אפשר לומר דא"צ לקיום העשה רק במקום שיש חפצא של המצוה לא ניתנה הל"ת.
ובעיקר דבר זה, ראה בנועם חלק כ"ה (תשמ"ג מ"ד) דף כ"א מכתב מהגאון ר' אלחנן וסרמן הי"ד שנסתפק בזה אם אפשר לדמות עדל"ת בקטן למש"כ הראב"ד בנשים. ובענין עדל"ת בקטן ראה באחיעזר ח"ג סי' פ"א אות ו' שכתב ע"פ התרוה"ד דאיסור לא תאכילום הוא משום דאתי למיסרך, ולפי"ז במקום שעדל"ת כשיהא גדול יהא מותר ממילא ליכא איסור גם בקטן, וראה שם שמביא משו"ת ושב הכהן אם קטן מותר להטמא לקרוביו כיון שאין בו מצות טומאת קרובים וראה בזה בזכר יצחק ח"ב סי' ל"ח, והאחיעזר שם הרגיש שם ממה שיבמה נופלת לפני קטן, ודוחה דאשת אח הותרה לגבי יבום עיי"ש עוד.
ומה שהביא שם ראי' מגיטין דבי"ד אביהם של יתומים ולא פטר אותן מטעם שקטנים הן ופטורים מן המצוות, בפשטות לק"מ כיון שהיא אפקעתא דמלכא, וזה ברור דקטן דין ישראל יש לו (ראה בקוב"ש ב"ב אות נ"ד דאע"ג שהאבות לא נצטוו בתרי"ג מצוות מ"מ דין ישראל היה להם) רק לשיטת היראים ששביעית משמט רק אם המלוה אומר משמט אני יש להקשות, אבל באמת כבר נתקשו האחרונים בזה, ראה בתומים סי' ס"ז ס"ק כ"ה ובגליוני הש"ס שם. ואפשר שיש לדון דבמקום דליכא לא יגוש אין אפקעתא דמלכא דומיא למלוה על עשר שנים, אבל בפשטות הכוונה שם דאין המציאות של נגישה ולא להאיסור וילע"ע.
ש. צ.
ברוקלין נ. י.
♦ ♦ ♦