הערה בדין קריאת שאר המגילות בברכה

שראל אליהו
תל ציון
הערה בדין קריאת שאר המגילות בברכה
כתב הרה"ג הנאמ"ן שליט"א בספרו 'סנסן ליאיר' (עמ"ס מגילה דף ב'.): סתם 'מגילה' בש"ס היינו מגילת אסתר. וכן במתני' (מגילה דף ב'.) "מגילה נקראת" ולא קתני "מגילת אסתר נקראת" או "מגילה נקראת בפורים", וש"מ דשאר מגילות לא היו נקראות בציבור כלל, וכ"ש שלא קראו אותם בברכה, ודלא כמסכת סופרים (פי"ד ה"ג), וכן מוכח בב"ב (דף י"ד:) "סדרן של כתובים רות וכו' וקהלת ושיר השירים וכו' ומגילת אסתר", דבכלהו לא נקט מגילה חוץ ממגילת אסתר. ודלא כמנהג הליטאים שכותבים כל המגילות על קלף וקוראים אותן בברכה. עכת"ד.
והן אמת שיש בזה סמך לדעת הב"י (או"ח סי' תקנ"ט) שלא נהגו לברך אלא על מגילת אסתר, אך מצאנו לכמה מהראשונים שכתבו לברך גם על שאר המגילות.
המרדכי בפ"ק דמגילה (רמז תשפ"ג) הביא ממסכת סופרים דעל שאר המגילות מברך 'על מקרא מגילה' ואם היתה כתובה בין הכתובים מברך 'על מקרא כתובים'.
וכן בהגהות מיימוניות (הל' ט' באב, תעניות ה' אות ב'; מנהגי ט' באב, סוף הל' תעניות) ובמהרי"ל (סדר התפילות של פסח עמ' קמ"ז) כתבו לברך 'על מקרא מגילה'.
ומחובתינו, וזכות היא לנו, ליישב דברי הראשונים הסוברים שיש לברך על כל המגילות, אף שלכאורה מדוייק מהמשנה היפך דבריהם.
והנה לפי המרדכי הנ"ל י"ל דנקטה המשנה "מגילה נקראת", על שם הברכה, משום שמגילת אסתר ברכתה "על מקרא מגילה" בכל גווני, משא"כ בשאר המגילות פעמים שמברכים על קריאתן "על מקרא כתובים" - כשהן כתובות בין הכתובים.
ולשאר הראשונים הנ"ל (הסוברים שעל כל המגילות יברך 'על מקרא מגילה'), י"ל דהתנא נקט לשון השגור בפי העולם, וכיון שדרכם היה לקרוא שם "מגילה" רק על אסתר^[1]א), לכן גם כאן קרואה "מגילה" סתם, ולעולם י"ל דמברכים על כולם "על מקרא מגילה".
וסמך לכל זה, שהרי הב"י (או"ח תקנ"ט על ס"ב) כתב שלא נהגו כהמסכת סופרים, ואין מברכים אלא על מגילת אסתר, לא מצא מקום להסתייע ממשנתינו. ומשום דאין בזה ראיה מוכרחת, וכנ"ל.
♦ ♦ ♦
________________
^[1]
. מחמת דיני כתיבתה השונים משאר מגילות, או משום שאף הנשים חייבות בקריאתה וכדו'.