ישיבת 'היכל אליהו', כוכב יעקב
האם רצוי לומר בפסח תשעים פעם 'ותן ברכה'
הקדמה[1]א)
בשו"ע (קיד, ח) נפסק ע"פ הירושלמי שאדם שאינו זוכר לאחר הפסח האם אמר בתפילתו 'מוריד הטל' וכן 'ותן ברכה' הרי שכל עוד לא עברו 30 יום מתאריך שינוי הנוסח אנו מניחים שמן הסתם הוא אמר כפי הרגלו הישן, ולכן צריך לחזור על תפילתו.
לפי השו"ע (קיד, ט) האומר תשעים פעם "ואת כל מיני תבואתה לטובה ותן ברכה על פני האדמה" הרי שהרגיל את לשונו לומר כהוגן, ולכן לא יצטרך לחזור ולהתפלל כשאינו זוכר כיצד אמר. פסיקת השו"ע היא כדעת המהר"ם מרוטנבורג, ודלא כשיטת ר' פרץ.
האם לכתחילה ראוי לעשות כך ולומר תשעים פעם 'ותן ברכה'?
הגר"א והט"ז חלקו על פסיקת השו"ע ולדעתם אין לנהוג כך[2]ב). כמה אחרונים[3]ג) נקטו שטוב לחוש לשיטת הט"ז, ולשיטתם ברור שלא כדאי לנהוג כך. אמנם הביאור הלכה כתב כי בניגוד לדעת הט"ז והגר"א הרי ש"שארי כל האחרונים, רובם וכמעט כולם, העתיקו את דברי השו"ע להלכה"[4]ד), ובמשנה ברורה הוא אף נמנע מלהזכיר כי יש מי שחולק בזה על דעת השו"ע.
אמנם ייתכן שגם לדעת הביאור הלכה יודה השו"ע שאף שעצה זאת אפשרית אולם אין בה עדיפות והידור, ולפיכך הרוצה להחמיר ולחשוש לדעת הט"ז - קדוש ייאמר לו. אכן בהליכות שלמה (תפילה ח כו, ובהערות 'ביצחק יקרא' לרב נבנצאל על המשנ"ב) הביא שלפי דעת הגרש"ז אויירבאך "לכתחילה אינו ראוי" להשתמש בעצה זאת של השו"ע, שהרי בכך מכניס האדם את עצמו למחלוקת השו"ע והט"ז, משא"כ אם לא יאמר תשעים פעם שאז לכו"ע יצטרך לחזור על תפילתו.
אמנם לענ"ד נראה שכדאי ומומלץ לעשות עצה זאת, כפי שנפרט.
ראשית ננסה להוכיח כי כך דעת המהר"ם עצמו ובעקבותיו כך גם דעת ה'בית יוסף'. בהמשך נביא כמה וכמה אחרונים הפוסקים כך, ולבסוף נטען כי כך גם עולה ע"פ חישוב הלכתי של "שכרה כנגד הפסדה".
♦
א.
ראשית נוכיח כי לפי השו"ע עצה זאת ראויה לכתחילה:
מקור דין זה הוא בדברי הראשונים שהביאו דין זה בשם המהר"ם מרוטנבורג.
בתשב"ץ (תשב"ץ הקטן סימן רכ"ה, ובתשב"ץ נוסחת מהר"ם מינץ בסי' שסט) כתב:
"וספק אם אמר 'משיב הרוח ומוריד הגשם' אמרינן בתוך ל' יום - חוזר לראש, דודאי לא אמרו הואיל שאינו רגיל בו. אבל לאחר ל' יום - אינו חוזר לראש, שכבר רגיל בו ולא שכח לאומרו. אבל הר"ם ז"ל היה רגיל לאמרו בשמיני עצרת צ' פעמים 'אתה גבור לעולם משיב הרוח ומוריד הגשם'... ועכשיו אם הוא מסופק אם אמר 'משיב הרוח' אינו חוזר לראש לפי שבוודאי אמרו... ומביא ראיה מבבא קמא... והוא הדין לותן טל ומטר שצריך לומר צ' פעמים... [ומיהו לא חזינן לרבנן קשישי מארץ צרפת דעבדי הכי דאין הנדון דומה לראיה...]".
נוסח זהה מופיע בהגהות רבינו פרץ על הסמ"ק (מצוה יא הגהה יג):
"ואומר הר"מ ז"ל מרוטנבורג ספק אם אמר 'משיב הרוח ומוריד הגשם' אמרינן בירושלמי בתוך ל' יום חוזר וכו', אבל הר"מ ז"ל היה רגיל לומר ביום שמיני עצרת תשעים פעמים 'רב להושיע משיב הרוח'... ועכשיו אם הוא מסופק אם אמר משיב הרוח אינו צריך לחזור לראש, לפי שבודאי אמרו, ומביא ראיה מבבא קמא...".
בהליכות שלמה (שם) מוזכר מנהג חסידי ירושלים שהיו מזכירים צ' פעמים רק בתחילת החורף ולא בתחילת הקיץ, וזאת משום שבתחילת החורף ממילא המזכיר 'מוריד הטל' בטעות אינו חוזר (וממילא גם לפי הגר"א והט"ז בכל מקרה ל"צ לחזור ולכן ישנה רק תועלת מהזכרת צ' הפעמים). לכאורה היה מקום להביא לכך ראיה מדברי התשב"ץ והגהות הסמ"ק שהביאו שהמהר"ם היה אומר צ' פעמים רק בתחילת החורף ולא בתחילת הקיץ. אמנם באמת יש כאן ראיה הפוכה: שלפי מנהגם לא היו מזכירים בקיץ כלל "מוריד הטל" (אלא "רב להושיע מכלכל חיים"), ולפי מנהג זה אין נפק"מ בין תחילת החורף לתחילת הקיץ (ראה שו"ע קיד, ח-ט)[5]ה).
עולה אם כן מהתשב"ץ ומהגהות הסמ"ק כי הזכרת צ' פעמים הינה מומלצת, וכי כך נהג המהר"ם עצמו. זוהי אפשרות מועדפת המצילה את האדם מאמירת ברכות לבטלה.
נוסח זה הובא גם בארחות חיים (לר"א מלוניל, ח"א הל' תפילה סי' ק"ב) ובאבודרהם (סדר תפילות של חול, תפילת שמונה עשרה, עמ' מא) ובאגור (הלכות ברכות סי' קנה) ובמנהגים לר"א קלויזנר (שמחת תורה אות סב) ובספר המנהגים לר"א טירנא (שמיני עצרת עמ' קלו) ובמטה משה (סימן קכח).
ההלכה לפיה האומר צ' פעמים שוב אינו חוזר על תפילתו יכולה להתפרש בשני אופנים: היה מקום לומר כי האומר צ' פעמים עומד בספק האם אמר כיאות ומכיון שכך לא יחזור על תפילתו[6]ו). אולם מכל המקורות משמע שלפי מהר"ם קודם 30 יום הרי יש חזקה שאמר שלא כהוגן, ולאחר אמירת צ' פעמים יש חזקה שאמר כהוגן. לפי"ז נראה שלפחות לפי שיטת המהר"ם עצמו מדובר בעצה לכתחילאית.
לעומת נוסחת התשב"ץ והסמ"ק הרי שבהגהות מיימוניות (על הרמב"ם הל' תפילה י, ח בס"ק ה') מופיעה נוסחה שונה:
"גרסינן בירושלמי דפ"ק דתענית: 'התפלל ואינו יודע אם הזכיר מוריד הגשם, ר' יוחנן אמר כל שלשים יום בחזקת שלא למוד לאומרו ומסתמא לא הזכיר וצריך לחזור...
והורה מורי רבינו שהרוצה להיות מיד בחזקת למוד שלא יצטרך לחזור ולהתפלל על הספק יאמר כל ברכת אתה גבור עד מכלכל חיים כל כך פעמים כאשר יאמרוה כל שלשים יום וכן ברכת השנים ומיד חזקתו למוד מק"ו, כדאמרינן בבבא קמא...".
מחד אנו מוצאים כי לפי גירסא זאת העושה כך 'חזקתו למוד', ועל כן נראה שדבר זה הוא לכתחילה. מאידך לשונו 'הרוצה להיות...' משמעה שאין זו שיטה מומלצת אלא אפשרות בלבד. ברור מלשונו כי אין זה דבר שבדיעבד, אך ייתכן שגם אין זאת אפשרות מועדפת[7]ז).
הטור (או"ח קיד) ציטט את לשון הסמ"ק:
"והר"ם מרוטנבורק היה רגיל לומר בשמיני עצרת ברכת 'אתה גבור' תשעים פעמים... וה"ר פרץ ז"ל כתב לא חזינא לרבנן קשישי דצרפת דעבדי הכי שאין הנדון דומה לראיה... ואדוני אבי הרא"ש ז"ל היה נוטה לסברת הר"ם".
ובבית יוסף שם כתב:
"והר"מ ז"ל (תשב"ץ קטן סי' רכה) היה רגיל לומר בשמיני עצרת ברכת 'אתה גבור' תשעים פעמים וכו' - כן כתב סמ"ק (סי' יא הגהות אות יג)... וכיון דכתב רבינו דהרא"ש היה נוטה לסברת הר"מ וגם בסמ"ק לא הביא אלא דברי הר"מ - הכי נקטינן".
הרי שהב"י הכריע כשיטת המהר"ם, וגירסתו היא כגירסת התשב"ץ והסמ"ק, ושלא כגירסת ההג"מ שלא הוזכרה כלל בדבריו.
עולה מכאן לפיכך כי לפי השו"ע ורוב הראשונים המהר"ם ראה בעצה זאת דבר כדאי ומומלץ.
אמנם לפי דברינו יש לעיין בלשון השו"ע שנקט בלשון דיעבדית:
"אם ביום ראשון של פסח אומר ברכת 'אתה גבור' עד 'מוריד הטל' צ' פעמים, כנגד ל' יום שאומר אותו ג' פעמים בכל יום - משם ואילך אם אינו זוכר אם הזכיר גשם הרי הוא בחזקת שלא הזכיר גשם, ואינו צריך לחזור".
לשון השו"ע מורה בפשטות כי מדובר במציאות דיעבדית, אך לכתחילה לא כדאי לעשות כן. מאידך, מדבריו בב"י עולה כאמור אחרת?
ניתן לבאר את הדבר בשני אופנים:
א. אכן לפי המהר"ם הרא"ש והטור (ורוב ככל הדעות, כדברי הביאור הלכה) הדבר הוא לכתחילאי, אולם מכיון שגם לשיטתם אין זו חובה אלא רק עצה טובה ואילו לפי דעת ר' פרץ אדם זה כלל לא התפלל באותם תפילות, לכן פסק השו"ע כי מוטב לחוש לשיטת הר' פרץ מאשר לחוש למידה הטובה לפי המהר"ם. תירוץ זה דחוק ביותר שהרי בדברי ה'בית יוסף' אין רמז לכך.
ב. ניתן לומר כי השו"ע כתב כך כדי להשוות לשונו לסעיפים הסמוכים, עיי"ש, אך גם לשיטתו הדבר מומלץ, וכן נראה לענ"ד.
♦
ב.
ניסינו לטעון כי לדעת השו"ע עצה זאת מומלצת. עתה נראה כי גם מדברי כמה וכמה אחרונים עולה כך:
א. בחיי"א (כלל כד, ט) כתב: "אם אמר צ' פעמים 'רב להושיע משיב הרוח' כו', וכן בימות החמה אמר צ' פעמים 'רב להושיע מכלכל חיים' ...כבר רגיל לומר כפי הרגלו, ולכן אם חוזר ומסתפק, אין צריך לחזור, דמוקמינן אחזקתו. וכן ראוי לעשות בזמן הזה שמתפללין בעונותינו הרבים בלא כוונה ומצוי להסתפק, בכדי שינצל מברכה לבטלה".
ב. ב'ארחות חיים' לרב חיים בוכנר[8]ח) כתב: "ויש לומר בשמיני עצרת... וביום א' דפסח... צ' פעמים, ועי"כ אם הוא מסופק א"צ לחזור".
ג. כן משמע גם באשל אברהם מבוטשאטש (קיד, ט) ובכה"ח (ס"ק נד) שכתבו ש"נכון לומר צ' פעמים" "מהיות טוב... יש זריז ונשכר". ואמנם כתבו זאת על האומר בקיץ 'מוריד הטל' שבזה אינו חוזר בתחילת החורף, אך מדבריהם משמע שגם דברי השו"ע כוונתם להמליץ טוב על שיטת המהר"ם. מקור דברי הכה"ח הוא ב'חסד לאלפים' לר' אלעזר פאפו, בעל ה'פלא יועץ', ושם לא נמצא כלום בענין זה, אלא רק בהגהת בן המחבר (ס"ק קעא), ושם מפורש "וכן ראוי לעשות ביום א' של פסח". כן משמע קצת גם מלשון החיד"א ב'קשר של גודל' (יד, טז).
ד. ב'ברכת הבית' (לגרא"ח איינהארין, סיגעט תרנ"ג, שער מ הערה לח) הביא: "...כתב בשועה"ר דטוב לחוש לכתחילה שלא לעשות כן... אבל לי נראה דטוב יותר שיעשה כן כדי שלא יבוא לידי ברכות לבטלה, דיש לחוש הרבה שישכח או שיבוא לידי ספק ויצטרך לחזור. והרוצה לצאת כל הדעות יחזור לעצמו 101 פעמים ובזה בוודאי יהיה מורגל בכך".
ה. גם מסקנת הביאור הלכה נראית כן, שהרי הביא דעת הרבנו פרץ והט"ז והגר"א ואח"כ כתב בהחלט שרוב ככל הפוסקים חלקו עליהם ולא כתב שמ"מ המחמיר כדעתם קדוש יאמר לו[9]ט), ובמשנה ברורה כלל לא הזכיר את דעת הגר"א [ואולי משום כך כלל לא הזכיר בביאור הלכה ש'שולחן ערוך הרב' חשש לדעת הגר"א].
ו. שו"ר שב'שלחן גבוה' (סעיף ד) כתב כן במפורש: "יזהר מאוד לומר צ' פעמים כנ"ל, כדי שלא יהיה צריך לחזור אם יסתפק אם לא אמר".
♦
ג.
המחשב את שכרה של אמירת צ' פעמים כנגד הפסדה יראה לענ"ד כי שכרה מרובה מהפסדה, שהרי העושה כן אמנם נכנס למחלוקת השו"ע והט"ז אך מאידך מסתלק מכמה וכמה ספיקות:
א. מי שאינו זוכר כיצד אמר בל' יום הסמוכים לפסח חוזר, אך יש אומרים שאינו צריך לחזור (תוס' ר"י, ולפי ס' הבתים כך פסקו הרי"ף והרמב"ם).
ב. כמו"כ מצוי פעמים רבות שאדם טועה בל' יום הראשונים ושוב טועה אחרי שעברו ל' יום, ובזה ישנה מח': שכן לחלק מהפוסקים צריך שיעברו ל' יום רצופים ללא שיטעה (מקו"ח, סידור בית עובד, עיקרי הד"ט, בא"ח, והסתפקו בזה המחה"ש ושו"ת בית דוד, וכ"פ הגר"מ אליהו בהל' חגים נו יז-יח ולמעשה פסק שם וב'מאמר מרדכי' שיחזור ויתנה שאם ל"צ הרי זו תפילת נדבה, והוסיף שאם לא טעה בוודאות אלא רק הסתפק שמא טעה, אף שהספק היה בתוך שלשים יום ולכן חזר והתפלל – בזה לכו"ע יש לו חזקה, ומ"מ כתב כדעת הבא"ח שבזה טוב שיתפלל ויתנה כנ"ל) וי"א שאין הטעות מפסיקה לאותם ל' יום (שו"ת נשמת חיים, פתח הדביר, כה"ח, הגר"ע יוסף ועוד).
ג. עוד מצוי שאחר ל' יום אדם לא הרגיל עדיין לשונו ובזה י"א שחוזר (עיקרי הד"ט, בית עובד) וי"א שאינו חוזר (אהל יצחק, פתה"ד ע"פ הט"ז, הובאו בכה"ח ס"ק נב)
ד. לעיתים מצוי שהרגיל לשונו לפני ל' יום וגם בזה ישנה מחלוקת (לעיקרי הד"ט אינו חוזר ולפתה"ד ע"פ כמה אחרונים חוזר).
ה. כמו"כ ישנו ספק בימים הסמוכים לאחר יום ה-30 שעדיין לא אמר 90 פעם 'ותן ברכה' (שהרי בשבת אין ברכת 'ברך עלינו') שי"א שמ"מ חזקתו שכבר אומר כהוגן (א"ר ועוד) וי"א שאולי עדיין חזקתו לטעות (שכנה"ג, וכ"נ מהט"ז והגר"א).
ו. עוד ספק קיים בשנים שחונות כאשר יש צורך לגשם גם אחר הפסח שבזה י"א שהמסתפק שמא הזכיר גשם אחרי הפסח אינו חוזר (הערת הגר"י מלצן בלל"י, וראה לוח דבר בעתו שלפי הביאור הלכה קיד ד"ה 'ואפילו' נראה שה"ה גם בוודאי לו שהזכיר גשם).
בכל הספיקות הללו אם יאמר מיד אחר יו"ט ראשון של פסח שוב ושוב כהוגן (ואפי' יותר מ-101 פעמים) עד שירגיל לשונו - וודאי יצא מדי הספק.
עוד יש מקום להעיר כי הנמנע מאמירת צ' פעמים מסתלק אמנם מלהיכנס למחלוקת השו"ע והט"ז, אך מאידך גורם לעצמו לחזור על תפילתו בשנית ובכך תפילתו הראשונה תהיה לבטלה[10]י).
♦
סופו של דבר
לענ"ד נראה כי השו"ע ורוב האחרונים נקטו כי מומלץ לומר צ' פעמים 'ותן ברכה', וכך גם עדיף מבחינה הלכתית. שו"ר כי אכן כך נהג בפועל הרב פישר זצ"ל בעל ה'אבן ישראל' (כמובא ב'הליכות אבן ישראל' עמ' קצח).
♦ ♦ ♦
________________
הערות שוליים
- ↑ . מתוך ספרנו שו"ת מתנת משה (בעריכה), סימן יא.
- ↑ . גם לדעת שו"ת הלכות קטנות (ח"א סי' רסג) אין הלכה כדברי השו"ע. יש אולי להעיר ממה שכתב ב'צרור החיים' (תלמיד הרשב"א, עמוד טו, הובא בהגהות מוהר"א אזולאי על הלבוש סי' קיד) שרמב"ן נהג לומר בקול 'מוריד הטל' "כדי שידע אם הזכיר אם לא". הרי שהרמב"ן לא אמר צ' פעמים כדי לצאת מן הספק. ואינה ראיה ברורה.
- ↑ . שו"ע הרב (ס"ק יא: "וטוב לחוש לדבריהם לכתחילה", ובעקבותיו ב'קצות השלחן' לא הזכיר עצה זאת). בקיצור שו"ע לא הזכיר עצה זאת. ב'בני ציון' (לרב ב"צ ליכטרמן, אב"ד בירות, נפטר בתשכ"ד) כתב: "ולדינא נראה לי כיוון דהר' פרץ חולק על דבר זה –אין ראוי לכתחילה לעשות כן, וכן נראה דעת האבודרהם" (ולא הבנתי היכן ראה כך באבודרהם). בפסקי תשובות הוסיף שכן דעת 'דרך החיים' אך להלן נעיר שאין דבריו בזה ברורים. בפסקי תשובות כתב שכך גם דעת 'פתחי עולם' (ס"ק כד, חובר על ידי הרב דוב קאראסיק, אב"ד קראלביץ' בשנת ה'תר"נ לערך), אולם ראיתי שאמנם הביא בתחילה את דברי שו"ע הרב אך אחר כך הביא את דברי 'חיי אדם' שחלק עליו. היעב"ץ (בסידורו, ובמו"ק, ובשאילת יעב"ץ ח"א סי' פא) העיר על בעיה מכיוון אחר למי שעושה כדברי השו"ע (לדעתו יש להתחיל מתחילת הברכה, ולכן לדעתו יש בעיה בהזכרת שם ה' כאשר אומר צ' פעמים 'אתה גבור לעולם ה' מחיה מתים...').
- ↑ . ורבים מהם גם פלפלו ודנו בראיות לדין זה ויישבו את ההשגות עליו (כגון: מג"א, מקור חיים לבעל החוות יאיר, נודע ביהודה, ישועות יעקב, מגן גבורים, שו"ת האלף לך שלמה, שו"ת מהרש"ם, ועוד). ראה רשימה ארוכה של פוסקים שהובאו בספר 'הלכה ברורה' על השו"ע (חלק 'שער הציון', ס"ק נט).
- ↑ . כן מבואר גם מהאחרונים שעסקו בשאלה מדוע מהר"ם לא עשה כן בפסח (שכנה"ג הגהות הטור קיד ב, שו"ת גינת ורדים כלל א סי' כא, שו"ת פרח שושן כלל א' סי' ב ועוד)
- ↑ . 'ספר הבתים' כתב כי הרי"ף ורמב"ם לא הזכירו את הירושלמי משום שאינם פוסקים כמותו שכן "כל ספק התפלל ספק לא התפלל –אינו חוזר ומתפלל". הרי שלהבנתו החזקה אינה גורמת שיהיה כאן וודאות שלא התפלל כהוגן אלא הדבר נשאר בגדר ספק. כעי"ז עולה גם מדברי 'ספר השלחן' (הלכות תפילה שער רביעי) שהביא את הירושלמי והסבירו: "כל 30 יום לאחר הפסח חזקה גשם הזכיר כבתחילה וחוזר מספק".
- ↑ . בחידושי הרשב"ץ (ברכות כט ע"ב) כתב לשון שאינה נוטה לכאן או לכאן: "וכתבו בשם ר"מ דרוטנבורק ז"ל בכדי שיעור ל' יום כגון שאמר צ' פעמים... הוי תוך 30 כלאחר 30, שכיון שהורגל לשונו צ' פעמים אם נסתפק אחר כך בוודאי מה שהורגל בו אמר".
- ↑ . מהדורת מכון זכרון אהרן, י-ם תשס"ג, סי' ו', עמ' טז. ספר זה הוא קיצור מנהגי אשכנז לרב חיים בוכנר (=באכנר), אב"ד לאקנבאך, חבר ל'עבודת הגרשוני' ולתויו"ט שכתב על ספרו "שנתכוון אל האמת הלכה פסוקה" (ראה עליו עוד ב'מוריה' תשרי תשמ"ו עמ' יז).
- ↑ . אמנם ראה במשנ"ב ס"ק מג שם הביא את דעת הרמ"א שסובר שגם לפי מנהג אשכנז שאין אומרים בקיץ "מוריד הטל" מ"מ ניתן לומר צ' פעמים "רב להושיע מכלכל חיים" וציין המשנ"ב "ויש חולקים על הרמ"א בזה, ונכון לחוש לכתחילה שלא לעשות כן לסמוך על זה, כ"כ בדרך החיים, ובחיי אדם לא משמע כן". הרי לנו שבענין זה בו כמה אחרונים (של"ה ועוד) חלקו על הרמ"א סבר הדה"ח שיש לחוש לדבריהם. ולכאורה נראה שכך גם בענין דעת הגר"א והט"ז יאמר הדה"ח שיש לחוש לדבריהם ולעומת זאת החיי"א יסבור שאין לחוש לזה. אמנם לפי"ז צ"ע למה המשנ"ב לא כתב שלפי הדה"ח טוב לחוש לשיטת הט"ז והגר"א? וצ"ע [ואולי יש לתרץ קושיה זו ע"י קושיא אחרת, שכן המעיין בדה"ח (לג, מב) יראה שייתכן שחששו נובע משיטת הר' פרץ והט"ז ולא משיטת השל"ה, ולא ברור מדוע המשנ"ב הביאו כחולק דווקא על הרמ"א? ואולי י"ל שאכן הדה"ח כתב לחוש לשיטת הר"פ והט"ז אלא שמדבריו למדנו שהוא הדין לענין דברי השל"ה שטוב לחוש לשיטתו ולא לומר צ' פעמים. אמנם תי' זה אינו נראה שהרי בביאור הלכה הביא שהט"ז והגר"א נקטו כר' פרץ ולא צירף להם את הדה"ח]. ייתכן לומר שדה"ח אכן חשש רק לשיטת השל"ה ולא לשיטת הט"ז והגר"א, כיון שלדעתו הראיות שהובאו נגד שיטת הט"ז והגר"א הן ראיות חזקות. בדעת הלבוש יש לדון, שהרי כתב: "וכיוון שבהרגל הלשון הדבר תלוי ואמרו ז"ל שבל' יום כבר הרגיל לשונו, נוהגים קצת בני אדם לומר בשמיני עצרת ברכת אתה גבור תשעים פעמים...", הרי לנו שכתב שכן נהגו לכתחילה, ומצד שני כתב ש'מקצת בני אדם' נהגו כך, ולא שכך נהגו גדולי ישראל. ב'פניני הלכה' (תפילה, פי"ח, ו) נקט בפשטות (וללא ציון מקור) שטוב לומר בפסח 90 פעם.
- ↑ . ובפשטות נראה מלשון הפוסקים (שנקטו כשו"ע) שהדבר אפשרי אך לא כתבו שהדבר מומלץ כדי להימנע מברכות לבטלה, ואם כן משמע כסברא הראשונה. וראה ב'פסקי תשובות' שכתב בשם 'ברכת הבית' (שער מ סקל"ח) שטוב להחמיר כט"ז אא"כ הוא מכיר בעצמו שרגיל לא לזכור אם אמר, ולכאורה דבריו תמוהים שכן אם אנו מעדיפים להחמיר כשיטת הט"ז על פני הימנעות מחזרה על התפילה –מאי נפק"מ אם מדובר במקרה חד פעמי או באירוע חוזר ונשנה?! ואכן ב'ברכת הבית' כתב לעשות כן ולא סייג, וצ"ע.